לכל קוראי הבלוג, לכל חבריי וידידי, לכל חובבי הטבע באשר הם,
אני מאחלת שנה טובה ומאושרת
שנת פריחה וצמיחה!
אני מקווה שנשכיל לשמור על הטבע והשטחים הפתוחים בארץ, להגן על הטבע והסביבה.
בתמונה: חצב מצוי, שצלמתי בעציץ שלי, 12.8.2013
בשנה שעברה ערכתי סרטון של פריחת החצבים בעציץ שלי – אתם יכולים להקליק כאן לראות אותו שוב.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
לפני שנתיים, הצגתי בפניכם את ניצני החצבים – וגם את החצבים שפרחו בעציץ שלי.
בעצם, גם השנה פרסמתי אותם.
אבל השנה עשיתי עוד משהו: עקבתי אחרי הפריחה שלהם, וצילמתי אותם יום-יום.
את כל התמונות ערכתי לסרטון – והרי הוא לפניכם: החצבים שלי פורחים.
כך אפשר לראות את הפריחה מתקדמת ועולה מעלה: כבר הסברתי בעבר, שזהו סדר פריחה אקרופטלי.
את כל התמונות צלמתי על הגג שלי, באוגוסט-ספטמבר 2012
ואני מקווה שתהנו!
יש שני סימנים בדוקים לכך שהסתיו מתקרב – החצבים מתחילים לפרוח, והילדים חוזרים לבתי הספר.
כידוע לכם, אני מגדלת חצבים בעציץ על הגג – ובערך באמצע אוגוסט אני מתחילה לעלות יום יום (כמעט), ולתעד את התקדמות הצמיחה של החצבים בעציץ שלי.
אני שמחה לבשר, שהשנה יש לי ארבעה חצבים בעציץ,
והראשון בינהם פרח ב-22.8.2012 – השמאלי בתמונה:
הנה שלושת הפרחים הראשונים שלו –
ועכשיו, כשהחצב פורח – נותר לי לשלוח את ילדי לבית הספר…
לכן, לכל הילדים שיוצאים היום ללימודים – ובמיוחד לשני העננצ'יקים הנפלאים שלי
אני מאחלת המון הצלחה, שיהיו לכם מורים טובים (ושתדעו להתמודד עם אילו שלא)
שיהיו לכם חברים טובים (ושתדעו לזהות אותם, ולהיות איתם)
שתפרחו ותזרחו ותשמחו כל יום
שתרגישו כמו חצבים – עם שורשים חזקים, וראש על הגובה!
ובכלל, שתהיה שנת לימודים מוצלחת ומהנה!
ממני, אמא
את התמונות צלמתי על הגג שלי, בתאריכים 16-26.8.2012 – כתבתי את התאריך על כל תמונה, שיהיה ברור.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
הסתיו כבר ממש-בערך כאן, והחצבים חוגגים מכל עבר. הפעם החלטנו לחגוג איתם במחוזות ילדותה של חברתי הטובה, אום נטע – נסענו לדרך הבשור.
אום נטע, יקירתי – אמנם לא היית איתי הפעם בטיול, אבל אני מבטיחה לך שחשבתי עליך לארכו, וכל פעם נזכרתי בחוויות משותפות שלנו מהאיזור.
השנה הזו בהחלט מסתמנת אצלי כשנת החצבים. אני פוגשת המונים מהם.
היום אני מקדישה רשימה לחברתי האהובה, אום-נטע – שכבר הרבה שנים לא פגשה חצב בטבע, פשוט כי היא לא גרה באיזור…
השנה צלמתי חצבים בגבעות ליד חוף דור,
מעל נתיבי איילון באיזור מערות אפקה,
על הגג שלי בעציץ,
במזרח כפר סבא
במצוק הארבעים בכרמל (לצערי, התאורה של התמונה בעייתית: השביל במצוק מוצל מההר, ואילו מפרץ חיפה שטוף שמש: זה נראה קצת מוזר ככה)
בשמורת ביתן אהרון הפצפונת בשרון – השמורה מלאה בהם. למשל, ליד החרוב העתיק של השמורה,
וגם משקיפים על יישובי הסביבה
ואפילו במצפה רמון, בסוף פריחה, משקיפים על המכתש –
אבל…
את העושר האמיתי – ה"בום" הגדול – שדה מדהים של אלפי חצבים – פגשתי בירידה מהחרמון, באיזור הבאניאס. שם היו מאות –
ואלפים
אלפי אלפים
ועוד כמה אלפים ליתר ביטחון
המראה הזה, של שדה חצבים לבן מאופק לאופק – אפשרי בזכות העובדה ש…זהו שדה מוקשים. אי אפשר להכנס פנימה, אי אפשר לדרוך או לרמוס. אנחנו עצרנו בשולי הדרך, וצלמנו מעבר לגדר.
אז הידד לשדה המוקשים הזה: אני מקווה שלא יפנו אותו לעולם.
