מינים פולשים לאורך Highway 1

IMG_1240

אחת הבעיות במערכות האקולוגיות כיום היא מינים פולשים. הכוונה היא למיני חי וצומח שהועברו על ידי האדם ממקום למקום, התמקמו במקום החדש, התפשטו והצליחו שם  – לפעמים אפילו טוב יותר מאשר במקומם המקורי – הלא אין להם אויבים טבעיים במקום החדש – וכעת הם משנים את המערכת האקולוגית, ופעמים רבות פוגעים במינים המקומיים. 

IMG_1581

הם משנים את הרכב המינרלים בקרקעות, הם מתפשטים וחונקים את הצמחים המקומיים, מייצבים חולות, משנים את תגובת הסביבה לשריפות ועוד ועוד.
השאלה היא, איך – או מדוע מגיעים הצמחים הללו לטבע?
ובכן, יש הרבה שיטות. היום אני אסקור את העיקריות, ואתן דוגמאות שפגשתי לאורך Highway 1 בקליפורניה. 

IMG_1600

1. ייעור –

אצלינו, למשל, חיפשו עצים שגדלים מהר, וכך נתקענו עם מינים פולשים וטורדניים כמו שיטה כחלחלה ואיילנתה בלוטית.
עוד מין שהגיע אלינו (לפי האגדה, הזרעים הגיעו במעטפה)  הוא האקליפטוס (בלטינית: Eucalyptus). האקליפטוס נפוץ גם בקליפורניה – יש חורשות גדולות שלו לאורך החוף.
הנה, למשל, פריחה של אחד ממיני האקליפטוס בקליפורניה: אני חושבת שזה לא אקליפטוס המקור הנפוץ אצלינו, אלא מין אחר – עם פרחים ופירות גדולים יותר. 

IMG_1587

אחד העצים שהביאו אלינו, כדי "שייצמח מהר, כי אורנים צומחים לאט מדי" הוא השיטה הכחלחלה – עץ אוסטרלי חזק, שהיום אנחנו נאבקים למנוע ממנו לחנוק את כל צמחיית הארץ. אני אציין לטובה את רשות הטבע והגנים שעקרו את השיטים שצמחו לאורך הכביש של יער הקדושים – מערת בני ברית – היה שם סבך שיטים כחלחלות, ואי אפשר היה לראות שום צמח אחר. אחרי העקירה, פתאום ראיתי את שיח אברהם, רקפות, נרקיסים… חגיגה של צמחים מקומיים.
בקליפורניה פגשתי שיטה ממין אחר – גם היא אוסטרלית במקורה, זו שיטה ארוכת-עלים – Acacia longifolia

IMG_1604

2. צמחי נוי.

צמחים שהובאו לגינון – ויצאו לטבע. למשל, הצמחים התפשטו יותר מדי בגינה, והגנן זרק חלק מהצמחים למזבלה, שצמודה לשטח פתוח – והם התפשטו משם;
או שהזרעים מצאו חן בעיני בעלי חיים והם הפיצו אותם הלאה לשטחים הפתוחים – יכול להיות גם שהרוח הפיצה את הזרעים הלאה. בכל מקרה, הגענו למצב שבו הם צומחים מחוץ לגינה. 

IMG_1241

 לרוב אילו יהיו צמחים יפים מאד. למשל, העכנאי ההדור (שמו הלטיני: Echium candicans) הסגול הנהדר כאן. את הצמח המלא אפשר לראות בתמונה בראשית הרשימה. מוצאו באיים באוקיאנוס האטלנטי – האיים הקנריים, האיים האזוריים, מדירה. הוא גדל שם במצוקים מעל החוף. זהו צמח נהדר, בעל נוכחות ויופי – ולא פלא שאנשים בחרו בו לגינות שלהם. הבעיה היא, שהזרעים שלו הופצו – וכיום הוא פולש לטבע. השם העממי שלו הוא Pride of Madeira – גאוות מדירה. 

IMG_1243

עוד פולש, מוכר לנו יותר, שכן הוא נפוץ אצלינו בגינון – זוהי קאלה אפריקאית ( Zantedeschia aethiopica), ממשפחת הלופיים. מוצאה בדרום יבשת אפריקה.
הקאלה מקובלת בתור פרחים לזר כלה  – אבל אני לא חושבת שהדמיון בצליל קשור. השם הלטיני, "קאלה אתיופית" אינו מרמז על אתיופיה, אלא על "דרומית לעולם המקובל" – כי היא התגלתה במאה ה-17 ע"י אירופאים, שהתייחסו לכל מה שדרומית למצרים בתור "הדרום" כלומר "אתיופיה". 

