הביאו לי במתנה ריחות שדה וקצת אבקה…
הפרח שלי היום הוא דרדר מצוי. פרח לא נדיר בכלל, שפורח אחרי שיא האביב, במאי וביוני.
להמשיך לקרוא דרדרים מכל מיני צבעים ירדו אלי ביום אביב נעיםדרדרים מכל מיני צבעים ירדו אלי ביום אביב נעים
תגית: דרדר
זר פרחים מגני קיו
שנת הלימודים האוניברסיטאית החלה, והשנה אני שוב סטודנטית: התחלתי לימודים לתואר שני, ולכן יש לי פחות זמן לדברים אחרים.
בכל זאת, אני רוצה להציג עוד פרחים יפים מגני קיו.
למשל, גולניות – כבר הצגתי בבלוג את גולנית ערב שפורחת בכמה נקודות בהר הנגב ובנקודה אחת בשרון. בגנים פגשנו את הגולנית הזו – בלטינית שמה גלובולריה סרקופילה, כלומר – גולנית בשרנית.
את פרחי החסה זיהיתי בקלילות: אני מכירה אותם גם בארץ.
גם האשולציה הקליפורנית, הפרח הלאומי של קליפורניה, כבר כיכבה אצלי בבלוג:
ואם אני מזכירה פרחים לאומיים של מדינות בארה"ב – המגנוליה בתמונה הבאה היא הפרח הלאומי של לואיזיאנה ומיסיסיפי:
ואילו השיח הבא – הפילדלפוס – הוא הפרח הלאומי… לא, לא של פנסילבניה – אלא של איידהו.
הפרח הבא נראה לי דומה לכלנית – ובאמת, שמו הלטיני – אָנֵמוֹפְּסִיס קליפורנית – משמעותו "דמוי כלנית". אבל להפתעתי הוא כלל לא ממשפחת הנוריתיים – אלא ממשפחה שאין לה נציגים בארץ – Saururaceae
אני חושבת שאני לא באמת צריכה להציג את הפוקסיה… הפרחים העדינים התלויים הפוך הם באמת יפים –
אתנחתא חייתית: מובן שהסתובבו הרבה ציפורים בשטח. את רובן לא הצלחתי לצלם, אבל אחד שיתף פעולה: אדום החזה הנחמד הזה:
אחרי המינים המיוחדים של כובע הנזיר שראיתי בחממה האלפינית, התחלתי להעריך את הסוג הזה שיש בו הרבה מינים מיוחדים מאד.
גם זה מין של כובע נזיר:
ועוד במסגרת פרחים דומים-אבל-שונים – כלומר, דומים למה שאני מכירה מהארץ – הנה דרדר:
וגם צפורן:
והפרח הבא – שהזכיר לי את החוגית שאני מכירה בארץ – אך זהו מין אחר, סקאביוסה:
את הפרחים צלמתי ברחבי גני קיו, בתאריך 1.7.2015
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ובמסגרת החדשות החשובות שכנראה לא שמעתם עליהן השבוע – הפעם אני אספר לכם על אסון סביבתי זוועתי שהיה ב-5.11.2015 בברזיל.
סכר שהחזיק בוצה רעילה – תוצר של מכרות ברזל – קרס, וכתוצאה מכך 60 מליון טונות של בוצה רעילה ירדו לאורך נהר Rio Doce. לאורך הנהר התגוררו מעל 3 מליון בני אדם, שעכשיו כולם חסרי בית.
הנזק למערכת האקולוגית סביב הנהר הוא פטאלי – הכל מת או גוסס. והזוועה לא נגמרת כאן: הבוצה יורדת לה אל האוקיאנוס, והצפי הוא שהיא תשפיע על החיים באוקיאנוס האטלנטי, בקנה מידה רחב מאד למאה שנים לפחות.
האחראים לאסון – שתי חברות ענק ברזילאיות, ששולטות בהרבה מהמדיה בברזיל, והן מהתורמות הגדולות לשלטון. כלומר, קשרי הון-שלטון…
כל הנושא מזכיר לי מאד את אסון עין עברונה שלנו. רק שברזיל גדולה מישראל פי 410 לערך, אז האסון שם חמור בערך פי 410.