את התמונות צלמתי באוגוסט-ספטמבר 2010
ומאד כדאי לכם להגדיל את התמונות – רק תקליקו עליהן ותקישו F11, ותראו אותן במלוא הדרן.
וככה, בשביל מצב הרוח הטוב: שיר יפהפה.
תפוז תקנו את התקלות באלבומים, בצלאל דאג לעדכן אותי באופן אישי! עכשיו אני שוב יכולה לגשת אל התמונות שלי! לכן אני מעלה רשומת המשך לרשומת ניצני החצב מהשבוע שעבר.
סליחה על הפרסום הכפול – טעות קטנה שלי…
ניצני החצב גדלו במהירות – תוך חמישה ימים, ב-18.8.2010 הגדול בינהם הגיע לגובה של מטר:
אפשר לראות שהמרחק בין הניצנים גדל – (מימין: הקטן ביותר, ומשמאל – הגדול ביותר)
בספרה "פרחי בר בארץ ישראל", כותבת פרופ. נעמי פיינברון-דותן:
בחודשים אב-אלול, בעצם להטו של הקיץ, כשעומדים השדות חרוכי שרב, והגשמים עדיין רחוקים, תופענה מתוך האדמה תפרחות החצב התמירות. כְּנֶרות לבנים הן צצות מתוך הקרקע, קבוצות קבוצות, וקומתן כמחצית המטר ומעלה. מתחילה ייפתחו הפרחים התחתונים; עם רדת הלילה ייסגרו ומעליהם, למחרת, ינצו פרחים חדשים. איזור איזור של פרחים, כעשרה במספר, ינצו מדי יום, ופריחת התפרחת כולה תמשך כשבוע ימים.
החצב שלי עדיין לא פרח באותו שלב: למחרת היום מהתמונות הקודמות, צלמתי אותו שוב:
הרגשתי שממש, עוד רגע… אבל ב-22.8.2010 עדיין לא פרח כלום, למרות שאפשר לראות שהגדול בינהם – שמופיע לבדו בתמונה השמאלית – מפותח יותר מאחיו.
ואז, בבוקר ה-23.8.2010, חיכתה לי הפתעה: או יותר נכון, 16 הפתעות:
החצב הראשון פרח!
נעמי פיינברון כתבה שנפתחים כעשרה פרחים כל פעם – אצלי נפתחו ששה-עשר פרחים ביום הראשון! אני מאד אוהבת לצלם חצבים מלמטה, מקרוב לפרח – הם נראים כמו מגדל פירמידלי, ועם השמים הכחולים זה מאד פוטוגני:
בילבו, כמובן, שמח לבוא ולבדוק את המצב. הוא חתול מאד סקרן, ולא ייתכן שהוא יוותר על בדיקת החצבים. הוא צריך להיות מעורה בכל מה שקורה בבית.
בעקבות שרשור שראיתי בפורום שמירת טבע, אני רוצה לציין שהחצב בטבע הוא צמח מוגן! אסור לעקור, אסור לקטוף! אפשר להשיג את הבצלים במשתלות במחיר סביר ביותר – במחיר של כרטיס קולנוע אפשר לקנות 4-5 בצלים!
ביום שלישי, 24.8.2010 עליתי שוב, כדי לפגוש את החצב הפורח שלי, ולשמחתי הרבה – פרחו שניים!
אצל הראשון (השמאלי בתמונה מעל) רואים שפרחי היום הראשון נבלו, ופרחי היום השני פורחים. אצל השני (הימני) פורחים שמונָה הפרחים התחתונים. אני מאד שמחה שהחצבים שלי פורחים!
ועדכון טרי מהבוקר: החצב השלישי פרח! פרח בודד פרח בחצב השלישי.
התמונות צולמו כולן על הגג שלי, בתאריכים 18-24.8.2010 .
ושוב אני יכולה לכתוב שאתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
ולפני סיום, נושא נוסף: לפני מעט יותר משנה, המלצתי פה על סדרת מדריכי טבע – סדרת "טבע ישראלי". אילו מדריכים שנוח לטייל איתם, והם אמנם לא כוללים את כל המגוון הביולוגי בארצנו – אבל הם בהחלט כוללים את הנפוצים, גם בחי וגם בצומח.
במהלך השנה האחרונה, נועם – המו"ל של הסדרה – הוציא לאור שני מדריכים נוספים: מדריך לצמחי תבלין ומאכל (שהזכרתי אותו ברשימת הקריתמון הימי) – והמדריך החדש ביותר, מדריך החרקים.
גם כאן, המדריך כולל חרקים נפוצים – כאילה שתפגשו גם בעיר, וגם בטבע. הוא נוח לשימוש, האיורים ברורים ובהירים, המידע קצר וקולע.
את כל המדריכים אפשר להשיג בחנויות הספרים,חנויות למטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום.
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים: talituly@zahav.net.il
כבר סיפרתי כאן על חיבתי לגינון בצמחי ארץ ישראל.
