סתוונית – פרחים, פרפרים וכל מיני

סתוונית הנגב – Colchicum ritchii

היום אני יורדת לנגב, לפגוש את הסתוונית האחרונה לפרוח מבין הסתווניות בארץ: סתוונית הנגב.

איך מבדילים בין סתוונית, כרכום וחלמונית?

הסתיו כבר כאן, ושלושת סוגי הפרחים המזוהים איתו ביותר – כבר פורחים. שלושה סוגים ובהם בערך 20 מינים. (ואם אינכם זוכרים מה ההבדל בין "סוג" ל"מין", אתם מוזמנים להזכר כאן)

כרכום צהבהב, הר מירון, 28.10.12

אני מתכוונת לסתוונית (ממשפחת הסתווניתיים, לשעבר משפחת השושניים), לכרכום (ממשפחת האיריסיים) ולחלמונית (ממשפחת הנרקיסיים).
במבט ראשון, אכן כולם דומים: פרחים בצורת גביע, צמודי קרקע, בעלי ששה עלי כותרת.

חלמונית זעירה, גבעת עדה, 22.10.14

לאחרונה, ראיתי המון פוסטים ששואלים: "זה כרכום?" "זו סתוונית?" – מישהו גם סיפר שאנשים ראו סתווניות וקראו להן "חלמוניות ורודות"…

כרכום דמשקאי, בורות לוץ, 1.10.2014

ובכן, אני כאן בשביל לעשות סדר בבלגן.

סתוונית בכירה, הר מירון, 12.10.13

אני אתחיל בלהזכיר לכם שצבע אינו סימן הגדרה. בארץ פורחים כרכומים סגולים, ורודים ולבנים – וישנו גם כרכום חלמוני שהוא צהוב (אם כי כנראה הוא לא פורח בארץ).
סתווניות פורחות בלבן, ורוד וסגול.
חלמוניות – למיטב ידיעתי – הן צהובות.
אז אי אפשר להסתכל על הצבע ולקבוע רק לפיו.

חלמונית גדולה, הר מירון, 24.10.13

אז מה עושים? בודקים את איברי המין. סופרים אבקנים ועמודי עלי.

סתוונית קצרת-עלים, רמת דלתון, 22.11.12

אני מתחילה עם חלמונית. פה בתמונה – חלמונית גדולה, אך גם חלמונית זעירה וגם חלמונית צהובה (שהיא מין פליט תרבות) הן כאלה:
יש לה 6 אבקנים, ועמוד עלי בודד.

חלמונית גדולה, רכס בשנית, 20.10.14

גם אצל הסתווניות נמצא ששה אבקנים – אך אצלן יהיו שלושה עמודי עלי, כמו שאפשר לראות בתמונת סתוונית התשבץ כאן.
ישנה סתוונית אחת יוצאת דופן – סתוונית הרמון – שהיא מין נדיר הגדל בהר הנגב, ויש לה רק עמוד עלי אחד. לשאר הסתווניות בארץ יש שלושה עמודי עלי.

סתוונית התשבץ, רכס בשנית, 20.10.14

ועכשיו הכרכום – כבן גאה למשפחת האיריסיים, יש לו בדיוק שלושה אבקנים, ועמוד עלי בודד – אך בעל פיצולים.
לכרכום הנאה בתמונה כאן – עמוד העלי הכתום מתפצל לשלוש צלקות. אך בכרכומים אחרים ישנם יותר פיצולים, כמו שאראה בהמשך.

כרכום נאה, באב אל הווא, 20.10.14

גם אצל החלמונית הזעירה אפשר לספור ששה אבקנים ועמוד עלי אחד.

חלמונית זעירה, גבעת עדה, 2.11.12

לחלמוניות יש גם ריח. לא עז כמו של בן משפחתן הנרקיס, אך אם תכרעו ותתקרבו, תוכלו להריח אותן.
דבר מעניין אצל החלמונית הגדולה – יש לה מערכת האבקה כפולה. ישנם צופנים בבסיס עלי הכותרת, המיועדים לדבורים שנכנסות לתוך הפרח לאסוף צוף, ומאביקות אותו – אך ישנם גם אוסמופורים – שהם צ'ופצ'יקים בקצה העליון של עלי הכותרת. הצ'ופצ'יקים הללו מכילים חמרי צוף וריח, והם מושכים זבובי רחף, זבובים שמרחפים מעל הפרח אך לא נוחתים עליו.
כיוון שבסתיו ישנם פחות מאביקים, החלמונית החליטה לפנות לכמה שיותר מינים שונים, כדי להגדיל את סיכויי ההאבקה.

