קיטה סוככנית – Tolpis umbellata

היום אני חוזרת אל משפחת המורכבים, אל אחד ה"DYC", כלומר Damn Yellow Composites – אחד הפרחים המורכבים הארורים הצהובים הללו, שקשה להבדיל ביניהם.

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשפ"ב

כדרכי, בחרתי לי שיר מהשירים העצובים של היום הזה.

שיר אפור

כתב: חיים חפר, הלחין: דוד זהבי.

אפור, אפור הסלע במשלט,
נוגים, נוגים הכוכבים עם ערב
והוא אהב אותך ואת הלכת,
והוא קטף לך פרח משולי הדרך.

שתק, שתק ירח בלילות
זכר, זכר האיש את מכתבייך,
ועת עבר בדרך החולות –
הוא את דמותך ראה בענני שמים

הוא את דמותך ראה, ראה בענני שמים.

נשב, נשב הרוח בשדות,
עמום, עמום הקרב קולו השמיע,
והוא היה יפה מאגדות,
והוא כאגדה אליך לא יגיע.

ברזל, ברזל התיל מסביב,
עצוב, עצוב העץ בבוא שלכת,
ורק רעו "שלום" אחרון הביא,
ורק הדם נטף מן הרובה הצ'כי.

הוא את דמותך ראה, ראה בענני שמים.

מכל הביצועים של השיר הזה, היפה בעיני הוא של אריק לביא עם שוקולד מנטה מסטיק:

יהי זכר הנופלים ברוך.

הפרחים בתמונות הם דמומית ארץ-ישראלית, שצילמתי בגולן ובצומת גולני בתאריך 10.4.22 ובשמורת אלוני אבא, בתאריך 16.4.22.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשפ"ב

ביום הזכרון לשואה ולגבורה אני תמיד זוכרת את בני משפחתי שנרצחו בשואה – משפחות גרין ובאטוס מקאליש בפולין.

ערב פסח, תשפ"ב

לכבוד פסח אני מאחלת לכם חג שמח עם תמונות מהצפון הרחוק: מורדות החרמון, והגולן. במורדות החרמון, ליד נמרוד, הכלניות (בתמונה מעל) עוד פרחו בראשית השבוע, יחד עם חיננית רב-שנתית.

מצילות שנהב – Leopoldia eburnea

אני חוזרת אל הצמחים המיוחדים של החולות, והפעם – גיאופיט יפה במיוחד.
הצמח שלי היום הוא מצילות שנהב.

מזמן לא היו כאן כלניות!

מזמן לא פרסמתי רשימה על הכלנית המצויה, Anemone coronaria, והשנה פגשתי המון כלניות בצפון, בדרום ובמרכז. אדומות, לבנות, ובכל מיני צבעים.

זהבית החולות – Gagea circumplexa

אני חוזרת לחולות מערב הנגב, בפברואר. אחד הפרחים שרציתי מאד לראות – והצלחתי – היה זהבית החולות.

מנתור מחוספס – Matthiola aspera

כמו הרבה אחרים, נסעתי גם אני החודש דרומה אל מרבדי המנתורים הנהדרים במערב הנגב.

פרפור עקוד – Ceryle rudis

היום אני מספרת על הנציג הגדול ביותר ממשפחת השלדגים בארץ: פרפור עקוד.

נרתיקנית נאה-דביקה – Volvopluteus gloiocephalus

היום אני מספרת על נרתיקנית נאה-דביקה, שהיא פטריה טובה למאכל. אמנם לא נחשבת לאחת הטובות ביותר – יש לה טעם קצת "כלורופילי"… אבל בהחלט ניתנת למאכל.
אבל לפני שאתחיל – כמו תמיד, כשאני כותבת על פטריות: אזהרה.

פטריות יכולות להיות רעילות מאד – עד כדי מוות. אין כלל שלפיו אפשר לומר "פטריות שיש להן תכונה כזו הן תמיד רעילות" או "פטריות שיש להן תכונה אחרת הן תמיד אכילות". פשוט אין.
הדרך היחידה לדעת אם פטריה היא אכילה או רעילה, היא להכיר אותה. לטייל עם אנשים שמכירים, שיודעים לזהות ולקחת רק מה שבטוחים בו.
הכלל החשוב ביותר הוא –

בפטריות, אם יש ספק – אז אין ספק. לא אוכלים, לא מלקטים. נקודה.

