אני חוזרת לחודש מאי, במורדות החרמון – ליד הישוב נמרוד. הגענו לשם מוקדם בבוקר – קצת אחרי 9, כלומר יצאנו מהבית לפני 7, והחברים שהצטרפו אלינו מירושלים – יצאו כבר בסביבות 6.
קטגוריה: לטמיים – Cistaceae
אגדת האחים לטם
את התמונה מעל צלמתי בכרמל ביום שני השבוע, ואני מאד מרוצה ממנה – נמפית החורשף על לטם שעיר, מוקף לטם מרווני.
השבוע מתרחשת נדידת להקות עצומות של נמפית החורשף בארץ – בכל מישור החוף יש דיווחים על תצפיות. בכפר סבא ראיתי מאות פרפרים חולפים.
אתם מוזמנים לקרוא על זה בכתבה בYnet.
כמו שהבטחתי בסוף הרשימה הקודמת, היום אני אספר את אגדת האחים לטם.
היׂה היו שני אחים, שגרו יחד – האחים למשפחת לטם.
האח הבכור היה הדייקן והמסודר בין השניים. תמיד הגיע לכל מקום בזמן, תמיד היה מאורגן ומסודר. תמיד מתכנן ומכין עצמו לכל אירוע.
האח הצעיר היה בלגניסט – מאחר לכל מקום, לא מאורגן, לא יודע מה הוא אמור לעשות, או לחילופין – עושה מה שבראש שלו באותו רגע בדיוק.
גם בבית שלהם הסדר היה דומה –
חדרו של האח הצעיר היה מבולגן, מלוכלך. הוא לא זכר לכבס את בגדיו (או אפילו לאסוף אותם לכביסה) – בקיצור, החדר נראה כמו חדר של תיכוניסט ממוצע.
חדרו של האח הבוגר היה, כמובן, מופת שכל רס"ר משמעת היה מאושר ממנו. כל חפץ מונח במקומו, בגדים מקופלים בארון, ואין אף טיפת אבק.
יום אחד שר היער הזמין את כל תושבי היער לארוחת ערב ולנשף גדול. גם האחים, כמובן, קבלו הזמנות. בהזמנה נאמר שהאירוע דורש לבוש רשמי, ושהוא יתחיל בשעה 8 בערב בדיוק, נא לדייק!
האח הבוגר עדכן מיד את התאריך בלוח השנה שלו, תכנן שבוע מראש מה ללבוש, דאג לכבס ולגהץ את חולצתו הלבנה הטובה ביותר – בקיצור, דאג לכל מראש.
האח הצעיר הניח את ההזמנה איפשהו, ושכח ממנה.
בערב לפני האירוע, הצעיר יצא לבילויים וחזר מאד מאוחר. ביום האירוע, בבוקר, האח המבוגר העיר את הצעיר לפני שיצא לעיסוקיו – והזכיר לו: "היום הוא יום הנשף אצל שר היער! אל תשכח להתכונן!"
הצעיר התהפך במיטה ופיהק – "בסדר, בסדר – זה רק בערב, יש עוד המון זמן… תן לי לישון, חגגתי עד 4 לפנות בוקר…"
בשעות אחר הצהרים, חזר האח הבכור מעמל יומו, והתחיל להתארגן לאירוע – הוא גהץ את החולצה שוב (ליתר ביטחון), צחצח נעלים, התרחץ (גם מאחורי האוזניים!), התגלח, החליט בכל זאת להחליף עניבה – עד שהכל היה מושלם.
האח הצעיר עדיין היה במיטה. או שהוא קם ושיחק ב-X-Box שלו. או משהו כזה.
האח הבכור הזכיר לצעיר שהערב האירוע, וכבר אחרי 5, וגם יש פקקים, ו… ו…
"בסדר, בסדר" – אמר הצעיר. "אני כבר מתחיל להתארגן."
בשעה 7 הבכור כבר היה מוכן ומאורגן. "אתה זוכר ששר היער בפרוש כתב "נא לדייק", נכון?"
"כן, כן", ענה הצעיר – "אני תכף מתארגן ויוצא".
מעט אחר כך הבכור יצא לדרכו. לפני שיצא הוא שוב הזכיר לצעיר – "אל תשכח! בשעה 8 מתחיל הנשף!"
"כן, כן", ענה הצעיר – "אני יודע" (ולעצמו מלמל – יוווו, איזה נודניק!)
בשבע וארבעים פתאום הצעיר שם לב לשעה… "יו!!! כמה מאוחר! ואני חייב להתארגן!"
