פנו דרך, מי זה בא? אנוכי הוא, בן ארבע!

מזל טוב! היום אני חוגגת את הבלוגולדת הרביעי שלי!

סטירית פקוחה על לטם שעיר

לכבוד החגיגה יצאתי להתפרפר לי עם פרפרים במירון, ופגשתי גם את רצועית הגליל הנהדרת.

הפרפרים בטיול הזה שיתפו איתי פעולה באופן מקסים. היפה מכולם (בעיני) היה פרפר נמפית היערה, שלאחר שבדק את האוטו שלי מכל הכיוונים, נעמד לכמה שניות גם על מקל ההליכה שהיה בתיק שלי.
אמנם לא יכולתי לצלם אותו על התיק מאחורי, אבל על האוטו הוא דגמן בצורה מאד יפה:

בשביל פסגה פגשתי פרפר עדין עם צבע ירקרק מטלי – מיוחד ומקסים, ודגמן יפה ובנחת על פרחים של פטל לביד –

זהו פרפר מציצן, הוא קצת הפריע לחיפושיות סביבו שמאד רצו להזדווג…
ובכל מקרה, זה פרפר נדיר למדי ששמו כחליל הדבשה. זיהה לי אותו ישראל פאר מאגודת חובבי הפרפרים.

פניה ברגשטיין כתבה שיר במיוחד לכבוד יום הולדת ארבע – והוא בדיוק מתאים לי עכשיו –

לימונית האשחר (2 נקבות) על דרבנית התבור

פנו דרך, מי זה בא?
– אנכי הוא, בן ארבע!
יש היום לי יום הולדת,
ואימי טרודה, עובדת,
היא טורחת ואופה
לכבודי עוגה יפה.

כחליל האלון על דם המכבים

מתנוססת העוגה,
אך אומרים לי: "אל תגע!
קודם יש לפתור חידה.
אם חכמת- אז תדע:
מה כתוב על העוגה?"

אך אני איני טפש, ויודע לנחש:
שוקולד, שקדים ריבה,
כתובת נופת: בן ארבע!

כחליל האפון על פטל לביד

ארבע שנים הן כבר פרק זמן מכובד לכל הדעות, הבלוג שלי כבר מאד מגובש ואני יודעת – לרוב – מה אני רוצה לומר ולהביע.
הבלוג שלי ממשיך להיות מקום שבו אני מציגה את התמונות שלי, אבל פרט למידע על הפרחים והפרפרים – אני גם מנסה להסביר על שמירת טבע והגנה על השטחים הפתוחים.

לבנין התלתן על נפית כפופה

השנה האחרונה לא היתה שנה פוריה במיוחד בבלוג שלי – ולמען האמת, לא באשמתי. באוגוסט תפוז שדרגו את מערכת המסרים, מה שגרם לשבועיים-שלושה של אי זמינות המסרים – ובעיות ותקלות בהתנהלות המערכת שעד היום לא נפתרו,
ולכן עצרתי מלפרסם.
וכיון שזה לא הספיק, בראשית אוקטובר ערכו שדרוג של הבלוגיה כולה, וכתוצאה מזה כמעט לא יכולתי לפרסם רשומות עד ליום ההולדת שלי, בסוף דצמבר.
זה היה מבחינתי משבר רציני, וכמעט עזבתי את תפוז.

לבנין הכרוב על נפית כפופה

זה גם גרם לפיגור רציני בדברים שרציתי לפרסם – נטשתי את הדיווחים מהטיול בארה"ב בקיץ שעבר, ולפתע פתאום גיליתי רשימה על חבלבל (ורוד יפהפה שאפשר לראות במאי לצידי דרכים, גם מהאוטו) שכתבתי והתכוונתי לפרסם…
מה אתם אומרים? שאני אחזור לרשימות מארה"ב?

כחליל האספסת על נפית כפופה

ובעצם, למה לא עזבתי את תפוז?
העניין הוא שאני "מושקעת" פה די עמוק. זו הרשומה ה-582 שלי, כלומר למרות הבעיות הצלחתי לפרסם השנה 122 רשומות.
גם הקהילה התפוזית – האנשים, הבלוגרים האחרים, חביבים עלי מאד.
קראו אצלי מעל 380,000 פעמים, כלומר השנה היו אצלי כ-105,000 קוראים. ירידה של כ-30% מהשנה שעברה (שאז היו כמעט 150 אלף)

כחליל האשחר על לטם שעיר

מבחינת בולים…
13 רשימות קיבלו בול "תמונת היום" – דומה לשנה שעברה, שאז אספתי ארבעה עשר בולים
13 רשימות קיבלו בול "בחירת העורך" כחול ו-3 קבלו בול "בחירת העורך" אדום.
2 מתוך הרשומות הללו עוטרו ב"בול-בול", ולכן בסך הכל 27 רשימות שלי עוטרו.

כחליל השברק

מבחינת איחולים, אני חושבת שאני פשוט אחזור על מה שכתבתי בשנה שעברה: זה לא השתנה.
לבלוג שלי אני מאחלת שיהיו לו הרבה קוראים,
אני מקווה שאנשים יהנו ממנו, יצאו לטייל בעקבותיו ואולי אפילו ישימו לב לאיזה פרח או ציפור שהם לא ראו אף פעם…
(למען האמת, אני יודעת שזה קרה כבר…

)

סטירית הציבורת על דרדר מצוי

אני מקווה לסקור עוד כמה מאבקים בנושאי שמירת טבע, ואולי אפילו להשפיע קצת על האנשים מסביב – להראות להם כמה חשוב לשמור על הטבע סביבם
ומצד שני, כמה כיף לצאת ולהנות מהסובב אותנו!
וכמובן, לתפוז – שנה בלי תקלות טכניות, ועם הרבה QA יעיל!

נמפית היערה במנוחה רגעית על אלה ארץ-ישראלית