סתוונית הנגב – Colchicum ritchii

היום אני יורדת לנגב, לפגוש את הסתוונית האחרונה לפרוח מבין הסתווניות בארץ: סתוונית הנגב.

חגיגה סתווית בעמק מן

אחרי הרבה זמן שלא הזדמן לי לעשות זאת, עליתי לחרמון בסתיו. נסענו אל עמק מן.

סתוונית בכירה – Colchicum troodi

הסתכלתי בבלוג שלי, לראות על אילו מפרחי הסתיו דילגתי – וגיליתי שבעצם מעולם לא הקדשתי רשימה מסודרת לסתוונית הבכירה.
היא אמנם ביקרה כאן פעמיים, אבל מעולם לא כנושא הרשימה – ובהחלט מגיע לה להיות כוכבת בפני עצמה.

 

הסתונית הבכירה היא מהראשונות שפורחות. אולי רק סתוונית הקליפות (מהנגב) מקדימה אותה. לרוב הן מתחילות לפרוח בערך באותו זמן.
בגלל זה קוראים לה סתוונית בכירה – היא הבכירה בין הסתווניות.

הסתוונית הבכירה פורחת בגליל העליון, וממשיכה צפונה דרך לבנון וסוריה ועד לטורקיה. מערבה מאיתנו אפשר למצוא אותה בקפריסין.

בעצם, שמה הלטיני הוא "סתוונית טרודי" – על שם רכס הרי הטרודוס בקפריסין, שם הוגדרה לראשונה.

הסתוונית הבכירה היא היסטרנטית – כלומר, היא פורחת בסתיו ללא עלים (העלים יצאו בחורף). היא מתחילה לפרוח כבר באמצע ספטמבר, ובשנים טובות ממשיכה עד דצמבר.

הנה העלים שלה, עם הפירות במרכז. לסתוונית הבכירה יש שושנת עלים צמודה לקרקע, עם 3-4 עלים רחבים מאד –

בניגוד לסתוונית היורה, שפורחת אחרי הגשם הראשון, הסתוונית הבכירה רגישה לאורך היום – ומתחילה לפרוח כשהימים מתקצרים.
לכן אפשר למצוא אותה פורחת גם בשנים בהן היורה מתעכב מאד.

הסתוונית הבכירה היא לרוב לבנה, אם כי פה ושם אפשר למצוא כמה ורודות יותר.

בניגוד לרוב אחיותיה – סתוונית התשבץ, סתוונית היורה, סתוונית ירושלים – שפורחות בבתה, כלומר בשטחים פתוחים ללא עצים – הסתוונית הזו מעדיפה את החורש, ותמצאו אותה לרוב בצל עצי אלון.
כיון שכך, קשה למצוא לה תאורה טובה… לפעמים אני אפילו נאלצת להשתמש בפלאש …

 

הפרחים הנובלים של הסתוונית נשארים ליד הפרחים הטריים שעדיין פורחים, כדי להגדיל את כתם הצבע ולמשוך חרקים.

עכשיו זהו סוף הפריחה של הסתוונית הבכירה – ניתן למצוא אותה עוד במערת פער ובעוד כמה מקומות בגליל העליון.
סתוונית היורה כבר פורחת יפה בכרמל ובחופו, וסתוונית ירושלים פורחת בהרי יהודה, הגליל והגולן.

את התמונות צלמתי בהר מירון ובמערת פער, בתאריכים 1.10.2012 וגם 28.10.2012
את העלים צלמתי ב3.4.2010, בשביל המנדטורי בעליה למירון.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית הנגב – Colchicum ritchii

לפני שבועיים בערך, טיילתי ב"גן איריס" ופגשתי שם את סתוונית הנגב.

בצלציה ארץ-ישראלית – Androcymbium palaestinum

את הרשימה הזו כתבתי במקור לפני שנה, אבל לא הספקתי לפרסם אותה בזמן: הבצלציה פורחת בינואר ופברואר, ועד שהגעתי אל הרשומה – כבר הגיע אמצע חודש מרץ.

אבל כטיבם של חודשי השנה, חודש ינואר חזר, ובנוסף אתמול פגשתי בצלציה, בטיול שהצטרפתי אליו ברגע האחרון. לכן אני מפרסמת היום את הרשומה הזו.

לפני שנה, הראיתי את הרומוליאה שדומה מאד לכרכום. הפעם אני מספרת על פרח שדומה מאד לסתוונית.

הפרח שלי היום הוא בצלציה ארץ-ישראלית.

  

והשם הזה מספר לנו המון על הפרח… רק שכל מה שהוא מספר – לא מדויק:
בצלציה – ה"בצל" מרמז שיש לצמח בצל. ובכן… זהו גיאופיט. אין לו בצל, אבל יש לו פקעת.
ציה – זה מדבר. הבצלציה אמנם נוטה לגדול במדבר – אבל לא מתביישת וממשיכה גם לאיזורי ספר-המדבר, כמו בקעת הירדן – ואפילו חודרת למורדות רמת הגולן.
ארץ-ישראלית – הבצלציה הזו אמנם הוגדרה בתחומי א"י, אבל היא תת-אנדמית. כלומר, היא מיוחדת לא"י, לסיני, ולמערב ממלכת ירדן.

