חזרנו!
אני עדין בג`ט-לג, וחצי מהזמן לא מבינה מה נעשה איתי, רעבה בשעות מוזרות (=כל הזמן) ורואה בעיני רוחי מחזות מדהימים.
החלטתי להתחיל את חוויותי מקליפורניה עם אחד האורגניזמים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ: עצי הסקוויה.
עצי הסקוויה שייכים למשפחת הברושיים – Cupressaceae – אך הם מהווים תת משפחה נפרדת במשפחת הברושיים – Sequoioideae – תת-משפחת הסקויות.
לתת משפחה זו ישנם שלושה נציגים –
Coastal Redwood – שגדלים על חופי קליפורניה, ואני עוד אגיע אליהם – אילו העצים הגבוהים ביותר בעולם,
Dawn Redwood או Metasequoia – שגדלים בסין, באיזור סצ`ואן-הוביי.
והנציג הגדול והמרשים מכולם – הסקוויה הענק.
את הסקוויה פגשנו בפארק יוסמיטי – Yosemite National Park, באיזור Mariposa Grove. העצים מרשימים ומדהימים – בגודלם, ביופים, בצבעיהם…
למרות חוסנם וגודלם המרשים, העצים הללו שבריריים למדי – השורשים שלהם, שיכולים להתפרש 50 מטרים לרוחב – מעמיקים רק כמטר או שניים לתוך האדמה – ולכן העצים עלולים ליפול.
כאן, למשל, יש דוגמא לעץ שנפל לפני כ300 שנים – שמו הוא The Fallen Monarch
בקישור פה תוכלו לראות תמונה של אותו עץ, ועליו עומדת פלוגת חיילים שלמה, על סוסיה, חייליה ומפקדיה.
כאשר האדם הלבן גילה את הסקוויות, הוא כמובן התפעל מגדלו של העץ – ומיד החליט לכרות אותם, להשתמש בהם לבנין וכדומה. אבל למזלם של עצי הסקויה – חולשתם היא חוסנם: העצה של העץ אינה חזקה – הוא נוטה להשבר ולהתפורר. וכך, אחרי שעמלו רבות וכרתו עצי סקויה ענקיים בני אלפי שנים – גילו האמריקאים שהעץ אינו טוב לבנין, לרהיטים וכיו"ב. אז הם השתמשו בו… לתעשיית קסמי שיניים ועפרונות.
פחחחח… להרוס את היופי הזה בשביל קסמי שיניים? הייתם מאמינים?
בשלב כלשהו הם הגיעו למסקנה (למזלו של העץ) שזה לא מאד כלכלי – לכרות עץ כזה גדול בשביל זוטות שאפשר להשיג משאריות של עצים אחרים, אחר כך נכנסה גם מודעות השימור; והיום הסקוויה הוא עץ מוגן – אסור לכרות, ואסור להשתמש בו למטרות מסחריות.
הטיול בMariposa Grove היה מאד יפה – העליה לא קלה, ויש אפשרות גם לסיור במעין רכבת פתוחה עם Ranger שמספר על כל העצים. אנחנו הסתפקנו בטיול ברגל.
ואז הגענו אל ה-Grizzly Giant :
לעצים הגדולים והמרשימים במיוחד, האמריקאים נוטים לתת שמות. העץ הזה הוא אכן ענק ומרשים מאד. יש לו ענפים שקוטרם גדול מקטרו של כל עץ אחר בסביבה, שאינו סקוויה!
גילו מוערך ב3,800 שנים, הוא ענק ומרשים עד מאד.
כל העצים לידו – אורנים, אשוחים ושאר המחטניים שביער – נראים פשוט גמדיים…
עץ מרשים אחר שבקרנו הוא ה-California Tunnel Tree :
כאן בתמונה, מוטי והעננצ`יקים שלנו (הפנים טושטשו במכוון!) בפתח המנהרה של העץ. המנהרה נחצבה בעץ בשנת 1895, והיא גדולה מספיק בשביל מכונית קטנה. כיום, כמובן, כבר לא נותנים למכוניות לעבור בעץ.
ישנו עץ מנהרה נוסף בפארק -גדול ומפורסם יותר, שהמנהרה בו נחצבה כ10 שנים קודם לכן – אך הוא נפל ונשבר. אליו לא הגענו בסיור שלנו.
ישנו גם עץ אחד שהשריפות והצרות יצרו בו מנהרה טבעית – והוא קרוי the clothespin –
אם תגדילו, תוכלו לראות את העננצ`יק בדרך אל העץ… הוא מאד מאד התלהב מהעץ הזה – רץ ב"מנהרה" מצד לצד – נכנס ויוצא גם מהפתחים הצידיים שלא רואים מהזווית הזו – האושר בהתגלמותו! לבסוף נאלצנו לשכנע אותו לזוז, ולאפשר גם לאנשים אחרים לצלם את העץ בלי נוכחותו הפוטוגנית
עץ מדהים אחר הוא The faithful couple –
אי שם בעבר צמחו להם שני עצי סקוויה, קרוב זה לזה. כשהם התבגרו – הם החלו להצמד אחד לשני. פשוט לא היה לאן להתרחב… בסופו של דבר הם התאחדו – יש גזע אחד גדול ומעוצה, ולמטה כלל לא רואים שאילו שני עצים! ורק אם מסתכלים למעלה – רואים שגבוה מעל הם נפרדים לשני גזעים:
ועכשיו לתמונה שאי אפשר לוותר עליה: אנחנו הלא Tree-Huggers ידועים!
מוטי צלם, ואת הפנים טשטשתי במכוון – אני והעננצ`יקית שלי מחבקות עץ סקוויה – אחד ללא שם, בן כ-1000 שנים:
פירותיו של הסקוויה הם אצטרובלים. אבל כלל לא אצטרובלים גדולים. קטנים יותר מאילו של אורן הסלע אצלינו, למשל! ורק במעט גדולים יותר מאילו של עצי הברוש שלנו:
הסקוויות אמנם מרשימים בגודלם ובעוצמתם כאשר הם בני מאות ואלפי שנים, אבל גם הם מתחילים כנבטים קטנים. הנה עץ סקוויה בן שנתיים לערך:
השריפות הן חלק מהמערכת האקולוגית הטבעית בקליפורניה, ובעוד עצי האורן, האשוח, ואחרים נשרפים בקלות – לעצי הסקוויה ישנה עמידות רבה לשריפות, וגם אם חלקיו התחתונים של הגזע נכווים – העץ עצמו ממשיך לשגשג ולגדול. ראינו איזורים שבהם היו עצי סקוויה שנצלו – אך נצלו והמשיכו לצמוח.
הרשימה הזו מתארכת – יש לי עוד הרבה תמונות של סקוויה, אבל אני אעצור כאן…
התמונות צולמו כולם בMariposa Grove, הפארק הלאומי יוסמיטי, קליפורניה, ארה"ב בתאריך 19.8.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת להגדיל אותן!