תסתכלו על הסרטון הבא, הוא מעביר רק מעט מהזוועה.
פרחים בפארקים של לונדון
אנגליה ידועה בגנים ובגננות, ולכן – כמובן – נהניתי גם מהגנים והפרחים בפארקים.
הפרח הראשון ששמתי לב אליו היה הפעמונית – Campanula. בארץ פגשתי כמה מינים של פעמוניות, רובם צמחים קטנים. בפארקים באנגליה פגשנו צמחים גבוהים – בגובה מטר ויותר – ועמוסי פרחים.
פעמוניות מרהיבות בסגול ובלבן:
הצמח השני שמאד ריגש אותי היה דרבנית – דלפיניום – Delphinium – צמח שנראה ממש גדול והרבה יותר מרשים מדרבניות הבר שלנו – דרבנית התבור ודרבנית סגולה, אבל מצד שני – לדרבניות הבר יש פרחים הרבה יותר עדינים מאשר לדרבניות הללו.
הפרח השלישי המיוחד בעיני הוא העכנאי – Echium. כבר הזכרתי את העכנאי ההדור שראיתי בקליפורניה, ואת העכנאי המגובב בארץ. זהו מין אחר, שגבהו מאד מרשים.
גם קוצים יכולים להיות דקורטיביים ולהוסיף עניין לגינה. כאן, למשל יש שימוש בחרחבינה. גם לה יש קרובים בארץ – שניים מהם כבר הופיעו בבלוג שלי. החרחבינה הזו היא Eryngium planum – כלומר, חרחבינה שטוחה.
המרווה היא אחד הסוגים האהובים ביותר בגינון – צמחים חזקים ויפים, ומאד מגוונים. בבלוג הצגתי כמה וכמה מינים של מרווה שגדלים בר בארץ. בלונדון פגשנו מין תרבותי של מרווה ששמו Salvia Hot Lips :
פגשנו גם לטם – מין מתורבת של לטם, ששמו הלטיני Cistus X dansereaui. הפרחים שלו גדולים יותר משל הלטם המרווני שלנו.
השנית שראינו בבריכות המים בגני קנסינגטון היא השנית הגדולה, שאני מכירה מהנחלים בארץ. שמה הלטיני – Lythrum salicaria.
ההפתעה מבחינתי היתה למצוא אננס – Ananas comosus – בתור צמח נוי בפארק. האננס הוא צמח טרופי, ומעניין שהוא מצליח לשרוד בקור האנגלי.
בשנים האחרונות מתגבר בארץ השימוש בפרחי בר לגינון – מגמה מבורכת מאד לדעתי. גם באנגליה המגמה הזו מתחזקת, וכשחיפשתי את שמות הצמחים, מצאתי אתרים המציעים לי לרכוש זרעים של צמחי בר בריטיים.
אחד הבולטים הוא הפרג הבריטי – שהוא פרח גדול ומרשים. שמו הלטיני – Papaver rhoeas, כלומר – פרג אדום. בתמונה הבאה אפשר לראות פרחים, וגם פירות פרג (שהם הכדורים הירוקים)
פרח בר נוסף שמצא חן בעיני מאד הוא הבוראגו – Borage באנגלית ו-Borago officinalis בלטינית. הבוראגו הוא ממשפחת הזיפניים. תראו כמה הוא דומה במבנה לצמרורת בואסייה שלנו, שגם היא מאותה משפחה:
צעד אחד מהבוראגו מצאתי את הפרח הזה – זהו פרח בר נדיר מאד בארץ, ואני פגשתי אותו רק בגנים בוטניים: אגרוסטמת השדות – Agrostemma githago. באירופה הוא נפוץ יותר.
מצאנו גם דרדרים פורחים – הדרדר הכחול הוא דרדר הדגניה – הקרוב האירופאי של הדרדר הכחול שלנו – Centaurea cyanus. שמו העממי הוא Cornflower, כי הוא גדל בשולי שדות דגן (כולל תירס).
הורוד הוא דרדר ששמו Centaurea nigra – כלומר, דרדר שחור. שמו העממי הוא Lesser Knapweed.
וגם גרניום גדול ומרשים – Geranium pratense – משמעות השם היא גרניון האחו.
