כמו שקרה לי עם רצועית הגליל, כשהתחלתי לבדוק את סחלב הביצות (כן, זה שפרסמתי לפני 2 רשימות) – ניצבתי מופתעת מול השם.
הפעם לא היו ארבעה שמות לטיניים לבחור מהם, אלא רק שניים…
Orchis laxiflora או Orchis dinsmorei
ושוב שאלתי את עצמי: מהו שמו של הסחלב הזה?
הספרות, כדרכה נחלקה בין הדעות.
האתר של פרופ. דנין, הסכים עם האנציקלופדיה של החי והצומח ועם חוברת רת"ם העוסקת בסחלבים: זהו Orchis dinsmorei.
המגדיר לצמחי ארץ ישראל (של פרופ. פינברון ופרופ. דנין) , לעומת זאת, הסכים דווקא עם לקסיקון מפה של פרופ. שמידע ועם הספר "צמחי ישראל בתמונות" החביב עלי: זהו Orchis laxiflora.
ספרו של אסף שיפמן לא הושיע אותי הפעם: הוא נותן את שני השמות, כשמות חלופיים; כשהשם הרשמי לדעתו הוא Orchis laxiflora.
הישועה הגיעה אלי הפעם מספר ישן שקניתי לא מזמן בחנות יד שניה: ספר הסחלבים בישראל של פרופ. אמוץ דפני.
פרופץ דפני מסביר, שבדרום אירופה – למשל, איטליה וצרפת – הוגדר המין "סחלב הביצות" ונקרא בשם Orchis laxiflora. אבל כאשר בדקו את סחלבי הביצות באיזורינו – סוריה, לבנון וישראל – נתגלו מספר הבדלים. ולכן, כותב פרופ. דפני, יש הצדקת לתת לסחלב באיזורינו שם נפרד מהסחלב האירופאי – והוא נקרא Orchis dinsmorei
ומה זה dinsmorei? על שם דינסמור.
דינסמור – ג'ון דינסמור – היה בוטנאי אמריקאי שחי בירושלים, במושבה האמריקנית בראשית המאה ה-20. הוא לימד טבע, חקר רבות את צמחית הארץ, וגילה צמחים רבים שלא היו ידועים מהארץ.
ענת סקילי כתבה עליו, בהקשר של פרח יפה אחר הקרוי על שמו – דבורנית דינסמור.
לפני כמה זמן, אסף שיפמן העלה השערה שבארץ בעצם גדלים שני המינים: ברוב הארץ – במישור החוף, ובגליל – זהו Orchis dinsmorei; ואילו למרגלות החרמון – זהו Orchis laxiflora.
כשהיינו איתו, הוא אכן הראה לנו את ההבדלים (ציור על השפית, הזוית של הדרבן מהפרח – ועוד).
אסף מדד ובדק פרטים מכל נקודה ידועה בארץ (ומאז ייבוש הביצות אין הרבה…), והשווה לטורקיה, ולמדינות באירופה. לפני שנה בערך הוא פרסם מאמר שטוען שאילו באמת שני המינים.
אם אילו אכן שני מינים, או פשוט זן שונה מעט שמושפע ממזג האוויר – צריך לבדוק. בינתיים, אני לפחות מקבלת את דעתו של פרופ. דפני, בתוספת ההערה של אסף: בארץ גדל Orchis dinsmorei (כלומר, סחלב דינסמור) – ובחרמון, כמו באירופה – Orchis laxiflora (סחלב הביצות האירופאי)
את התמונות צלמתי :
באחו בנימינה,
בנחל חזורי (ממש ליד נבי חזורי, למרגלות החרמון)
בעין בדולח ליד קרית שמונה
ובנחל סמך ברמת הגולן.
בחודשים מרץ ואפריל של השנים 2005-2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא
הבהרה:
נראה לי שבלבלתי כמה אנשים, ולכן אני אסביר שגם ברשימה הקודמת על סחלב הביצות וגם בזו – מופיעים במעורבב הפרחים מנחל חזורי ומאחו בנימינה, ואני – במבט ראשוני, ובלי להתעמק – לא יודעת להבדיל בינהם.
הפרחים הם כמעט זהים, ההבדלים הם זעירים וחשובים בעיקר למשוגעי בוטניקה וחולי סחלבת.