חלמונית גדולה, רכס בשנית, 20.10.14

אחת הסתווניות הראשונות שפורחות היא סתוונית הקליפות – סתוונית קטנה שפורחת בהר הנגב. היא מקדימה את הגשמים ופורחת לפי אורך היום. העלים יוצאים מאוחר יותר, לאחר הגשמים.

סתוונית הקליפות, מישור הרוחות, 1.10.14

סתוונית היורה, לעומתה, מחכה לגשם – ופורחת רק אחרי היורה.

סתוונית היורה ובן-חצב סתווי, מעין צבי, 13.11.11

גם אצל הכרכומים יש מקדימים הפורחים לפי אורך היום – למשל, כרכום דמשקאי מהר הנגב שיש לו אבקנים גבוהים ומפותלים, וצלקת מפוצלת לחוטים –

כרכום דמשקאי, בורות לוץ, 1.10.2014

ולעומתו, כרכום חרפי, שהוא הנפוץ בארץ, פורח רק לאחר הגשמים. האבקנים שלו בולטים וצבעם סגול-שחור, ואילו עמוד העלי שלו מפוצל לחוטים דקיקים.

כרכום חרפי, כרמל, 24.11.11

ועכשיו נראה אתכם. להלן שתי תמונות: באחת כרכום חרמוני, ובאחת סתוונית החרמון. את שתיהן צלמתי בעמק מן, ב-7.11.2008.
מי מהם בתמונה הראשונה:

ומי בשניה?

אני מקווה שעזרתי לעשות מעט סדר בפרחים,

סתוונית התשבץ, רכס בשנית, 20.10.14

כתבתי ליד כל תמונה מי מצולם בה – מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

כרכום השבכה, רמת הגולן, 2.11.12

סתוונית בכירה – Colchicum troodi

הסתכלתי בבלוג שלי, לראות על אילו מפרחי הסתיו דילגתי – וגיליתי שבעצם מעולם לא הקדשתי רשימה מסודרת לסתוונית הבכירה.
היא אמנם ביקרה כאן פעמיים, אבל מעולם לא כנושא הרשימה – ובהחלט מגיע לה להיות כוכבת בפני עצמה.

הסתונית הבכירה היא מהראשונות שפורחות. אולי רק סתוונית הקליפות (מהנגב) מקדימה אותה. לרוב הן מתחילות לפרוח בערך באותו זמן.
בגלל זה קוראים לה סתוונית בכירה – היא הבכירה בין הסתווניות.

הסתוונית הבכירה פורחת בגליל העליון, וממשיכה צפונה דרך לבנון וסוריה ועד לטורקיה. מערבה מאיתנו אפשר למצוא אותה בקפריסין.

בעצם, שמה הלטיני הוא "סתוונית טרודי" – על שם רכס הרי הטרודוס בקפריסין, שם הוגדרה לראשונה.

הסתוונית הבכירה היא היסטרנטית – כלומר, היא פורחת בסתיו ללא עלים (העלים יצאו בחורף). היא מתחילה לפרוח כבר באמצע ספטמבר, ובשנים טובות ממשיכה עד דצמבר.

הנה העלים שלה, עם הפירות במרכז. לסתוונית הבכירה יש שושנת עלים צמודה לקרקע, עם 3-4 עלים רחבים מאד –

בניגוד לסתוונית היורה, שפורחת אחרי הגשם הראשון, הסתוונית הבכירה רגישה לאורך היום – ומתחילה לפרוח כשהימים מתקצרים.
לכן אפשר למצוא אותה פורחת גם בשנים בהן היורה מתעכב מאד.

הסתוונית הבכירה היא לרוב לבנה, אם כי פה ושם אפשר למצוא כמה ורודות יותר.

בניגוד לרוב אחיותיה – סתוונית התשבץ, סתוונית היורה, סתוונית ירושלים – שפורחות בבתה, כלומר בשטחים פתוחים ללא עצים – הסתוונית הזו מעדיפה את החורש, ותמצאו אותה לרוב בצל עצי אלון.
כיון שכך, קשה למצוא לה תאורה טובה… לפעמים אני אפילו נאלצת להשתמש בפלאש …

הפרחים הנובלים של הסתוונית נשארים ליד הפרחים הטריים שעדיין פורחים, כדי להגדיל את כתם הצבע ולמשוך חרקים.

