מקור-חסידה תמים – Erodium subintegrifolium

כמו שכתבתי בעבר, אין לי הרבה פנאי. 

כתוצאה מכך, את הפוסט הזה התחלתי לתכנן לפני חודש ורק עכשיו ישבתי לכתוב אותו.

היום אני מספרת על מקור-חסידה תמים, שבעבר נקרא מקור חסידה תמים-העלה.

תמים – או תמים העלה – זה בגלל העלים שלו, שהם לא מפוצלים, לא גזורים, לא שסועים ולא מורכבים – הם די חלקים ותמימים

וכמובן, מקור חסידה בגלל צורת הפרי –

מקור-חסידה תמים הוא מין של מישור החוף, בארץ הוא גדל רק במישור החוף, בין הכרמל לעזה.

וכמו רבים ממיני מישור החוף, הוא גם מין נדיר בסכנת הכחדה.

אני חושבת שכבר הזכרתי את העובדה שמישור החוף הוא אחד האזורים הצפופים בעולם – רוב אוכלוסית הארץ גרה במישור החוף, וכמות האנשים רק גדלה

וכמות השטחים הפתוחים הולכת ומתמעטת בקצב מהיר.

לכן, פרחים שהיו נפוצים במישור החוף נעשים נדירים יותר ויותר.

פרחים שמראש לא היו נפוצים  – כמו מקור החסידה הזה – כבר הגיעו לסכנת הכחדה.

לפחות לגבי מקור החסידה הזה, עדיין לא מאוחר מדי: עוד אפשר למצוא מקבצים נאים שלו, למשל בשמורת יקום, בחוף גבעת אולגה ואפילו בתחומי כפר שמריהו (צמוד למערות בצפון הישוב).

אני מקווה שיהפכו חלק מהאתרים הללו לשמורות טבע, כדי שמקורי החסידה היפים ימשיכו לפרוח עוד שנים רבות!

וישמחו לא רק אותנו – אלא גם זבובים מיוחדים כמו הבומביל הזה:

את התמונות צילמתי:
בגבעת אולגה, 20.2.2016
ביקום, 5.3.2016
בשמורת חוף השרון, 30.3.2016
ליד בית סניור בכפר שמריהו, 6.4.2016

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

מקור חסידה שעיר – Erodium crassifolium

 

בדרכנו לנגב, לראות את איריס טוביה (ועוד רבים אחרים) – שמתי לב ששולי הדרכים מלאים בפריחה. עצרנו לבדוק – ומצאנו פרח יפהפה:

 

 

הפרח הזה הוא מקור-חסידה שעיר. מדוע מקור-חסידה? תסתכלו על הפרי שלו:

 

   

 

בארץ יש שבעה-עשר מינים שונים של מקור חסידה, ולפעמים קשה להבחין בין המינים השונים. ההבדל בין מקור חסידה גדול לתל-אביבי, למשל, הוא בקשקשים קרומיים שיש – או אין – בפרי.
ההבדל בין מקור חסידה תמים לגזור הוא בעלים – לתמים יש עלים חלקים ותמימים, ולגזור – עלים גזורים. מה תעשו עם צמח שבו חלק מהעלים כאילו, וחלק כאילו?

 

 

מקור החסידה השעיר הוא שונה מרוב מיני מקור החסידה האחרים –
ראשית, הפרח הגדול והורוד, שאמצעו בורדו – זהו פרח מרשים ויפה.  הפרח גדול יותר מפרחיהם של רוב המינים האחרים.
שנית – הוא המין הנפוץ בנגב.  כך שאם תראו מקור חסידה בנגב, סביר להניח שזהו מקור-חסידה שעיר.

 

 

מקור החסידה השעיר נקרא כך כי העלים והגבעולים שלו שעירים.

 

 

הפרחים של מקור החסידה אוהבים את השמש אהבה עזה. הם עוקבים אחריה, ומפנים את ראשם לכיוונה. בבוקר, נפתחים הפרחים ופונים למזרח. בהמשך היום הם פונים בעקבות השמש דרומה ומערבה – ובסוף היום, הפרח נובל – למחרת יפרחו פרחים חדשים על אותו צמח.

 

 

בהשתלמות רת"ם האחרונה למדתי דבר שהפתיע אותי מאד: עוזי פז סיפר לנו, שהשם הלטיני של מקור החסידה – ארודיום – משמעותו בלטינית היא בעצם… מקור אנפה! Erodius – או ביוונית – Ερωδι�ς – היא אנפה! ובאמת, גיגלתי את המלה Erodius – ומצאתי שלל תמונות של אנפות.
כאשר תורגמו השמות לעברית – היתה טעות בתרגום.  וזה לא שאין "מקור חסידה" בלטינית. ביוונית קוראים לחסידה Pelargos – πελαργ�ς – והלא ישנו פרח, ששמו פלרגוניום! זהו פרח נפוץ למדי בגינון. 
הבעיה היא שלרוב מבלבלים את שמו של הפלרגוניום במשתלות, וקוראים לו "גרניום".  גרניום זה בכלל מין אחר באותה משפחה, שמשמעות שמו היא… מקור העגור. שכן Geranos – Γεραν�ς  – הוא עגור ביוונית.

 

 

מה? רק רגע. חסידה, עגור, אנפה… בטח בלבלתי אתכם לחלוטין. אז בואו נעשה סדר:

 

שם עברי	שם לטיני	משמעות השם הלטיני
מקור חסידה	Erodium	מקור האנפה
פלרגוניום	Pelargonium	מקור החסידה
גרניום  (או גרניון)	Geranium	מקור העגור

 

ורציתי לשאול – למה? קשה לי להאמין שהאנשים שישבו וקבעו את השם העברי, לא ידעו מספיק לטינית או יוונית בשביל להבין את משמעות השם. למה הם יצרו את הבלבול הזה?

 

 

מקורי החסידה, כדרכם, לא ממש מתעניינים ביוונית, בלטינית או בעברית. הם ממלאים בעונה הזו את שולי הדרכים בנגב, עוקבים אחר מהלך השמש ומחייכים אליה במלוא יופים.

 

 

 

התמונות צולמו לאורך כביש 40, בתאריך 20.2.2010

 

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות – על מנת לראות את היפהפה הזה במלוא הדרו.