צבעוני המדבר – Tulipa systola

a07

בארצנו פורחים ארבעה מינים שונים של צבעוני
(ואני מזכירה: הסוג הוא צבעוני, ויש כמה מינים שונים) 

b10

בבלוג כבר סקרתי את צבעוני החרמון, את אחיו הצבעוני הססגוני – וכמובן, את צבעוני ההרים (מספר פעמים – כולל תת המין המיוחד של השרון)

DSCN9379

בפורים יצאנו לטייל במדבר, וזו הזדמנות מצויינת להציג את הצבעוני האחרון ברשימה: צבעוני המדבר. 

DSCN9378

צבעוני המדבר הוא פרח גדול בצבע אדום מרהיב, מאד דומה לצבעוני ההרים. 

DSCN9383

בעצם, חלק מהבוטנאים סבורים שצבעוני המדבר הוא רק תת מין של צבעוני ההרים – ממש כמו צבעוני השרון. רשמית הוא עדיין מוגדר כמין אחר. 

DSCN9459

תמיד חשבתי שהצבע האדום של צבעוני המדבר עז יותר מזה של צבעוני ההרים. כמובן, יכול להיות שזו רק תחושה – יכול להיות שהאדום בוהק יותר על רקע המדבר הסלעי, במקום הצמחיה הים-תיכונית שסובבת את צבעוני ההרים. 

DSCN9385

ההבדלים בין צבעוני ההרים לצבעוני המדבר  קטנים, ההבדל הבולט ביותר הוא הצבע – לצבעוני ההרים יש כתם שחור מעוטר בצהוב בבסיס כל עלה כותרת. אצל צבעוני המדבר הוא שחור ללא צהוב. 

DSCN9374

אבל כמו שכתבתי בעבר, צבע אינו סימן הגדרה טוב. 

a22

הסימנים האחרים מדברים על העלים – במדבר הם גלוניים יותר מאשר בהרים. שוב, סימן לא טוב, כי הגלוניות של העלים תלויה לרוב בכמות המים שהצמח מקבל.
אני מאד אוהבת את העלים של הצבעוני הזה – הצמח כולו נפלא, במיוחד כשהוא צומח מסדק בסלע: 

DSCN9536

וכן גודל עלי הכותרת – בצבעוני ההרים לרוב יש שלושה עלים גדולים יותר ושלושה קטנים יותר, ובצבעוני המדבר הם לרוב באותו גודל. 

DSCN9452

ודאי שמתם לב שהפעם כתבתי על כל הסימנים "לרוב" או "בדרך כלל"…  ולכן נשארנו עם בית הגידול. 

DSCN9387

צבעוני ההרים גדל באזורים הים-תיכוניים, אזורים בהם יורדים לפחות 400 מ"מ גשם בשנה, ואילו צבעוני המדבר – מסתפק באזורים בהם יש 100-350 מ"מ בשנה בלבד. 

DSCN9403

לצבעוני המדבר אין צוף. הפרח הצעיר נראה כך – לפני הבשלת האבקנים: 

DSCN9315

הפרח עשיר באבקה. כאשר האבקנים מבשילים – הפרח כולו מתמלא אבקה צהובה. 

DSCN9434

לפרח יש ששה אבקנים, ובמרכז עמוד עלי גדול. אופייני למשפחת השושניים. 

DSCN9369

אמנם משפחת השושניים פוצלה לכמה וכמה משפחות, אך הצבעונים נשארו במשפחה הבסיסית גם לאחר החלוקה. זאת בניגוד לפרחים אחרים שהצגתי – כמו העריוני, הזמזומית, הסתוונית, הכדן והיקינתון – שהועברו למשפחות אחרות. 

DSCN9446

בטיול פגשנו פרחים רבים אחרים. נהניתי מאד משילוב הצבעונים של הצבעוני עם השמשון ההדור, למרות שהפעם פגשנו רק שמשונים ורודים ולא שמשונים בכל הצבעים. 

a03

הטיול להר הנגב היה ארוך… חזרנו אחרי השקיעה, והספקנו לצלם גם את זריחת הירח מעל הרי הנגב.  

f02

את התמונות צלמתי בהר הנגב – בעיקר במצפה חגי ובבור חמת – בתאריך 5.3.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

a09

 

צבעוני החרמון – Parnassius mnemosyne

IMG_7838

לכבוד שבועות, רציתי לפרסם רשימה בלבן. והפעם בחרתי לי פרפר לבן. 

