הבלוג שלי חוגג בר-מצווה!

לפני 13 שנים פתחתי בלוג – בעולם המחשבים, 13 שנים זה המון זמן – חיים שלמים. בלוג בן 13, במושגים של מערכות מחשב, הוא כבר ממש זקן. ובאמת כיום דברים כמו אינסטגרם מקובלים יותר מבלוג. מצד שני, מדיה כמו הבלוג מאפשרת לי לכתוב קצת יותר בפרוט ולא רק להעלות תמונה עם משפט בודד.

לכבוד חגיגות בר המצווה יש לי פרח מיוחד מאד, שגדל בנקודה אחת בלבד בארץ – במרומי החרמון.

היום אני מציגה את איריס ווסט – Iris westii – איריס ההיכל התשיעי בארץ, האחרון ברשימה שלי, שסוף סוף – אחרי מעל עשור – הצלחתי להגיע ולראות אותו במלוא הדרו.

את איריס ווסט גילה מייק לבנה בחרמון לפני שנים רבות. אבל במשך שנים הוא (ושאר הבוטנאים) חשבו שזהו איריס הגולן או איריס נצרתי, וייחסו את השונות בצורת הפרחים לעובדה שהם גדלים ברום 2020מ' מעל פני הים.

בשנת 2006 מייק לבנה עלה עם אורי פרגמן-ספיר אל החרמון ואל האיריסים. מייק ואורי בדקו אותם היטב, והגיעו למסקנה שזהו אינו איריס הגולן או נצרתי – אלא משהו שונה.

לאחר בדיקה בספרות – בספרי הפלורה שמתארים את צמחיית המזרח התיכון ובעיקר סוריה ולבנון – הם הגיעו למסקנה שזהו איריס ווסט, איריס שהתגלה בראשית המאה ה-20 בהרי הלבנון ותואר לראשונה על ידי ג'ון דינסמור בראשית המאה ה-20.

לפי מה שלמדתי מיובל ספיר, איריס ווסט צומח מהחרמון וצפונה, בהרי הלבנון עד אזור ג'זין. גם בהר דב בחרמון פורח איריס ווסט במספר אתרים.

השנה הצלחתי סוף סוף לקבל אישור להכנס לעמק בולען בחרמון, להגיע אל מקבץ איריסים יפהפה בשיא הפריחה ולראות כמה הפרחים הללו מיוחדים.

האיריס נמצא במקום אליו צריך אישורים מיוחדים, קרוב מאד לקו הגבול הבינלאומי. וכמובן, הוא גדל בחלק העליון של מורד תלול וצריך לטפס אליו. כשעליתי למעלה וראיתי את כל האיריסים הפורחים – הרגשתי התרוממות רוח אמיתית. איזה עונג זה, לראות את הפרחים הנהדרים הללו פורחים סביבי!

הסתכלתי על ההבדלים בין האיריס הזה לאחרים. הדבר הבולט למרחוק הוא העלים הירוקים, שאצל איריס ווסט הם מאד מקושתים (כלומר, דמויי קשת, מעוקלים) יחסית לאיריס הנצרתי והגולן.

הגבעולים נמוכים יותר והפרחים קטנים יותר – הבדל שפחות רואים בתמונות, אבל אם מכירים את כולם אז זה מאד ברור.

אחד הדברים המיוחדים ששמתי לב אליהם הוא ליבו של האיריס הזה: במרכז האיריס יש צבע בורדו חמים ויפהפה:

מצאתי פרח אחד שהתחיל לנבול, ואצלו יכולתי לראות את צבע הבורדו הנהדר שלו. וגם אם צבע לא נחשב לסימן הגדרה טוב, ויכול להיות שהצבע הבורדו מאפיין רק את מקבץ האיריסים שאני ראיתי, זה עדיין נפלא בעיני:

וקצת סטטיסטיקות לגבי הבלוג שלי:

שנה	1	2	3	4	5	6
רשימות	160	169	131	122	106	105
כניסות	30,000	100,000	150,000	100,000	72,000	42,000
שנה	7	8	9	10	11	12
רשימות	98	56	42	24	94	35
כניסות	57,500	66,500	81,500	106,600	105,000	85,700
שנה	13
רשימות	30
כניסות	133,700

בשנה האחרונה יש עליה ניכרת במספר הקוראים – מן הסתם, אנשים נשארו יותר בבית וגלשו יותר ברשת – וגם אלי נכנסו יותר אנשים. כשאני מסכמת את הנתונים, פרסמתי עד היום 1,172 רשימות, ונכנסו אלי 1,130,500 קוראים.

בערך באמצע חודש יוני 2020 נכנס אלי הקורא המיליון – עוד נקודת ציון מרשימה שעברתי בשנה האחרונה.

את התמונות צילמתי בחרמון בתאריך 10.5.2021. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!