Ophrys sphegodes ssp. passionis – דבורנית הקטיפה, תת מין הפסיון

אני ממשיכה עם סחלבי גרגנו, עם הדבורנית הנפוצה ביותר – זו שפגשנו בכל יום במשך הטיול.

בלוגולדת 12: סחלב חדש נמצא בארץ!

היום לפני 12 שנים פתחתי בלוג לתמונות פרחים. בינתיים הוא הפך להרבה יותר מזה, ולראיה הרשומה היום: אני חוגגת בלוגולדת עם סחלב חדש ומיוחד שנמצא בארץ לראשונה ממש לא מזמן.

לפני שבועיים בערך טיילה חברתי סאקרה בגולן. סאקרה היא (בין שאר כשרונותיה) מדריכת טיולים חדת-אבחנה וכל טיול איתה הוא חוויה מרתקת.
בצפון הגולן, בנקודה אליה היא עלתה לצפות על הנוף היא ראתה לפתע סחלב נבול שנראה אחר, שונה מהסחלבים המוכרים בארץ.

Spiranthes laciniata – Lacelip Ladiestresses – ספירנתס מפוצל

בפלורידה פגשתי שני מיני סחלבי בר. היום אני מציגה דווקא את השני מביניהם – כי הוא מאד מיוחד מבחינתי. 

זהו הספירנתס – השם מגיע מיוונית, ומשמעותו ספירלי. ובאמת אפשר לראות איך הפרחים מתפתלים בספירלה על הגבעול –

את פרחי הספירנתס אני מכירה באופן וירטואלי – מינים שונים של ספירנתס פורחים במקומות רבים בעולם, מאיי הים התיכון ועד להרי ההימלאיה. חברים שלי פגשו אותם, שלחו לי תמונות – ומאד רציתי לפגוש את אחד ממיני הספירנתס בעצמי. בארץ לא פורח ספירנתס. 

מוטי כבר סיפר על נסיונותינו למצוא סחלבים בפלורידה – שהסתכמו לרוב במציאת יתושים… ביום בו טיילנו באיזור המזרחי של פארק ה-Everglades, כבר היינו מוכי יתושים וביקשנו מהריינג'רית המלצה על מקומות בהם אפשר לטייל כך שפחות נעקץ.
המסלול השני ביניהם היה מסלולון של רבע קילומטר בערך – Pa-hay-okee Overlook. זה היה מסלול גשר עץ מעל ביצה רדודה, מלאת מים בעומק של כ-10 ס"מ. ופתאום, מתחת לגשר – ראיתי משהו מיוחד. 

בניגוד לספירנתס שחברי פגשו בהימלאיה, שהוא צמח זעיר בגובה 10 ס"מ – הספירנתס שמצאתי כאן הוא צמח גבוה ומרשים – גבהו בערך 70 ס"מ. הפרחים אמנם קטנים ולא מאד מרשימים, אבל צורת הספירלה שלו חיננית ונפלאה.
סוף סוף גם אני פגשתי ספירנתס!

כיוון שהפרח היה ממש מתחת לגשר העץ, נאלצתי להשתרע על הגשר מעליו, כדי שאוכל לצלם אותו כראוי. 

מוטי מיד עבר שוב את כל המסלול (כאמור, רק רבע קילומטר), וניסה למצוא פרחי ספירנתס נוספים – הרי לא הגיוני למצוא רק פרח אחד בכל הביצה?! גם אני חזרתי על המסלול. 

אבל… לא. לא מצאנו פרח נוסף. חזרתי אל הספירנתס הראשון שלי, וצילמתי אותו מכל הכיוונים. 

הפרחים קטנים ובהירים, וכל אחד פורח מעל קודמו – אך מעט הצידה, כך שנוצרת צורת ספירלה נפלאה. מבנה הגבעול הספירלי גם הוא מקסים. 

השם העממי של ספירנתס בארה"ב – Ladiestresses – צמת האישה. ברור לי מאיפה הוא מגיע, אך אני מעדיפה את השם המדעי. 

הספירנתס המפוצל (שנקרא כך בגלל עליו המפוצלים לאונות דקות) גדל בכל מדינות דרום מזרח ארה"ב, מצפין עד לניו ג'רסי וממשיך מערבה עד טקסס. בפלורידה הוא מתמעט, בגלל פיתוח וייבוש ביצות – והוא מין בסכנת הכחדה. 