עכשיו זהו סוף הפריחה של הסתוונית הבכירה – ניתן למצוא אותה עוד במערת פער ובעוד כמה מקומות בגליל העליון.
סתוונית היורה כבר פורחת יפה בכרמל ובחופו, וסתוונית ירושלים פורחת בהרי יהודה, הגליל והגולן.

את התמונות צלמתי בהר מירון ובמערת פער, בתאריכים 1.10.2012 וגם 28.10.2012
את העלים צלמתי ב3.4.2010, בשביל המנדטורי בעליה למירון.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית הנגב – Colchicum ritchii

לפני שבועיים בערך, טיילתי ב"גן איריס" ופגשתי שם את סתוונית הנגב.

להמשיך לקרוא

בצלציה ארץ-ישראלית – Androcymbium palaestinum

את הרשימה הזו כתבתי במקור לפני שנה, אבל לא הספקתי לפרסם אותה בזמן: הבצלציה פורחת בינואר ופברואר, ועד שהגעתי אל הרשומה – כבר הגיע אמצע חודש מרץ.

אבל כטיבם של חודשי השנה, חודש ינואר חזר, ובנוסף אתמול פגשתי בצלציה, בטיול שהצטרפתי אליו ברגע האחרון. לכן אני מפרסמת היום את הרשומה הזו.

לפני שנה, הראיתי את הרומוליאה שדומה מאד לכרכום. הפעם אני מספרת על פרח שדומה מאד לסתוונית.

הפרח שלי היום הוא בצלציה ארץ-ישראלית.

והשם הזה מספר לנו המון על הפרח… רק שכל מה שהוא מספר – לא מדויק:
בצלציה – ה"בצל" מרמז שיש לצמח בצל. ובכן… זהו גיאופיט. אין לו בצל, אבל יש לו פקעת.
ציה – זה מדבר. הבצלציה אמנם נוטה לגדול במדבר – אבל לא מתביישת וממשיכה גם לאיזורי ספר-המדבר, כמו בקעת הירדן – ואפילו חודרת למורדות רמת הגולן.
ארץ-ישראלית – הבצלציה הזו אמנם הוגדרה בתחומי א"י, אבל היא תת-אנדמית. כלומר, היא מיוחדת לא"י, לסיני, ולמערב ממלכת ירדן.

הבצלציה אינה זקוקה לאדמה רבה, ולכן אפשר למצוא אותה ב"עציצים" מקסימים בסדקי סלעים, כמו למשל כאן:

אחד ההבדלים הבולטים בין הבצלציה לסתוונית הוא בצבעוניות – אצל הסתוונית, עלי הכותרת של הפרח נוטים להיות בעלי גוון אחיד – בין ורוד ללבן. אצל הבצלציה, הם לבנים עם עורקים ורודים-בורדו

בעולם, רוב מיני הבצלציה מתרכזים בדרום אפריקה. אפשר למצוא שם מינים מקסימים, בצבעי בורדו וורוד.

ובקשר לשם הלטיני… אין קשר בין השם העברי ללטיני. חיפשתי מה משמעות השם הלטיני… אנדרוצימביום.
אנדרו – משמעותו גבר, או שייך לגבר.
צימביום הוא ספל, או בעל צורת ספל.

אז מה בעצם משמעות השם? כוס גברית? גבר בעל צורת ספל? אולי פשוט נקרא לה "ספל בירה" וזהו… נדמה לי שבירה נחשבת למשקה גברי אולטימטיבי, לא?
ומאיפה הגיעו לשם המוזר הזה? באמת שאין לי מושג.

הבצלציה פורחת באיזורים מדבריים ובספר המדבר. היא נראית כמו סתוונית בינונית (קטנה יותר מסתוונית התשבץ, אך גדולה יותר מסתוונית היורה) – עם הפספוס העדין על עלי הכותרת.