היו גם כמה פרחים קטנים שגדלו בשולי הדרך. כאילה שנראה לי שלא נשתלו על ידי גנן, אלא הגיעו באופן עצמאי. הגננים ודאי יטענו שאילו "עשבים שוטים" – בעיני הם נחמדים.
למשל, החלמית הזו: Malva sylvestris – משמעות השם הלטיני: חלמית פרא.
עשב קטן ונפוץ במדשאות, בסדקי מדרכות ובכל פינה אפשרית – פרונלה מצויה – prunella vulgaris.
אני חושבת שמכל הפרחים ברשימה הזו, הכי התרגשתי מהפרח הבא: חמשן. אני חושבת שזהו החמשן הזוחל, כלומר אותו מין כמו זה שגדל אצלינו בצפון הארץ – בגליל העליון ובעמק החולה. שמו הלטיני Potentilla reptans. החמשן אצלנו הוא מין נדיר מאד.
זהו, עד כאן להיום… יש עוד הרבה פרחים (וזה לא כולל את אילו של גני קיו…) – ולכן המשך יבוא.
את הפרחים צלמתי בפארקים השונים בלונדון, בסוף יוני וראשית יולי 2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
בניו ויניוני – Bagno Vignoni
אחד המקומות היפים והמיוחדים בהם ביקרנו הוא בָּנְיוֹ וִינְיוֹנִי – או באיטלקית – Bagno VIgnoni.
בניו ויניוני הוא אתר של מעינות חמים, שידוע עוד מהתקופה הרומאית. ויה פרנסיגנה – Via Francigena – שהיתה הדרך הראשית מאנגליה, דרך צרפת ושוויץ ועד לרומא – עברה ליד מעינות בניו ויניוני, ורבים מהנוסעים לרומא עצרו למנוחה במעינות, וטבלו את הרגלים במים החמים – ממש כמו הפסל הזה:
במאה ה-16 תחמו את מעין המים החמים – אגב, הם באמת חמים! 52 מעלות! – בבריכה, וסביבה צמח הכפר.
זהו כפר קטן ונעים. הקפנו את הבריכה המרכזית. כיון שהיינו שם ביום ראשון בבוקר, המקום היה שקט מאד והיו רק מעט מאד אנשים. החנות היחידה שהיתה פתוחה היתה חנות הספרים.
המעינות באיזור הם מעינות חמים, שנבעו בראש ההר – וירדו מטה ממנו אל הנהר. האנשים באיזור ניצלו את העובדה הזו, תיעלו את המים ובנו טחנות קמח שמופעלות על ידי זרם המים.
הנוף מלמעלה הוא נוף יפהפה, טיפוסי לטוסקנה – שורות ברושים, שדות חרושים, בתי חווה בודדים – פשוט ומקסים.
כיום, טחנות הקמח כבר לא פעילות. עדין אפשר לראות שרידים שלהן במקום. זהו ראש המפל – כשהמים מגיעים אליו הם כבר פחות חמים, וראינו אנשים שעלו להתרחץ במפל –
כמובן, ירדנו למטה לראות את האיזור. בדרך מצאנו פרחים – אמנם זה סוף יולי, אבל בזכות המים בסביבה עדיין יש צמחיה.
למשל, דרדר – Centaurea
או ציפורנית נפוחה (Silene vulgaris) – אני מכירה אותה מהגליל, הכרמל והרי יהודה
בהמשך המורד פגשנו מקבצים גדולים של הפרח הלבן הזה – כנראה זו זלזלת, קרובה לזלזלת שגדלה אצלינו.
היו עוד כל מיני פרחים, בעיקר קטנים, אך נחמדים.
לא הצלחתי לזהות מיהו הציפורני שפגשתי, אבל מיד זיהיתי את החווארית החרוזה (Blackstonia perfoliata) שאותה אני מכירה מהכרמל והגליל. היא קרויה כך על שם החוואר עליו היא פורחת – ובאמת כל ההר היה בנוי מסלעי חוואר.
חדי העין ודאי ישימו לב לאכילאה, שקרובה לאכילאה שפורחת אצלינו.
המים זורמים מראש ההר למטה, לכיוון הנהר, דרך סדרה של בריכות קטנות ומקסימות.