את התמונות צלמתי בפארק הלאומי Everglades בתאריך 7.7.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 אני מוסיפה שיר שמתאים לי היום:

 

חודש מרץ בכרמל

לדעתי, חודש מרץ הוא החודש היפה בשנה. הזמן הטוב ביותר להתלבט יחד עם הכלניות באיזה סימון שבילים לבחור – ולצאת לטייל!
גם השנה, שלא ירדו מספיק גשמים, אפשר היה למצוא פריחה יפה בכרמל – בעיקר פריחת גיאופיטים. 

הכל פורח, והסחלבת בכרמל בעיצומה. 

ואם יש גם כמה שפני סלע (כמו בתמונה מעל) או פרפרים (כמו כחליל האפון בתמונה הבאה) – זה בכלל נפלא!

במרץ האחרון טיילתי בכרמל רק שלוש פעמים, והתמונות כאן הן חלק קטן מאד ממה שראיתי באותם טיולים. למשל, זבוב בומביל על פרי של כרבולתן השדות: 

את רוב הצמחים ברשומה הזו כבר סקרתי בבלוג, ולכן כל שם יהיה קישור לרשומה שבה כתבתי על המין. למשל, ספלול מטפס: מצאנו עץ נהדר עמוס פרחי ספלול –

אחד הסחלבים המקדימים עדין פורח: סוף הפריחה של הסחלב הנקוד בכרמל – וזהו פרט מיוחד, צהוב לגמרי: 

שיא הפריחה של סחלב הגליל: בגליל אפשר למצוא אותו רק בגווני צהבהב-ירקרק. בכרמל הוא צבעוני, עם גווני ורוד, בורדו, לבן, ירוק וצהוב –  

השנה, לראשונה התגלה סחלב איטלקי פורח בכרמל. מובן שגם אני נסעתי במיוחד לפגוש אותו: 

לא נשכח גם הסחלב האנטולי. בד"כ אני מחפשת מיוחדים – כמו לבקנים. הפעם זה בדיוק הפוך: הצבע שלו היה כמעט ארגמני, ולא עבר מספיק טוב בצילום. 

 סחלב שלוש-השיניים מאד נפוץ בכרמל, האחד הזה היה גדול ומרשים – 

שפתנים דווקא היו הרבה פחות מהרגיל. בעבר צלמתי מקבצים גדולים שלהם, השנה מצאתי רק פרטים בודדים, פה ושם

סחלבן החורש – הסחלב הלבן – מנקד את החורש בפרחיו הלבנים המעודנים 

שנק החורש בד"כ פורח רק באפריל, השנה הוא התחיל כבר באמצע מרץ. השנה גם הצלחתי לראשונה לצלם דבורה בתוך השנק: 

נהניתי מאד מהדבורניות – כאן בתמונה, מימין לשמאל אפשר לראות דבורנית צהובה, דבורנית נאה, מקבץ של דבורניות דינסמור ודבורנית הקטיפה. 

דבורניות גדולות יוצרות סידור נפלא יחד עם הלטם המרווני –  

וללא ספק, היפה בדבורניות היא דבורנית הדבורה. 

     

היו גם רבים שאינם ממשפחת הסחלבים, למשל בן חצב יקינתוני –

ובאפריל פורחת רימונית הלטם – אך מצאנו כבר פרט ראשון מבצבץ בין הלטמים. 

את התמונות צלמתי במקומות שונים בכרמל, בתאריכים 17.3.2014, 22.3.2014 וגם 31.3.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

חג פורים שמח!

לכבוד פורים רציתי להזכיר לכם את התחפושת החביבה עלי ביותר בטבע: פרחי הדבורנית.

הדבורניות הן סחלבים, שהעלו את הרמאות לדרגת אומנות. הן מתחזות לדבורים ויזואלית – וגם מפיצות ריח הדומה לפרומונים של דבורים.

 הדבורים הזכרים מרומים על ידי המראה והריח, ומנסים להזדווג עם הדבורניות.

הדבורניות מנצלות זאת כדי להשתמש בדבורים כמעבירי אבקה מפרח אחד לאחר. וכך, במקום להפיץ את הזרע שלהם – הם מפיצים את אילו של הדבורניות.