התמונות צולמו:
בנחל פרת, 25.1.2007
בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 5.1.2010
בנחל תלכיד-פיראן בבקעת הירדן, 9.1.2010
ובמורדות הגולן מול עין גב, 4.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

סתוונית הקליפות – Colchicum tunicatum

אחרי חודש שלם שבו לא פרסמתי כמעט כלום, אני מנסה לחזור לפרסם, ומקווה לא להתקל בבעיות.

הרשומה של היום אמורה היתה להתפרסם באמצע אוקטובר, שאז פרחה הסתוונית הזו – אחת הראשונות שפורחות – סתוונית הקליפות.

סתוונית הקליפות פורחת בהר הנגב. מקומות טובים לפגוש אותה הם איזור שדה בוקר-מצפה רמון- בורות לוץ.

היא קטנה יותר מסתוונית היורה – גודלה דומה לזה של סתוונית טוביה , היא ורודה בהירה כמו סתוונית קצרת-עלים והיא היסטרנטית כמו סתוונית בכירה.

ולמי שלא זוכר (ואין לו חשק לעבור לרשימה על הסתוונית הבכירה) – צמח היסטרנטי הוא צמח שפורח בסתיו, ללא עלים, ואילו העלים יוצאים מאוחר יותר, בחורף. כמו החצב, למשל.
סתוונית היורה – הנפוצה – איננה היסטרנטית: היא פורחת לאחר הגשמים, והעלים יוצאים בד"כ יחד עם הפרח, או בהפרש של ימים מעטים ממנו.

ובקשר לשם – סתוונית הקליפות. הפקעת של הסתוונית הזו עטופה בקליפות, ומכאן השם. אבל אני לא מתכוונת לחפור אף אחת בשביל להוכיח את זה.
באתר הפלורה יש תמונה של הפקעת שאפשר לראות.

הקליפות עוזרות לשמור על הלחות בפקעת – זהו אמצעי הגנה שקיים בכמה וכמה צמחי מדבר.

סתוונית הקליפות היא מהסתווניות הראשונות שפורחות – הראשונה היא סתוונית בכירה, ומעט אחריה, וגם במקביל – צצה לה סתוונית הקליפות.

סתוונית הקליפות פורחת בספטמבר-אוקטובר, ולכן אם אתם רוצים לחזות בפריחה שלה בטבע, תאלצו להמתין עד לשנה הבאה.
מבחינתי, הסתוונית הזו – יחד עם החצבים, הסתוונית הבכירה והחבצלות – מסמלים את התקווה לשנה ברוכה בגשמים ומלאה בפרחים.

התמונות צולמו בבורות לוץ ובנחל ניצנה, בתאריכים 29.9.2007 ו-14.10.2011

מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית טוביה – Colchicum tuviae

לא פרסמתי כמעט שבועיים – גם בגלל העומס הכללי, וגם בגלל מצב הרוח שלי, שעדיין בוער עם הכרמל.
אבל השבוע הייתי בהשתלמות רת"ם, ופגשתי פרח בפעם הראשונה, וזו בהחלט סיבה לרשימה.

להמשיך לקרוא

ירוק בעיניים!

אתם זוכרים את השנה שעברה?

זוכרים את השטפונות, את כמויות הגשמים שירדו בנגב?

ובכן, הנגב עדיין לא שכח!

למרות שעברו חודשים מאז השטפונות של ינואר-פברואר, המדבר עדיין ירוק!

נכון, זה לא הירוק של הכרמל או הגליל – אין שם חורשים ירוקים – ובכל זאת, בשביל מדבר, תראו איזה יופי!

בבורות לוץ – יחד עם תחילת הפריחה של סתוונית הקליפות, עדיין אפשר להנות משרידי הפריחה של האביב שעבר – קיפודן בלאנש פורח.

האלות האטלנטיות לאורך כביש 171 מלבלבות עם עלים טריים ויפים –

האלה האטלנטית הגדולה של בורות לוץ נראית מרחוק פורחת –

אבל אין זו פריחה… אילו עפצי-אלמוג – עפצים אדומים בצורת אלמוגים, בהם מתפתחות צרעות.

בכל מקום בו נסענו, שמנו לב כמה ירוק סביבנו. יחסית לשנים קודמות, בעונה הזו – זה פשוט מדהים. החום של אוגוסט, החמסינים – לא הצליחו להשכיח מהמדבר את החורף המרווה שעבר עליו.

המשכנו גם לנחל צין – וגם שם, יש הרבה ירוק בשטח.