לבריכות יש צבע מיוחד מאד – הוא נוצר כתוצאה משילוב המינרלים במים ואדמת החוואר.
ליד אחת הבריכות פגשתי פרח נוסף שנראה לי מוכר – זהו קוצן – Cirsium – והוא הזכיר לי קוצן מכונף, מין נדיר שגדל לצד מקורות מים בארץ.
באחו, בתחתית המורד פרחו עכנאים. על אחד מהם פגשתי פרפר ממשפחת הכחליליים.
אלכס עוז מאגודת חובבי הפרפרים זיהה לי אותו בתור IDAS BLUE – (בלטינית – Plebejus lidas) . הוא קרוב של כחליל ניקול, שמרחף בחרמון.
אם אתם מתכננים טיול לטוסקנה ורוצים לבקר במעינות חמים, יש כמה המלצות מקסימות באתר של דלית.
התמונות צולמו בבניו ויניוני, ביום ראשון שקט – 29.7.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
דרדר נמוך – Centaurea pumilio
כבר כתבתי פעם שאפילו לים אני יורדת בשביל למצוא פרחים…
היום אני מציגה בפניכם את אחד הצמחים הנדירים בארצנו. הוא פורח אך ורק בחוף הכרמל – בין חיפה לעתלית, בערך.
בעולם הוא גדל גם בחופי מצריים ולוב – אבל שם, כמובן, מצב שמירת הטבע הוא לא מזהיר (מי מסתכל על שמירת טבע, כשמצב שמירת חיי אדם שם הוא בזבל?) – ולכן, אם אנחנו לא נשמור על המין הזה – הוא צפוי להכחד.
ישנו מין קרוב הגדל בחופי טורקיה, כרתים וקפריסין. פגשתי אותו פעם אחת, בעיר Side (סידֶה) בטורקיה.
שילוב הדרדרים והים נפלא בעיני, ולא הפסקתי לצלם… כתוצאה מזה אני יושבת כבר יומיים ומנסה להחליט מהן הזויות היפות יותר, ומהן התמונות המוצלחות יותר – מתוך המאתיים (בערך) שצלמתי!
גביע הפרח מקסים גם הוא – הגלדים הללו יפהפיים בעיני. הניצנים נראים כמו ביצים חביבות… רק שהם קוצניים 
הדרדר הזה פורח בשלל גוונים בין לבן לורוד – קבצתי פה כמה בגוונים שונים, כדי שאפשר יהיה להעריך את הרבגוניות:
מאד שמחתי לראות שהחוף היה מלא במאות דרדרים פורחים!
הכרמל ברקע, הים מאחורי והחוף מלא פרחים!
רגע, הים מאחורי? למה מאחורי? הפרחים, בין חלוקי האבן, עם הים – כל כך נפלאים!
אני ממליצה לכולם לצאת להליכות בחוף הים! נר הלילה פורח, העדעד הכחול פורח, ויש עוד הרבה מציאות!
גם חרקים חשבו כמוני. דבורים אספו צוף ואבקה מהדרדרים,
נמפית החורשף התיישבה על הפרט הגדול ביותר שראינו בשטח – כדור דרדרים ענקי ופורח!
ואפילו רפרף הדבקה לא נח, אלא רפרף מסביב לפרחים בהתרגשות.
התמונות צולמו בחוף חיפה, בתאריך 30.4.2012
מוזמנים כתמיד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
דרדר ססגוני – Centaurea triumfettii
עונת הפריחה מסתיימת באופן רשמי, ועכשיו זו עונת הפריחה במרומי החרמון.
ביום חמישי טיילתי בחרמון במסגרת השתלמות רת"ם, ובין שאר הפרחים המיוחדים שפגשתי – היה גם הדרדר הזה: דרדר ססגוני
דרדר ססגוני דומה למדי לדרדר הכחול, אבל הפרחים ההקפיים שלו דלילים יותר מאילו של הכחול; והפרחים במרכז – מקבלים צבעים שונים, סגול עם צהוב, כחול ולבן.
הפרחים במרכז אילו הפרחים הפוריים, והם יופרו ויעמידו את הדור הבא. הפרחים ההקפיים הגדולים הם פרחים עקרים ונועדו ליופי – למשוך את החרקים אל הפרח.