גם זה, וגם ההוא נקראים בעברית סחלב הביצות. לגבי השם הלטיני – יש תהייה, וזה הבסיס לרשימה הזו.
סחלב -פרח יפה
ציטטה לא מדוייקת מרומיאו ויוליה: אם יקראו לורד קוף, האם יאבד מיופיו וריחו?
ןלכן הסחלב יפה בכל שם שיקרא
עם זאת חשוב במובן להגדיר ולשיים צמחים)
אהבתיאהבתי
פרח כל כך קטן ועדין, ושמות כל כך
כבדים.
חשבתי שאלה אותם הפרחים שהיו ברשומה קודמת.
אבל…בדקתי, ולקודמים היו נמשים.
את רואה שאני מגיבה תמיד, אפילו אם אני כותבת שטויות.?
אהבתיאהבתי
לא סתם אני לא זוכר שמות לטיניים…
יש לי מספיק בעיות עם השמות העבריים שמשתנים יותר מדי – אז אני אסתפק בלדעת יש פה תמונות מקסימות של פרח מקסים ששמו סחלב הביצות 🙂
אהבתיאהבתי
מענין מאד
היט 3 שלי
אהבתיאהבתי
התמונות משגעות, כרגיל
בפינית אומרים שלילד אהוב שמות רבים, כנראה שכך זה גם עם סחלב הביצות. נראה לי שהוא מסתדר לא רע עם 2 השמות… 🙂
אהבתיאהבתי
לפי אסף שיפמן, יש 5 הבדלים בין
סחלבי הביצות בצפון לעומת אלה של מישור החוף:
איך שלא יהיה- הם יפהפיים. רואים זאת בתמונות.
אהבתיאהבתי
צילומים ממש נפלאים ומרהיבים
אך כהרגלי אני מתמקדת גם (או בעיקר) בטקסט. אז הפעם משך את תשומת ליבי פרופ` דנין שמופיע בגפו כמקור הראשון שאת מביאה, ובמקור הבא ביחד עם פרופ` פינברון. הוא מביא בכל פעם גרסא אחרת. הכיצד?!
עוד סתם כהערה, את רק אוספת ומביאה לנו וברור שאין לך שליטה על שמות החוקרים. היה מבלבל עבורי שגם דנין וגם דפני, שני קליברים שמוזכרים כאן אצלך מתחילם בד`. איך אמורים בכלל לנסות לעשות סדר מהסלט בראש בתנאים כאלה? (חחח… סתם :-). את לא נעלבת ממני חלילה, נכון?) וזה מזכיר לי את בני הצעיר שאתמול כששאלתי אותו אם הוא רוצה שאספר לו סיפור אמר -כן! סיפור בד`. (דווקא בד` בחיי!) כל הנסיונות שלי להבין למה כוונתו לא ממש צלחו, עד שבעלי שאל אותו אם הוא מתכוון פשוט למשהו מהספר `אותיות במיץ שטויות` של לא אחרת מדתיה (שוב ד`) בן דור. הוא השיב בחיוב אך כל מה שסיפרנו אתמול היו האותיות א`, ב` ו – ג`.
טוב טחנתי לך ת`מוח, אז אעצור כאן.
שיהיה לך המשך ערב נהדר, ושבת שלום!
}{
e
אהבתיאהבתי
דומה להפליא לסחלב –
שהבאת לנו לפני כ-שתי רשומות. (לפני כמה ימים?)
אבל גם הנוכחי מהיום, עדין ויפה עד מאד.
אהבתיאהבתי
הם כל כך דומים האחד לשני
ש-ממש קשה לאבחן מי הוא מי
מסירה את הכובע
אהבתי מאוד
אתי
אהבתיאהבתי
הוא כל כך דומה לסחלב
חבל על הזמן :-]
אהבתיאהבתי
גם לי קשה להבדיל
בין הסחלבים
אבל יש אותך המומחית שתמיד תגיד לנו מה הוא מה 🙂
אהבתיאהבתי
פרח מקסים,,,תמונות יפות,אהבתי
סוף שבוע נפלא
בברכה רחל
אהבתיאהבתי
עולם ומלואו
את מביאה לכאן על כל פרח ופרח
מרתק.