צבעוני החרמון

אני שמחה להציג בפניכם פרפר יפהפה, לבן ומעודן: צבעוני החרמון 

IMG_4115

רגע, רגע… כבר פרסמתי רשימה על צבעוני החרמון… עוד בשנת 2009!  אבל… ברשימה ההיא כתבתי על פרח. 

IMG_6200

כן, מסתבר ש"צבעוני החרמון" זה שם של שני אורגניזמים בארצנו:
פרפר ממשפחת הצבעוניים (קרוב של הצבעוני השקוף והצבעוני הקשוט שכבר הצגתי בבלוג) – 

IMG_8047

 ופרח – קרוב של צבעוני ההרים והצבעוני הססגוני שהצגתי כבר. 

IMG_6206

המשותף להם, זו העובדה שאת שניהם בארץ ניתן לראות אך ורק בחרמון. 

IMG_7840

מעבר לזה, אין קשר בינהם. כמו שרואים בתמונות כאן, הפרפר נהנה מצוף של פרחי קדד ובקיה

IMG_7839

הנקבה מטילה את הביצים בסמוך לצמחי קורידלית יבשים. הביצים ממתינות עשרה חודשים עד לעונת הצמיחה הבאה – ואז בוקעים מהן הזחלים. לתופעה הזו, של ההמתנה קוראים דיאפאוזה

IMG_8041

כלומר, הזחלים בוקעים ופעילים בראשית האביב – ואז, כשמגיעה התקופה החמה יותר – הם מתגלמים. 

צבעוני החרמון

לאחר שבוע בלבד של שהיה בתוך הגולם – יוצא ממנו הפרפר המקסים הזה, והולך לחפש את בת זוגו – להתחיל מחזור חיים חדש. 

IMG_7831

צבעוני החרמון הוא באמת פרפר מעודן ויפהפה – הכנפים שלו לבנות, עם כמה כתמים וכמה עורקים שחורים, ושולי הכנפיים שקופים לגמרי. 

IMG_7841

בתמונה הבאה אתם יכולים לראות תקריב על כנפיה של נקבה – רואים ממש את הקשקשים הלבנים על הכנפיים השקופות: 

IMG_4118

תפוצתו העולמית של הפרפר הזה היא מהפירנאים, דרך מרכז אירופה, המזרח התיכון, הקווקז והבלקן – ועד למרכז אסיה. הוא אוהב הרים גבוהים – תמיד מעל 1,200 מטרים.
החרמון הוא גבול התפוצה הדרומי של הפרפר הזה. 

IMG_7832

את כל התמונות צלמתי בחרמון,
את הפרפר צלמתי בתאריכים -24/5/2007, 30/6/2012 וגם 27/52014
את הפרח – בתאריך 5/5/2010

IMG_8049

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_4119

צבעוני ההרים – Tulipa agenensis

תפוז תיקנו את האלבומים אחרי חודשים של תקלות, וזו סיבה להפציץ באדום!

  

בשנה שעברה סקרתי את צבעוני ההרים – תת מין השרון. כלומר, צבעוני ההרים שגדל בשרון, ובעיקר ממלא מרבדים כל פברואר באיזור חוף דור-הבונים.
הסברתי שם את ההבדלים שבגללם הגדירו במקור את הצבעונים הללו כמינים שונים –
ההבדלים שראו בין הצבעונים במישור החוף לאילו בשפלה ובהרים היו אילו –
הבדלים בגודל הצמח וגודל הפרח (בהרים גדול וגבוה יותר, במישור החוף קטן ונמוך יותר)
העובדה שלצבעוני בהרים בדרך כלל עלי העטיף מתחלקים לשלושה גדולים, ושלושה מעט יותר קטנים – לעומת הצבעונים של מישור החוף שבהם כל ששת עלי העטיף די אחידים בגודלם.
העובדה שלצבעוני השרון לרוב (אבל לא תמיד) יש גוון צהבהב בצד החיצוני של עלי העטיף (=עלי כותרת)

 

הזכרתי גם, שלא תמיד ההבדלים הללו תקפים.
הפעם אני עולה להרים, ופוגשת שם את צבעוני ההרים ה"אמיתי" – שהוא גבוה, גדול, מרשים ואדום. מאד אדום.
אבל כמו שאפשר לראות, יש לפעמים כתם צהוב בבסיס עלי הכותרת, מבחוץ – ממש כמו אצל האחים בשרון.