בממוצע, יורדים בשדה בוקר כ-100 מ"מ לאורך כל השנה. במצפה רמון – כ80 מ"מ.
בחורף האחרון – רק במערכת הגשמים של 19-21.1.2010, ירדו כ-75 מ"מ בשדה בוקר, וכמות דומה במצפה רמון. כלומר, רוב הכמות השנתית ירדה תוך שלושה ימים – ואחר כך היו עוד כמה שטפונות…

וכאן אנחנו רואים את כוחו של המדבר – את חכמתם של צמחי המדבר. בשנים שחונות, הכל יבש. אין הרבה צמחיה, יש צמחים שמדלגים על עונת הפריחה אם אין להם מספיק מים.
אבל בשנה טובה – פתאום צצים המון צמחים, שחיכו שם. הזרעים והפקעות פשוט המתינו. אם יש להם מספיק מים – הם יפרחו, הם ינצלו כל טיפת מים כדי להמשיך להתקיים, עד שגם עכשיו – אחרי קיץ קשה – הקיץ החם ביותר שנמדד בארצנו אי פעם – הם עדיין מוריקים. ולא רק שיחי הרותם ועצי האלה. גם צמחים קטנים, בני שיח וגיאופיטים – מכסים את השטח בירוק.

התמונות צולמו בהר הנגב – לאורך כביש 171, בבורות לוץ, ובתצפית על נחל צין מקבר בן-גוריון – ב2.10.2010
כתמיד, כדאי לכם להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

עכשיו פשוט מתאים לי השיר הבא – רציתי את הביצוע של גידי גוב, אבל אותו לא מצאתי.

טיול שבת אל שמורת בני ציון – 12.12.2009

בשבת נשארנו קרוב לבית -ובכל זאת קפצנו לטיול קצר בשמורת בני ציון.

כבר כתבתי כאן על שמורת בני ציון הקטנה, שאני מאד אוהבת – בגלל העושר המרוכז שלה.

וגם הפעם נהנינו בשמורה.

את פנינו קידמו בחיוך שני מיני פרחים מורכבים צהובים קטנים – הסביון האביבי, ופה בתמונה – צפורני חתול מצויות.

הפרח נקרא כך על שם הפרי שלו, שנראה כמו כפת חתול שכל הציפורנים שלה שלופות.

עלינו בשביל, וכשכבר תהיתי איפה הן – הן הציצו וחייכו אלי מכל עבר: החינניות! חיננית הבתה, גם היא ממשפחת המורכבים, פרח עדין ונחמד של ראשית החורף.

כבר הצגתי פה את החינניות, והזכרתי את התכונה שלהן לחייך אל השמש – הן מפנות את ראשן לכיוון השמש, ומחייכות…

המשכנו וירדנו אל עץ האקליפטוס הענק – וליידו באחו, ראינו את ההוכחה שהחורף כבר כאן – פורחת באדום עז ויפהפה…

כבר ציינתי שכל שנה, כשהכלניות הראשונות פורחות, נראה לי שהן אדומות יותר ממה שזכרתי? מבהיקות יותר ממה שזכרתי?

עוד הוכחה שהחורף כבר מתחיל – לפחות לדעת הצמחים – פרחה באיזורים הגבוהים יותר של השמורה:

המרסיה היפהפיה אמנם קטנה מאד,אך זה כלל לא גורע מיופיה!

המשכנו לטייל ופגשנו עוד מצליב זעיר – הפעם בגוון צהבהב-קרמי עדין –

כאן קצת נעצרתי… לא הייתי בטוחה מי זה. פניתי לפורום צמחי בר – ושני אנשים שאני מאד מעריכה זיהו לי את הפרח בתור כרוב החוף.

למען האמת, חשבתי על הכרוב – אבל אני מכירה את כרוב החוף כצמח גדול יותר, ואילו הפרט הזה היה "פרט רעב" – זעיר ואומלל.

כדי להזכיר לנו שהסתיו עוד לא לחלוטין סגר את ענייניו פה, עדין פרחו סתווניות היורה פה-ושם –

ראינו כמות נאה של זחלים מסתובבים על הצמחים הקטנים ובינהם –

אני משערת שזהו זחל של טוואי כלשהו. לא מצאתי אותו בספרים שלי. שאלתי בפורום שמירת טבע, ואני ממתינה לתשובה – ומבטיחה לעדכן אם תהיה.

