אירוס הארגמן – פוסט אורח

dscn6452

היום אני מארחת בבלוג את גיל ירדני. גיל היתה מסטרנטית במעבדה של ד"ר יובל ספיר לְפָנָי, והיום עושה דוקטורט באוניברסיטת וינה. היא כתבה פוסט רגיש ועצוב על אירוס הארגמן באופן פרטי ועל שמירת טבע באופן כללי, ואישרה לי לפרסם את דבריה.

dscn6465

אני מעטרת אותם בתמונות שצלמתי בשמורת אירוס הארגמן בנתניה, בתאריך 26.2.2017.  

כך כתבה גיל: 

dscn6497

אירוס הארגמן – גיל ירדני

dscn6480

דבר משונה הוא לצפות מהצד בדברים נעלמים והולכים, לחיות מספיק זמן כדי שהעולם ישתנה לבלי הכר בצעדים קטנים, בלתי מורגשים ובלתי הפיכים לחלוטין. שלוש שנים עבדתי כסטודנטית או עוזרת מחקר על קבוצת מינים קטנה ומרשימה: אירוסי ההיכל. במיוחד עבדנו על אירוס הארגמן המפורסם, הכריזמטי, הסקסי. כשאתה קרוב מספיק למשהו הוא משנה אותך ואתה משנה אותו. עבודת שדה היא עניין אינטימי, ניסיתי להסביר לחבר. אתה לומד ניואנסים והופך לאדם מוזר. אתה מזהה את משפחות הדבורים לפי הזמזום כשהן חולפות לידך, אתה מסדר את יומך לפי תזוזת הצל על הקרקע, אתה הופך ממבקר לשייך לנוף ומשתנה לתמיד.

dscn6493

אירוס הארגמן הוא מין אנדמי למישור החוף של ישראל. אנדמי, כלומר: גדל אך ורק שם. זוהי תפוצתו העולמית. וואלה, מזל רע להיות שייך לאיזור המאוכלס ביותר במדינה צפופה ומוכת פוליטיקה ובמיוחד כשאתה צמח ואינך יכול לארוז וללכת. לעתים שאלו אותנו למה המדגם כה קטן ואמרנו: כי אין יותר. זהו כל המדגם. אלו כל האוכלוסיות. 14, בערך שלוש בנות קיימא. גדלות בשטחים זעירים כעציצים בין שכונות מגורים למשפחות צעירות, מטעי אבוקדו ומחלפים חדשים של משרד התחבורה. זה בדיוק מה שיש, וכל שנה יש פחות.

dscn6474

בכל שנה קבלנים חדשים בונים, צעירים על טרקטורונים משטחים את הנוף, מטיילים רבים חסרי ידע דורכים או קוטפים. השנה האירוסים נגנבים בכמויות: מישהו בא ומוציא את הצמח עם מעדר. מכת מוות קטנה לאוכלוסיה עם מגוון גנטי נמוך. העודר שותל את הפרחים בגינה או משהו כדי שיהיה לו יפה ונחמד. אולי מוכר את הצמח עבור כסף: צמח נדיר מאוד. עוד מעט נדיר לחלוטין, כלומר בלתי קיים. צמח שלא קיים וודאי עולה הון בכסף. אפשר לדבר על שימושי האדם ועל חשיבות המגוון ועל כל המידע המדעי הרלוונטי אבל בעיקר זה נורא עצוב.

dscn6461

בוואטסאפ של הבוטנאים כועסים ויש מתח. אבל מי שלא הפנים עושה זאת כעת, המין תכף נכחד, עניין של גג 10 או 15 שנים. המטיילים שאלו: אבל אי אפשר לשים אותו בגן בוטני? אפשר, אמרתי, לשים במוזיאון. מוזיאון הנצחה. ותראו, האירוס הוא אחד. יש עוד עשרות דברים שגדלים פה, נסתרים מעין ואין להם תחליף. שמעו, זה נורא מוזר, לצפות בדברים הולכים ונעלמים, להציג את המידע המדעי הרלוונטי, לשמוע שדיברו עם הרשות ועם העיתונות ועם העירייה אבל אין אכיפה ובישראל אין לזה זמן. זה בסדר, גם לצמחים אין זמן ולצמח לא כואב ולא אכפת לו. הוא לא מצטער. זה רק אנחנו שעצוב לנו ומשונה לנו, לצפות מהצד בדברים שנעלמים והולכים.

dscn6498


עד כאן דבריה של גיל. אין לי מה להוסיף – אני, כמובן, מזדהה מאד ומסכימה עם כל מילה.
תודה, גיל, שהרשית לי לפרסם את דבריך. 

dscn6450

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “אירוס הארגמן – פוסט אורח

  1. כל כך עצוב. תודה לגיל שכתבה את הדברים ואישרה לך להפיץ אותם גם בבלוגך. תודה שהבאת את הדברים לידיעתי ולידיעת כל קוראייך.

