רקפת מצויה – Cyclamen persicum

 

 
יש לי עוד מה לכתוב על הנגב (ולא, לא שכחתי שאני עוד חייבת נופים ופרחים מיוסמיטי…) – ובינתיים, אנחנו מתקדמים אל האביב בצעדי ענק.
הרקפות כבר פורחות בהמוניהן! ביקרנו ביער לביא בגליל התחתון (ליד צומת גולני) – וכמויות הרקפות שם נפלאות.
 

 
אבל… לא כל כך בא לי לספר כל מיני עובדות על הרקפת. למי שרוצה עובדות רשמיות על הרקפת, אני ממליצה לפתוח ספר.
 

 
במקום זה – אני אספר אגדה:
 
מדוע יש רקפות לבנות ורקפות ורודות?
 
 
פעם כל הרקפות היו לבנות. לא היו רקפות ורודות. 
מספרים, שלפני שנים רבות, ארץ ישראל היתה ריקה מצמחיה. הגבעות היו חשופות – ללא עצים, פרחים או אפילו טחב על הסלעים.
ואז הגיע שר היער, והחליט למלא את הארץ בצמחיה. הוא הביא עימו שקים גדולים מלאים בזרעים, פקעות, בצלים, שתילים ונבטים – ויצא לעבודה.
 

 
יום שלם הוא עבד – שתל, זרע, טמן וכיסה. בערב הוא סיים, והסתכל בשמחה על מעשה ידיו להתפאר: חורשות עצים, בתות של צמחיה נמוכה, בכל הארץ היו צמחים – גם במדבר נחבאו להם צמחים פה ושם.
 

 
שר היער כבר פנה לחזור לביתו, מרוצה מיום עבודה נוסף – כשלפתע הוא שמע קול קטן קורא מאחוריו – "הי! מה איתי?!?!?"
הוא פנה והסתכל. "מי דיבר? מה קרה?
"אני" – ענה הקול. "אותי שכחת לגמרי!"
 
השר הסתכל לכל הכיוונים – ולפתע ראה גבעה קטנה ומסולעת היטב, שאין עליה אף צמח!
 

 
"לא שתלת עלי שום צמח! אני ריקה לחלוטין! שכחת אותי!" קראה הגבעה.
"את צודקת!" ענה השר בבושה (בכל זאת, איך זה יכול להיות?) – "אבל מה אעשה? נגמרו לי כל הזרעים!"
"כולם?" שאלה הגבעה.
"אני אבדוק" ענה השר. הוא בדק את כל השקים שלו – ניער אותם היטב זה אחר זה –
ולשוא. הם באמת היו ריקים.
"רק רגע", אמר השר. "אני אראה אם אני יכול לשכנע מישהו לעבור."
 

 
השר פנה אל עץ אלון גדול ומלכותי. "אלון יקר! האם תסכים לעבור לגבעה הקטנה?"
האלון סרב. "אני? אני התמקמתי פה היטב, במקום מוגן מרוחות! הגבע חשופה לרוח, יהיה לי קר!"
 

 
השר פנה אל קבוצת חצבים שניצבו לא רחוק. "האם תסכימו לעבור אל הגבעה?"
"אתה יודע כמה עמוק בקרקע טמונים הבצלים שלנו? זה קשה נורא לשלוף אותם, ורק בשביל לעבור מקום? לא מוכנים!"
 

 
וכך היה הלאה. כל צמח אליו פנה השר – סרב. לכולם היו תירוצים. השר כבר חשב להתייאש, כשלפתע שמע קול מאחוריו: "אנחנו נעבור!"
השר פנה לאחור, ומולו ניצבו כמה רקפות לבנות ונאות.
"אתן? אתן מסכימות לעזוב את נוחות ביתכן ולעבור אל הגבעה, מוכת הרוחות?"
"כן. אנחנו מוכנות! הגבעה הזו מאד נחמדה, ובאמת כל מה שחסר לה – זה פרח.


השר כל כך התרגש, הו התכופף אל הרקפות הלבנות – ונתן להן נשיקה.
והרקפות הבישניות הסמיקו…

 
מאז יש רקפות לבנות, כי זה היה צבען המקורי; ורקפות ורודות – שהסמיקו, מאותה נשיקה.
 

 
כל התמונות צולמו ביער לביא, 2.1.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
תוספת חשובה:
בעקבות פרסום הרשימות על הסיורים בהר הנגב עם גל הפקח בפורום שמירת טבע, התפתח דיון בנושאי שמירת טבע בנגב. גל ענה על כמה שאלות. לדעתי הדיון הזה הוא תוספת חשובה לרשימות שלי. אפשר לקרוא כאן
 
 

מודעות פרסומת

53 מחשבות על “רקפת מצויה – Cyclamen persicum

  1. פרחים מקסימים

    ותמונות מקסימות
    צריך להמציאסיפור גם לרקפות המנומרות כמו בתמונה האחרונה

    אהבתי

  2. הפרחים העדינים האלה באמת צצות

    מכל סדק קטן בסלע.
    מקסימות, במיוחד הקצת סמוקות.
    שבוע טוב לך.