בדרכנו חזרה, עצרנו במרכז הקניות המאולתר בכניסה לבני ציון. בד"כ אני לא עורכת קניות בשבת (עונג שבת אצלי קשור לפרחים וטבע) – אבל הפעם עצרנו בחנות "ספרים בכפר" – ואני שמחה לאמר שסוף סוף קניתי לי עותק של ה"משקולת הצהובה" – ב50 שקלים בלבד!

יש לי אוסף מכובד למדי של ספרים בנושאי בוטניקה של ארץ ישראל, אבל מגדיר מלא מעולם לא היה לי. עכשיו – יש!

כל התמונות צולמו בשמורת בני ציון, בתאריך 12.12.09

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

טיול בלוג לעמק המצלבה

החמסין אמנם הרתיע, אבל לא את כולם: בכל זאת יצאנו לנו לחום, אל עמק המצלבה בירושלים – לראות את פריחת סתווניות ירושלים!

בסופו של דבר, הגיעו 4 משפחות – אנג`ולי והבנות, חנה של ליאור בהרכב מלא, אמאלה 4 אוצרות בהרכב חלקי ובתוספת מ`, ואני עם מוטי והעננצ`יקים.

הסתווניות התייצבו למענינו, כמו כל שנה: בניגוד לסתוונית היורה, שפורחת לאחר הגשם, סתוונית ירושלים (שמה הלטיני – Colchicum hierosolymitanum) היא היסטרנטית – כלומר, הפריחה שלה מושפעת מאורך היום ולא מהגשמים – אבל היא כן אמורה להיות מושפעת מהטמפרטורה הכללית – מה שלא מסתדר עם 30+ המעלות שחממו את סביבתנו…

בכל מקרה, הסתווניות פרחו לכבודנו.

והיתרון של ירושלים – לא סבלנו מהלחות האיומה של מישור החוף!

הגדולות של אנג`ולי, חנה ושלי הסתדרו בינהן יפה – והלכו לבדוק מה תלו אנשים על ענפי הזיתים

סטינו סטיה קלה בשביל הסברים על בית הבד שבעמק – הנה העננצ`יק שהגיע אליו ראשון –

האוצרונת של אמאלה – אגב, היא בהחלט אוצר, הצחיקה את כולם ומשכה הרבה תשומת לב – היתה מוכרחה לטפס על בית הבד עצמו, לבדוק הכל מקרוב. טוב שיש לה אח גדול ונפלא ששומר עליה –

בכל החלק העליון של העמק ראינו מקבצי סתווניות, אם כי מעטים – זו עדיין ראשית העונה שלהם.

סתוונית ירושלים נחשבת לפרח הגדול ביותר בארץ.

איך זה יכול להיות? הפרח שאנחנו רואים הוא בערך בגודל עשרה ס"מ! מה עם גזר קפח, למשל? הוא לא גדול יותר ?

ובכן, יש פה רמאות מסוימת….

גזר קפח הוא פרח ממשפחת הסוככיים: כלומר, כל "פרח" הוא בעצם תפרחת של הרבה פרחים קטנים, כמו שאפשר לראות בתמונות של הר הקסמים.

ואילו אצל הסתוונית, השחלה וחלקי הרביה של הפרח נמצאים עמוק באדמה – לפעמים אפילו 20 ס"מ לעומק. כלומר, לפי אנשי הבוטניקה – 10 ס"מ מעל לקרקע, ועוד 20 מתחת לקרקע זה ביחד 30 ס"מ! יש פרח בר גדול יותר בארץ?!

עצי הזית היוו אטרקציה נהדרת, וכל הילדים טפסו עליהם באיזה שלב –

כאן, למשל, בנה של חנה מימין, והעננצ`יקית משמאל:

והנה התאומים של חנה וליאור –

השביל נוח וקליל, הנה רוב החבורה מטיילת לה –

וגם בן-חצב סתווי כבר פורח בעמק – זהו פרח קטן ועדין, נחבא אל הכלים.

הנה ענת של אנג`ולי (ומאחוריה מיכל אחותה) בודקת את בן-החצב מקרוב –

בן חצב סתווי פורח ללא קשר לגשמים, אבל גם עם קשר:

הוא מוציא עמוד פריחה אחד היסטרנטי, לפי אורך היום ולפי מזג האויר. לאחר הגשמים הראשונים, הוא בדרך כלל יוציא עמוד פריחה נוסף, ובשנים טובות ועשירות בגשמים – הוא יכול להוציא גם עמוד פריחה שלישי מעט מאוחר יותר.

