פעמונית קטנה – Campanula erinus

חזרתי לסקור, ועכשיו אני סוקרת בסקר טבע עירוני בהרצליה. במסגרת הסקר, במעבר מאתר לאתר, עברתי ליד נקודה שכבר סקרתי, ומחלון האוטו ראיתי מקור-חסידה תמים: 

מקור-חסידה תמים הוא מין נדיר בסכנת הכחדה, וממש ליד הנקודה בה הוא היה היתה חניה – זה בהחלט סימן משמיים. חניתי והלכתי לצלם את מקור-החסידה, ולסמן את מיקומו באפליקצית הסקר. 

ואז הסתכלתי קצת מסביב לו. פתאום שמתי לב להמוני פרחים זעירים. פצפוניים. 

צמחים בגובה 3-10 ס"מ, עם פרחים שהגדולים בהם היו בגודל חצי סנטימטר. 

ומקרוב הם נראים כמו פעמונים זעירים וחינניים: 

זוהי הפעמונית הקטנה! צמח זעיר, ממשפחת צמחי הנשמה (צריך נשמה של בוטנאי בשביל להתרגש מהם…) 

את הפעמונית הקטנה אני מכירה – פגשתי אותה לא פעם בכרמל, בגליל ובהרי יהודה. אבל… בשרון? במצוק כורכר? 

מסתבר שכן, הפעמונית הקטנה מוכרת גם מאזור מישור החוף והשרון, אם כי לא צמוד לחוף. היא לא צריכה הרבה אדמה, וגם בהרים היא אוהבת מחשופי סלע. אז מה זה משנה אם זה סלע בכרמל או סלע בהרצליה? 

ובהרצליה מצאתי אוכלוסיה מפוארת – כמה מאות פרחים קטנטנים על מחשוף הכורכר! בכל הפעמים הקודמות שפגשתי אותה, פגשתי בודדות.

לפעמונית יש פרחים זעירים, ונשאלת השאלה – מי מאביק אותם? 

ובכן, כשהפרחים הם קטנים כל כך, לרוב זה אומר שהפרח לא מצפה שיבואו אליו חרקים.  

הוא אומר: "אם אין אני לי – מי לי", ולרוב תהיה האבקה עצמית.
יחד עם זאת, אם יבוא חרק כלשהו ויאביק אותו – הוא לא יתנגד. 

מבין הפעמוניות שניתן למצוא במישור החוף, הפעמונית הקטנה היא הנדירה ביותר.

פרט אליה, פורחת עכשיו הפעמונית הגדולה ביותר – פעמונית קפחת (שאפשר לראות בחורשת הסרג'נטים בנתניה, למשל) ועוד מעט תתחיל לפרוח גם הפעמונית הגפורה – שפורחת רק במישור החוף, והיא הפעמונית היחידה בארץ שפורחת בצהוב. 

את התמונות צלמתי:
בנחל דישון בגליל, 16.4.2015
בנחל כלח בכרמל, 24.4.2016
ובהרצליה, בתאריך 27.3.2018
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

ולמי שלא קרא עדיין, אני ממליצה לקרוא את הרשומה החשובה שמוטי כתב אודות כלים חד פעמיים! 

חג שמח!

מישויה פעמונית – Michauxia campanuloides

 

היום אני ממשיכה עם מוטיב הפרחים בלבן – ומציגה פרח שאינו לבקן, אלא לבן באמת.

לדעתי, זהו הנציג היפה ביותר ממשפחת הפעמוניתיים בארץ – מישויה פעמונית.

 

(3.5.2007 מורדות המירון, הכביש לבית ג`אן)

 

המישויה גדלה בצפון הארץ – גליל עליון, מורדות החרמון ועוד כמה נקודות. זהו צמח אוהב מצוקים, ולכן לרוב קשה להגיע אליו.

 

(19.5.2007, קרן ברתות, נחל כזיב)

 

הפרח עצמו מיוחד מאד: הוא הפוך! עלי הכותרת מופשלים לאחור. מה שגורם לי תמיד לחשוב על הבן שלי, שמסוגל לא לשים לב וללבוש את המכנסים הפוכים….

זהו פרח גדול למדי – מגיע ל9 ס"מ קוטר, עלי הכותרת משוכים לאחור – ואילו עמוד העלי ובראשו הצלקת – בולטים קדימה.

הפרח מזכיר לי קצת דב נמלים, עם חרטום ארוך…

 

(15.5.2008, מעל עין קיניה, מורדות החרמון)

 

המישויה נקראת כך על שם בוטנאי צרפתי ששמו אנדרה מישו – שחי במאה ה18, נשלח לחקור את איזור פרס וגילה את המישויה. הוא היה הבוטנאי המלכותי של המלך הנרי ה-16.

 

(15.5.2008, מעל עין קיניה, מורדות החרמון)

 

יש בעולם שבעה מינים שונים של מישויה, וכולם נמצאים באיזור שלנו – מכרתים ועד פרס. לנו יש מין אחד – הוא נדיר למדי, ומאד יפה.

 

 

(15.5.2008, מעל עין קיניה, מורדות החרמון)

 

 

בנחל כזיב, בקרן ברתות פגשתי מישויות ועליהן מסיבה: המוני פרפרים – כחליל האשחר – התגודדו על המישויות. חלק מהם צלמתי:

 

(19.5.2007, קרן ברתות, נחל כזיב)

 

בגלל הנטיה של המישויות לגדול במצוקים, הרבה מהתמונות שלי צולמו מלמטה, בעוד אני מנסה לשמור על שיווי משקל במדרון תלול, ולצלם את המישויות הגבוהות – הצמח גובהו מטר עד שניים – שפורחות מעלי.