הוא רץ לארון, אבל לא היתה שם אף חולצה נקיה… הוא תפס את החולצה הראשונה שמצא – "אוי, היא נורא מקומטת!" – אבל לא היה משהו אחר בסביבה, אז הוא לבש אותה. להתגלח? להסתרק? עזוב, אין זמן. הוא רץ לאירוע.
כשהאח הצעיר הגיע לאירוע, הוא פתח את הדלת ונעמד בכניסה, מתנשף… והסתכל –
כל תושבי היער ישבו במקומותיהם, לבושים במחלצות, נהנים, אוכלים ומדברים – אבל אז כולם הסבו ראשיהם אליו, והוא קלט שהוא עומד בבגדים מקומטים ומלוכלכים, לא מגולח ולא מסורק – וכולם מסתכלים עליו…
האח הצעיר הסמיק עד שורשי שערותיו…
ומאז אנו מבדילים בין האחים לבית לטם:
הלטם המרווני, האח הבכור, פורח מעט מוקדם יותר (מתחיל בד"כ שבוע-שבועיים לפני השעיר), עלי הכותרת של הפרח חלקים, לבנים ונקיים כמו החולצה המגוהצת שלו, והפירות חלקים כמו לחייו לאחר הגילוח.
הלטם השעיר, האח הצעיר, מתחיל לפרוח מעט אחרי המרווני, ועלי הכותרת שלו ורודים (כי הוא הסמיק) ומקומטים (כי הוא לא גיהץ את החולצה). הפירות שלו שעירים – כי הוא לא התגלח.
את התמונות צלמתי בתאריכים –
16.3.2014 – מעל עמק האלה, וגם
23.3.2013, 22.3.2014, 31.3.2014 בכרמל.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
לטם שעיר – Cistus creticus
אחרי הלטם המרווני, אני ממשיכה באופן טבעי אל אחיו, הלטם השעיר.
שני מיני הלטם מאד דומים – ללא פריחה קשה להבדיל בינהם.
כשהם פורחים, רואים שהלטם השעיר ורוד, ועלי הכותרת שלו גדולים מקומטים יותר – לעומת הלטם המרווני הלבן שעליו חלקים. יחד עם זאת, צורת הפרחים מאד דומה.
הם גם גדלים במקומות דומים, ופעמים רבות אפשר למצוא אותם זה לצד זה.
גם ללטם השעיר יש אבקה רבה, והוא מושך חיפושיות ודבורים שאוכלים את האבקה.
בגלל זה הופתעתי לגלות פרפרים על הלטם השעיר. כאן, למשל, רואים בבירור את נמפית היערה, והחדק שלה תחוב עמוק בתוך הפרח.
לאור העובדה שפרפרים ניזונים מצוף בלבד, כנראה שיש צוף גם ללטמים. לא מצאתי שום דבר בכתב בנושא זה.
כל פרח על שיח הלטם פורח יום אחד בדיוק, ואז נובל.
כמו הלטם המרווני, גם הלטם השעיר פורח באיזור הים תיכוני, מתפשט ומייצר כתמים במיוחד לאחר שריפות.
גם הוא נפוץ בכל אגן הים התיכון, וגם הוא פולש בקליפורניה.
וכמובן, ישנה אגדה נחמדה מאד על שני מיני הלטם – אבל זה כבר עניין לרשימה חדשה.
את התמונות צלמתי –
מעל עמק האלה, בתאריך 16.3.2014
בכרמל, בתאריכים 23.3.2013, 17.3.2014, 22.3.2014,
בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, בתאריך 28.2.2012
התמונה עם נמפית היערה היא מהמירון, 29.5.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
לטם מרווני – Cistus salviifolius
היום אני כותבת על אחד הפרחים הנפוצים והנהדרים בארץ – ובכלל באגן הים התיכון – לֹטֶם מרווני.
הלטם בולט בשטח, מתפשט בכתמים נהדרים וממלא את החורש בפריחה נהדרת.
הלטם המרווני פורח במרץ-אפריל, מהשפלה וצפונה עד לחרמון. במישור החוף לפעמים אפשר למצוא אותו כבר בפברואר.
הוא אוהב בתות עם אדמות קירטוניות בכל האיזורים הים תיכוניים, וכיון שזו אדמה החביבה גם על הסחלבים – פעמים רבות אני פוגשת אותו קרוב אליהם.
ובאביב השיח הפורח הוא פשוט נפלא, הפרחים הלבנים נהדרים ומאירים
בנוסף, הם גם מלאי אבקה – ומושכים דבורים וחיפושיות – שמשום מה לא צלמתי… אני אוהבת את הלטם לבן ונקי.
הלטם נפוץ סביב הים התיכון ובדרום אירופה, וממשיך גם מזרחה לאסיה.
הוא נמצא גם כמין פולש בקליפורניה.