הבעיה היא… שאין לי גינה. אני גרה בעיר. לשמחתי, יש לי מרפסת גג, ובה אני מגדלת כמה וכמה צמחים.
בשנים האחרונות, משתלות רבות מסכימות עם הדעות שלי, וכבר אפשר להשיג צמחי ארץ-ישראל רבים במשתלות השונות.
השבוע גיליתי ניצנים באחד העציצים. ניצנים שמאד שמחו אותי.
זה נראה כך:
זה הקטן מבין השלושה. גבהו בערך שלושה ס"מ.
השני מעט יותר גדול –
אני חושבת שגבהו בערך 8 ס"מ.
השלישי – כבר מתחיל לצבור גובה! הוא בערך בגובה של 20 ס"מ:
נו….. אתם מזהים?!?!?!?
זה הקטן – גדול יהיה: אילו ניצני חצב מצוי!
לפי מה שכותב פרופ. אבינעם דנין באנציקלופדיה של החי והצומח, החצב הזה הוא בעצם הפרח של השנה שעברה. החצב מכין את ניצני הפרחים עוד בחורף, עם אגירת מי הגשמים – אבל מעכב את פריחתם עד לשיא הקיץ.
העלים – שיצאו לקראת נובמבר – שייכים למחזור צמיחה חדש של החצב.
תשאלו למה?
בעונת החורף-אביב, בסביבות מרץ, פורחים פרחים רבים. זה אומר שהתחרות על מאביקים – פרפרים, צרעות, דבורים – תהיה רבה.
בשיא הקיץ ובראשית הסתיו, לעומת זאת, כמעט ואין תחרות. ענין של היצע וביקוש: הביקוש לצוף ואבקה קיים, אבל ההיצע דל יותר. החצב מנצל זאת, משהה את הפריחה עד לסוף הקיץ – ומשום כך הוא צמח-צוף חשוב מאד לעונה, וחרקים רבים מגיעים אליו.
כאשר החצב פורח, הוא פורח לפי סדר עולה: כל לילה נפתחים כעשרה פרחים, פורחים במשך 24 שעות – ונובלים. בלילה הבא – ייפתחו העשרה הבאים מעליהם. לכך קוראים סדר אָקְרוֹפֶּטָלִי – וכבר הזכרתי זאת כשספרתי על קרוב משפחה של החצב: עריר הלבנון שגדל בחרמון.
כשהחצבים שלי מעט יגדלו, הם ייראו כך –
זה חצב שצלמתי בכרמל, לפני 5 שנים, והוא היה כבר בגובה של 30 ס"מ.
כמו שציינתי ברשומות האחרונות, השנה כבר פגשתי חצבים פורחים – בשולי מג'דל שמס, בחרמון. וכבר קבלתי דיווחים גם על חצבים בכרמל, באיזור נחל תנינים ועוד.
התמונות צולמו:
על הגג שלי, 13.8.2010
בשולי מג'דל שמס, 2.8.2010
בגבעה הירוקה בכרמל, 25.9.2005
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
נ.ב.
למעוניינים – אפשר להשיג פקעות חצב במשתלות יגור, משתלות גבעת ברנר, משתלות ההר ליד מחלף חמד, זרעים מציון – בודאי ישנם עוד מקומות רבים.
החצב אינו מפונק: עציץ עם אדמה, והשקיה מועטה בחורף. בקיץ הוא לא צריך השקיה. הוא אוהב שמש מלאה.
היום יום הולדת
היום יום הולדת
היום יום הולדת לאבא שלי!
ואני חוגגת את האירוע עם זר של חצבים.
הוא בסך הכל בגובה 30-40 ס"מ,
הצבע שלו – חום-מלוכלך, מזכיר מאד את אדמת הלס שהוא גדל בה.
הוא מאד נחבא-אל-הכלים – אפשר לעמוד ממש לידו, ועדיין לא לראות שהוא פורח למרגלותיך!
וכן, הוא חצב. לא חצב מצוי – חצב גלוני.
שמו הלטיני – Drimia undata, והוא אמור להיות די נפוץ בכל מרחבי הלס של איזור באר שבע.למה אמור? שוב, בגלל ההסוואה המופלאה שלו. עמדתי חצי מטר ממנו, ועדיין – לא ראיתי אותו עד שהראו לי אותו.
טוב שיצאתי לטיול הזה עם איתי – שהיה אז בן 5 בערך, ובתור בן של דוקטור לבוטניקה הוא התגלה ככשרון טבעי לאיתור חצבים. אנחנו חפשנו, אבל איתי מצא.
כל התמונות צולמו בפארק אשכול – מקום מצוין לפיקניקים רגועים, ולארוחות מקסיקניות – בתאריך 13.9.2007 (ראש השנה)
אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.
…אה, אתם בטח שואלים למה "גלוני"?
הנה: תראו את העלים שלו – שצלמתי ב15.3.2007 ליד נתיבות.
חשבתי לכתוב משהו על זה, אבל קשה לי ואני לא ממש יודעת מה לאמר.
פרחים, פרפרים וכל מיני 