 

אמנם לא מצאתי מרבדים כמו בחוף הבונים, אבל האיזור מנוקד באדום באופן פנטסטי –

ואני פשוט חגגתי שם: צלמתי לכל עבר!

צבעוני ההרים הוא אחד מפרחי הראווה האדומים של ארצנו – יחד עם הכלנית, הנורית והפרג, יש לו פרח אדום גדול, אין לו צוף – אך הוא עתיר אבקה.
בשיא פיזור האבקה זה כבר קצת מוגזם – תראו איזה בלגן! דבורים וחיפושיות מתבקשות לבוא ולטאטא קצת את הרצפה!

אני מאד אוהבת את האלגנטיות המלכותית של הצבעוני. לפעמים – כמו בתמונה הבאה – אני ממש מסוגלת לשמוע אותו אומר לי – עננת, גשי-נא הלום וצלמי אותי!
במקרים כאילה אני פשוט לא יכולה לסרב:

אם אני מטיילת לאחר הגשם, אני לפעמים פוגשת מראה כזה – אם תגדילו, תראו את הצבעוני שפורח מעט מאחור משתקף לו בטיפת המים על הצבעוני שצלמתי:
(התמונה השמאלית כאן היא CROP של הימנית)

 

לניצן של הצבעוני אין עדיין צבע אדום ועז – הוא מתחיל בירוק, עם רמז לצבע שיבוא כאשר הוא ייפתח –

לפעמים הוא נשאר בכתום גם כשהוא פורח –

ולפעמים פוגשים אחד כזה, עם התפרצות צבע – ירוק, צהוב, כתום, אדום – הכל מסתדר יחד:

התמונות צולמו –
27.2.2010 בכרמל
21.3.2011 ובדיוק שנה אח"כ, 21.3.2012 בנחל קטלב
16.4.2011 בהר הלל
21.4.2011 במירון
18.3.2012 בגלבוע

התמונות שוב באלבומים! מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא!

 

ספלול מחוספס – Aristolochia scabridula

הספלול האחרון שלי לעת עתה (פורחים בארץ עוד שלושה מינים שטרם היה לי העונג לפגוש) הוא הספלול המחוספס.

  

הוא קרוי "מחוספס" בגלל העלים המחוספסים (שהם דומים מאד לאילו של הספלול הססגוני).


הוא נדיר למדי, אני מכירה אותו רק מהחרמון ומיער אודם. הוא לא מופיע במגדיר,  כלומר לא היה ידוע בארץ בראשית שנות ה-90.

  

גם הוא שרוע על הקרקע, וגם אצלו הפרחים חבויים בין העלים וצריך לחפש אותם –

אבל היום רציתי לדבר על הספלול בהקשר של חרקים.

הספלול הוא צמח פונדקאי חשוב מאד לכמה מיני פרפרים ממשפחת הצבעוני.
הראיתי פה בעבר (למשל) את הצבעוני השקוף והצבעוני הקשוט – שניהם מטילים את ביציהם על צמחי הספלול. והזחלים נהנים מהעלים. 

בתמונה מעל אפשר לראות זחל של פרפר צבעוני שקוף. הזחל הספציפי הזה נהנה אמנם מעליו של אחד ממיני הספלול האחרים (ספלול השדה, אם אני זוכרת נכון) – אבל כל עוד זה ספלול, זחלי הצבעוני השקוף ישמח לכרסם את העלים.

אם מסתכלים על הפרח מהצד, רואים שהמבנה הוא דמוי חצוצרה, הצינור רחב ומפותל. אברי הרביה (אבקנים, צלקת) חבויים בפנים.
כאשר חרק בא להאביק את הפרח, הוא נכנס פנימה – בעקבות הריח. בתוך הפרח יש שערות הפונות מטה ומונעות מהחרקים שנכנסו לצאת עד שהן נובלות. החרקים מבלים יום-יומיים בתוך הפרח עד שהשערות נובלות.


  

אבל מסתבר שלא תמיד החרקים לומדים מטעויות… חרקים שנלכדו ממהרים, אחרי שהשתחררו, להתפתות שנית ולהיכנס לפרח נוסף – כך הם מאביקים אותו. 