 

(17.5.2008, מורדות המירון, הכביש לבית ג`אן)

 

הפרי של המישויה גם הוא מיוחד מאד: בצורת כוכב –

 

(17.5.2008, מורדות המירון, הכביש לבית ג`אן)

 

 

חג שמח ופורח לכולם!

 

כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 

(17.5.2008, מורדות המירון, הכביש לבית ג`אן)

פעמונית גפורה – Campanula sulphurea

עדכון:

בשבוע שעבר בקשתי מכולם לשלוח פקסים למשרד האוצר ולשר האוצר, כדי להביע דיעה נגד הרחבת סמכויות הות"ל.

לפי מה שפורסם בעיתונות האלקטרונית, הצלחנו – ואכן הנושא לא הועבר כחלק מחוק ההסדרים.

אבל… ההצלחה היא זמנית. ביבי החליט להפריט את מנהל מקרקעי ישראל.

לכאורה, מטרתו של ביבי היא להקל על האזרחים ולהפחית את מחירי הדיור לזוגות צעירים.

בהחלט יתכן שהתוצאה תהיה הפוכה, ובסופו של דבר התוכנית תגרום להעברת הבעלות על הקרקעות מהמדינה ליזמים וקבלנים שיאגרו קרקעות ויספסרו במחירן ויפגעו ביכולתה של המדינה לשווק קרקעות בשיטות של מחיר למשתכן וכדומה.

כמובן, ההפרטה לא תעזור לשטחים הפתוחים (בלשון המעטה) – כיון שהקבלנים והיזמים ירצו לבנות ככל האפשר, ללא התחשבות בתכנון ארצי.

 

לקריאה נוספת:

מאמר מענין של איריס האן מהתנועה הירוקה

מאמר מעניין מאד של עמית הרפז באתר "עבודה שחורה"

 

 

 

 

אתמול דברתי על פעמונית. ובהקשר הזה, רציתי לאמר שרוב הפעמוניות בארצנו הן סגולות. הפעמונית הקִפָּחַת  – שאני חושבת שהיא המוכרת ביותר, פעמונית ירושלים, פעמונית זיפנית – כולן סגולות. ויש עוד.

הפעמונית הדמשקאית שהראיתי אתמול היא מיוחדת – ורודה.

 

 

היום אני מראה את יוצאת הדופן: הפעמונית הגפורה.

גְפורה – בגלל הצבע הגפריתי שלה.

כלומר, הצבע הצהוב.

 

 

 

הפעמונית הגְפורה היא הפעמונית של מישור החוף – היא גדלה בחולות, והיא מוכרת מהחולות של אגן הים המזרחי: חופי סוריה, לבנון, ישראל ומצרים.

וכן, גם היא שייכת לצמחים המאויימים ע"י בניה.

 

 

אני פשוט נהנית מהצהוב העז שלה – שמשתלב עם השמש והחול (או החמרה) ומהעובדה שאחרי שיא האביב, רגע לפני הקיץ – עדיין יש פרחים מעניינים. הפעמונית הגפורה פורחת בין אפריל ליוני.

 

 

הפעמונית הגפורה היא קטנה למדי – בשיאה היא מגיעה בערך ל-20 ס"מ לכל הצמח. בד"כ פחות. אבל הצהוב שלה זוהר למרחק, וקשה לפספס אותה.

 

 

התמונות צולמו בחוף אשקלון (4.6.2005) ובשמורת בני ציון (14.4.2009)

 

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

   

 

פעמונית דמשקאית – Campanula damascena

בחודש מאי, כמעט בכל שנה, אנחנו נוסעים לנחל כלח.
הסיבה הראשית היא – כמובן, השושן הצחור.
אבל בנחל כלח ישנם בעונה הזו עוד כמה צמחים יפים ומיוחדים. פחות בולטים – אבל שווים גיחה.
כזה הוא הפרח שלי היום: הפעמונית הדמשקאית – ממשפחת הפעמוניתיים.

  

הפעמונית הדמשקאית היא קטנה מאד, והיא צמח סלעים: גדלה רק מתוך הסלע.

הצבע שלה ורדרד עדין, והיא כולה פיצקלה. צריך לדעת שהיא שם בשביל לחפש אותה.

לשמחתי, אמא שלי יודעת שהיא שם. אז היא הראתה לי את הפעמונית המיוחדת הזו כבר לפני שנים רבות, ואנחנו משתדלות לחזור כל שנה, ולבקר את הפעמונית הזו.

הפעמונית הזו היא רב-שנתית, כלומר היא פורחת באותם מקומות שנה אחר שנה. הצמח מתחדש כל שנה.

  

הפעמונית פורחת לה בכמה נקודות ידועות (לפחות, ידועות לנו ) בנחל כלח: למשל, על סלע אחד – שאנחנו קוראות לו "סלע הפעמוניות הדמשקאיות", ובפתח מערונת קטנה אחת, שכמובן ידועה בשם "המערה עם הפעמונית"…

כל התמונות צולמו בכרמל, בתאריכים 3.5.2008 ו-16.5.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!