הבלוג של ע נ נ ת
לכל קוראיי, אני מאחלת חג אביב שמח!
העונה הזו אני לא נחה כלל, ולא מספיקה לפרסם את המציאות שלי… לכן קבלו ברכות עם טעימות מהזמן האחרון:
מקבץ נהדר של נאוטינאה תמימה (Neotinea maculata) מהרי יהודה, 7.4.19:
איריס הדור (Iris lortetii) מהשומרון, 4.4.19:
וצבעוני רחב-עלים (Tulipa gesneriana) מטרסת הגיאופיטים של הגן הבוטני בירושלים:
חג שמח לכולם!
גמרתי לסקור את הטיול בקליפורניה, ובינתיים חלפו הקיץ, הסתו והחורף – ואנחנו בעיצומו של אביב נהדר. הכל פורח מסביב, ואני פשוט לא מספיקה לראות הכל! להמשיך לקרוא היפוכריס קרח – Hypochaeris glabra
היום אני מפרסמת את הרשומה השמונים-וחמש והאחרונה מהטיול הגדול לקליפורניה במאי 2018. מדהים אותי שהיו לי שם כל כך הרבה חוויות, כל כך הרבה מה לראות – וזה בלי לפגוש שום סחלב…
לאחר כל החוויות והטיולים, יומיים לפני חזרתי לארץ – נותרה לי עוד חוויה מתוכננת אחת, גדולה ומיוחדת: מופע הפרידה של פול סיימון.
בבוקר של אותו יום – יום שישי, 25.5.2018 – עוד הספקנו לעבור בפארק מקומי קטן, Huddart Park ולפגוש שם כמה פרחים יפים.
כמו למשל ה-Crimson Columbine, ששמו הלטיני Aquilegia formosa. פגשתי אותו לפני 10 שנים בפארק לאסן, וגם הפעם התפעלתי מהעדינות, המורכבות והיופי של הפרח.
קפצנו גם אל אגם שאבו – Lake Chabot – שביקרתי בו לפני 5 שנים, כדי לחפש סחלבים. לצערי הם לא פרחו עדין, אך מצאנו פרח ענקי ומרשים פורח: צילמתי אותו עם היד שלי, כדי להמחיש את גודלו:
זהו Romneya coulteri – פרח אנדמי לקליפורניה ממשפחת הפרגיים. שמו העממי הוא California tree-poppy, למרות שאינו עץ – זהו גיאופיט בעל קנה-שורש, המוציא עמודי תפרחת בגובה שני מטרים ויותר, ובראשם פרחים ענקיים שקוטרם 20 ס"מ לפחות.
הערב התקרב, ואנחנו עזבנו את האשולציות הקליפורניות (שהן הפרח הלאומי של קליפורניה) וחזרנו הביתה, להתארגן.
המופע היה ב-Oracle Arena, אולם כדורסל בעיר אוקלנד. באולם יש מקום ל-20,000 צופים בערך, והוא היה מלא מפה לפה. צמוד אליו נמצא אוקלנד-אלמדה קולוסיאום, אצטדיון בייסבול. וכן, היה משחק בייסבול באותו ערב. כלומר, כ-50,000 בני אדם התכוונו להגיע באותו ערב לאזור. Mamma & Pappa Quail אמרו שלדעתם עדיף להגיע ברכבת לאזור ולא באוטו. הסכמתי מאד.
ההופעה היתה כל מה שחלמתי ויותר מזה. פול סיימון הוא אדיר. נמוך-קומה וכבר לא צעיר – ובכל זאת, ענק על הבמה. מחשמל את הקהל, שר הרבה מהשירים היפים שלו (הרי אי אפשר בהופעה אחת לשיר את כולם… זה ייקח כמה ימים… ).
מוקף בנגנים מכל קצוות תבל, אנשים מוכשרים שליקט במשך הזמן והצטרפו ללהקה שלו – המוזיקה היתה מופלאה.