התמונות צולמו באתרים הבאים:
ביער אודם, 7.5.2011
ובחרמון, בתאריכים 21.5.2009, 5.5.2010 וגם 14.5.2010
הזחל צולם ברמת הנדיב, 1.1.2009

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

והפעם: צבעונים, ושחקני משנה

סיפרתי כבר שהייתי בחוף הבונים, ופגשתי צבעונים, ומלאתי את כרטיס הזכרון שלי בתמונות…

אז אני מרשה לעצמי עוד רשימה באדום – ומי שנמאס לו מוזמן לדלג עליה. אבל אני באמת לא יודעת איך יכול להמאס מצבעונים. והפעם אני מגוונת: צבעונים ופרחים נוספים.

ראינו בגבעות כל מיני מקבצים כאילה: גושים נאים וצפופים של קורנית מקורקפת (טימין בר) וסירה קוצנית, והם מנוקדים באדום (צבעונים) ובורוד (סחלבים) –

מקרוב הם נראים כך: סחלב פרפרני וצבעוני השרון –

בצהרים, בבת אחת נפתחו כל הצהרונים  – והצהרון המצוי הזה הציץ על הצבעוני הכלוא בסבך הסירה הקוצנית:

בתמונה הבאה צמד הצבעונים שומר על להקה של מרסיה יפהפיה – ממש כמו זוג רועים ועדרם

אבל אז ראיתי מרחוק את זה –

והייתי חייבת להתקרב. איזה שילוב מלכותי, מהמם –

גוש נפלא של רקפות וצבעונים, עם כמה סביונים וכתמות בשביל תוספת צבע. איזו חגיגה יפהפיה!

התמונות צולמו בחוף הבונים (כבר המלצתי לכם ללכת לטייל שם?) בתאריך 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

רשימה באדום-כחול (וגם ירוק)

את הצבעונים ברשימה הקודמת צלמתי בחוף הבונים.

  

חוף? מישהו ראה שם חוף? אולי שמים…

אז רציתי להוכיח לכם שהתמונות צולמו בחוף

ושאחד הדברים המשגעים ביותר שאפשר למצוא – זה שילוב צבעים מופלא של פרח אדום על רקע הים הכחול

האם הצלחתי לשכנע אתכם?

כי את עצמי שכנעתי לגמרי

וגם את כרטיס הזכרון של המצלמה שלי שהתמלא והתמלא בשילוב המופלא הזה…
הצבעוני הוא (כמו ברשימה הקודמת) צבעוני ההרים, תת-מין השרון שגדל על סלעי הכורכר של חוף דור-הבונים.  ושוב אני קוראת לכם לצאת לחוף ולהנות מהפריחה הנפלאה הזו!
 
התמונות צולמו בחוף הבונים, 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות את התמונות במלוא הדרן. מה, עוד לא הקלקתם? תאמינו לי, זה י-פ-ה-פ-ה !!! 

צבעוני ההרים, תת מין השרון – Tulipa agenensis subsp. sharonensis

והפעם: אדום אדום אדום!!!  (וזה יימשך כל השבוע )

  

איך זה שעוד לא הצגתי את צבעוני ההרים? כזה פרח יפהפה ומרשים, וכבר הצגתי את שני האחים הנדירים שלו – צבעוני החרמון וצבעוני ססגוני – אבל דילגתי על הצבעוני היפהפה והנפוץ בארץ…

ובכן… גם היום נושא הרשומה הוא לא בדיוק צבעוני ההרים. כלומר, כן צבעוני ההרים – אבל בעצם, תת-מין שלו. צבעוני השרון.

כן, שוב אני מסתבכת עם הסיסטמטיקה. הפעם הסיפור הוא כזה: בעבר, היתה נטיה חזקה לפצל הכל למינים נפרדים. אם פה הפרח מגיע לגובה של 10 ס"מ – ובמקום אחר ל-30 ס"מ – היו מפרידים אותם למינים נפרדים.
אחר כך התחילו לבדוק דברים בצורה מדעית יותר. למשל, לקחת שני צמחים דומים, ולגדל אותם בתנאים דומים. ואז לראות אם עדיין ההבדלים בינהם כל כך גדולים.  מאחור יותר הוסיפו גם בדיקות DNA.
לפעמים ההבדלים נשארו. כך, למשל, אפשר לגדל את חבצלת הנגב ואת חבצלת החוף – ולראות שהן שונות גם אם נותנים להן תנאים דומים.