השנה כבר פגשתי את הדבורנית השחומה בכרמל –

את דבורנית הקטיפה בכרמל –

ולאחר דיווח בפייסבוק, ביום שישי האחרון הוכחתי שאני חולת סחלבת – עזבתי את כל הסידורים (מוטי, תודה שניקית את הבית!!!) ונסעתי לגבעת הכלניות של הוד השרון, שם פגשתי את דבורנית דינסמור –

בכרמל פגשתי גם את הסחלב הנקוד – אחד הסחלבים הנדירים והיפים ביותר – כל פרח נראה כמו איש קטן ושמנמן:

אבל השנה פגשתי עוד תחפושת נהדרת אחת…

האכסף המבריק בכרמל השתולל בפריחה, והפרט הגדול מאיזור רקית נראה ממש כמו מדורה:  

הוא בוער בהמון גוונים של צהוב-אדום – אבל זו שריפה מהסוג היפה והטוב:

.

אז חג פורים שמח לכולם!
השבוע אני נוטשת את משפחתי האהובה לשלושה שבועות, וטסה לי אל הארץ המוזהבת – קליפורניה. אני אפגש עם חברתי הנהדרת, אום-נטע. אני מקווה לחזור משם עם הרבה תמונות של פלאי טבע מרהיבים!

התמונות צולמו בכרמל (איזור רקית ועין אלון) ובהוד השרון, בפברואר 2013.
וכתמיד, מומלץ להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

ועוד רגע אחרי הגשם

אחרי העצירה בצומת אורן, עלינו אל חניון האגם. גם שם מתחילה פריחת החורף.
הראשונה ששמתי לב אליה היא זלזלת הקנוקנות –

כבר כתבתי על הזלזלת, והסברתי שהפרחים תלויים הפוך – כדי שעלי העטיף יגנו על האבקנים מפני הגשם.
אגב, העלים המבריקים-המאורכים בתמונה הבאה הם אינם עליה של הזלזלת, אלא של מטפס אחר – קיסוסית קוצנית.

בזכות הגשמים, האגם מלא מים –

השמש יצאה, ויחד איתה גם הפרפרים, למשל – לבנין הכרוב שמבקר את הכתמה עבת-השורשים

נחל אורן היה אחד האיזורים שנשרפו באופן החמור ביותר בשריפה לפני שנתיים. עקבות השריפה עדיין ניכרים –

אבל שימו לב לצמיחה למרגלותיו – זית אירופי מתחדש מהשורשים שלא נשרפו, ומתחיל לצמוח מחדש!

גם ההרדופים ממשיכים לגדול – אפשר להשוות את התמונה הבאה לתמונות שצלמתי באותו מקום לפני שנה.

ליד הנחל ברחה ממני צפרדע נחלים.
חברתה האילנית היתה איטית יותר והספקתי לצלם אותה:

המדרון מעל עין אלון היה מלא פטריות. בדקתי אותן מקרוב – היו מספר מינים. התאכזבתי לגלות שהמין הנפוץ ביותר היה נטופה דורית – מין שאינו ראוי למאכל…

חיננית הבתה פורחת בהמוניה בכרמל וממלאת מרבדים. החינניות מחייכות אל השמש –

אבל תמיד אני נהנית ללכת מאחוריהן, ולצלם את האחוריים הורדרדים שלהן

ואז הגעתי אל היעד שלי, וההכרזה:

גבירותי ורבותי, אני מתכבדת להכריז על פתיחת עונת הסחלבים! שלוש דבורניות שחומות פורחות בעין אלון!

דבורנית שחומה היא אחד הסחלבים הצנועים ביותר בארצנו. היא קטנה ועדינה.  

היא פורחת בשני מחזורי פריחה – האחד עכשיו, בראשית החורף; והשני – מאוחר יותר באביב, בסביבות מרץ.

התמונות צולמו בין חניון האגם לעין אלון, 8.12.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא

סחלבת מוצלחת לכולם!

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר, אני יודעת:

שלושה עשר סחלבים אנטולים  – בעצם, הרבה יותר. אבל ארבעה מהם מצאנו קטופים וזרוקים על השביל! איזו חוצפה! הסחלביים כולם הינם פרחים מוגנים, ואסור לפגוע בהם. אני מודיעה לכם שאם אני תופסת מישהו פוגע בסחלבים – אני אישית אזמין את פקחי הרשות!
את הסחלבים הקטופים אספתי, ואני מתכוונת להעביר לעשביה של האוניברסיטה העברית.

