אני רוצה לספר היום על הגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב, וליתר דיוק – החממה הטרופית בגן. הגן הבוטני הוקם בשנת 1973, בעקבות שתי תרומות משמעותיות: האחת היתה עזבונו של איש הצמחים נח נפתולסקי, שהיה מאנשי העליה השניה ועל שמו נקרא חלק הגן העוסק בצמחי ארץ-ישראל; והשניה – תרומה של משפחת קרסו, לזכר דפנה קרסו, הבת שנהרגה בתאונת דרכים. בזכות התרומה הזו הוקם גן טרופי בגן הבוטני, שמרכזו היה החממה הטרופית החדשנית – כלומר, חדשנית נכון ללפני 45 שנים בערך.
את הגן הקים פרופסור יעקב גליל ז"ל, ואת דרכו המשיך פרופסור יואב ויזל ז"ל, ובוטנאים רבים וטובים המשיכו את דרכם וממשיכים גם היום.
כשביקרתי בחממה הטרופית ראיתי חממה מיושנת ולא מאד גדולה, אבל תמיד אפשר היה להרגיש את האהבה מסביב – החממה טופלה בהמון אהבה ודאגה, והיתה מלאה בצמחים מיוחדים ונפלאים.
קטגוריה: צמחי תרבות
אנצפלרתוס שעיר – Encephalartos villosus – מעקב
בסוף חודש אוקטובר האחרון, שֶמֶר – הגנן האחראי על חלקת דרום אפריקה בגן הבוטני – אמר לי: לאנצפלרתוס השעיר גדל אצטרובל! כדאי לך לראות! זו פעם ראשונה שאני רואה אצלו אצטרובל!
סופית מצויה – Gallinula chloropus
סחלבים בגנים הבוטניים הטרופיים פיירצ'יילד, מיאמי
כיוון שלא הצלחנו לראות הרבה סחלבים בטבע, החלטנו לראות אותם בגן בוטני. נסענו לגנים הבוטניים הטרופיים פיירצ'יילד במיאמי – Fairchild Tropical Botanical Gardens
ומסתבר שהגענו למקום מאד מוצלח. הגנים מאד יפים, ופגשנו כמה סחלבים מאד מיוחדים מכל העולם.
אני מדלגת על הפלנופסיס, שנפוצים כל כך בחנויות הפרחים בארץ, ואפשר לפגוש אותם בכמויות גם בפארק הסחלבים אוטופיה. במקומם, אציג בפניכם כמה סחלבים מיוחדים.
הראשון – שמו Eulophia graminea. זהו סחלב קטן ועדין, עם פרחים מיוחדים. משמעות השם הלטיני – נוצה-יפה עשבונית.
זהו סחלב שגדל ישירות על הקרקע (כלומר, עשבוני) – והופתעתי לגלות שזהו מין פולש בפלורידה. מקורו במזרח הרחוק.
כמובן, מיד אני תוהה – למה אצלינו הפולשים הם כנפון וטיונית, ולא סחלב יפהפה ומיוחד?!
הסחלב הנוסף שהתפעלתי ממנו היה אפיפיט: הוא גדל על גזע של עץ דקל –
הפרחים מאד מצאו חן בעיני – זהו סחלב מהסוג Schomburgkia – שומבורגיה, שנקרא על שם שומבורג – חוקר בריטי-גרמני מהמאה ה-19, שחקר את איזור האמזונס.
לא הצלחתי לזהות מהו המין של השומבורגיה, ולצערי לא היה שילוט שיסביר מה שם הסחלב. הפרחים מאד יפים בעיני:
בעצם, זו היתה הבעיה שלי עם הרבה מהצמחים שפגשתי – לא הצלחתי לזהות אותם, ולא תמיד היה שילוט הסבר. אם מישהו מהקוראים ידע לעזור לי בזיהוי, או לתקן לי טעויות – אני אשמח מאד.
את הסחלב הבא לא הצלחתי לזהות. הצבע שלו צהבהב מיוחד:
למזלי, יש לי חברים בפייסבוק – וידידי יואב סילברט זיהה את הסחלב הזה כסחלב מכלוא תרבותי ששמו Dendrobium Gatton Sunray.