  

אצל הצבעוני – זה לא עבד ככה.
ההבדלים שראו בין הצבעונים במישור החוף לאילו בשפלה ובהרים היו אילו –
 הבדלים בגודל הצמח וגודל הפרח (בהרים גדול וגבוה יותר, במישור החוף קטן ונמוך יותר)
 העובדה שלצבעוני בהרים בדרך כלל עלי העטיף מתחלקים לשלושה גדולים, ושלושה מעט יותר קטנים  – לעומת הצבעונים של מישור החוף שבהם כל ששת עלי העטיף די אחידים בגודלם.
 העובדה שלצבעוני השרון לרוב (אבל לא תמיד) יש גוון צהבהב בצד החיצוני של עלי העטיף (=עלי כותרת)
ההבדלים ההלו לא נשארו. ולכן אילו הבדלים שנובעים מבתי גידול: בהרים הקרקע עשירה יותר, ויש יותר גשם. במישור החוף הם גדלים על כורכר וחמרה, שהן אדמות מחלחלות ועניות במים.

ומשום כך הצבעוני הזה, שנקרא בעבר "צבעוני השרון" – אוחד לתוך המין "צבעוני ההרים". כדי לשמור בכל זאת על הייחוד שלו, נתנו לו מעמד של תת-מין: תת מין השרון.  

הצבעוני הוא אחד מהפרחים האדומים המפוארים של ארצנו. יחד עם הכלנית, הנורית והפרג – הוא משלים את הרביעיה האדומה הגדולה.

וכמו אחיו לצבע, לצבעוני אין צוף.
הצבעוני עשיר מאד באבקה – כמו שאפשר לראות בתמונה הבאה :

הצבעוני מואבק על ידי חיפושיות שאוכלות אבקה, ורואות צבע אדום – בניגוד לדבורים, זבובים וחרקים נוספים שלא רואים את הצבע האדום ולכן לא מגיעים אל הצבעוני.

 

 עכשיו שיא הפריחה של צבעוני השרון בשמורת דור-הבונים. אני ממליצה מאד למי שרוצה שהעיניים שלו יזרחו באדום, לנסוע לשמורה (כניסה מכיוון קיבוץ נחשולים מובילה קרוב לגבעות הפורחות) – האיזור פשוט מרהיב עכשיו, ומלא באפשרויות פוטוגניות.

בשמורת בני ציון התחילה פריחת הצבעונים, ושמעתי שגם בחורשת הסרג'נטים בנתניה הם כבר פורחים. מן הסתם, בעוד שבוע שבועיים אפשר יהיה גם להנות מצבעוני ההרים גם בהרים!

 התמונות צולמו בחוף הבונים, בתאריך 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.  

  בעקבות הרשימה של בני, אני מקדישה לך – בני – את זר הצבעונים האדומים הללו, ומאחלת לך רק ימים אדומים, והרבה!

צבעוני ססגוני – Tulipa polychroma


סוף סוף אני מגיעה אל אחד הפרחים המיוחדים והיפים ביותר במדבר – ובארץ שלנו: צבעוני ססגוני.
הצבעוני הססגוני פורח בהר הנגב, ואנחנו פגשנו אותו בשיא הפריחה, כשטיילנו בבורות לוץ.

כשהגענו לשמורה, הם עוד לא לגמרי נפתחו. אבל ככל שהתקדמנו בדרכנו – ראינו יותר ויותר פרחים פתוחים לרווחה, בוהקים באור השמש.

הצבעוני הססגוני הוא פרח יפהפה.  עלי הכותרת הלבנים-ורודים, עם המרכז הצהוב יוצרים פרח מיוחד ויפהפה.
אבל לקוראי בעלי הזכרון הטוב – הפרח הזה אמור להזכיר מישהו

והמישהו הזה הוא צבעוני החרמון. צבעוני החרמון הוא מין של הרים גבוהים, שגדל בחרמון, בטורקיה ובקווקז. הצבעוני הססגוני לעומתו הוא מין מדברי, שגדל אצלינו בהר הנגב, וכן בהרי אדום ובדרום סיני.

תשאלו – מה לחרמון ולהר הנגב? איך זה שיש שני פרחים, כל כך דומים (ההבדלים הם בצורת העלים, בעובדה שצבעוני החרמון פורח בבודדים – ועוד כמה הבדלים קטנים) – האחד בחרמון, השני בנגב – ובאמצע אין שום דבר דומה?!

