סיכום 2022 בתמונות

עוד שנה נגמרת, ואני כדרכי מסכמת אותה לפי הרשומות שפרסמתי בבלוג. השנה פרסמתי 22 רשומות, ואני חושבת שזה קצב שסביר לי – רשומה או 2 בחודש, לפי מה שמתאים לי באותו שלב.

בינואר פרסמתי 2 רשומות – האחת על פטריה, והשניה על פרפור עקוד, הנציג הגדול בארץ למשפחת השלדגים:

בפברואר חזרתי למדבר, לראות מרבדי פריחה ענקיים ובעלי ריח נפלא של מנתור מחוספס. פריחה במדבר היא תמיד מדהימה, אבל מרבדי פריחה ורודים וריחניים בחולות – זה במיוחד מטריף את כל החושים.

בחודש מרץ חזרנו למדבר, לדרך הבשור – ושם להפתעתנו מצאנו מקבצי ענק של פרח מאד מיוחד: מצילות שנהב. בכל הטיולים שלי בנגב, בכל השנים, ראיתי אולי 20 מצילות, ובטיול הזה – פגשנו מאות. חוויה נפלאה! היו גם כלניות וזהביות, אבל המצילות בהחלט היו שיא החודש הזה מבחינתי.

בחודש אפריל דווקא הצפנתי לגולן, ואיחלתי פסח שמח עם שום שחור שפגשתי בשדה שהיה פורח כולו, והשקיף על החרמון:

בחודש מאי סקרתי שני פרחים דומים מאד: מעוג אפיל ומעוג מנוקד, והסברתי על ההבדלים ביניהם.

בחודש יוני, לכבוד הבלוגולדת, חזרתי אל רצועית קומפר שנמצאה בארץ לראשונה לפני שנתיים וחצי, וראיתי אותה במלוא הדרה ויופיה. בנוסף, העליתי חידון צמחים יבשים, ופתרונות לחידון.

בחודש יולי החלטתי להסתכל על כמה פרפרים קטנים, כמו כחלון הינבוט:

ובאוגוסט המשכתי עם הפרפרים, הפעם כחליל מקושט:

גם בספטמבר המשכתי עם הפרפרים ממשפחת הכחלילים, ואיחלתי שנה טובה עם כמה מהם, למשל כחליל הרימון:

ובאוקטובר חזרתי למדבר, וסקרתי צמח נדיר בסכנת הכחדה מהר הנגב: כלך דו-דורי.

בנובמבר, עם היובש הגדול, טיילתי ביער חורשים ופגשתי כרכום חורפי עם 8 עלי כותרת (במקום 6) וארבעה אבקנים (במקום שלושה):

ובחודש דצמבר התחלתי עבודה חדשה, ובזכותה הגעתי אל חורשת עצי שיטה מלבינה בבקעת הירדן:

זהו, השנה מסתיימת – אני מקווה שאמשיך לטייל, לסקור ולפגוש דברים מיוחדים גם בשנה הבאה. מקווה שנהניתם!