השם מרווני הוא בגלל העלים של הלטם, הדומים לעלי מרווה.
בכרמל ובגליל, אפשר למצוא לעתים בין הלטמים, ליד השורשים, גושים קטנים ואדומים כמו זה –
זוהי רימונית הלטם, מין טפילי שגדל על שורשי הלטם. כתבתי על הרימונית בעבר, ממש כאן.
בארץ גדל גם מין נוסף של לטם, אבל עליו אני אספר ברשומה הבאה.
את הלטמים צלמתי –
בכרמל, בתאריכים 23.3.2013, 17.3.2014 וגם 22.3.2014
את הרימונית צלמתי בכרמל בתאריך 24.3.2012
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
שמשון הדור – Helianthemum vesicarium
ברשימת פורים הבטחתי לספר על שמשון הדור – והנה אני מקיימת.
השמשון הוא פרח ממשפחת הלטמיים. אם תסתכלו, תראו שמבנה הפרח דומה לזה של לטם. בארץ ישנם שנים-עשר מינים של שמשון – וכולם פורחים בצהוב. כולם? פרט לאחד. השמשון ההדור.
השמשון ההדור פורח – בדרך כלל – בוורוד. אבל בהר הנגב הוא פשוט צבעוני. הוא פורח בכל הגוונים – מלבן ועד בורדו כהה, דרך כל וורוד אפשרי (או בלתי אפשרי). כבר בדרך לבורות לוץ, בנסיעה, אפשר לראות אותם פורחים ומחייכים מצדי הדרך.
בתחילה ראינו רק ורודים,
ואז התחלנו לשים לב לגוונים השונים
כל כך הרבה גוונים, לבנים, ורדרדים, ורוד-ברבי, ורוד מג'נטה – ועד בורדו עז ויפהפה. השמשונים בהר הנגב הם פשוט חגיגה לעיניים
בדרך כלל, ורוד הוא דווקא לא הצבע החביב עלי. כחולים וירוקים הרבה יותר חביבים עלי. אבל איך אפשר שלא להתלהב מהחגיגה הורודה הזו?! הם פשוט נהדרים.
שמו הלטיני של השמשון – Helianthemum – מגיע משמו של אל השמש היווני, הליוס. הליוס הוא בנו של הטיטאן היפריון, ואחיהן של סלנה – אלת הלבנה, ואאוס – אלת השחר.
הליוס נהג במרכבת השמש, בשמים – וראה הכל מלמעלה.
בעצם, הליוס היה האל המלשן… הוא זה שספר להפייסטוס שאפרודיטה אשתו בוגדת בו עם אראס (אל המלחמה). הוא זה שספר לדמטר שהאדס חטף את בתה פרספונה.
וכיון שהשם הלטיני הוא בעקבות השמש – קראו את שמו בעברית "שמשון" – שם הולם ומוצלח.
השמשון הוא פרח אוהב-חום ושמש – הפרחים מחייכים אל השמש. ממש כמו מקור החסידה השעיר, הם פורחים בבוקר לכיוון השמש – ובערב, נובלים.
כאן אפשר לראות מראה אופייני לשמורת בורות לוץ בעונה הזו: שמשונים בכמה צבעים, ויחד איתם – צבעוני ססגוני שזוהר בלבן.
לצבעוני הססגוני אני – כמובן – מתכננת רשימה משלו. אבל כיון שהוא כל כך יפה, וכל כך מיוחד – הנה עוד תמונה שלו יחד עם השמשונים:
השמשונים פורחים כעת ברוב חלק הנגב, וגם בדרום הרי יהודה. אפשר לראות אותם בשמורת בארי, בשמורת פורה ועוד.
אבל – כאמור – אם אתם רוצים לראות אותם בכל מני צבעים, אז סעו להר הנגב.
בספרות כתוב שאם יש מזל, ויודעים איפה לחפש (ולצערי, אני ממש לא יודעת) – אפשר למצוא על שרשי השמשון פטריות כמהין. הכמהין נחשבות לפטריות הטובות בעולם, והן חיות על שרשי השמשון.
אבל זו כנראה טעות – לפי מה שהבנתי מאחת הממומחיות הגדולות לפטריות בארצנו, השמשון היחיד ה"מארח" את פטריות הכמהין – הוא שמשון יושב. מין של שמשון (בעל פרחים צהובים), שפרחיו "יושבים" בחיק הגבעולים. הוא גדל בחולות בצפון הנגב…
אמנם הכמהין בארץ הוא "כמהין לבן" – שהוא הזן הפחות-יוקרתי – ובכל זאת, הייתי מאד שמחה למצוא ולטעום פטריות כמהין.
התמונות צולמו בהר הנגב, בורות לוץ בתאריך 20.2.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 