   

ובכן, מסתבר שיש עוד זוגות שכאילה!  לריבס המדבר שהצגתי פה יש אח קרוב בשם ריבס אמיתי שגדל בחרמון. ישנו שיח מרשים עם פריחה פרפרנית צהובה – למין החרמוני קוראים קרקש קיליקי, ולמין המדברי – קרקש צהוב.
בחרמון  גדל גפוף החרמון (ממשפחת הארכוביתיים) – ובנגב גפוף קוצני. בהר הנגב אפשר למצוא כרכום דמשקאי (שהוגדר בהרים באיזור דמשק) ועוד, ועוד!

  

ההסבר – לפי מה שספר פרופסור אבי שמידע – הוא זה: בעבר, היו שינויי אקלים גדולים. בעת תקופת הקרח – הארץ התקררה, וצמחים צפוניים עמידים לקור התפשטו דרומה. אני משערת שבתקופת הקרח אפשר היה למצוא צבעוני ססגוני גם במרכז הארץ.
כאשר תקופת הקרח חלפה, הקרח נסוג והטמפרטורות עלו. הצמחים אוהבי הקור פעלו לפי עקרונות האבולוציה: חלק נכחדו מהאיזור החם, וחלק – התאימו את עצמם אליו.


בהר הנגב, תנאי מזג האוויר הם מאד יחודיים: זהו מקום גבוה (הצבעונים, למשל, גדלים בגובה 800-1030 מ') . בלילה קר, ובחורפים מסויימים אפילו יורד שם שלג. ולכן, צמחים רבים מאוהבי-הקור שרדו שם. אבל הם היו אוכלוסיה מבודדת ומרוחקת מקרוביהם בחרמון, ולכן הם השתנו מעט. וכך נוצרו כל המינים של הר הנגב – הקרובים למיני החרמון.

מינים מעניינים נוספים, שהתפתחו באותו אופן – נמצאים בהר הגבוה בדרום סיני.

 

  

בטיולינו בבורות לוץ, מאד נהניתי משילוב הצבעונים עם השמשון ההדור, ועם בן-שלח מנוצה (הפרח המצליב הלבן פה מעל)
וכשפגשנו צבעוני מדבר אחד (שהוא אדום, וקרוב מאד לצבעוני ההרים הנפוץ בארץ) – ניסיתי להחליט, מאיזו זווית זה יפה יותר: מכיוון ה"מדבר" או מכיוון ה"ססגוני"?

   

גם כאשר הצבעוני מתחיל לנבול, הגוונים שלו מרגשים:

ופגשנו גם אחד שהוא צהבהב ולא לבן – פרט מיוחד ומאד יפה בעיני:

הכתם הצהוב במרכז הוא שלט פרסומת: כיון שהאבקנים הצהובים אינם מספיק בולטים, הצבעוני מחזק את הצבע שלהם בעיגול צהוב בולט – אותו אין חרק שיפספס.

התמונות צולמו בשמורת בורות לוץ בנגב, 20.2.2010

כתמיד, מוזמנים מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 כדי להנות מהצבעונים הנפלאים הללו!

 

הרשימה היום מוקדשת לשני אנשים חשובים לי, שחוגגים יום הולדת!
חברתי הטובה Aquag – והגיס שלי zvior12.
רציתי לאחל לשניכם המון מזל טוב, ואושר, והצלחה, ושמחה!
אני מצרפת בשבילכם כמה עצות טובות לחיים:


שמשון הדור – Helianthemum vesicarium

    

 

ברשימת פורים הבטחתי לספר על שמשון הדור –  והנה אני מקיימת. 

 

 

השמשון  הוא פרח ממשפחת הלטמיים.  אם תסתכלו, תראו שמבנה הפרח דומה לזה של לטם. בארץ ישנם שנים-עשר מינים של שמשון – וכולם פורחים בצהוב. כולם? פרט לאחד.  השמשון ההדור.

 

 

השמשון ההדור פורח – בדרך כלל – בוורוד. אבל בהר הנגב הוא פשוט צבעוני. הוא פורח בכל הגוונים – מלבן ועד בורדו כהה, דרך כל וורוד אפשרי (או בלתי אפשרי). כבר בדרך לבורות לוץ, בנסיעה, אפשר לראות אותם פורחים ומחייכים מצדי הדרך.