אני נוסעת לי או סתם פוסעת,
והספרחים שסביבי כל הזמן קוראים לי,
וזה לגמרי בגללך, כלומר, בזכותך
}{
אהבתיאהבתי
את השמות אני כנראה לא אזכור,
ולהבדיל בטוח שלא אצליח, אבל הרווחתי עוד רשומה עם תמונות יפהפיות 🙂
שיהיה סופשבוע נעים!
אהבתיאהבתי
את בהחלט צודקת 🙂
A rose, by any name, is still a rose
וכך גם הסחלב
מדע הסיסטמטיקה חשוב, כי הוא עוזר לנו להבין את האבולוציה וההתפתחות של העולם סביבנו.
אהבתיאהבתי
דווקא זה לא כל כך קטן…
ואת צודקת, הוא היה בתחילת השבוע – 2 רשומות אחורה, ולא אחת…
🙂 את בכלל לא כותבת שטויות.
אהבתיאהבתי
אתה צודק
(אבל שפרופ. דנין לא ישמע שאמרתי את זה)
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
נדמה לי
שאמרת לי דבר דומה גם לגבי הרצועית :-))))
ברוכה השבה, התגעגעתי אליך!
אהבתיאהבתי
כן, אני זוכרת שהוא מנה אותם
אני צריכה באמת למצןא את המאמר שלו…
אהבתיאהבתי
קודם כל תודה 🙂
אני אבהיר:
פרופ. אבינעם דנין – מהאוניברסיטה העברית – הוא אחד הבוטנאים החשובים בארץ כיום.
ביחד עם פרופ. נעמי פינברון הוא כתב את מהמגדיר השלם לצמחי ארץ ישראל.
אבל מגדיר, כדרכו של ספר, נשאר מעודכן לזמן ומקום מסויימים…
אז פרופ. דנין הקים את אתר הפלורה הישראלי, שבו הוא מנסה לבנות מגדיר Online.
לכן, לכאורה, האתר מעודכן יותר. מצד שני, המגדיר הוא הסמכות העיקרית היום אצל אנשי בוטניקה שיוצאים לשטח (ואין להם גישה למחשב בשטח…)
פרופ. דפני, לעומת זאת, הוא פרופ. לבוטניקה מאוניברסיטת חיפה – ואחד הדברים שהוא באמת מומחה בהם זה סחלבים. (וגם האבקה, ועוד כל מיני דברים)
ובשביל להשלים, פרופ. אבי שמידע הוא פרופ. לבוטניקה ואקולוגיה מהאוניברסיטה העברית, והוא הוציא כמה ספרים "עממיים" יותר – כמו לקסיקון מפה לצמחי ישראל – שהוא אחד הספרים העדכניים יותר. הוא הקים את רת"ם – רשת תצפיות ומידע בוטני, שזה רשת של אנשים שאוספים מידע על פריחה בארץ (תוך כדי טיולי סופשבוע, או כחלק מעבודתם, או סתם כי הם ראו מהאוטו) – איזה פרחים פורחים איפה ומתי.
נראה לי שקבלת טחינת מוח בחזרה… 🙂
ערב נפלא לך!
אהבתיאהבתי
לא סתם דומה להפליא…
זה בדיוק אותו אחד 🙂
פשוט היו לי עוד דברים לאמר עליו…
אהבתיאהבתי
הם בהחלט דומים
וההבדלים הם באמת קטנים
אבל מהתמונות שלי אי אפשר להבחין מי זה מי…
אהבתיאהבתי
אני חייבת לצטט לך קטע
מתוך ספר נפלא שקראתי אתמול:
"כמובן, להסתכל יודע כל אחד. "אוי, איזה פרח סגול יפה." יאמר ההדיוט, ועל כך יענה לו הגנן, נעלב במקצת"הרי זה פטרוקאליס פירנאיקה" מפני שגנן מקפיד על שמות. פרח בלי שם, אם לומר זאת בלשון אפלטונית, נעדר כל משמעות מטפיזית וחסר מציאות אמיתית וערכית. פרח ללא שם כמוהו כעשב שוטה. פרח בעל שם לטיני מתעלה איכשהו למעמד של מומחיות. אם יצמח לכם בערוגה סרפד, תקעו לידו תג שעליו כתוב השם URTICA DIOICA ומייד תתחילו לכבד אותו, לתחח את האדמה סביבו ולהוסיף לו חנקן צ`יליאני. אם אתם מדברים עם גנן, עליכם לשאול אותו חמיד, "איך נקרא הורד הזה?" והוא ישיב לכם בשמחה, "זה נקרא בורמיסטר ואן תולה, וזו כאן היא מאדאם קלייר מורדייה." ואותה שעה יעריך אתכם ויראה בכם אנשים הגונים ומשכילים. אך אל תהמרו בעצמכם על שמות אל תאמרו, למשל, "כאן צומח לך ארביס יפה"כי אז עלול הגנן לרעום בהתרגשות "איפה! הרי זה סחיברצקיה בורנמילרי!" אמנם זה כמעט אותו דבר, אבל שם הוא שם, ואנחנו הגננים שומרים על שם טוב."