    אהבתי

  2. מזדהה עם כל מילה וחיה את הכאב והזעקה האלה כבר שנים, גם מבלי להיות תלמידת מחקר שמזהה את משפחות הדבורים…
    שכונת רמת פולג, הישוב ההזוי איריס, שכונת האיריסים (~) בנס ציונה וכו' – מכבסות-מלים להרס שאין לו פיצוי.

    אהבתי

  3. פרט לכסף, את מדינת ישראל לא מעניין כלום.
    טבע נעלם, הנדלן חשוב יותר לרווחים על חשבון איכות חיים .
    שמירת הטבע שחשובה כל כך הולכת ונעלמת. היכן הפרוייקט הגדול שהיה לשמירת פרחי הבר?
    עצוב מאוד..

    אהבתי

  4. אני חושבת שהסיכוי היחיד, אולי, הוא בגינות. להשאיר בגינה אזור לא מושקה, ולגדל בו צמחי בר.
    השנה נבטו לי 6 איריסים באזור הבר בגינה שלי מזרעים שאספתי (הדור, אני בגליל).
    שמחה גדולה בשבילי, קצת יותר סיכוי בשבילם.

    אהבתי

    • לצערי – במיוחד במישור החוף – נתקלתי באנשים רבים שמעדיפים להפוך את כל הגינה ל"Deck" או רצפה, ואולי להשאיר פינת עציץ בשוליים…
      אם את הבת של מי שאני חושבת, אז זה די ברור שלא כולם יכולים להיות כמו המשפחה שלך – לא באהבה לאיריסים או לטבע בכלל, לא בהבנה, וכנראה גם לא ביכולות הגינון 🙂

      אהבתי

  5. לא היה לי מושג. פרח מופלא, הייתי בשמורה בנתניה ולא יכולתי לשבוע ממנו.
    תודה על השיתוף. פשוט עצוב!

    אהבתי

  6. השנה זו הפעם הראשונה שיצאתי לראות אירוסים. אירוס הארגמן, ליתר דיוק. למרות שאני גרה באזור כבר 16 שנים לפחות. לקחתי בוקר ונסעתי לגבעת חומרה ולשמורת אירוס הארגמן ליד בית חנן. מזל שנזכרתי… הם יפהפיים, אבל אין מרבדים. פה ושם יש מקבצים, אבל זהו. אני מקווה שישכילו פה בכל זאת לשמור מעט יותר.

    אהבתי

    • אירוסים לא פורחים במרבדים, זה פשוט לא קורה. הם פרחים עדינים ומיוחדים, ואירוסי ההיכל הם בערך העדינים והמיוחדים ביותר. אני רואה כמה קשה עובדים בגן הבוטני כדי לשמור עליהם, לפעמים זה מפליא אותי שבכלל יש עוד פריחה בטבע….
      אני גם מקווה שישכילו לשמור עליהם. התזה שלי היא חלק מהמאמץ הזה – גם התזה של גיל היתה חלק מהמאמץ.
      תודה לך

      אהבתי

  7. כמה נכון.כמה עצוב לראות את שכיות החמדה של ארצנו הולכות ונעלמות עם שנים.הארץ על אוצרות החי והצומח שאני משאירה לנכדי אינה זו שזכיתי להנות ממנה בילדותי.ההרס והחורבן תופסים תאוצה נוכח אדישות-במקרה הטוב או סתם רשעות בורות (יבוש תקציבי הגנים הבוטניים,טרנספר למון וולקני). ואני רק בת 67…אפילו דרורים וקיפודים נעלמו מסביבת מגורי…

    אהבתי

    • ע.הלל כתב שיר על זה כבר לפני 40 שנים, והמצב מאז רק החמיר.
      ייבוש תקציבי הגנים הבוטניים והטרנספר למכון וולקני הם חלק מפעילות מכוונת של שר האנטי-חקלאות לייבש את המדינה ולהעביר את כל התקציבים שלו לשטחים. זה בעיני פשע וגניבה, ואם זה היה תלוי בי – הוא היה נכנס למאסר.

      אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s