אחד השירים היפים שלו – לטענתו, השיר עם הכותרת המוזרה ביותר שכתב אי פעם – היה Rene and Georgette Magritte with their dog after the war
לשיר הזה הוא סידר עיבוד חדש, מעודן ותזמורתי יותר. ככה זה נראה על הבמה:
פול עצמו כנראה מרוצה גם הוא מהעיבוד, הוא העלה סרטון מההופעה בקופנהאגן:
בסוף השיר הוא סיפר שבשיחה עם אריק איידל, אריק אמר לו: תמיד חשבתי ש-"After the war" זה שם ממש מוזר לכלב…
פול סיפר גם על פגישה שהיתה לו עם E.O Wilson – אדוארד ווילסון, אחד האנשים החשובים בתנועה הסביבתית העולמית, אבי תורת הביופיליה. למדתי אודותיו במהלך התואר, הוא אדם מרתק, חבל לי שהוא לא מוכר כל כך. כאן האתר שלו, וכאן אפשר לשמוע אותו מדבר ב-TED – אני ממליצה להכנס לקישורים.
בהשפעת וילסון, פול סיימון כתב את השיר Questions for the Angels, שמופיע בסרטון הבא יחד עם עוד כמה שירים מההופעה:
את ההופעה פול סגר בשני שירים מופלאים שלו, אחד מהם – American Tune – ציטטתי ברשימה הראשונה על הטיול הזה.
השני – כמובן, כי אחרת הקהל לא היה נותן לו לרדת – היה The Sounds Of Silence:
אחרי ההופעה התחלנו לחזור אל תחנת הרכבת – אבל הסתבר שמשהו נשרף על הגשר (המוביל לכמה אמצעי תחבורה ציבורית, לא רק לרכבת שלנו), והמשטרה סגרה אותו… באותו זמן נגמר גם משחק הבייסבול באצטדיון הסמוך. תארו לעצמכם, 50,000 בני אדם יוצאים יחד ומנסים להגיע אל גשר ו… הוא סגור. ארגנו כמה אוטובוסים שיקחו את האנשים לצד השני, אבל התור לאוטובוסים היה כבר של 10,000 אנשים בערך, והיו שם בסה"כ 2-3 אוטובוסים…
אז החלטנו – יחד עם עוד כמה אלפי אנשים – ללכת אל הרכבת. הבעיה העיקרית היא שצריך בדרך לחצות אוטוסטרדה די גדולה – 5 נתיבים לכל כיוון. לכן יש שם גשר. התחלנו ללכת בעקבות ההמונים, וכשהגענו אל הכביש, גילינו שאין בעיה לחצות אותו: כשאלפי אנשים פשוט חוצים את הכביש, לנהגים אין ברירה, והם עמדו וחיכו…
כמובן, כשסוף סוף הגענו אל תחנת הרכבת – בדיוק פתחו את הגשר למעבר…
ובעצם, זה כבר היה סוף הטיול שלי. למחרת עוד הספקנו ללכת לקטיף דובדבנים וכל מיני פירות, ואז נשאר רק לארוז, ולטוס הביתה.
מה שנשאר לי עוד זה לשלוח מליון נשיקות וחיבוקים ל-Mamma & Pappa Quail, לומר להם שוב המון תודה על האירוח, החברה, הפינוקים, הטיולים – הכל! היה לי נפלא!
לגבי התמונות:
את בעלי החיים צילמתי בפארק פינאקלז, בתאריך 24.5.18
את הפרחים – בפארקים Huddart ו-Lake Chabot, בתאריך 25.5.18
את סן-פרנסיסקו מגשר סן מתיאו, בדרך, בתאריך 25.5.18
ואת פול סיימון צילמתי ב-Oracle Arena, בהופעה המופלאה בתאריך 25.5.18
הסרטונים מ-YOUTUBE…
אני מגיעה לסוף הטיול שלי בקליפורניה במאי האחרון: זו הרשומה ה-84 שאני מפרסמת מהטיול הזה, ופרט לה תהיה עוד אחת אחרונה. וכמובן, שמרתי את אחד היפים ביותר לסוף. להמשיך לקרוא סקוויה נאה – Sequoia sempervirens
דרבניות הן פרחים יפים ומיוחדים מאד בעיני, ואני מאד אוהבת אותם. להמשיך לקרוא דורבניות בקליפורניה
אני ממשיכה עם הפרחים שפגשתי בפארק פינאקלס.
הפרח הראשון להיום הוא ה-Pholistoma auritum, ששמו העממי הוא Fiesta Flower – פרח החגיגה. פגשתי אותו בקניון המלכים כמה ימים קודם לכן. להמשיך לקרוא פרחים בפארק פינאקלס, חלק II
הבטחתי פרחים – ויש לי הרבה. אני מתחילה בפרחים בגווני צהוב-לבן וכל מה שבאמצע.