מתוך "שנת הגנן" של קארל צ`אפק, מומלץ בחום למי שאוהב צמחים, לקרוא ולהתגלגל מצחוק. נראה לי שתאהבי:-)
והצילומים מקסימים במיוחד!
אהבתיאהבתי
צילומים מדהימים.
והמידע מאלף.
תודה עננת.
(8
אהבתיאהבתי
בדיוק התכוונתי לשאול
מדוע לא הפרדת בין הפרחים – כי הרי צילמת גם בחרמון וגם במקומות אחרים, כשראיתי את ההערה שהוספת:-P
הצילומים מרהיבים!
ואני אוהבת את זה שאת מוסיפה את החלק ההסטורי וההתפתחו על הצמחים ומקור שמם:-)
תודה:)
אהבתיאהבתי
עננת עננת!
כמה טוב שאת קיימת. כך אפשר לפתוח שבת מעניינת. תודה.
אהבתיאהבתי
מדהימה כהרגלך בהסברים שלך
ובצילומים שלך
אהבתיאהבתי
ובלי קשר לשם המפורש
עבורי מספיק שיהיה "סחלב הביצות", והוא יפהפה כתמיד 🙂
אהבתיאהבתי
התמונות יפהפיות
הצבעים יצאו נהדרים ,
והפרח מרשים מאד ,
נהניתי לקרוא המידע המרתק .
ערב נעים עננת
אהבתיאהבתי
טחינות מוח הן מהדברים הכי חביבים
עלי. לא לחינם קראתי לבלוג שלי כפי שקראתי לו…
אז תודה רבה על ההסבר, ערב נהדר גם לך, וכמובן – שבת שלום!
}{
e
אהבתיאהבתי
ולא סתם
זהו פשוט סחלב… סחלב הביצות…
אהבתיאהבתי
בין הסחלבים באופן כללי?
זה עניין של תשומת לב לפרטים… כמו דברים רבים בעולם 🙂
תודה לך
אהבתיאהבתי
תודה רבה
וסופשבוע מצוין לך!
אהבתיאהבתי
תודה רבה :-)))
וחיבוק,
ריגשת אותי :-))
אהבתיאהבתי
תזהי אותו בתור סחלב
אם תפגשי אותו? אם כן, כבר הצלחתי….
סופשבוע נעים גם לך!
אהבתיאהבתי
בין הסגולים האלה
שכל כך דומים אחד לשני 🙂
שבת קסומה שתהיה
אהבתיאהבתי
העיקר שאת נהנית מהם 🙂
אהבתיאהבתי
מצוין מצוין מצוין!!!
ממש נפלא, מקסים!
אני בהחלט אחפש את הספר הזה… :-))))
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
ולילה טוב!
אהבתיאהבתי
כן, בלבלתי את כולם ברשימה הזו…
תודה, אנג`ולי!
אני גם חושבת שהסיפור מסביב לפרח מעניין לא פחות מהפרח עצמו…
אהבתיאהבתי
:-))))
ואם עונים לי בחרוזים, אז מיד אני קורנת!
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
באיזה שעות אתה ער! תישן קצת בלילה…
אהבתיאהבתי
ואתה בעצם צודק… 🙂
תודה!
אהבתיאהבתי