קצת על טקסונומיה

בבלוג שלי, בתור בלוג שעוסק בעיקר בבוטניקה, אני משתמשת הרבה במושגים כמו "מין" לעומת "סוג", "משפחה" לעומת "מחלקה" ועוד… פה ושם אנשים שואלים אותי בתגובות על ההבדל, או משתמשים באופן לא מדויק במושגים – אז החלטתי לנסות לערוך מעט סדר. לכן, הרשומה הזו היא יותר בסגנון הרצאה (עם הדגמות), אני מקווה שתהנו גם ממנה.

page03

מה היא טקסונומיה? טקסונומיה היא מיון כל האורגניזמים החיים, כדי שנדע להבדיל ביניהם, ולדעת מה אנחנו רואים.
אנחנו יודעים שבתנ"ך מוזכרים שמות של בעלי חיים וצמחים, רק לרוב ללא תיאור. ביוון העתיקה היו חיבורים שתארו את החי והצומח, ולפחות אחד מהם שרד עד היום.
מחיבורים אילו אפשר להבין שגם בעת העתיקה אנשים ראו "חמור" ו"סוס" וחשבו שהם יצורים שונים, אבל קרובים זה לזה.

page_animals

את קפיצת המחשבה הגדולה עשה המדען קארל פון לינה – הידוע גם בשם לינאוס – שבמאה ה-18 החליט לסדר את הנושא, ובעצם אנחנו משתמשים בערך בשיטה שלו, ובהרבה מההחלטות שלו עד היום. לינאוס קבע את יחידת הבסיס: מין.

page_ophrys

מין זו קבוצת אורגניזמים בעלי תכונות דומות, שמסוגלים להתרבות – וליצור דור המשך פורה.
בעזרת השיטה של לינאוס, אנחנו מבינים ש"חמור" ו"סוס" אינם בני אותו מין, כי אמנם הם מסוגלים להתרבות – אך הפרד אינו פורה.
לינאוס עבד בעיקר על עולם הצומח, אך הרעיונות שלו הורחבו לכלל עולם החי. הוא הניח את הבסיס לתורת האבולוציה. הוא בדק צמחים לפי אברי המין שלהם (אבקנים וצלקות) ולפי המבנה של הפרח – כלומר, לפי התכונות המורפולוגיות.
כיום הרעיונות שלו הורחבו ומשתמשים במחקר גנטי על מנת לבדוק את האורגניזמים השונים.
אם כך, אילו המושגים שאנחנו משתמשים בהם כיום: 

על-ממלכה – Domain – Regio –  עולם החי מתחלק לשלוש על-ממלכות: 2 על-ממלכות של חידקים, שהם יצורים חסרי גרעין (כלומר, אין להם גרעין בתא) ועל-ממלכת האיקריוטיים – (בעלי גרעין) שכוללת את רוב האורגניזמים המוכרים לנו, ובהם אני אתמקד בהמשך. 

page02

ממלכה – Kingdom – Regnum – את על-ממלכת האקריוטיים אנחנו מחלקים לכמה ממלכות. אילו שמעניינות אותי בבלוג הן ממלכת החי וממלכת הצומח. ממלכות נוספות הן ממלכת הפטריות, ממלכת החד-תאיים וממלכת אצות.
הנה מספר דוגמאות מממלכת הצומח: 

page_plants

מערכה – Phylum – Divisio – במקרה זה ניתנו שמות שונים בבוטניקה – Divisio ובזאולוגיה –   Phylum, אבל מדובר על אותה רמת חלוקה.
כאן אנחנו מחלקים את הממלכה שאנחנו מתמקדים בה לפי מאפיינים בסיסיים למדי. למשל: מערכת פרוקי הרגליים, כוללת את כל החרקים, העכבישים, הסרטנים, העקרבים ועוד.
בצומח אנחנו מחלקים את הממלכה לשתי מערכות – וכדי לא להכנס ליותר מדי מושגים, אגיד שיש מערכה של טחבי-כבד, ומערכה שכוללת את כל השאר. 

מחלקה – Class – Classis – החלוקה נעשית מעט יותר מדוייקת: מחלקת העופות, מחלקת הזוחלים ומחלקת היונקים הן כבר חלוקות הגיוניות ומוכרות לנו בממלכת החי.
בממלכת הצומח אנחנו מחלקים את הצמחים (באופן גס) לחד-פסיגיים ודו-פסיגיים. הפסיג הוא העלה הראשוני של הצמח – כשזורעים זרע ויוצא ממנו העלה הראשון. יש צמחים שמוציאים עלה אחד, כלומר – חד פסיגיים; ויש כאילו שמוציאים שניים – כלומר, דו-פסיגיים.
הנה נבט של תורמוס ההרים – ממחלקת הדו-פסיגיים. הפסיגים הם העלים הצמודים לקרקע.