הפרח הראשון כבר מוכר – זהו Mimulus guttatus, שפגשתי כבר בהר השולחן ובדרך מהר שסטה. שינו את שמו ל-Erythranthe guttata, אבל נוח לי יותר עם השם הקודם. להמשיך לקרוא פרחים בפארק פינאקלס, חלק I
אחד הפרחים היפים שראיתי בפארק פינאקלס היה קוצן – קוץ גבוה ומרשים. להמשיך לקרוא קוצן מערבי – Cirsium occidentale
אחרי שנפרדתי מקרובי משפחתי, התחלתי לנסוע חזרה צפונה אל ביתה של Mamma Quail. הדרך ארוכה, וחיפשתי מקום לנוח ולהתאוורר בו בדרך. להמשיך לקרוא Pinnacles National Park – הפארק הלאומי פינאקלס
נחמד לטייל ולראות בעלי חיים מסביב, והיום אכתוב על כמה מאלה שפגשתי בחופי קמבריה וסביבותיה.
הלכנו בטיילת Moonstone Beach, ומשני צידי השביל חייכו אלי פרחים: אלו Erigeron glaucus, ששמם העממי Seaside Daisy – חיננית חוף-הים.
אחרי סיבוב מדהים של שבוע עם Mamma Quail בהרים, חזרנו הביתה. אבל אני לא הקפתי חצי עולם בשביל לנוח… אחרי יום התארגנות יצאתי דרומה, לאורך החוף, לפגוש את My First Cousin twice removed – בת דודה מרוחקת ובעלה, אותם פגשתי פעם אחת בעבר כשביקרו בארץ. להמשיך לקרוא חופי האוקיאנוס והרי Big Sur
פרט ל-Rattlesnake שפגשנו ב-Kings Canyon, היו שם בעלי חיים נוספים, והיום אסקור אותם. אמנם הרבה מהם כבר פגשתי, אבל אני נהנית לראות אותם שוב 🙂
במהלך הטיולים בקליפורניה לא פגשנו דובים, לא פומות ולא לינקסים. אבל כן פגשנו כמה וכמה נחשים – והיום אספר עליהם. להמשיך לקרוא Trussssst in me, Jussssst in me…
הבטחתי עוד עצי סקוויה ענקיים, והנה הגענו לקצה הצפוני של ה-Generals Highway, הכביש המקשר בין חורשת הסקוויה של גנרל שרמן לזו של גנרל גרנט. להמשיך לקרוא הסקוויות הענקיות של Grant Grove
אני מתחילה עם פניה ברגשטיין:
פרח לי יפה ורוד,
פרח לי נחמד מאד.
פרח קט, מן הגינה –
אמא'לה, הריחי נא!
אז… הפארק הלאומי Kings Canyon הוא הרבה יותר מסתם גינה, ומובן שלא נקטוף שם שום פרח. מצד שני – חבל שאני לא יכולה להעביר את הריחות והאווירה של הפארק…
אביב בהרים, איזה יופי! אני ממשיכה להתמוגג מהפרחים.
שנה חדשה התחילה, ואני עדיין מתרפקת על הזכרונות מהטיול לקליפורניה במאי האחרון. והפעם: פריחה אביבית בפארק קניון המלכים.
אני מתחילה עם פרח שנראה דומה לקדד. שמו Hosackia crassifolia – הוסאקיה עבת-עלים. להמשיך לקרוא פרחים בקניון המלכים – חלק I
כשעולים לפארק Kings Canyon, הנוף המרשים והבולט בשטח הוא הקניון של נהר קינגז. להמשיך לקרוא נהר המלכים
עוד שנה מסתיימת, וכדרכי אני מסתכלת אחורה ובודקת מה צילמתי ומה פרסמתי. השנה התחילה באותו סימן כמו השנה הקודמת – עיסוקים רבים שלא קשורים לבלוג, ובאמת בחמשת החודשים הראשונים פרסמתי 12 רשומות בלבד. אבל אז טסתי לבקר את חברתי הטובה Mamma Quail בקליפורניה, וחזרתי עמוסת תמונות וחוויות, שגם עכשיו, חצי שנה אחרי, לא גמרתי לסקור. בסך הכל פרסמתי השנה 84 רשומות, 72 מתוכן הן בעקבות הטיול. להמשיך לקרוא סיכום 2018 בתמונות