העץ הנפוץ ביותר בעמק הוא עץ הזית. פגשנו כמה זיתים יפהפיים, עם מעט מאד פרי –

ראינו (ולא צלמתי) גם את דבקון הזית – צמח טפילי שמטפס על הזית וגדל עליו.

ראינו (וכן צלמתי) ילדים מטפסים על עצי הזית – כאילה שלא גדלים עליו:

לדוגמא, נעה של אנג`ולי טפסה גבוה –

מבחינת בעלי חיים, לא היו הרבה – גם להם היה חם. לא ראינו חוגלות, אבל פגשנו חרדון אחד, פרפרי לבנין הצלף שהתעופפו מסביב, וכמובן – את אחד מהעורבים של הכנסת:

אחרי הטיול, ירדנו לגן הציבורי שבקצה העמק, שם ישבנו לארוחה מצוינת, שיחה נינוחה, והרבה משחקים…

העננצ`יקית והבנות של אנג`ולי נהנו לשחק יחד –

והעננצ`יק גם נהנה –

כל הפנים טושטשו במכוון.

כל התמונות צולמו בעמק המצלבה, 17.10.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

זו ההזדמנות שלי לאמר תודה רבה מאד לכל מי שהגיע והגיעה, ממש שמחתי להכיר את כולכם – אני מאושרת שאנשים נפלאים כמותכם קוראים אצלי!

בשבת הקרובה אנחנו עולים לשביל פסגה במירון – טיול משפחות, הליכה של כשעתיים. אם מישהו רוצה להצטרף אלינו – מוזמן לשלוח מסר

טיול יום הולדת לרכס בשנית בגולן

יום ששי האחרון, 9.10.2009, היה יום הולדתו ה-69 של ג`ון לנון (אם לא היה נרצח באכזריות)

באותו יום יצאתי לטיול לרמת הגולן, אל רכס בשנית – זוהי דרך נפלאה לחגוג את יום הולדתו של הזמר האהוב עלי. (אני לא בטוחה ששותפי לטיול ידעו מהי הסיבה המדויקת למסיבה)

הפריחה הסתווית ברכס עכשיו בשיאה, חוגגת את יום הולדתו של ג`ון – ואני בטוחה שלו היה עדיין בחיים, הוא היה שמח לבוא ולטייל איתנו… (הוא מעולם לא אמר דבר נגד טיולי פריחה בגולן)

ברכס בשנית פורחות סתווניות התשבץ יחד עם חלמוניות גדולות. את שתיהן הצגתי לפני שנה, אבל הן כל כך נפלאות וסתוויות, אני פשוט חושבת שמגיע להן איזכור נוסף.

שימו לב למטבע בתמונה הבאה, שנועד להמחיש את גודלן של הסתווניות:

לג`ון לנון התחלתי להקשיב בערך בגיל 15, ומאז אני נאמנה למוסיקה שלו. השירים שלו מלווים את החיים שלי, את מצבי הרוח שלי, את השמחות והעצב.

משירים כמו All You Need Is Love שהוא כתב במסגרת הביטלס, ונוגן בחתונה שלי – ועד שירים כמו How – שליוו אותי בשעות של אי ודאות.

כשהגעתי לצבא, הלכתי עם חברה טובה (AquaG) לערבי ביטלס שערך ירדן אוריאל. בקושי היה אז אינטרנט, על YouTube אף אחד לא חלם, וזו היתה הדרך היחידה שלי לראות ולשמוע כל מיני בוטלגים וקטעים נדירים ומוזרים של הביטלס – בלי להיות מליונרית. (בכל זאת, חיילת בחובה…)

ומאז אני שומעת ביטלס. ובעיקר ג`ון. והיום עם הyoutube, הרבה יותר קל לי…

אני זוכרת שלכבוד פורים 1990 ערכו בקולנוע אלנבי (ותודה לAquaG על התזכורת!) בת"א מרתון של סרטים וסרטוני ביטלס. 8 שעות. אני ו-AquaG הצלחנו לארגן לנו יום חופש, התחפשנו למין גורו היפי, עם זר חרציות בשערינו, פיזרנו ריחות דאודורנט לכל כיוון וכמובן – הלכנו לצפות בכל 8 השעות של מרתון סרטי הביטלס…

