פתרון חידון היבשים

אז איך היה החידון בעיניכם? אני מקווה שנהניתם!

בואו נבדוק את התשובות:

1. התפרחות היבשות של הקוציץ הסורי נראות מאד מרשימות. צילמתי אותן בתל-אפק. את הפרחים צילמתי בנחל יגור בכרמל, 12.4.22:

2. פירות הרקפת המצויה מיוחדים ויפים לא פחות מהפרחים. את הרקפות הללו צילמתי ביער ראש העין, 8.2.22.

3. אחד הקשים יותר לזיהוי היה הגרניון. הפרי שלו דומה לפרי של מקור חסידה, רק שחלק מהזרעים מסתלסלים ויוצרים צורה מאד מיוחדת בעיני. אני לא בטוחה מיהו בדיוק הגרניון שצילמתי את הפרי שלו, ולכן אני שמה כאן תמונה של שני מיני גרניון מאד נפוצים: מימין גרניון הארגמן, משמאל גרניון רך. שניהם גדלו זה לצד זה בשמורת אלוני קדימה, 9.3.22.

4. בין מרבדי הפריחה האדומים שהיא מייצרת בדרום והצבעוניים בצפון – מפספסים הרבה פעמים את הפירות של הכלנית המצויה, והזרעים שמתפזרים ברוח. המרבד האדום שלי הוא מבאר מרווה, 16.2.22.

5. קצח ריסני (וגם שאר מיני הקצח) הוא אחד הפרחים שכל פעם אני מתעכבת על המורכבות והיופי שלו. אלוני אבא, 16.4.22.

6. לברקן הסורי יש קוצים ארוכים ודקים, כמו ברקים, וגבעול חלק ללא קוצים. את הברקן הזה צילמתי בכפר סבא, 23.4.22.

7. ואילו לגדילן המצוי יש קוצים קצרים ועבים על חפי התפרחת. גם הגבעול שלו איננו קוצני. והגדילנים בולטים במיוחד על רקע שדה צהוב של חרדל השדה, בשומרון 4.4.19.

8. גזר קיפח, גבוה ובולט בצידי דרכים בין פסח לשבועות. כעת רואים את הפירות שלו. את הפרחים צילמתי ב-30.3.22 בראש העין.

9. החרדל הלבן גם הוא בולט בצידי דרכים. הוא נקרא לבן בגלל שערות לבנות שיש על הפרי כשהוא עוד טרי. כאן צילמתי פרט בודד (למרות שהוא נוטה למרבדים) על רקע מרבד כלניות בבאר מרווה, 16.2.22.

10. לפי פרופסור אבי שמידע, ה"חובזה" הנפוצה בארץ היא דווקא מעוג כרתי, ולא חלמית מצויה. הפעם צילמתי באמת את המעוג הכרתי – גם בפרי וגם בפרח. גם עליהם אולי אכתוב רשומה ביום מן הימים… המעוג הזה הוא מכפר סבא, 1.4.2020.

11. צמח מאד אהוב עלי, עם פרחים תכולים נפלאים: בן-חצב יקינתוני. בחורשת הסרג'נטים בנתניה יש מקבצים נהדרים של בני-חצב, אבל את אילו צילמתי ביער ראש העין, 30.3.22 .

12. אם כבר רוצים לראות כלך מצוי, המרבדים בגולן הם המרשימים ביותר – ללא ספק. אבל אפשר לפגוש אותו גם במישור החוף! אני ראיתי אותו באזור אשדוד וגם בתל אפק. את המקבץ הזה (שכולל גם עריוני צהוב) צילמתי בגולן, ליד קבר שייח מרזוק, 10.4.22.

13. זקן-תיש ארוך הוא פרח חמוד ונפוץ. אני חושבת שאצלו הפרי – ה"סבא" עם הזרעים בעלי המצנחים הענקיים – מרשים הרבה יותר מהפרח. גבעת יערים, 28.3.21.

14. הערבים מלקטים את עלי השושנת של מרוות ירושלים, ומכינים מהם ממולאים מצוינים. הם קוראים לצמח: ליסאן א-ת'וֹר – לשון הפר – ואין קשר לצמח שאנחנו קוראים לו "לשון הפר". את מרוות ירושלים צילמתי בכרמל, בנחל יגור, 12.4.22.

15. כולם זיהו בקלות את שיבולת-השועל הנפוצה – כיאה לדגניים, אין אצלה הרבה הבדל בין המראה הירוק ליבש. לא הצלחתי למצוא תמונה טובה של שיבולת שועל ירוקה, ולכן נעזרתי באמא שלי – תודה על התמונה!