שנים-עשר סחלבי הגליל: (ואחד מהם כמעט בגובה מטר!) 

 

אחד עשר סחלבים איטלקיים:  כבר אחרי השיא, ועדיין מקסימים!

  

עשר דבורניות נאות:  באמצע שביל פסגה של המירון, קרוב להתפצלות של השביל היורד לעין חומימה.

  

תשע דבורניות צהובות: כולן ממש בתחילת העליה להר

שמונה סחלבני החורש:  היו מאות ניצנים ועלים, בכל מקום שעצרנו בו. מעטים התחילו לפרוח

  

שבע דבורניות כחלחלות (בעצם הרוב כבר נבלו, היתה עוד אחת במצב צילום….)

שש דבורניות גדולות: הן בתחילת הפריחה בהר.

חמישה סחלבים פרפרניים: לפני חודש היו רבבות על המירון. ואני לא מגזימה במספר. רובם כבר גמרו את העונה, נשארו עוד בודדים.

ארבע דבורניות דינסמור:  גם הן בעצם כבר גמרו את העונה.

 

שלוש דבורניות קטיפה: (אמנם ראינו רק אחת פורחת, אבל בטח היו עוד…)

שתי נאוטינאות תמימות:  איך אני גאה בעצמי שמצאתי אותן!!!

  

אחד שנק החורש: יפהפה! ראינו כמה ניצנים, אבל רק אחד שבאמת התחיל לפרוח:

זו הגרסא שלי ל"אחד מי יודע" – ביום חמישי, 21.4.2011, טיילנו במירון  בחברה טובה – Anguly והבנות –  ולמרות כל מיני בעיות דרכים (בסוף שגריר הגיעו והחליפו לנו מצבר, הגענו הביתה לקראת 11 בלילה) – הסחלבים החליטו לערוך סדר כהלכה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

זר סחלבים לפסח

סחלב שלוש השיניים

לכבוד פסח, חג האביב – אני מפרסמת זר פרחים,
ומה טוב יותר מזר סחלבים, ישירות מגוש הרי מירון?

סחלב אנטולי

לכל קוראי הבלוג שלי, ולכל חולי הסחלבת באשר הם – חג שמח,

דבורנית נאה

אני מאחלת לכם שיהיה לכם טבע לצאת אליו ולהנות ממנו  (ולא רק פארקים עירוניים ורחובות בטון)  – דעו להעריך כל שדה ריק בשולי העיר, כל שטח פתוח: הם מתמעטים בקצב מהיר!

סחלבן החורש

שתמצאו את הדברים שגורמים לכם אושר והתרגשות – ממש כמו שאני מצאתי את הסחלבים

נאוטינאה תמימה – הקטנה בסחלבי ארצנו

שתדעו להעריך את ההנאות הקטנות של החיים

סחלב איטלקי

שתמצאו את החברים הטובים שלכם, ותהנו יחד איתם

סחלב הגליל – פורח מלמעלה למטה

שתדעו לחשוב הפוך מכולם כשצריך, לצאת מהקבעון

סחלב מצויר – אנדמי לארץ

ותראו תמיד את המיוחד בכל דבר

סחלב כלאיים – פרפרניXמצויר

שתדעו לשלב את כל המרכיבים בחיים, ליצור את התערובת הנפלאה והאישית שלכם!

דבורנית דינסמור

צאו החוצה, ותהנו מהפריחה המטריפה מסביב  – עכשיו זהו שיא הפריחה,  זה הזמן לחגוג את חג האביב!

סחלב אנטולי

התמונות צולמו בהר הלל ובהר שפנים במירון, בתאריך 16.4.2011
כתמיד, ממש כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 
סחלב איטלקי וסחלב אנטולי

 

סחלבים בערפל, 25.3.2011

עם החמסין שהתחיל פתאום, קצת קשה לנו לזכור שביום שישי שעבר עוד היה פה חורפי למדי… וכמובן, בדיוק ביום הזה אנחנו החלטנו לצאת לחפש סחלבים בהר קטע, למרגלות החרמון.
כמה טיפות של גשם לא יימנעו מאנשים כמונו, שהפרחים בראש מעייניהם מעל ומעבר לכל פרופורציה – לצאת לשטח.
בשבוע לפני כן, RuvenKa ביקר שם ופגש את הסחלב הסורי – ולאחר ששאלתי, נתן לי הסבר מדיוק איך לאתר אותו. בדיעבד, זה היה אותו איזור בו מצאנו את הסחלב הסורי לפני שנתיים.
ההתחלה היתה מאד מעודדת: עצרנו במפל סער, וראינו כמה יפה הוא זורם ושוצף (בעקבות הגשמים הרבים שירדו ביום חמישי)