הבצלציה אינה זקוקה לאדמה רבה, ולכן אפשר למצוא אותה ב"עציצים" מקסימים בסדקי סלעים, כמו למשל כאן:

אחד ההבדלים הבולטים בין הבצלציה לסתוונית הוא בצבעוניות – אצל הסתוונית, עלי הכותרת של הפרח נוטים להיות בעלי גוון אחיד – בין ורוד ללבן. אצל הבצלציה, הם לבנים עם עורקים ורודים-בורדו

בעולם, רוב מיני הבצלציה מתרכזים בדרום אפריקה. אפשר למצוא שם מינים מקסימים, בצבעי בורדו וורוד.

ובקשר לשם הלטיני… אין קשר בין השם העברי ללטיני. חיפשתי מה משמעות השם הלטיני… אנדרוצימביום.
אנדרו – משמעותו גבר, או שייך לגבר.
צימביום הוא ספל, או בעל צורת ספל.

אז מה בעצם משמעות השם? כוס גברית? גבר בעל צורת ספל? אולי פשוט נקרא לה "ספל בירה" וזהו… נדמה לי שבירה נחשבת למשקה גברי אולטימטיבי, לא?
ומאיפה הגיעו לשם המוזר הזה? באמת שאין לי מושג.

 

הבצלציה פורחת באיזורים מדבריים ובספר המדבר. היא נראית כמו סתוונית בינונית (קטנה יותר מסתוונית התשבץ, אך גדולה יותר מסתוונית היורה) – עם הפספוס העדין על עלי הכותרת.

  

התמונות צולמו:
בנחל פרת, 25.1.2007
בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 5.1.2010
בנחל תלכיד-פיראן בבקעת הירדן, 9.1.2010
ובמורדות הגולן מול עין גב, 4.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

   

סתוונית הקליפות – Colchicum tunicatum

אחרי חודש שלם שבו לא פרסמתי כמעט כלום, אני מנסה לחזור לפרסם, ומקווה לא להתקל בבעיות.

הרשומה של היום אמורה היתה להתפרסם באמצע אוקטובר, שאז פרחה הסתוונית הזו – אחת הראשונות שפורחות – סתוונית הקליפות.

סתוונית הקליפות פורחת בהר הנגב. מקומות טובים לפגוש אותה הם איזור שדה בוקר-מצפה רמון- בורות לוץ.

היא קטנה יותר מסתוונית היורה – גודלה דומה לזה של סתוונית טוביה , היא ורודה בהירה כמו סתוונית קצרת-עלים והיא היסטרנטית כמו סתוונית בכירה.

ולמי שלא זוכר (ואין לו חשק לעבור לרשימה על הסתוונית הבכירה) – צמח היסטרנטי הוא צמח שפורח בסתיו, ללא עלים, ואילו העלים יוצאים מאוחר יותר, בחורף. כמו החצב, למשל.
סתוונית היורה – הנפוצה – איננה היסטרנטית: היא פורחת לאחר הגשמים, והעלים יוצאים בד"כ יחד עם הפרח, או בהפרש של ימים מעטים ממנו.

ובקשר לשם – סתוונית הקליפות. הפקעת של הסתוונית הזו עטופה בקליפות, ומכאן השם. אבל אני לא מתכוונת לחפור אף אחת בשביל להוכיח את זה.
באתר הפלורה יש תמונה של הפקעת שאפשר לראות.

  

הקליפות עוזרות לשמור על הלחות בפקעת – זהו אמצעי הגנה שקיים בכמה וכמה צמחי מדבר.

סתוונית הקליפות היא מהסתווניות הראשונות שפורחות –  הראשונה היא סתוונית בכירה, ומעט אחריה, וגם במקביל – צצה לה סתוונית הקליפות.

סתוונית הקליפות פורחת בספטמבר-אוקטובר, ולכן אם אתם רוצים לחזות בפריחה שלה בטבע, תאלצו להמתין עד לשנה הבאה.
מבחינתי, הסתוונית הזו – יחד עם החצבים, הסתוונית הבכירה והחבצלות – מסמלים את התקווה לשנה ברוכה בגשמים ומלאה בפרחים.

התמונות צולמו בבורות לוץ ובנחל ניצנה, בתאריכים 29.9.2007 ו-14.10.2011

מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.  

  

סתוונית טוביה – Colchicum tuviae

לא פרסמתי כמעט שבועיים – גם בגלל העומס הכללי, וגם בגלל מצב הרוח שלי, שעדיין בוער עם הכרמל.
אבל השבוע הייתי בהשתלמות רת"ם, ופגשתי פרח בפעם הראשונה, וזו בהחלט סיבה לרשימה.