סיכום 2021 בתמונות

כדרכי, אני מסכמת את פרסומי השנה האחרונה בבלוג. שנה לא מדהימה מבחינתי, מגיפת הקורונה כאן וסופה לא נראה עדיין – כל פעם היא מתפרצת מחדש. בבלוג לא פרסמתי הרבה – בסך הכל 28 רשומות לא כולל הנוכחית. וזהו סיכום השנה שלי:

שרביט הספרים האהובים עלי

אדמונית החורש, הר מירון, 4/2021

בקהילת הפרפרים רץ כעת שרביט ספרים אהובים. התלבטתי אם לכתוב אחד, כי בכל זאת – קצת קשה לקשר את עליסה בארץ הפלאות של לואיס קרול או את קים של רודיארד קיפלינג לאקולוגיה, שלא לדבר על שר הטבעות של טולקין…

לכן החלטתי לשנות קצת. אני אכתוב על ספרי הטבע האהובים עלי. הגבלתי את עצמי לספרים שיש לי בספריה הפרטית. בעצם, לא כולם בדיוק "ספרים"… אך כולם אהובים עלי מסיבות שונות – תוכן, איורים מיוחדים או זיקה אישית.

פתרון חידון העלים

איך היה החידון בעיניכם? אתם חושבים שהצלחתם? בטוחים בעצמכם? מצוין! זה בהחלט משמח!

בואו נראה את התשובות:

חידון עלים

טיילנו ביער ראש העין, והפריחה רק התחילה. ראיתי הרבה צמחים בשלב העלים – והחלטתי לערוך חידון. בפוסט הזה יהיו המון תמונות עלים – כולן של צמחים נפוצים באזורים הים תיכוניים בארץ, הרבה מהם הופיעו בבלוג שלי, לפעמים יותר מפעם אחת. זהו לא חידון למומחים – אין כאן אף צמח נדיר או מבלבל במיוחד.
נסו את כוחכם: כמה אתם מזהים?

אלון התולע – Quercus boissieri

השנה מסתמנת שוב כשנת בצורת קשה, יובש קשה והפריחה אומללה מאד.

לזכרה של תלמה הרי

חצב מצוי, ידפת

אתמול איבדנו את תלמה למחלת הסרטן. אחרי הרבה שנים של מאבק, תלמה בחרה לשחרר.

צפורן נקוד – Dianthus strictus

הצמח שלי היום הוא צמח מאד נפוץ בארץ. אפשר לפגוש אותו בהמון מקומות מהחרמון ועד הנגב.

רקוויאם לחממה

אני רוצה לספר היום על הגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב, וליתר דיוק – החממה הטרופית בגן. הגן הבוטני הוקם בשנת 1973, בעקבות שתי תרומות משמעותיות: האחת היתה עזבונו של איש הצמחים נח נפתולסקי, שהיה מאנשי העליה השניה ועל שמו נקרא חלק הגן העוסק בצמחי ארץ-ישראל; והשניה – תרומה של משפחת קרסו, לזכר דפנה קרסו, הבת שנהרגה בתאונת דרכים. בזכות התרומה הזו הוקם גן טרופי בגן הבוטני, שמרכזו היה החממה הטרופית החדשנית – כלומר, חדשנית נכון ללפני 45 שנים בערך.
את הגן הקים פרופסור יעקב גליל ז"ל, ואת דרכו המשיך פרופסור יואב ויזל ז"ל, ובוטנאים רבים וטובים המשיכו את דרכם וממשיכים גם היום.
כשביקרתי בחממה הטרופית ראיתי חממה מיושנת ולא מאד גדולה, אבל תמיד אפשר היה להרגיש את האהבה מסביב – החממה טופלה בהמון אהבה ודאגה, והיתה מלאה בצמחים מיוחדים ונפלאים.

שנה טובה, תשפ"ב

ביום שישי האחרון חזרתי וטיילתי בדרך הבשור. פגשתי את החצב הגלוני, צבי הביצות ועוד כל מיני. משם המשכנו אל חניון הרועה, לפגוש את ציפורן סיני.
וכעת אני מאחלת לכם:

השריפה בהרי יהודה, אוגוסט 2021

השבוע הוצת ונשרף איזור בלב הרי יהודה, אזור מקסים ויפהפה שביקרתי בו פעמים רבות, טיילתי בו טיולים מקסימים, פגשתי מאות סחלבים ואפילו יצאתי לשם פעם אחת לצפות בכוכבים נופלים באמצע הלילה.