למרגלות התצפית פרח פרח יפהפה,  נפוץ למדי בארץ – שעוד לא הקדשתי לו רשימה: בן חצב יקינתוני. הנה הוא, על רקע המפל:

על גדת הנחל, מעט אחר כך, מצאנו פרט גדול ויפה של סחלב השקיק, משקיף לו על הנחל. הסחלב הזה גדל מאחורי הגדר של הגשר על נחל סער. ובכל זאת, אסף (הוא אסף שיפמן, שאיתו יצאנו לטיול) ראה אותו. אני עדיין לא מבינה איך, אבל אסף הוא מגנט לסחלבים. לדעתי הם קוראים לו.  

הצצנו לכיוון החרמון, והתמונה לא היתה מאד מעודדת: כלומר, לא ראינו את החרמון. בכלל.

לא נורא. חשבנו. לא באנו לחפש נופים, נכון? באנו לחפש סחלבים. את הדרך אנחנו מכירים. אז נסענו למעלה.

בדרך נאלצנו לנסוע ממש לאט. ממש ממש. הראות היתה של 20 מטר קדימה. אולי. הגענו אל נח"ל נמרוד, והתחלנו לרדת לכיוון הגבעה – גבעת הדקטילוריזות.
הגבעה אמורה להיות קרובה למדי לנמרוד – ואנחנו התחלנו ללכת בבטחה, בערפל.
והלכנו…
והלכנו….
את התמונה הזו צלמה ציפורן חתול: רואים כאן אותי, עם תיק סגול, 2 ז'קטים פליס, וכובע צמר-פליס שמוטי קנה לי פעם באמסטרדם; ועוד שניים מהמטיילים האמיצים.

ובכן, הלכנו, והלכנו, וחשבנו שזה נראה לנו קצת רחוק יותר ממה שזכרנו… אבל בערפל לא היו לנו נקודות ציון. חיפשנו.
ואז הגענו אל… המממ. מעין שאף אחד מאיתנו לא הכיר.
היינו שישה אנשים. כולנו היינו כבר כמה פעמים על ההר הזה – אנחנו באמת מכירים את השטח והסביבה, ומעולם לא הגענו אל המעין שעכשיו היינו לידו. בערפל ראינו גם שני עצי ברוש גדולים – שלא נראו לנו מוכרים…

(דבורנית צהובה רטובה מהגשם)

התכנסנו להערכת מצב.
איך זה יכול להיות שהגענו למקום הזה, שאנחנו לא מכירים? פתחנו מפות, והגענו ל-2 נקודות אפשריות – ודאי אנחנו באחת מהן. אחת צפונית לגבעה, ואחת דרומית מערבית לגבעה….  אז לאן הולכים? לשם – או לשם?
החלטנו למזער נזקים: נחזור לאוטו. ישנה נקודה קרובה יחסית לכביש, שנוכל למצוא אותה ולפגוש שם כמה פרטים בודדים של דקטילוריזות. ואז, במקום לרדת מהגבעה לעמק שבו הסחלב הסורי – ננסה את דרך הג'יפים בה נסענו בשנה שעברה, שבינתיים חסמו אותה למעבר רכב.

(דבורנית דינסמור – גם היא רטובה)

התחלנו לחזור.
לפתע, ממש כמו באגדות, רוח פזרה לרגע את הערפל – וציפורן חתול ראתה את הגבעה! היא קראה לנו מיד – הגבעה היתה כ-50 מטר מתחת לנקודה בה היינו באותו רגע. הערפל חזר וכיסה אותה, אבל עכשיו ידענו לאן ללכת. ירדנו אליה – ומצאנו על הגבעה כמה עשרות דקטילוריזות!