כמו הדרדר הכחול, גם הדרדר הססגוני איננו קוצני. וזאת בניגוד למיני דרדר אחרים שהצגתי בעבר.
הוא נמוך מאד – צמוד קרקע, כמו הרבה פרחים אחרים בחרמון, וזאת בגלל הרוחות העזות בהר.
הוא משתלב מצוין עם האליסון החרמוני שפורח בצהוב:
הדרדר הססגוני גדל ברום של 1500-2400 מטר, בהרים במזרח התיכון. החרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו – כלומר, הנקודה הדרומית ביותר בעולם בה אפשר לפגוש אותו.
את התמונות צלמתי במרומי החרמון, בעיקר בגבעות הקרב אבל לא רק שם; בתאריכים:
2.6.2011
14.5.2010
15.5.2008
24.5.2007
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
מתאים לי כאן השיר הזה:
דרדר גדול-פרחים – Centaurea crocodylium
הפרח שלי היום הוא פרח גדול, יפה, נפוץ ומרשים.
ואני די בטוחה שראיתם אותו לצד הדרך, או פגשתם בטיול – אם טיילתם בחודש האחרון בין השפלה לחרמון
הדרדר גדול-הפרחים נקרא כך כי באמת, הפרחים שלו גדולים ויפים.
כל תפרחת (זוכרים? משפחת המורכבים!) מורכבת מפרחים יפים, גדולים וורודים בהקף – שמשתלבים נפלא עם פרחים קטנים יותר ולבנים במרכז. והגודל שלה הוא בערך חמישה ס"מ.
הפרחים הגדולים הורודים הם בעצם פרחים עקרים! אין להם אברי רביה, והם בעצם שלט פרסומת, שקורא לחרקים לבוא אל הפרחים הפוריים – הלבנים, הקטנים יותר.
אני מאד אוהבת גם את הניצן של הדרדר. בניגוד לדרדר הכחול המוכר, לדרדר הזה יש קוצים – הגביע של התפרחת קוצני למדי.
אבל שאר הפרח אינו קוצני כלל, וזה מבדיל אותו מקוצים אחרים במשפחת המורכבים – שאצלם לפעמים הגבעול, העלים ואפילו התפרחת עצמה – קוצניים גם הם.
דרדר גדול פרחים פורח בערך בין פסח לשבועות, באיזורים הים תיכוניים – מהשפלה ועד לחרמון. הפרחים אוהבים לגדול ביחד, והרבה פעמים אפשר למצוא מקבצים גדולים ומרנינים של הדרדרים הללו.
בתמונות הבאות אפשר לראות דבורה עומלת על פרח דרדר, ומשמאל – דרדר עמוס אקריות אדומות, שהן יצורים זעירים ממשפחת העכבישאים.
התמונות צולמו:
1.5.2010 ברמות מנשה
27.4.2011 בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א
30.4.2011 לאורך כביש 38 לא רחוק מבית שמש
21.5.2011 ליד מבצר המונפורט בגליל העליון המערבי.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
אני? סטייליסטית?
אני יותר בלגניסטית מסטייליסטית – כל מי שמכיר אותי יכול להעיד על זה
ולכן הופתעתי לקבל את פרס הסטייל – לא פעם ולא פעמיים, אלא שלוש פעמים, משלוש בלוגריות פעילות ומוכשרות בבלוגיה:
ענבלית
הלב מזהב
פיית המרציפן
רגע אחרי הסגירה:
עוד שתי בלוגריות מצאו לנכון להעניק לי את פרס הסטייל, ואני רוצה להודות גם להן –
גל1אור2
גלשי
אז ראשית כל, תודה רבה לכן! ריגשתן אותי מאד, במיוחד לאור העובדה שאני רק קוראת מזדמנת אצלכן.
לפי ההוראות, אני צריכה לספר לכם כעת שמונֶה עובדות שאתם לא יודעים עלי.
אני מאד אוהבת את סדרת ספרי נרניה של ק.ס. לואיס, קראתי אותה המון פעמים – גם באנגלית וגם בעברית.
