סתוונית הנגב – Colchicum ritchii

היום אני יורדת לנגב, לפגוש את הסתוונית האחרונה לפרוח מבין הסתווניות בארץ: סתוונית הנגב.

רוב הסתווניות בארץ כשמן כן הן: הן סתוויות. פורחות בסתו.

סתוונית הנגב היא שונה. היא פורחת בחורף. היא מתחילה לפרוח בסוף דצמבר, ופורחת בעיקר במהלך ינואר – ולפעמים ממשיכה גם לפברואר.

כלומר, היא "סתוונית חורפנית" 😉

וחוץ מזה, היא פורחת בחולות. זה מאד מיוחד לרדת לחולות בנגב, למשל באזור ממשית, ופה ושם בחולות למצוא זר יפה שכזה, פורח.

הבדל נוסף בין הסתוונית הזו לשאר הסתווניות הוא סדר יציאת אברי הצמח.
אצל חלק מהסתווניות בארץ הפריחה היא היסטרנטית – כלומר, הפרח פורח, והעלים ילבלבו הרבה אחרי שהוא נבל. למשל, אצל סתוונית בכירה, סתוונית הקליפות, סתוונית ירושלים וסתוונית התשבץ הפריחה היא היסטרנטית.

אצל חלק אחר, הפריחה היא סוב-סיננטית – כלומר, הפריחה מתחילה יחד עם העלים, או שהעלים מצטרפים לפרח. סתוונית היורה, סתוונית קצרת-עלים וסתוונית טוביה הן סוב-סיננטיות.

סתוונית הנגב היא בעלת פריחה סיננטית. כלומר, העלים יוצאים – ואחריהם הפרח. ממש כמו אצל הכלנית, העירית ושאר פרחי החורף.

עוד נושא מיוחד אצל סתוונית הנגב הוא הצבע.

לרוב הסתווניות בארץ יש צבע די אחיד. סתוונית התשבץ – בורוד עז. סתוונית בכירה – לבנבן עם גוון ורדרד. סתוונית טוביה וסתוונית החרמון – לבנות. סתוונית היורה – ורודה. זה לא שאין סתווניות יורה לבנות – דווקא יש, אבל הרוב הן ורודות. לרוב הסתווניות יש גוון עיקרי שמאפיין את המין.

אצל סתוונית הנגב אין צבע קבוע. יש לבנות, יש ורודות, ויש כל גוון בין לבין. לפעמים אפשר לראות באותו צמח 2 גוונים:

וזה באמת מיוחד, וכשהיינו בחולות ממשית – דילגנו לנו מפרח לפרח, מלבן לורוד ומורוד ללבן…

לפי הכתוב בספרות, יש בארץ – בדרום הנגב – סתוונית נוספת שהיא פורחת חורף ובעלת פרחים ורודים ולבנים – סתוונית שימפר. אבל יש ויכוח אם באמת זהו מין נפרד – או שכל הפרטים שנחשבו "סתוונית שימפר" הם באמת מין אחר, או פשוט אוכלוסיה דרומית וקטנה יותר של סתוונית הנגב.

כשהראיתי את סתוונית טוביה, סיפרתי שיש לה מנגנון להגן על הצוף – בבסיס עלי הכותרת יש תוספת משוננת, וזה מונע מנמלים להכנס אל הצופנים, כי הנמלים גונבות צוף ולא מאביקות את הפרח. מי שמצליח להגיע אל הצוף הם דבורים ופרפרים, והם כן מאביקים את הפרחים.

גם לסתוונית הנגב יש מנגנון שכזה – אם תסתכלו, תוכלו לראות מה שנראה כמו שערות בבסיס עלי הכותרת, במרכז הפרח. מה שמעניין הוא, שאצל סתוונית טוביה המנגנון הזה מופיע על כל עלי הכותרת, ואצל סתוונית הנגב – רק בחצי מעלי הכותרת. לסירוגין.

היעילות של המנגנון הזה מוכחת. עשו ניסוי ובו גזרו לסתווניות טוביה את התוספות המשוננות, וראו שנמלים נכנסו לפרחים, והיתה ירידה משמעותית בכמות הפירות של הסתווניות. ולכן עולה השאלה: אם היעילות מוכחת, למה לסתוונית הנגב יש את הפטנט המגן רק על חצי מעלי הכותרת?

וכאן אין לי תשובה. אני יכולה רק להעלות השערות….
השערה ראשונה היא חסכנות. אולי לגדל את התוספות המשוננות האלה נדרשת אנרגיה רבה, וסתוונית הנגב שחיה במדבר מעדיפה לחסוך אנרגיה, ולגדל פחות הגנות. אולי היא מוותרת מראש על חלק מהצוף, ומגנה על חלק אחר.

השערה אחרת היא שהמצב הזה "טוב דיו": יכול להיות גם שחצי מכמות השיניים מספיקה להגן על כל הצוף – ופשוט אין צורך לגדל תוספות משוננות על כל עלי הכותרת.

אני לא מכירה מחקר שבדק את כמות חנטת הפרי אצל סתוונית הנגב, ולא באמת יודעת כמה השיניים בבסיס עלי הכותרת משפיעות על הנמלים.

אבל אם יוצא לכם לרדת לנגב במהלך ינואר, אני בהחלט ממליצה לחפש את סתוונית הנגב – היא פורחת בכל צפון הנגב, וזו פשוט חגיגה.

וממש היה לי קשה להפסיק לצלם…

בממשית מצאנו גם זרים של סתוונית ליד סרטי-המתנה שהם העלים של חבצלת הנגב:

את התמונות צילמתי בחולות סביב גן לאומי ממשית, בתאריך 13.1.2023. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.