התחלנו לצלם אותן, לספור אותן, להנות מהן – הדקטילוריזה הרומאית – אצבענית רומאית בשמה העברי –  התגלתה בארץ בשנת 1985. עד אז לא ידעו בכלל על קיומה!
והנה, תוך כדי הצילומים – נעשה לנו נס, והערפל התחיל להתפוגג. אפילו כמה קרני שמש יצאו:

בין הדקטילוריזות היו גם המוני פרטים של סחלב אנטולי:

הסתכלנו על הנוף – וראינו את מצודת נמרוד, ולמרגלותיה נבי חזורי (ששם חיכה לנו הרכב השני) –

והחלטנו שממשיכים לרדת. מזג האויר ממש נפלא! למה בכלל התלוננו?
בדרכנו פגשנו אלפי דבורניות שחומות – כאילו כמויות אדירות אנחנו ממש לא זוכרים.

מה שעוד פגשנו, זה בוץ. כזכור, ביום חמישי ירד הרבה גשם – ועכשיו המים עסקו בהתנקזות לכיוון העמק והנחלים למטה. כלומר, הכל היה בוצי, וכל מיני פלגים קטנים חצו את דרכנו. היו גם גדולים יותר, כמו הפלג המקסים הזה שלחופו פרחו כלניות:

ולאורך כל הדרך מצאנו המון כדנים יפהפיים – כדן נאה (שגם לו אני מתכננת רשימה…)

הגענו אל האחו שבו ראינו את הסחלב הסורי לפני שנתיים. עוד לפני שהספקתי לשלוף את ההסבר מראובן – אסף כבר מצא את הפרט שראובן צלם. (כבר אמרתי מגנט לסחלבים?)

 

האחו היה רטוב ובוצי מאד, מנוקד באלפי דבורניות שחומות, מעט סחלבים פרפרניים – וכמה ניצנים של סחלב איטלקי. לאחר חיפוש מעמיק, מצאנו עוד 3 פרטים של סחלב סורי, ניצן אחד, ו-3 פרטים החשודים כבני כלאיים של סחלב סורי ופרפרני:

איך יודעים שזה סחלב כלאיים? ובכן, צריך להכיר היטב את המאפיינים של שני המינים.
 השפית של הסחלב הסורי חלקה. זו של הפרפרני מנוקדת היטב. לסחב שלנו יש ניקוד – אבל מעודן מאד.
 השפית של הסחלב הסורי מפורצת פעמיים – מחולקת ל-3 אונות. זו של הסחלב הפרפרני היא דמוית מניפה משוננת. לסחלב שלנו יש גם וגם.
 הדרבן של הסחלב הסורי עולה למעלה. זה של הפרפרני – יורד מטה, צמוד לגבעול. לסחלב שלנו – הדרבן  יורד אך לא צמוד, והיה פרט אחר בו הדרבן התרומם מעט.

(סחלב איטלקי – גם לו אני עוד אקדיש רשימה)

המשכנו לרדת, ואז התחיל לטפטף. הגשם התחזק קצת, והפך לברד.
התעטפנו במעילינו, והמשכנו לרדת – וכי היתה ברירה? הברד חזר להיות גשם.
הגענו לחלק התחתון של ההר, וגילינו… גדרות שחוסמות את דרכינו. שערים נעולים, וגשם… לא – שוב זה ברד.
ניסיתם פעם לעבור גדר תיל בגשם ובברד? אני חייבת לציין שזה בהחלט אתגר.  וכולנו עמדנו בו בכבוד.
המשכנו  ללכת במורד, בגשם…
הגענו אל בקתה שנבנתה בין המטעים, והיתה לה מרפסת עץ מקורה קטנה. הצטופפנו לנו צוחקים על המרפסת, וגמרנו את אוזני ההמן שנשארו לי מפורים (אני הכנתי…)
לאחר שהגשם נרגע, המשכנו בדרכנו אל נבי חזורי. ממש בשולי מגרש החניה של נבי חזורי – כבר לא בגשם, אבל רטובים ומכוסי בוץ – פגשנו סחלב פרפני גדול יפהפה, משקיף על הר קטע:

זה, בעצם, היה סוף הטיול. הנהגים נסעו להחזיר את האוטו מנמרוד למעלה, אכלנו קצת (לא יכולנו לערוך את הפיקניק המסורתי שלנו, כי הכל היה רטוב!) – ונסענו אל שמורת הסחלבים מאחורי חורשת טל, לחפש סחלב ריחני.
אולי הייתי צריכה לצרף את הרשימה הזו למדור ה"סיפורים ההזויים" של מוטי ?
התמונות צולמו בהר קטע ולמרגלותיו, בתאריך 25.3.2011
המון המון תודה לאסף שהנהיג אותנו ללא חת בערפל, בגשם, בבוץ ובברד!
וכתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

רשימה לבנה לשבועות – חלק שני – סחלביים

אני ידועה כחולת סחלבת מוצהרת.