אני מאד אוהבת את הסיפורים הקצרים של או. הנרי, ואחד הסיפורים המוצלחים ביותר לדעתי הוא "אביב לפי התפריט" – "Springtime A La Carte"
אני מאד אוהבת את סדרת הקומיקס "אסטריקס" הצרפתית. קראתי את כולה באנגלית. אולי יום אחד אני אלמד צרפתית בשביל לקרוא אותה במקור…
יש לי חתולים מכל המינים האפשריים: נקבה, זכר וג'ינג'י
התגייסתי לפני גיל 18 – והגעתי בצבא לדרגת רב-סמל
מבין מחלקת העופות, החביבים עלי הם דורסי הלילה – ולצערי, עד היום פגשתי ארבעה בלבד: כוס, תנשמת, לילית מצויה, והמיוחד מכולם – Great Horned Owl, בפארק ילוסטון לפני 12 שנים.
יש לי אוסף של הסרטים הקלאסיים המצוירים של דיסני – אני מאד אוהבת אותם. זה אוסף שלי, לא של הילדים…
אני מאד אוהבת את טריני וסוזאנה, ואת התכניות שלהן ב-BBC. והשבוע נודע לי שהן עומדות להגיע לארץ!!
עכשיו אני אמורה לבחור שמונָה בלוגים, ולהעביר אליהם את הפרס… אבל את זה אני מעדיפה לא לעשות – אני משאירה את השרביט פתוח, וכל מי שמעוניין בפרס, מוזמן בשמחה לכתוב שאני העברתי אליו את הפרס.
במקום זה, אני אספר לכם קצת על התמונות שצרפתי לרשימה – בחרתי שמונה תמונות, כי הפרס הזה עובד על שמיניות…
התמונות שלי, לפי הסדר:
סנאי דגלאס – שצלמתי בפארק יוסמיטי, 8/2009
פריחה של ליבנה רפואי – עץ מקסים, שצלמתי במצודת נמרוד, 5/2008
שפירית אדומה שצילמתי בפארק כפר סבא, 7/2008
חרחבינה מכחילה – קוץ עם צבע נפלא, שצלמתי בבני ציון, 4/2010
אנפה ארגמנית – תמונה יחידה של ציפור יפהפיה, נדירה וחששנית שצלמתי בחצבאני, 5/2010
כוכבנית משתנה – פטריה ממשפחת פטריות הכרס – היא נראית כמו כדור, ואחרי שהיא מתפוצצת ומפזרת את הנבגים – נשארת כוס כוכבית יפה. צלמתי במירון, 3/2007
דרדר ססגוני ואליסון חרמוני – זר צבעוני מהחרמון, 5/2010
זנב-סנונית נאה – אחד הפרפרים היפים והבולטים בארצנו. שמורת פורה, 2/2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
דרדר כחול – Centaurea cyanoides
חם… חם… אין כוח לחשוב… אני רוצה גשם… אני מתגעגעת לחורף… קצת גשם, טמפרטורות הגיוניות יותר… סיבה טובה ללבוש סוודר…
וכיון שאין שום סיכוי לחורף בימים הקרובים – למרות שכבר התחילה פריחה מבשרי הסתיו: חצבים וחבצלות החוף פורחים כבר – אני נאלצת להסתפק בתזכורת יפהפיה לחורף: הדרדר הכחול.
כבר הצגתי כמה מדרדרי המדבר, אבל הדרדר הזה גדל באיזור הים-תיכוני, הוא אינו קוצני – והוא כחול… כחול נפלא. הצבע שלו פשוט מהפנט.
לפי הספרות, הדרדר הכחול פורח בחודשים מרץ עד מאי. כרגיל, הפרחים לא קראו את הספרות – ולכן אני פגשתי דרדרים כחולים גם בפברואר בכרמל – ואפילו בינואר, ביער כוכב יאיר.
הדרדר הכחול הוא מין בעל תפוצה מוגבלת: הוא גדל בישראל, בסוריה, בלבנון ובקפריסין.
השם הלטיני של הדרדר – Centaurea – הוא קנטאור! תשאלו מה הקשר לקנטאור מהמיתולוגיה היוונית? ובכן, כירון הקנטאור היה מפורסם בבקיאותו בחכמת הרפואה של הצמחים – ובצומח באופן כללי – ולכן קראו לפרח הזה על שמו.