הסחלב הבא הוא עדין ויפהפה. הסוג הוא Brassia, והשם העממי הוא Spider Orchid – סחלב העכביש.
עוד סחלב, דומה לקודם אך בהיר יותר. הסוג הוא כנראה Maclellanara –
עוד סחלב מיוחד הוא Vanda – הצבע שלו מיוחד, הפרחים גדולים מאד.
גם הסחלב הבא מיוחד – שמו Paphiopedilum והשם העממי הוא Venus Slippers – סנדלי ונוס.
לאחרונה ראיתי גם דומה לו בחנויות הפרחים בארץ, אך הפרט הזה היה גדול במיוחד – פרחים שגודלם כ-15 ס"מ.
הסחלב הבא שייך לסוג Cattleya – שוב פרח מרשים וגדול.
אבל גם פרחים קטנים יכולים להיות מיוחדים… הנה למשל ענף של Oncidium צהוב ועדין –
ומאד דומה לו בבורדו – מין נוסף של Oncidium, ושוב תודה ליואב שעזר לי לזהות – זהו כנראה זן תרבותי ששמו Oncidium Sharry Baby.
הפרח הבא הדהים אותי. בתחילה לא קלטתי שזה ענף פורח, ואז הבנתי שיש כאן פרח – אבל כיאה למשפחת הסחלביים, הוא בעל מבנה חייזרי לחלוטין.
בבית מצאתי שזהו פרח נקבי של סחלב מהסוג Catasetum. הקטסטום הזכרי נראה שונה לחלוטין – פרח גדול יותר ומרשים, ואין לי תמונה שלו. אני דווקא התפעלתי מהפרח הנקבי, הקטן והמיוחד.
עד כאן מקבץ סחלבים טרופיים.
הגנים הבוטניים הטרופיים במיאמי הם מאד יפים ומיוחדים, והם פועלים רבות למען שמירת טבע במיאמי – למשל, הם עובדים כעת על פרוייקט רחב הקף של השבת מיני סחלבים נדירים לטבע (פרוייקט מיליון סחלבים), מינים שהתמעטו. אני באמת מקווה שהם יצליחו, ושבעתיד אפשר יהיה לפגוש יותר סחלבים טבעיים בפלורידה!
את התמונות צלמתי בגנים הבוטניים הטרופיים פיירצ'יילד במיאמי, בתאריך 8.7.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
קרן-אייל – Platycerium – Staghorn Fern
ביום חמישי, כאמור, הייתי בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א.
בגן יש חממה טרופית יפה ומיוחדת, ואני טיילתי בה. אחד הדברים שמשכו את עיני היה סדרה של צמחים שהיו תלויים מהתקרה – ועם עלים גדולים ומאד מרשימים:
הצמחים הללו הם שׁרכים ששמם בעברית קרן-אייל. השם ברור ונהיר, והוא תרגום ישיר מהשם ה"עממי" באנגלית – שהוא Staghorn fern, כלומר – שרך קרן האייל.
מוצאם של השרכים הללו הוא בחצי הכדור הדרומי – אוסטרליה, מלזיה, מדגסקר, דרום אמריקה, אפריקה…
בחממה של האוניברסיטה ישנם מספר מינים של קרן אייל והם מאד דומים. לפי ויקיפדיה, ידועים בעולם שמונה-עשר מינים של קרן אייל.
הבעיה היא שהמינים מאד דומים זה לזה. מאד מאד מאד.
פה מעל, למשל, זו קרן-אייל איליזית – Platycerium ellisii שמוצאה ממערב מדגסקר.
שתי התמונות הראשונות הן של קרן-אייל דו-קרנית – Platycerium bifurcatum – שמוצאה באוסטרליה ובאיי האוקיאנוס השקט.