ואתמול פרסמתי רשימה מלאה מינים לבקניים – אפילו זכיתי בבול התמונה הנבחרת – אבל הרשימה לא כללה ולו סחלב אחד!

הייתכן?!?!?!

יתכן. שמרתי את הסחלבים הלבקניים שלי – לרשימה מיוחדת.

היום אני ממשיכה במוטיב הלבן לשבועות, ומפרסמת סחלבים לבקניים.

עד היום, פגשתי 4 מיני סחלבים לבקניים:  שנק החורש, שקבל רשימה משלו – ואת שלושת הסחלבים שלי היום:

סחלב פרפרני – Orchis caspia  

 

סחלב נפוץ מאד בארצנו. מתהדר בשלל גווני ורוד – מורוד בהיר מאד ועד ורוד-סגלגל כהה. בבני ציון – כל שנה אני פוגשת כמה לבקנים.

הרביעיה פה מעל צולמה ב-19.2.2009, בבני ציון.

השנה, בטיול בהר קטע, 3.4.2009 – פגשנו, לצד המוני מינים אחרים – גם סחלבים פרפרניים לבקניים:

במיוחד אני אוהבת כאשר הלבקן והרגיל משתלבים יחד, כמו בתמונה הבאה, גם היא מאותו טיול להר קטע:

סחלב אנטולי – Orchis anatolica

סחלב יפהפה ונפוץ למדי, שלא הספקתי עוד לכבד ברשימה משלו. הסחלב האנטולי מאד מאד חביב עלי, וכבר פגשתי כמה וכמה לבקנים ממנו – במירון, ובהר קטע.

אילו מהר קטע, 13.4.2007 :

נכון שהם מקסימים?

הבאים הם מהמירון – 13.4.2007 בעליה לפסגה, ו-10.4.2008 מאיזור בית ג`אן.

   

סחלב שלוש-השיניים – Orchis tridentata

סחלב מקסים, שה"כובע" שלו מחולק לשלוש שיניים, ומכאן שמו. למרות שהוא מאד נפוץ (יחסית לסחלבים…) – אין הרבה לבקנים. את הלבקנים היחידים פגשתי בהר קטע.

אילו מה13.4.2007:

 את הניצן צלמתי ב29.3.2008, וגם הוא בהר קטע:

עד כאן הלבקנים לשבועות. שיהיה לכולם חג שמח ומלא טיולים!

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

סחלב פרפרני – Orchis caspia

 

עונת הסחלבים התחילה, ובגלל היובש – היא כבר בשלב מתקדם. אני מקווה שהגשמים הנוכחיים יאריכו אותה קצת.
בכרמל כבר פגשתי את סחלב הגליל, במכמורת – דבורניות דינסמור כבר גמרו את העונה; וביום חמישי הייתי בבני ציון , ושם זהו שיא העונה של הסחלב – פרחו אלפי פרטים של סחלב פרפרני.

 

סחלב פרפרני הוא מהנפוצים בסחלבי ארצנו. הוא מהפשוטים יותר, הפחות מרשימים – אבל יחד עם זאת, יש לו שלל דוגמאות וגוונים, והוא באמת פרח מקסים.

 

    

 

כמו הרבה מסחלבי ארצנו, הסחלב הפרפרני אוהב לגדול יחד עם סירה קוצנית – הרבה פעמים תמצאו אותו ממש בתוך צמח הסירה,"מתחבק" עם הקוצים.

 

    

 

בד"כ אני אוהבת יותר את אילו שאצלם הגוונים מעורבים יותר – ורוד עם ירוק או לבן, ולא רק ורוד. למשל הסחלב הזה, שצלמתי ביער בית קשת לפני שנתיים:

 

 

אבל תנו לי סחלבים, ואני אהיה מאושרת.

 

  

 

ואם בשמורת בני ציון אני פתאום פוגשת לי סחלב פרפרני לבקן – השמחה רבה:

 

 

את התמונות צלמתי בשנתיים האחרונות ברחבי הארץ – במירון, בכרמל, בהרי יהודה ובשרון.

 

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.