IMG_1088

עוד מין מוכר מהגינון אצלינו – וגם אצלינו הוא מתחיל לפלוש לטבע – כסמנתה רבת-פרחים (Chasmanthe floribunda ). זהו פרח יפה ממשפחת האיריסיים, וגם הוא מגיע אלינו מדרום אפריקה. 

IMG_1617

את הפרחים הבאים הכרתי תמיד בתור "פרחי הסתדרות" – כאילו שמתחילים לפרוח ב-8 בבוקר, ונסגרים בסביבות 4 או 5 אחה"צ. יש להם גוונים רבים – ורודים, אדומים, כתומים, וכאן – לבנים. 

IMG_1577
השם העממי שלה הוא "מרגריטת הכֶּף" – Cape marguerite, בגלל הדמיון לפרחי מרגריטה אירופאיים (שהם דומים לקחוונים) והעובדה שהם גדלים באיזורי הכֶּף של דרום אפריקה. שמם הלטיני – Dimorphotheca ecklonis

IMG_1579

עוד פרח מוכר ויפה – הפעם ממשפחת הזיפניים – זיכריני רחב-עלים – Forget-Me-Not, ששמו הלטיני Myosotis latifolia. הוא באמת יפה, ומוצאו בצפון-מערב אפריקה. 

IMG_1485

גם הפרח הזה מוכר לי – זוהי הרתמה – קרובתו של הרתם. שמה הלטיני Genista monspessulana. בארץ, אפשר למצוא את הרתמה הקוצנית בכרמל, ואת רתמת הלבנון בחרמון. באגן הים התיכון יש כמה וכמה מינים, המין הזה הוא ממערב הים התיכון – איזור צרפת/ספרד. 

IMG_1114

3. צמחי מאכל –  

צמחים שגודלו בשדות למאכל, חלקם לא נאספו, או שהזרעים התפזרו מעבר לשדות החקלאיים.
הפרח הורוד ממשפחת המצליבים בתמונה הבאה הוא פרח צנונית – אותה צנונית שאנו אוכלים. שמה הלטיני Raphanus sativus. אילו זרעים שפשוט נפוצו משדות. 

IMG_1622

ואחד ממיני הכרוב הנפוצים באירופה – Brassica rapa – גם הוא ממשפחת המצליבים, כמו הצנונית – והוא פורח בצהוב (ונראה נחמד עם פיל ים ישן מאחוריו…)
3.2.2014: תוספת – הכרוב הזה מוכר במטבח בתור לפת. 

IMG_1179

4. צמחים שהגיעו ביחד עם צמחים אחרים – 

צמחים שהזרעים שלהם התערבבו בתערובות זרעים המיועדות לחקלאות ולנוי, או צמחים שהשתמשו בהם כתערובות לבעלי חיים – עופות, דגים ועוד.
כבר הראיתי את מקור החסידה הגזור שלנו, שהוא פולש בקליפורניה. המינים שהגיעו בדרך זו הם לרוב מינים לא מספיק אטרקטיביים לגינון, אבל זה לא אומר שהם לא משתלטים על שטחים.
אצלינו יש פלישה של אמברוסיה מכונסת – מין אמריקאי אלרגני קשה, שעכשיו נאבקים להשמיד אותו (בעיקר באיזור השרון). בקליפורניה פגשתי את החומעה הזו –

IMG_1189

אנשי California Native Plant Society לא היו בטוחים אם זוהי חומעה חומצית (Rumex acetosella) – מין אירופאי נפוץ, שטעמו חמוץ (בעצם, רוב החומעות חמוצות בטעמן, אבל כאן זה גם מופיע בשם) או חומעה מסולסלת (Rumex crispus) שנפוצה גם בארץ. בארץ, החומעה המסולסלת גדולה ומרשימה יותר – ולכן אני חושבת שזה בכל זאת המין האירופאי.
בכל מקרה – החומעה הזו ממלאת שדות וצובעת אותם באדום: 

IMG_1215

עוד מין שאני מכירה מהארץ, והוא נפוץ באירופה – מרגנית השדה (הזן הכתום). שמה הלטיני Anagallis arvensis.

IMG_2995

אצלינו בארץ נפוץ הזן הכחול. אבל באירופה הזן הנפוץ הוא הכתום. המרגניות הקליפורניות מוצאן, כפי הנראה, באירופה. 

IMG_2996

עוד מין מעניין הוא העשב המרשים הזה, שמקורו בערבות הפמפס של דרום אמריקה – הכירו את Cortaderia selloana – קורטדריה מכסיפה, שנקראת גם "עשב הפמפס".
הוא הובא גם כמזון לבע"ח, וגם כצמח נוי – וראינו מדרונות שלמים מכוסים בו. 