 

 

בתחילה ראינו רק ורודים,

 

 

ואז התחלנו לשים לב לגוונים השונים

 

       

 

כל כך הרבה גוונים, לבנים, ורדרדים, ורוד-ברבי, ורוד מג'נטה – ועד בורדו עז ויפהפה.  השמשונים  בהר הנגב הם פשוט חגיגה לעיניים

 

 

 

בדרך כלל, ורוד הוא דווקא לא הצבע החביב עלי. כחולים וירוקים הרבה יותר חביבים עלי. אבל איך אפשר שלא להתלהב מהחגיגה הורודה הזו?!  הם פשוט נהדרים.

 

 

שמו  הלטיני של השמשון – Helianthemum – מגיע משמו של אל השמש היווני, הליוס.  הליוס הוא בנו של הטיטאן היפריון, ואחיהן של סלנה – אלת הלבנה, ואאוס – אלת השחר.
הליוס נהג במרכבת השמש, בשמים – וראה הכל מלמעלה.

 

 

בעצם, הליוס היה האל המלשן… הוא זה שספר להפייסטוס שאפרודיטה אשתו בוגדת בו עם אראס (אל המלחמה). הוא זה שספר לדמטר שהאדס חטף את בתה פרספונה. 

 

 

וכיון  שהשם הלטיני הוא בעקבות השמש – קראו את שמו בעברית "שמשון" –  שם הולם ומוצלח.

 

השמשון הוא פרח אוהב-חום ושמש – הפרחים מחייכים אל השמש. ממש כמו מקור החסידה השעיר, הם פורחים בבוקר לכיוון השמש – ובערב, נובלים.

 

כאן אפשר לראות מראה אופייני לשמורת בורות לוץ בעונה הזו: שמשונים בכמה צבעים, ויחד איתם – צבעוני ססגוני שזוהר בלבן.

 

  

 

לצבעוני הססגוני אני – כמובן – מתכננת רשימה משלו. אבל כיון שהוא כל כך יפה, וכל כך מיוחד – הנה עוד תמונה שלו יחד עם השמשונים:

 

 

השמשונים פורחים כעת ברוב חלק הנגב, וגם בדרום הרי יהודה. אפשר לראות אותם בשמורת בארי, בשמורת פורה ועוד.

 

 

אבל – כאמור – אם אתם רוצים לראות אותם בכל מני צבעים, אז סעו להר הנגב.

 

בספרות כתוב שאם יש מזל, ויודעים איפה לחפש (ולצערי, אני ממש לא יודעת) – אפשר למצוא על שרשי השמשון פטריות כמהין. הכמהין נחשבות לפטריות הטובות בעולם, והן חיות על שרשי השמשון.

 

 

אבל זו כנראה טעות – לפי מה שהבנתי מאחת הממומחיות הגדולות לפטריות בארצנו, השמשון היחיד ה"מארח" את פטריות הכמהין – הוא שמשון יושב. מין של שמשון (בעל פרחים צהובים), שפרחיו "יושבים" בחיק הגבעולים. הוא גדל בחולות בצפון הנגב…
אמנם הכמהין בארץ הוא "כמהין לבן" – שהוא הזן הפחות-יוקרתי – ובכל זאת, הייתי מאד שמחה למצוא ולטעום פטריות כמהין.

 

 

 התמונות צולמו בהר הנגב, בורות לוץ בתאריך 20.2.2010

 

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    

צבעוני החרמון – Tulipa humilis

כבר  הרבה זמן אני רוצה לראות את הפרח הזה.
הוא גדל רק באיזור אחד: החרמון.
מבחינת עונת הפריחה הוא מהמקדימים בחרמון, והפרח נפתח רק בשעות הצהרים.
מכל הסיבות הללו, תמיד פספסתי אותו.
תמיד… עד יום חמישי האחרון:

אני גאה ומאושרת להציג את צבעוני החרמון!
ביום חמישי היינו בהשתלמות רת"ם לחרמון. ההשתלמות השנתית לחרמון היא ללא ספק פסגת ההשתלמויות השנתית. מגיעים לאיזור שבד"כ קשה לטייל בו, ורואים דברים מדהימים.

בניגוד לצבעוני המוכר לנו – צבעוני ההרים,  הצבעוני הזה הוא לבן-ורדרד, עם מרכז צהוב. הוא קטן יותר – קוטר הפרח כ-3 ס"מ.

הוא פורח באפריל, אבל במקומות שבהם השלג נמס רק לא מזמן, אפשר למצוא אותו עד סוף מאי.

הכתם הצהוב במרכז נועד להקל על המאביקים לזהות את איזור האבקנים. הוא גדול ובולט ומושך את העין.

הסיור אתמול היה  אחד הקשים שהיו לי: הקפנו את הר חבושית וירדנו ממנו לאיזור הרַכֶּבֶל התחתון – ירידה קשה במצוק תלול מאד, טרשי מאד.
אבל הפיצוי – הצבעוני – היה שווה את כאבי השרירים שיש לי עכשיו בכל הגוף!!!

לא היו הרבה פרטים: ראינו פרט אחד פתוח יפה, ועוד 4 סגורים. אבל כל אחד מהם זכה (לפחות ממני) לכבוד ואהבה…

כל התמונות צולמו בהר חבושית, רום של כ-1800 מטר; בתאריך 21.5.2009

כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!!!

צבעוני שקוף – Archon apollinus bellargus

ראשית: רציתי לאמר לכל מאות האנשים שקראו בבלוג שלי ביומיים האחרונים – ברוכים הבאים! ואתם מוזמנים להגיב, גם כאן, וגם לרשימות ישנות יותר!
 
ועכשיו לנושא הרשימה שלי היום… בכרמל פגשתי את הצבעוני הקשוט – ואילו במירון פגשתי את קרוב משפחתי: הצבעוני השקוף.
 
הוא התחבא לו בין העשבים – אך לא חמק ממני:
 

 
אחר כך, הוא התחיל לטייל בין הפרחים: ועכשיו יכולתי להבין למה הוא נקרא צבעוני שקוף.
למשל, כך הוא נראה על פשתה שעירה, ורודה:
 

 
 
כך על תלתן תריסני, לבן –
 

 
וכך על כתמה עבת-שורשים צהובה:
 

 
הצבעוני השקוף הוא פרפר מאד יפה, והוא המשיך לטייל בין הפרחים, מתקרב אלינו ומתרחק מאיתנו…
 

 
נזכרתי במכתב השרשרת שהתרוצץ לפני כמה שנים, והראה פרפרים שקופים ממרכז אמריקה – פרפרים שנראים עשויים מזכוכית, ושמם העממי הוא Glasswing Butterflies – פרפרי כנף-הזכוכית. חשבתי לי שלצבעוני שלנו אין מה להתבייש לידם! הוא פשוט מקסים!
 

 
עוד תמונות יפות של צבעוני שקוף אפשר למצוא – כמובן – אצל אדי: כאן וגם כאן
 

 
כל התמונות צולמו במירון, בעליה להר הלל, 17.4.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 

 
 

צבעוני קשוט – Allancastria cerisyi speciosa

 
לפי הכותרת, אתם בטח חושבים שהגעתי אל הפרח צבעוני…
 
ובכן – לא! בארצנו יש עוד צבעונים- פרפרים בשם צבעוני! והם יפהפיים!
 
(וחוץ מזה הבלוג שלי נקרא "פרחים, פרפרים וכל מיני" ובזמן האחרון היו כאן רק פרחים  )
 

 
הפרפר היפהפה הזה שמו צבעוני קשוט. אבל… יש מין דומה מאד ששמו צבעוני צהוב.
 

 
בטיול שלנו בשבת האחרונה ריחפו סביבנו עשרות צבעונים. הם עפו מעל ומתחת, בדקו את שלל מיני הפרחים שפרחו – ורקדו מסביבנו מכל הכיוונים.
 

 
אז ניסינו לצלם אותם. וזה לא היה קל. יצאו לי הרבה תמונות של פרחים מטושטשים שהרף עין קודם היה עליהם פרפר, עד שהגעתי אל הפרפר הזה:
הוא עמד לו ונח, ונתן לי לצלם אותו.
 

 
אנחנו חשבנו שזהו הצבעוני הצהוב – אבל בבית, בדקתי במגדיר של בנימיני, ושם כתובים ההבדלים בינהם. רוב ההבדלים לא בולטים – במיוחד לא בשטח.
בצילום אפשר לראות שלפרפר הזה יש קשקשים כחולים בכנפיים התחתונות – סימן לצבעוני קשוט:
 

 
אך הסימן החשוב ביותר הוא… המקום בו צלמתי אותם. בכרמל ובגליל המערבי – צבעוני קשוט; בגליל, בגולן, בהרי יהודה – צבעוני צהוב!
 
כל התמונות צולמו באיזור רקית בכרמל, 9.4.2009 –
ולכן זהו צבעוני קשוט.
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.