סתוונית קִצְרת-עלים – Colchicum brachyphyllum

אוף, הזמן נוזל לי מבין האצבעות… עוד לא גמרתי עם מבשרי הסתיו – וכבר פורחים פרחי החורף: נרקיסים, רקפות – קיבלתי כבר דיווח על כלניות ראשונות!
מצד שני, הגשם ממאן להגיע – וזה אומר שעונת הפריחה עלולה שוב להיות מוקדמת ומקוצרת. אני מתגעגעת לגשם., והפרחים זקוקים לו.

אבל אני לא ארוץ, אלא אמשיך לפי התכניות שלי: יש לי כרגע כמה וכמה רשומות "בתכנון". כמו שגידי גוב שר – (מלים של אהוד מנור, לחן של רמי קליינשטיין)

קח אותו לאט את הזמן
העולם עוד יחכה בחוץ
קח עוד שאיפה מן הזמן
שתי דקות לפני ההתפכחות.

והתכניות שלי מחזירות אותי לעמק מן בחרמון. במורדות העמק פורחת סתוונית החרמון, שהראיתי כבר. אבל בתחתיתו יש אחו ירוק ונפלא, ושם פורח מין אחר של סתוונית –

סתוונית קצרת-עלים.

קצרת-עלים, פשוט כי העלים הירוקים שלה אכן קצרצרים מאד.

הצבעוניות של הסתוונית הזו מאד מעניינית – צבע עלי העטיף נע מלבן לורוד. והם קצת "פרועים" – לא מסודרים, יש להם מין "אופי".

כל התמונות צולמו בעמק מן בחרמון, 7.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

סתווניות משוגעות

אני חושבת שלא כולם ראו את סתוונית החרמון שפרסמתי לפני כמה ימים… התפוז לא שלח הודעות. אז אני מפנה אתכם, ומזמינה אתכם לקרוא ולהגיב…

הפעם אני רוצה להראות תמונות של אנומליות שנתקלתי בהן.
לפרחים של משפחת הסתווניתיים (שהופרדה ממשפחת השושניים), באופן עקרוני – יש ששה עלי כותרת וששה אבקנים לכל פרח.

אם, למשל, תבדקו את הסתווניות, וגם מינים אחרים ממשפחת השושניים והקרובות לה, כמו החצבים, הצבעונים והשושן שכבר פרסמתי פה – תראו שזה נכון לכולם.
אבל… פה ושם יש שונות. אנומליה. לפעמים זה מתבטא בצבע, לפעמים בצורת הפרח.
ואז מוצאים, במצוק הארבעים, בין שלל סתוונית היורה ורודות מחייכות – אחת לבקנית:

זו סתוונית היורה, לבנה לגמרי, שצלמתי במצוק הארבעים, 1.12.2007.

דוגמא חביבה אחרת, היא סתוונית היורה עם שמונָה עלי כותרת ושמונָה אבקנים:

מקסים, נכון? אותה פגשתי במעין צבי (כשבאתי לחפש נרקיס אפיל) ב18.11.2006
הנה עוד תמונה שלה, מזוית אחרת:

אבל שמונה עלי כותרת זה ממש לא מספיק לנו. איך אומרים, the more – the merrier !
הנה סתוונית היורה, עם לא פחות מעשרה עלי כותרת ועשרה אבקנים!

אותה פגשתי בירידה לחורשת הארבעים, השנה – 1.11.2008

ולא רק סתוונית היורה. הנה למשל, פרט עדין ויפהפה של סתוונית החרמון, עם שבעה עלי כותרת ושבעה אבקנים:

אותה צלמתי בעמק מן, 7.11.2008

הנה היא שוב, מזוית אחרת – עם אחותה הקטנה מבצבצת בצלה:

כתמיד, מוזמניים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית החרמון – Colchicum antilibanoticum

 מה חשבתם, שבחרמון פורחות סתווניות יוֹרֶה רגילות????
החרמון מיוחד בצמחיה שלו, ואמנם יש פרחי חרמון שפורחים במקומות אחרים בארץ – אבל יש המון פרחים מיוחדים.
למשל, סתווניות.

סתוונית היורה – Colchicum stevenii

היורה חלף, ואפילו נהנינו ממנו. ואם היורה ירה – מיד צריך לחפש את הפרח המסמל את הסתיו יותר מכולם – סתוונית היורה.
אז יצאנו לנו אל מצוק הארבעים בכרמל – והעיניים זהרו בורוד.

עוד משובצות, וקצת שירה.

יש לי חשק לעוד כמה סתווניות, עם רמז לחלמוניות.
ותמיד טוב לקרוא קצת לאה גולדברג, אז אני משלבת –

סתוונית התשבץ – Colchicum feinbruniae

הבטחתי סתווניות? הבטחתי. והנה אני מקיימת.
סתוונית התשבץ – אם אני לא טועה, היא הגדולה מבין הסתווניות בארץ. והיא אכן גדולה. פרח ממוצע הוא בגודל של 10 ס"מ, וכמובן, יש גדולים יותר.

שנה טובה עם סתוונית

שנה טובה לכל קוראי, מכרי, ידידי, ודורשי שלומי
אני מאחלת המון בריאות, המון אושר.

ברכה שהרבה זמן לא ברכתי, אבל הפעם אני מברכת עם כוונה מיוחדת –

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.