שם המין – cyanoides – פירושו פשוט "כחול". הלא אי אפשר להתכחש לכחול הזה. מגווני הכחול הנפלאים ביותר.
הדרדר הכחול נקרא בעבר בטעות "דגניה" או "דגנית" – בגלל הדמיון שלו לדרדר אחר, שגדל באירופה, גם הוא כחול פרחים, והוא גדל בעיקר בשדות הדגן. אבל הדרדר שלנו אינו גדל בשדות מעובדים – זהו מין אחר.
הדרדר הכחול הוא חד-שנתי, כלומר – נובט מזרע, פורח, נובל, מוציא פרי, מפיץ זרעים – ומת. כך כל שנה מחדש.
ישנו מין דומה מאד לדרדר הכחול, שהוא רב שנתי וגדל בחרמון. שמו דרדר ססגוני, ויום אחד אני אגיע גם אליו.
התמונות צולמו בהמון מקומות… בואו נראה…
7.3.2006 – ברמות מנשה,
31.3.2007 – באיזור רקית בכרמל,
15.3.2008 – בנחל קטלב בהרי יהודה
12.4.2008 – ברמת הנדיב ליד זכרון יעקב
14.3.2009 – בנחל קטלב בהרי יהודה
9.4.2009 – באיזור רקית בכרמל
27.2.2010 – ביערות כרמיה בכרמל
9.3.2010 – בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א
20.3.2010 – בנחל קטלב
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
דרדר החרחבינה – Centaurea eryngioides
הדרדר הרביעי והאחרון (לעת עתה) בסדרת הדרדרים, הוא דרדר יפהפה, גדול ומרשים: דרדר החרחבינה.
חרחבינה, למי שרוצה לדעת, היא קוץ ממשפחת הסוככיים, שצבעו סגול-כחלחל. שמה בלטינית – Eryngium, ולכן השם העברי של הדרדר הזה הוא תרגום מדויק של השם הלטיני (Centaurea eryngioides).
ולמה דרדר החרחבינה? כנראה הצמח הזכיר למגליו את החרחבינה.
מבחינת צבעוניות, דרדר החרחבינה הפוך מהדרדר המצרי: הפרחים בתפרחת הם ורודים, והמאבקים – צהבהבים בהירים.
לדרדר הזה יש פריחה גדולה ומרשימה – קוטר הפרחים מגיע לששה ס"מ. הם בולטים מאד, ונראים נפלא על רקע הסלעים, גם אם הם גדלים בתוך שיח (למשל, של ערטל מדברי, פה למעלה)
לדרדר הזה יש גם גבעולים ארוכים, כמעט חסרי עלים. הוא צומח באיזורים סלעיים, בסדקי הסלעים.
אנחנו פגשנו בו ליד בור חמת. בור חמת הוא בור מים מהתקופה הישראלית הקדומה, ששופץ בראשית שנות ה-80, וכיום אפשר להתרחץ בו. צלמתי אותו ברשימת הזריחה בנגב.
התמונות צולמו מסביב לבור חמת, שעל כביש 171 – מקום יפהפה, שפורחים בו דברים מאד מיוחדים; בתאריך 24.4.2010
שימו לב גם לניצנים של הדרדר הזה, שנראים כמו חרוזים מיוחדים (רק הקוצים מפריעים קצת לשימוש הזה…)
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.
דרדר הערבות – Centaurea ammocyanus
הדרדר השלישי בסדרת הדרדרים שלי הוא צמח שרוע, חד-שנתי, בעל פרחים קטנים למדי – בקוטר של כ-2 ס"מ.
כך נראה הצמח השלם – שרוע ומפוזר על הקרקע, שולח זרועות לכל עבר.
זהו דרדר הערבות – קטן ועדין, אבל חינני מאד. הוא גדל בהר הנגב.