IMG_1313

וכך, התקבצו להם בחופי קליפורניה צמחים מארבעת קצות תבל, מכל היבשות – וגם בקליפורניה, כמו אצלינו, קשה כבר לדמיין איך היה נוף הצומח לפני 400-500 שנים. די ברור שהוא היה שונה ממה שרואים היום. 

IMG_1078

 את התמונות צלמתי לאורך כביש 1 – Pacific Coast Highway, בתאריך 14.3.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1489

מודעות פרסומת

31 מחשבות על “מינים פולשים לאורך Highway 1

  1. וואו!! רשומה מקיפה ומעניינת וצילומים יפים וכבר למדתי ממך בעבר על צמחים פולשים בקליפורניה ובישראל ועל ההבדלים ביניהם, את פרח הצנונית אני פוגש בטיולים בטבע ושם אני רואה פרחים וצמחים "תרבותיים" שלא שייכים לאזור, שחלקם זרעים שנושאות הציפורים והנברנים למיניהם שאוכלים מה שמבקרים משאירים במקומות כאלה, פריחת הרתמה ריחה משכר עם זה קרוב של הצהובים שיש כאן בשפע, דווקא בעונה שהיית כאן הם פרחו, ועכשיו קמל, ירוק עד בכל מקום כמובן וניצנים מבצבצים על הענפים גם אצלי בגן בו שתלתי פקעות פרחים ונרקיסים למכביר (במקרה שתהיי באזור באביב..) שיפרחו באביב שמגיע מוקדם לקליפורניה, יופי של רשומה עננת (כבר אמרתי 🙂
    סופשבוע נעים מאמריקה

    אהבתי

    • תודה רבה – אני שמחה שנהנית
      ותודה על התגובה המעמיקה.
      יש המון מינים פולשים – 90% הם לא מפריעים לסביבה. הבעיה היא ב-10% הנותרים, שפוגעים וחונקים את סביבתם.

      אהבתי

  2. צילומים נהדרים, פרחים יפהפיים , רשומה מאלפת. למרות שאני מודעת לרצון לשמור על הצמחים "שלנו" אני לא כל כך מבינה למה זה כל כך חשוב (שלנו או שלהם) . הזרים דוחקים מינים קודמים ואנו נשלח להם את שלנו שידחקו את המינים שלהם. להבנתי מדובר בעיקר בצמחי בר, בשינויי הנוף, בהעלמות מינים מסוימים. הבה נשמר אותם בחלקות מיוחדות ונשאיר לטבע לעשות את שלו בשאר. באשר לצמחים מתורבתים, גידולים וצמחי מאכל, זו כמובן אופרה אחרת (וגם אותה ניתן לשנות קצת).

    אהבתי

    • תודה לך 🙂
      הבעיה היא לא עם הבאת פרחים יפהפיים, אלא עם השינויים האקולוגיים שהם גורמים. לא את כל הצמחים אפשר לשמור בעציצים, שינוי אקולוגי גורם לשינויים מרחיקי לכת – אם תשאירי את הצמחים במקומות מסויימים, יכול להיות שבעלי חיים שניזונים מהם ייכחדו. למשל, ייצוב כל הדיונות גורם לזוחלים המיוחדים שגרים בדיונות הנודדות להכחד, כי אילו שחיים בדיונות המיוצבות חזקים מהם.

      בנוסף, יש מינים שלא יחזיקו מעמד בכל מקום. ואם מביאים צמח מבחוץ – שהוא חזק יותר – הוא יכחיד את הצמחים שנמצאים בנישות קטנות.
      בתור דוגמא – גולנית ערב, מין נדיר שפרח פעם בשרון בכמה מקומות. נותר היום במקום אחד בלבד – שמורת הדסים. אבל חמציצים משתלטים על השמורה, ואם זה לא יטופל, בתוך כמה שנים לא יישארו גולניות בשרון בכלל.

      אהבתי

  3. כל פעם אני מתפעלת מחדש על הידע הענקי שיש לך.
    לחוויה לקרוא ולהתעדכן. והעכנאי ההדור יפהפה. איזה עולם עשיר יש בצמחים,
    שבוע נפלא

    אהבתי

  4. תודה על ההסברים המקיפים ועל התמונות היפות.
    נראה שהבעיה גדולה מכדי שאפשר יהיה לפתור אותה, אבל אני מקווה שנצליח לצמצם את התופעה – לפחות מספיק כדי שלמור על המינים המקומיים בכל מקום

    אהבתי

  5. מרתק.
    רשומה מרתקת.
    את השיטים האוסטרליות רואים המון בכביש מספר אחד. תמיד חשבתי שהם ממש יפים, עד שהבנתי לפני שנה שזה צמח נוראי לצמחיה בארץ…
    אהבתי את הרשומה והשכלתי.
    תודה

    אהבתי

    • תודה לך 🙂
      כשמורידים את השיטים, פתאום רואים את הצמחים המקומיים – ולדעתי הם יפים יותר – או לפחות מתאימים יותר לנוף 🙂

      אהבתי

  6. מעניין מאד.
    חלק מהצמחים הכרתי, אך היו ברשומה גם הרבה צמחים שמעולם לא פגשתי- אני חושבת.

    אהבתי

    • על זה אומרים – לכל דבר יש מקום וזמן.
      העכנאי ההדור באמת נפלא, אבל נראה לי שהוא מתאים יותר למצוקי האיים האטלנטיים ולא ליערות הקליפורניים… 🙂
      בקליפורניה הייתי מעדיפה לראות את הנדירים שלהם, ולא את הנפוצים של מקומות אחרים.

      אהבתי

  7. אני תמיד תוהה בעניין הזה
    כל ההתפתחות האבולוציה נולדה מתנועה של מינים ממקום למקום, שילוב של זנים יצרו מינים חדשים, חלשים נעלמו וחזקים שרדו.
    אז כאן הנדידה היא בעזרת האדם, לא סגורה כמה נורא זה, זה בעצם תהליך טבעי, וכן יכול להיות שיש מינים שיכחדו, אבל בטח יש המונים שהיו פה לפני מאות ואלפי שנים שנכחדו כדי שאלה שיש היום יפרחו וישגשגו, ככה שבעיני זה רק נקודה בזמן של תהליך דינמי ואקטיבי.

    אהבתי

    • בעיקרון, כשיש אבולוציה – יחד עם מין מסוים – מתפתחים הטורפים שלו (אצל צמח – זה אולי מי שאוכל אותו).
      כשהאדם מעביר צמח למקום אחר, הוא לא מעביר את כל המערכת – אלא רק מין אחד. וזה נותן למין הזה יתרון לא הוגן – הוא מגיע למקום חדש, שאין לו אויבים שם. הוא מפר את שיווי המשקל, ולכן בעיני זו בעיה.

      אהבתי

  8. איזה ידע יש לך!!! כבוד!!!
    ועניינית תמיד יש התלבטות האם להתפתות לשינוי ולחידוש וליופי של מינים פולשים או להצמד לישן המקומי. והרי גם הישן המקומי התקבע גם הוא בתהליך של הפצה והשרדות. והשאלה היא האם צריך לשמר את תמונת המצב הנוכחית דווקא?

    אהבתי

    • זה לא רק עניין של תמונת מצב. זה מערכת אקולוגית חיה, שמתקדמת לכיוון מסוים – והכנסת המינים הפולשים מעוותת אותה, וזה לא הדבר הנכון לעשות.

      אהבתי

  9. פינגבק: פרחים בפארקים של לונדון | פרחים, פרפרים וכל מיני

  10. התמונה של הצנונית העלתה בי תהיות…

    בכיכר של הישוב שלנו, צמחו עד לא מזמן מצליבים וורודים, שלפי המגדיר הקטן יותר שלי יכולים להיות "מרסיה יפיפיה", חוץ משני דברים: במגדיר כתוב שהמרסיה בערך בגובה 10 ס"מ, ואני יכולה להעיד שהאלה בכיכר של הישוב שלנו היו לפחות בגובה של 30…..

    וגם כתוב שם, "צומחת בחולות מישור החוף", וישובנו בגליל המערבי…..

    והיום גיליתי שכיסחו את הצימחיה בכיכר!!!!!!!!!!! וגם את האי-תנועה שליד, שהיה מלא מרסיות!!!!!
    (כלומר, אני יודעת שהקיץ מגיע, ונחשים וכולי, אבל, באמת!! לא יפה!!!!!!!)
    אה, וגם כיסחו אזור אחר, שאני חושבת שהיו בו כמה צהרונים…. מזל שלא כיסחו את האזור עם הבני חצב יקנטונים…

    בהצלחה עם ההודעה הארוכה, (למרות ששאני חושבת על זה, אז יותר קשה לכתוב אותה מאשר לקרוא..) ותודה מראש על ההשערות, שאני בטוחה שיהיהו לך.

    בז עצים12

    אהבתי

    • מרסיה פורחת גם במישור חוף הגליל, וגם צפונה, אבל באמת לא ראיתי עוד כאלה בגובה 30 ס"מ. אבל יש עוד מצליבים ורודים – למשל, דו-פרק חופי שאוהב לצמוח קרוב לחוף, מנתור החוף שיש לו פרח גדול ויפה… יש עוד.
      כיסוח הצמחיה זה משהו מטופש שכל העיריות עושות. זה מטופש, כי זה חושף את המקומות שהנחשים מתחבאים בהם – ואז הם נכנסים לחצרות הבתים…
      אבל לכי תשכנעי אנשים. :-/

      אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s