ככה, במבט בחממה – לא ממש הבחנתי בהבדלים בינהן…
אבל אחת מקרני האייל היתה בהחלט בולטת ומיוחדת –
זוהי קרן-אייל הדורה – Platycerium superbum – מוצאה באוסטרליה, והיא אכן הדורה במיוחד. הייתי אומרת שאילו קרני-מוז (Moose-horn ) ולא אייל…
בתמונה הבאה, לעומת זאת –
צלמתי עם השלט, ולכן אני בטוחה שזוהי קרן-אייל קרן-איילית – או בלטינית – Platycerium alcicorne – שמוצאה ממדגסקר, מאוריציוס ואיי סיישל. ולגבי השם – אני חושבת ששם המין הזה הוא פשוט טפשי.
קרני האייל שייכות למשפחת הרב-רגליים – Polypodiaceae – משפחה טרופית של שרכים שאפשר למצוא בעיקר ביערות גשם שונים. למשפחה הזו יש נציג אחד ויחיד בארצנו – כצפוי , הוא קטן הרבה יותר מקרני האייל – שמו רב-רגל פשוט, ואפשר למצוא אותו בגליל העליון.
העלים של קרן-האייל הם רכים ונעימים – במרקם שבין לבד לקטיפה. ממש כיף ללטף…
אחד מהשרכים לא היה תלוי, אלא גדל כעץ –
כל התמונות צולמו בחממה הטרופית של הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, ב-30.7.2009
המקום פתוח בד"כ בזמן שנת הלימודים האקדמית. אחרת יש לתאם מראש.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
נימפאה תרבותית
בהנאה…
כבר כמה זמן אני תוהה איך מכניסים תמונות לבלוג כך שאפשר יהיה להציג אותן קטנות, ואז להקיש עליהן כדי לראות אותן בגודל המקורי. לכאורה פשוט, אבל אין ממש הסברים פה…
בסופו של דבר, שאלתי. וקיבלתי הסבר מפורט מsiv30.
אז לך, סיון (סיוו? siv? ) תודה רבה – וכל הנימפאות פה מוקדשות לך.
הרב-גוניות שלהן תמיד מאד מרשימה!
וגם הניצנים (כמו פה למעלה) חביבים מאד.
וסוף סוף גם אני יכולה לכתוב:
אתם מוזמנים להקיש על כל תמונה, על מנת לראות אותה בגודל מלא. ומומלץ אח"כ גם להקיש F11 בשביל לראות אותה בFullScreen !
את התמונה הבאה אני מחבבת במיוחד: יש בה איזו שלווה ורוגע.
ולסיום עוד מבט על הורודה-ורודה, הראשונה –
כל התמונות צולמו בפארק כפר-סבא, ביולי 2008 וביולי 2007.
בטטה – לא מה שחשבתם…
מה עושים עם בטטה ששכחנו, והיא התחילה להצמיח גבעולים?
שמים אותה בעציץ, כמובן! דואגים להשקות, ותוך לא הרבה זמן – צומח ועולה צמח מטפס, עם עלים בצורת לב. ואז הוא פורח, ואנחנו מגלים לתדהמתנו, שלמרות שחשבנו שתפוח אדמה ובטטה הם מאותה משפחה – תפוח אדמה הוא ממשפחת הסולניים, אבל הבטטה היא בכלל ממשפחת החבלבליים! אתם רואים את הפרח? זה בהחלט לא פרח סולני. זה פרח חבלבלי. או יותר נכון – לפופית. שמה הנכון הוא לפופית הבטטה. או בלטינית – Ipomoea batatas .
Ipomoea זו לפופית, ו-Batatas – נו, אתם יודעים לקרוא.
מה, לא התעללו בה מספיק שקראו לה "בטטה"? צריך עוד להוסיף "לפופית" קודם?
כבר 3 שנים בערך אנחנו מגדלים בטטות על הגג, מנסים לשכנע אותן לטפס על הגדר – אבל לא ממש מצליחים… מהפריחה, לעומת זאת – אנחנו מאד נהנים.
כל התמונות הפעם צולמו ב-13.6.2008, אצלינו על הגג.
… ובפעם הבאה שאתם אצל הירקן, תנסו לבקש קילו לפופית הבטטה…