לא בונים בחוף הבונים!

בתאריך 18.10.11, בזמן שרוב האנשים בארץ היו דבוקים למסכי הטלוויזיה וראו שוב ושוב ושוב ושוב כל תנועה של גלעד שליט מנותחת למוות על ידי פרשנים ומומחים לעסקי אויר,
אנחנו נסענו לחוף הבונים.

 

כמו שכתבתי, בסוכות נערכה צעדה ועצרת למען העלאת המודעות לשמירה על חופי הכרמל. בקטע לא גדול בחופים יש חמש תכניות שונות, לסגירת חופים ו"הסדרתם", לבניות כפרי נופש והרחבות – והתוצאה של כל זה היא שהשטח היפהפה והפתוח שבו אתם ואני יכולים כיום לשוטט, להתרחץ, להנות – ייסגר בפנינו, ונוכל להכנס אליו רק בתשלום.

האירוע נערך בחוף הסירה, צפונית לשמורת הבונים. אילו שרידי הסירה הטבועה על החוף –

הגענו אל אוהל המחאה ונגשנו יחד עם כולם למלא התנגדויות ולחתום עליהן בפני עורך דין, כדי שאפשר יהיה לאסוף את כל ההתנגדויות ולהגיש יחד.
כל חותם הוסיף לכל התנגדות פיסקה אישית – כדי שהועדה תצטרך לדון בכל אחת מההתנגדויות.

שלטים צוירו –

  

וכשכל הצועדים התקבצו וחתמו, נאספנו לסככה לעצרת.

את העצרת הנחה בחן ובלי נעלים – שי אביבי. בעצם, רוב הדוברים שעלו לבמה – עלו יחפים. כמו שראוי, בעצרת על החוף!

בין הנואמים היה ח"כ דב חנין, יושב ראש השדולה הסביבתית.
לפני הכל, אני חייבת לציין את הT-shirt שלו:  "אוהב טבע – חי בעיר" – וזה נכון. בתור עירונית הגרה בקומה שביעית, אני מבזבזת הרבה פחות שטח, והרבה פחות משאבים – לעומת מה שהייתי מבזבזת אם הייתי גרה בישוב קטן בבית חד-קומתי עם גינה.
השטח שאני לא גרה בו, נשאר פתוח לטבע.
 דב חנין הסביר שאמנם כל אחת מהתכניות לא נראית מאיימת במיוחד, אבל כיון שיש חמש תכניות שמיועדות לשטח לא מאד גדול – זה יגרום לשינוי דרסטי באיזור, וישנה את האופי של כל החוף.
הוא הזכיר גם את העובדה שחופי הכרמל אינם החופים היחידים המאויימים בארץ.
 אחד הדוברים היה שי אגמון  (שהוא צפר, ואחד האדומים בפורום צפורים וצפרות פה בתפוז). שי אמר דבר מאד נכון. הוא אמר – בעצם , כל השטח הזה לא שלנו. לא של מנהל מקרקעי ישראל, לא של מדינת ישראל, לא של היזמים – וגם לא שלנו, שבאנו לטייל פה. השטח הזה שייך לבעלי החיים. זה הבית שלהם.
ביצניות, לבניות, ושאר עופות מים גרים פה, לטאות – כמו שנונית החולות ובעלי חיים נוספים. זה הבית שלהם, זה איזור המחיה שלהם. איזו זכות יש לנו לגרש אותם?
 רחלי תדהר-קנר מהתנועה הירוקה הזכירה לנו שבשנת 2004 נחקק בישראל חוק החופים – איסור בניה בשטח של 300 מטרים מקו החוף. היא אמרה – "אחרי שחוק החופים עבר, חשבנו שנוכל עכשיו לשבת ולנוח: החופים מוגנים… לצערנו, התבדינו – ומאז אנחנו נלחמים על חופי ישראל, בזה אחר זה.
 עדי לוסטיג, שהיתה מובילת המאבק בחוף פלמחים עלתה גם היא לדבר. עדי היא מקור השראה ותקווה לכל שומרי הטבע בארץ. היא התחילה את המאבק ביום שבו עלו הדחפורים על החוף, ובכל זאת הצליחה לשנות את רוע הגזירה ולהציל את חוף פלמחים.
 דן חמיצר הזכיר לנו שכרגע הוא בעצם מדבר אל המשוכנעים – אבל אנחנו צריכים להפיץ את הדיעה, ולשכנע את מי שחושב שצריך לבנות על החופים פה. ואת זה אני עושה פה. אתם מוזמנים לקרוא כתבה נוקבת שלו בynet.

ילדי החוף שרו שיר שנכתב במיוחד לארועי חוף הבונים, הנה הגרסה הראשונה שלו –

גם עלמה זהר עלתה, יחפה ובמכנסים קצרים, ושרה שני שירים – הביצוע שלה ל"ברוש" של אריאל זילבר היה מצוין.

לשמחתי, מישהו צלם אותה שרה את השיר הזה –

שמחתי לראות שההגברה באירוע הסתמכה על אנרגית השמש – חברת "סולאריקה" סיפקה רמקולים, מיקרופונים ואת כל הציוד הנדרש, ללא שימוש בחשמל, ללא זיהום אויר וללא רעש גנרטורים. הכל בעזרת השמש.

ומה עכשיו? מה הלאה?
 אתם מוזמנים מאד לקרוא עוד על האירוע – באתר עמותת "כחול וירוק"
 אני אשמח אם תחתמו על העצומה נגד הבניה
 עוד כתבה בכלכליסט על מאבק החופים בארץ, שנותנת קצת מושג כמה צריך להלחם על כל סנטימטר של חוף חופשי

השבוע שמחנו מאד שתכנית הבניה בחוף בצת בוטלה – לאחר התנגדות התושבים, ובעזרת השר גלעד ארדן. אני מקווה שההצלחות בפלמחים ובבצת הן באמת אות לשינוי בגישה, ולהבנה שהטבע איננו מותרות, אלא חלק מאיתנו וחשוב לשמור עליו למען הדורות הבאים.

וככה בשביל הנשמה (שלי) – תראו איזה יופי, גומא הקרקפת צומח בדיונות –

 התמונות צולמו כולן בחוף הבונים, בתאריך 18.10.2011
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא
ואני אשמח אם תפיצו את הרשימה הזו.

 עוד כמה סרטונים –
תמונות מהאירוע:

וכתבה מערוץ 1 –