    אהבתי

  3. וואו!!! הכנסת לי משב אויר טוב לבית

    נכנסתי לראות איפה היית אתמול, אבל אני מבינה שיש לך עוד הרבה מה להראות לפני זה. נראה מה יגיע קודם…

    אהבתי

  4. איזה סיפור יפה

    אהבתי. הזכרת לי סיפור אמיתי על זרעי תמרים שהובאו בהחבא ארצה
    לפני עשרות שנים ע"י אוהבי תמרים כדי לגוון ולהעשיר את סוגי התמרים.
    הובאו מעירק ומצרים.
    והמרבדים משגעים. בביתי פורחות הרקפות שקבלתי מחברים לפני שנים, ממשתלה.
    תענוג. חבל שאין ריח
    שבוע של רקפות
    אתי

    אהבתי

  5. תמיד התלהבתי מרקפות

    אין כמו הפרח האצילי והשברירי הזה ליופי וחן…לפעמים מרחוק מקבץ רקפות מזכיר לי ארנבות….השד יודע למה:)

    אהבתי

  6. גם אנחנו ראינו רקפות!

    נסענו למקום הכי טריוויאלי – ליער הרקפות ליד קיבוץ גלעד. היה יום מקסים, קינחנו בפיקניק וכולם נהנו :- )

    אהבתי

  7. רשימה כלבבי 😛

    התמונות של הרקפות יפיפיות, ואהבתי את האגדה, לא הכרתי אותה.

    מצפה לעוד מהנגב.

    אהבתי

  8. להמציא סיפורים זה התחום שלך, לא?

    אני אשמח לתרום לך תמונות, והנה לך הצעה לסיפור לשבת…

    אהבתי

  9. יסיפור מקסים….

    ואיזה יופי זה לספר סיפורים כמו מוטי….
    הצילומים מדהימים….

    שבוע נפלא
    שי

    אהבתי

  10. סיפור מקסים

    אני חושבת שכל אחד מאיתנו אוהב סיפורי אגדות לפחות ,אנו שגדלנו על אגדות:-).
    ונכנסתי וקראתי את השרשור המרתק בפורום שמירת טבע ,ויכולה רק לציין שהאיזור זכה בפקח מיוחד שאוהב עבודתו ,לא קל להיות אדם בעל מכלול תכונות לתפקיד כזה .
    שבוע נהדר לך עננת

    אהבתי

  11. וואו וואו וואו!!! משגעות!

    אני גם רוצה, אבל אין סיכוי שאצפין כל כך בקרוב.
    יש מקום עם כזה שפע קרוב אלי?
    מבאס אוותי שהשנה אנחנו לא מצליחים כמעט לצאת לטיולים כל הזמן חולים ועומס עצום של עבודה שמשאיר אותי לעבוד גם בשבת.
    מקווה להפוגה בחופשת הסמסטר.
    הסיפור על הרקפת מקססים – ואם יש לך המלצות יותר קרוב אלי או למרכז למרבדים של רקפות צפופים כאלה אני ממש ממש אשמח!

    אהבתי

  12. סיפור חמוד

    על פרח מקסים.
    ונפלא לראות את תמונותייך, כמו גם את המרחבים המוצפים בפרחים היפהפיים.

    שבת נפלאה, יקרה
    ~e~

    אהבתי

  13. מקסים

    את כבר יודעת שאני אוהבת סיפורים ואגדות על פרחים
    מעתיקה ושומרת…

    תודה 🙂

    אהבתי

  14. התמונות מקסימות, ואת האגדה הזו…

    לא הכרתי 🙂

    (את חושבת שעדיין יש רקפות, או שאחרנו את המועד השנה?)

    אהבתי

  15. על אף

    שהגעתי באיחור מה, התמונות הצליחו להושיא ממני קריאת התפעלות..
    כל כך יפות שבא לבכות :-))

    וסיפור האגדה משתלב כה יפה..
    סופ"ש נפלא

    אהבתי

  16. חחח 🙂

    אני לא מתיימרת לספר סיפורים כמו מוטי…
    מה גם שהוא ממציא את שלו. אני את שלי שמעתי לפני הרבה שנים!

    תודה!

    אהבתי

  17. כן… יש רקפות ויש מאסות 🙂

    גם בגבעת הרקפות ליד קיבוץ גלעד יש עכשיו הרבה רקפות.
    אני שמחה שאהבת את האגדה 🙂
    ונחל חלילים נחמד גם הוא, גם שם יש צמחים מיוחדים.

    אהבתי

  18. חחח תודה 🙂

    מרבדים באיזור ירושלים? אני לא מכירה, אבל אני יכולה לשאול…
    אני מכירה יותר בודדות בסלעים…

    אהבתי

  19. תודה רבה על השאלה ששאלת שם:)

    מכל התשובות אני מכירה רק אתר אחד באמת במנזר השתקנים ביער לי בעבר ראיתי המוני רקפות יש לנו אפילו איזו תמונה מקסימה באלבום המשפחתי של אח שלי בן 3 במעיל כחול על רקע מרבד רקפות.
    רשמתי לפני ואני מקווה שאצליח להגיע לשם כשעוד יהיה משהו (בעוד שבוע בערך).

    תודה על המאמץ!

    אהבתי

  20. לדעתי יש עוד הרבה רקפות

    עונת הפריחה שלהן היא עד מרץ, וכבר ראיתי רקפות גם מאוחר יותר – אבל בפסגות הגבוהות (מירון וחרמון)
    בינתיים, ינואר-פברואר זה זמן הרקפות באיזורים שלנו.

    אהבתי

  21. פינגבק: מינים פולשים לאורך Highway 1 | פרחים, פרפרים וכל מיני

  22. פינגבק: זכויות יוצרים | פרחים, פרפרים וכל מיני

  23. פינגבק: דונגית ארץ-ישראלית – Cerinthe palaestina | פרחים, פרפרים וכל מיני

  24. פינגבק: נוער לנוער – לנו הרוח! | פרחים, פרפרים וכל מיני

  25. פינגבק: טיול לכוכב יאיר (חלק I) | פרחים, פרפרים וכל מיני

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s