השם "דרדר" הוא שם תנכ"י – בתנ"ך נזכר הדרדר כשם לעשב-רע, הצומח בשדות:
בעת הגירוש מגן עדן, אלהים מסביר לאדם וחווה שיהיה לו קשה לגדל אוכל בשדות: "וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ" (בראשית, ג' י"ח)
ואילו הושע, באחת מנבואות הזעם שלו אומר: "קוֹץ וְדַרְדַּר, יַעֲלֶה עַל-מִזְבְּחוֹתָם" (הושע, י' ח')
אך המקרא אינו מתכוון לסוג מסוים, אלא משתמש בשם "דרדר" כשם נרדף לקוץ, או שם כולל לצמחים קוצניים. שימוש זה קיים גם בימנו.
בניגוד לשאר הדרדרים של הסדרה הזו, דרדר הערבות הוא חסר קוצים. בזה הוא מזכיר, למשל, את הדרדר הכחול המוכר.
התמונות צולמו בבורות לוץ, 24.4.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.
דרדר מצרי – Centaurea aegyptiaca
הדרדר השני בסדרת הדרדרים שלי הוא דרדר מצרי.
דרדר מצרי נקרא כך – כי הוא הוגדר לראשונה במצרים. העלים שלו כלל אינם קוצניים – רק עלי המעטפת העוטפים את התפרחת (זוכרים? משפחת המורכבים) – קוצניים. והקוצים הללו אימתניים למדי…
הדרדר המצרי הוא בן-שיח, כלומר שיח נמוך ומעוצה בבסיסו, שגבהו מגיע ל-20-25 ס"מ.
צבע הפרחים שלו מעניין: בתפרחת, הפרחים לבנבנים-צהבהבים, אבל בתוכם עולה צינור האבקנים, שהוא בגוון בורדו-אדמדם. התוצאה מאד מעניינת לטעמי.
לאחר הפריחה, הפירות שלו נראים קצת כמו צמר-גפן-סוכר, שתקעו בו קוצים חדים:
בארץ, אפשר למצוא את הדרדר המצרי במדרונות סלעיים בנגב. בעולם הוא פורח בצפון אפריקה, ובדרום מערב אסיה.
התמונות צולמו ב-24.4.2010, בבורות לוץ ובמצפה חגי (ליד שדה בוקר)
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.
דרדר המדבר – Centaurea pallescens
אני מתחילה סדרת רשימות על דרדרים מהמדבר: סדרת "דרדר במדבר". והראשון בינהם – באופן מפתיע, שמו דרדר המדבר!
דרדר המדבר פורח… במדבר! והוא נפוץ למדי בכל צפון הנגב ובאיזור ים המלח. הוא פורח גם בדרום הנגב, אך שם הוא פחות נפוץ.
כמו החורשף הנאה, גם דרדר המדבר שרוע על פני הקרקע, ולא מתרומם. למה להשקיע אנרגיה בהרמת גבעול במדבר? קל יותר להתפשט על הקרקע, לספוג פחות מקרינת השמש.
הדרדרים שאני צלמתי – כולם צהובים – אפילו צהוב חיוור. אבל ישנם דרדרי מדבר שצבעם ורוד-סגלגל.
יובל ספיר מוסיף: זהו צמח עם שונות גדולה. יש מופעים עם פרחים צהובים ויש עם פרחים ורודים-סגולים, יש שרועים ויש זקופים. יש עם עלים תמימים ויש עם עלים גלוניים.
שימו לב לתמונה מעל – על עלה הדרדר עומד פשפש. שאלתי בפורום שמירת טבע, וWeinman – שהוא מומחה לחרקים – ענה לי שזהו פשפש ממשפחת הרכנפים, מהסוג Adelphocoris,
הנה הוא מקרוב:
לדרדר יש פרחים קטנים יחסית, בקוטר של כ-2 ס"מ; והוא הפחות-מרשים מבין הדרדרים שעוד יבואו…
התמונות צולמו בחולות משאבים, בתאריך 24.4.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.
ובלי קשר:
בשבת הקרובה, אנחנו מתכננים לחזור להר מירון – לפגוש סחלב מדהים ומיוחד ששמו רצועית הגליל.
אם מישהו מקוראי הבלוג מעוניין להצטרף – לטיול בדרגת קושי משפחתית, לפגוש פרחים מיוחדים באחד המקומות היפים ביותר בארץ – אתם מוזמנים לשלוח אלי מסר!
פרחים, פרפרים וכל מיני 