מעבר לזרי הפרחים לכבוד יום ההולדת, פגשנו בטיול יום-ההולדת עוד כל מיני דברים מעניינים:

למשל, עץ אגס סורי עמוס פירות:

וגם משקפי הזקנה (ששמם הרשמי הוא משקפיים מצויים – ואני חושבת שהם יכולים להתאים מאד ליוקו) מפזרים זרעים מעדשות המשקפיים שלהם –

פרפרי סטירית עמומה הפליאו בהסוואה שלהם – מהזוית הנכונה הם נראים כמו סתם בליטה על הסלע

לאלון התבור יש בלוטים גדולים מאד, אבל לאלון שפגשנו בדרכנו היו בלוטי ענק, מרשימים בגודלם אפילו בשביל אלון תבור – הנה הם, עם האצבע שלי לקנה מידה:

פרפרי הכחליל חוללו במחול יום הולדת עליז סביב פרחי הארכובית השבטבטית – ולמרות זאת זהו כחליל החומעה, ולא כחליל הארכובית – תודה לIhtiyar על האימות.

אפילו בן-חצב סתווי כבר פרח לכבוד ג`ון –

ופרפרי לבנין הצלף הסתובבו בעיקר ליד שיחי הצלף – אך גם נחו על הקרקע מפעם לפעם –

כל התמונות צולמו ב9.10.2009, ברכס בשנית ברמת הגולן.

כתמיד, כדאי לכם להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

Happy Birthday, John Lennon!

סתוונית קִצְרת-עלים – Colchicum brachyphyllum

אוף, הזמן נוזל לי מבין האצבעות… עוד לא גמרתי עם מבשרי הסתיו – וכבר פורחים פרחי החורף: נרקיסים, רקפות – קיבלתי כבר דיווח על כלניות ראשונות!
מצד שני, הגשם ממאן להגיע – וזה אומר שעונת הפריחה עלולה שוב להיות מוקדמת ומקוצרת. אני מתגעגעת לגשם., והפרחים זקוקים לו.

אבל אני לא ארוץ, אלא אמשיך לפי התכניות שלי: יש לי כרגע כמה וכמה רשומות "בתכנון". כמו שגידי גוב שר – (מלים של אהוד מנור, לחן של רמי קליינשטיין)

קח אותו לאט את הזמן
העולם עוד יחכה בחוץ
קח עוד שאיפה מן הזמן
שתי דקות לפני ההתפכחות.

והתכניות שלי מחזירות אותי לעמק מן בחרמון. במורדות העמק פורחת סתוונית החרמון, שהראיתי כבר. אבל בתחתיתו יש אחו ירוק ונפלא, ושם פורח מין אחר של סתוונית –

סתוונית קצרת-עלים.

קצרת-עלים, פשוט כי העלים הירוקים שלה אכן קצרצרים מאד.

הצבעוניות של הסתוונית הזו מאד מעניינית – צבע עלי העטיף נע מלבן לורוד. והם קצת "פרועים" – לא מסודרים, יש להם מין "אופי".

כל התמונות צולמו בעמק מן בחרמון, 7.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

סתווניות משוגעות

אני חושבת שלא כולם ראו את סתוונית החרמון שפרסמתי לפני כמה ימים… התפוז לא שלח הודעות. אז אני מפנה אתכם, ומזמינה אתכם לקרוא ולהגיב…

הפעם אני רוצה להראות תמונות של אנומליות שנתקלתי בהן.
לפרחים של משפחת הסתווניתיים (שהופרדה ממשפחת השושניים), באופן עקרוני – יש ששה עלי כותרת וששה אבקנים לכל פרח.

אם, למשל, תבדקו את הסתווניות, וגם מינים אחרים ממשפחת השושניים והקרובות לה, כמו החצבים, הצבעונים והשושן שכבר פרסמתי פה – תראו שזה נכון לכולם.
אבל… פה ושם יש שונות. אנומליה. לפעמים זה מתבטא בצבע, לפעמים בצורת הפרח.
ואז מוצאים, במצוק הארבעים, בין שלל סתוונית היורה ורודות מחייכות – אחת לבקנית: