בדקתי ברשימות שלי, וגיליתי שישנם עוד ששה* מיני סחלבים ודבורניות הפורחים בארץ, שעדיין לא הצגתי בבלוג.
ולכן, היום אני מציגה סחלב:
זהו הסחלב הקדוש. קדוש? מה בדיוק קדוש בו?
כן, גם אני תהיתי….
באנציקלופדיה של החי והצומח, אמוץ דפני כותב: החוקר לינאוס הוא שקרא לצמח על שם ארצנו, ארץ הקודש.
החוקר לינאוס – הוא קארולוס לינאוס – חוקר שוודי בן המאה ה-18, שהיה רופא, זואולוג ובוטנאי חשוב בהסטוריה.
הוא ייסד את שיטת המיון – הטקסונומיה – של המינים השונים הכלל האורגניזמים על פני כדור הארץ.
אמנם כיום, עם התקדמות המדע – השיטה המקורית של לינאוס קצת לא עדכנית, אבל העקרונות נותרו זהים.
הוא חילק את העולם לשתי "ממלכות" – ממלכת החי (שכללה גם חד-תאיים, למשל), וממלכת הצומח (שכללה גם אצות ופטריות). כיום מתייחסים לחמש ממלכות – אל החי והצומח נוספו הפטריות; החד-תאיים יחד עם חלק מהאצות; והחידקים.
לינאוס הפיץ את השימוש בשיטה הדו-שמית – השיטה שבה קוראים לצמח בשם הסוג (למשל, סחלב) ומפרידים בין צמחים שונים בעזרת שם המין (סחלב קדוש, לעומת סחלב פרפרני, למשל)
את החלוקה למחלקות, למשפחות ולסוגים הוא קבע על פי דמיון חיצוני של אברי הרביה של הצמח – הפרחים וחלקיהם השונים.
כך הוא הצליח לקבוע שמרווה מצרית, למשל, שהיא בן-שיח קטן מאד, מרווה דגולה שהיא פרח קטן חד שנתי – ומרווה כחולה – שהיא צמח גדול וגבוה – הן בעצם קרובות מאד זו לזו.
לפי הפריחה של הצמחים השונים הוא זיהה מאפיינים דומים, וחילק את העולם למשפחות, לסוגים ולמינים.
כיום נעזרים בDNA על מנת לסווג את המינים השונים של בעלי חיים וצמחים. ואמנם, היו דברים ששונו בעקבות השימוש בDNA – צמחים שהוחלט שהם קרובים יותר למין אחר או למשפחה אחרת ממה שנראה היה לפי ההחלטה הראשונית, של לינאוס וממשיכי דרכו – אבל למען האמת, השיטה שלו עובדת! רוב המיון של לינאוס – לפחות בבוטניקה – תופס גם היום.
בשנת 1756, הוציא לינאוס ספר בשם Flora Palestina – ובו הוא סוקר את צמחיית ארץ ישראל. הוא אמנם לא ביקר בארץ, אך תלמידים שלו ביקרו פה, והוא סיכם את הממצאים שלהם בספר מסודר. בין השאר, הוא הגדיר את הסחלב הקדוש.
הסחלב הקדוש נפוץ למדי במזרח הים התיכון – באיים שבים האגאי, יוון, תורכיה, קפריסין, לבנון וישראל.
בארץ הוא פורח בכל האיזור הים תיכוני – מישור החוף, הרי יהודה, הכרמל, הגליל…
הוא אחד מאחרוני הפורחים בין סחלבי ארצנו – פורח באמצע-סוף אפריל, ולעיתים גם במאי.
הוא אינו שייך לסחלבים הרמאים: יש לו צוף, הוא נותן גמול למאביקים. יש לו גם ריח קל ונעים – אבל צריך להתקרב ולהתכופף אליו על מנת להנות מהריח!
התמונות צולמו:
בחורשת הסרג'נטים בנתניה 5.4.2010
בגעש 20.4.2010
בכרמל 24.4.2010
בשמורת בני ציון 14.4.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
* החמישה האחרים, פרט לסחלב הקדוש הם: סחלב ריחני, סחלב איטלקי, דבורנית צהובה, דבורנית דינסמור ודבורנית צהובת שוליים. הם כנראה יחכו לעונת הסחלבים הבאה – כי ביום שישי שוב הייתי בנגב….
יפהפה ומרתק!
התחברתי מאד לסחלב הזה ש(כמוני) מגיע מאוחר יותר מיתר חבריו. התמונות ממש נהדרות.
את פינת השאלה (הדי קבועה בתגובותי) התקשתי הפעם למצוא כי הכל מובהר ומובן לעילא ובכ"ז – איך מגיעות אצות להיכלל במחלקת ה`חי`?
אז תודה רבה. מאד נהניתי!
}{
e
אהבתיאהבתי
תודה על ההסברים
לגבי חלוקת הפרחים.
בתחילה חשבתי שקיבל את שמו בזכות האיש שגילה אותו [אברהם קדוש נגיד]
אבל הצלחת להפתיע אותי שוב
אני נהנית ממשחקי הניחושים האלה 🙂
אהבתיאהבתי
כף לקרוא
ומרענן לראות פריחה בבוקר
שבוע נפלא
אתי
אהבתיאהבתי
תודה עננת
על התמונות היפות, על ההסברים ההיסטוריים המרתקים ועל ההיכרות עם עוד סחלב יפה מבני ארצנו.
בוקר טוב ושבוע טוב
<
אהבתיאהבתי
פרח מיוחד מאד
ואפילו ניחשתי את מקור השם:-)
איך בנגב עכשיו? החום לא בלתי נסבל?
אהבתיאהבתי
תמיד
תהיתי על פי מה ממציאים את שמות הפרחים והעצים….מעריצה את אלו שזוכרים את כל השמות האלו.
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד
למדתי הרבה – תודה
אהבתיאהבתי
זה נראה כאילו פרפרים או ציפורים
זעירים וורודים עומדים על הגבעול.
שבוע טוב לך.
אהבתיאהבתי
יופי!!! התמונות נהדרות.
אני אוהבת במיוחד את הראשונה מימין.
תודה על ההסבר המעניין.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שזה מה שראיתי וצילמתי
מאחורי אנדרטתהצנחנים בפסח
לא ידעתי מה זה ולכן גם לא פירסמתי
http://picasaweb.google.com/flashes.reshefim/wwQmHH#5456716447747551058
היתכן? יש שם כמה צילומים של הפרח הזה
אהבתיאהבתי
בחיים לא הייתי חושב שאלו סחלבים
תודה על השיעור
אהבתיאהבתי
יפה מאוד 🙂
נהניתי 🙂
חיבוק
אדי
אהבתיאהבתי
מבחר
הסחלבים מדהים ומגוון ומעניין לקרוא איך ניתנים השמות .
אהבתי הצילום הדרמטי הנפלא
http://albums.timg.co.il/userfolders/50/738901/7389012010420231025.jpg?time=0
שבוע נהדר עננת
אהבתיאהבתי
בסוף אני אחשוב שנגמלת מהסחלבת
ונדבקת במדברת או נגבת:-P
:)))
יפהפה הקדוש הזה!
לינאוס היה ממש חכם, ההישגים שלו מדהימים במיוחד אם לוקחים בחשבון את הידע המדעי שהיה ידוע בזמנו.
יופי של רשומה:)
אהבתיאהבתי
תודה
האצות לא נכללו בממלכת החי, כי אם בממלכת הצומח – וכיום הן נחשבות לממלכה נפרדת, יחד עם החד-תאיים.
אהבתיאהבתי
חחח 🙂
אני שמחה שאת נהנית…
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
ושבוע טוב גם לך!
אהבתיאהבתי
בשמחה!
ו…צהרים טובים לך! 🙂
אהבתיאהבתי
מיוחד ומקסים 🙂
ויפה שניחשת!
ביום שישי בנגב היה נפלא – מזג אויר נעים עם רוח קלילה, פשוט תענוג – יום אידאלי לטיול.
אהבתיאהבתי
לפחות בעברית,
יש כמה דברים עיקריים –
– נסיון להתאים שמות מהתנ"ך והמשנה לצמחים בני ימינו – כמו החבצלת והשושן
– או שהצמח הזכיר למישהו משהו (למשל, החטמית בעלת החוטם, או הצחנן שריחו מצחין)
– או שרצו לקרוא על שם מישהו (למשל, אהרונסוניה – ע"ש אהרונסון)
והזכרון… זה ענין של רצון ואימון.
אהבתיאהבתי
בשמחה 🙂
ותודה לך.
אהבתיאהבתי
בהחלט 🙂
והם מאד נחמדים!
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
בהחלט כן 🙂
ושבוע טוב לך!
אהבתיאהבתי
אבל זה בדיוק מה שהם…
יום טוב לך 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
גם אני!
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
ירדתי נמוך בשביל התמונה הזו… 😉
אהבתיאהבתי
מי, אני?!?!?
אין מצב…
לינאוס באמת היה חכם, והתובנות שלו מחזיקות מאות שנים אחריו.
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
הוא נראה קצת עצוב הסחלב הזה…
(או שאולי זו רק אני)
אהבתיאהבתי
עצוב? לי הוא לא נראה עצוב…
אהבתיאהבתי