והנה כמה דוגמאות ממחלקת העופות

page_birds

סדרה – Order – Ordo – קבוצת צמחים (או בעלי חיים) שיש להם אב קדמון משותף.
למשל, בממלכת החי – סדרת הפרפראים כוללת פרפרים ועשים;
ובממלכת הצומח – הנה לדוגמא פרחים השייכים לסדרת האספרגיים:

page_asparagales  משפחה – Family – Familia – כל סדרה מתחלקת למשפחות, בהן אפשר לראות את הדמיון.
בסדרת הפרפראיים ניתן למצוא את משפחת הכחליליים ומשפחת הנימפיתיים.
בצומח, המשפחה החביבה עלי, כידוע לקוראי הבלוג, היא משפחת הסחלביים:

page_orchispage_orchidaea

סוג – Genus – המשפחה מתחלקת לסוגים שונים. למשל, במשפחת הסחלביים אפשר למצוא את הסוגים סחלב ודבורנית. במשפחת הנוריתיים – נורית, כלנית, ודמומית. הנה לדוגמא נציגים מהסוג מרווה

page_sage

מין – Species – זו היחידה הבסיסית. היום כבר לא מאפיינים מינים לפי המורפולוגיה (מראה האורגניזם ותכונותיו הפיזיות), כי אם לפי הגנטיקה(DNA).
הדבר המרשים הוא, שהמיון המתקבל בשתי השיטות דומה.
ישנם מינים שונים בסוג שקשה להבדיל ביניהם במבט ראשון, למשל בסוג זהבית

page_zehavit

וישנם מינים שנראים מספיק שונים, למשל חורשף

page_חורשף

לכאורה כאן אפשר היה לעצור… אבל יש מקרים שבהם החלוקה מתעדנת יותר.
למשל, ההבדלים בין צבעוני ההרים שגדל בהרים – לעומת זה שגדל במישור החוף, גרמו לבוטנאים להגדיר את צבעוני ההרים של מישור החוף בתור תת מין נפרד – צבעוני ההרים, תת מין השרון.

page_tulip_mountain

יש מקרים שבהם ההבדלים לא מצדיקים אפילו להכריז על הצמח כתת מין נפרד – ואז אומרים שזהו זן שונה. למשל, כלנית מצויה – מופיעה בשלל צבעים – זן אדום, זן לבן, זן סגול וכולי.
גם כאשר מתרבתים צמחים, ומשנים תכונות באופן מלאכותי – מדברים על "זנים תרבותיים" ולא על מינים שונים. 

page_anemone

לסיכום הנושא: כשאני מציגה בבלוג פרח, אני משתדלת לכתוב את השם המלא שלו, כלומר – הסוג והמין: "דרדר כחול" או "רצועית הגליל".

דרדר כחול

בבלוג שלי הצגתי סוגים שונים מאותה משפחה. למשל: איריס, צהרון, כרכום וסייפן  – הם סוגים במשפחת האיריסיים.

page_iris_family

וגם מינים שונים מסוגים מסויימים. למשל: פשתנית משולשת, פשתנית יפו, פשתנית ארם-צובא ופשתנית זעירה – הם מינים בסוג פשתנית, ממשפחת הלועניתיים.

פשתניות

מקווה שנהניתם, ושההרצאה הזו לא היתה מסובכת מדי, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
את התמונות כולן צלמתי בשנים 2007-2013, וערכתי לקולאז'ים.

בכתיבת הרשומה הזו נעזרתי במקורות הבאים –

  • האנציקלופדיה של החי והצומח, בעריכת עזריה אלון
  • המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, מאת פרופ. נעמי פינברון-דותן ופרופ. אבינעם דנין
  • לקסיקון מפה לצמחי ישראל, מאת פרופ. אבי שמידע
  • הרצאה בנושא סיסטמטיקה, של ד"ר יותם ציפרברגר, מתוך יום עיון בגן הבוטני בירושלים, 23.5.2012
  • ערכים בנושא בויקיפדיה (באנגלית) – משם גם האיור המקורי (שהוספתי לו עברית)

למי שמעוניין בקריאה נוספת, אני ממליצה על שתי הרשומות הבאות בבלוג של עמיר ויינשטיין – טקסונומיה אנטמולוגית, חלק א' וחלק ב'

page_blue

מודעות פרסומת

68 מחשבות על “קצת על טקסונומיה

  1. אצתי רצתי לקרוא את הרשמה בתקווה שעכשיו סופסוף אוכל לדעת באיזו מילה להשתמש כשצריך: מין/סוג וכו'. הסברייך מלומדים ואף מפשטים את העניין ככל האפשר להדיוטות כמוני. אולם יצאתי יותר מבולבלת… 🙂 הבנתי שזה מסובך מדי בשביל רוב האנשים, וכנראה נמשיך לטעות…

    אהבתי

    • דווקא קיויתי שהצלחתי להסביר…
      זה לא מסובך, צריך רק להתרגל למונחים.
      אני אנסה שוב: "סוג" – זה שני פרחים שונים. למשל, כלנית, נורית ופרג הם סוגים שונים של פרחים.
      "מין" זו דרגת קרבה גדולה יותר, למשל – נורית אסיה, נורית הלב ונורית המים הם מינים שונים של נורית.

      אהבתי

  2. כתמיד מעניין לקרוא את דבריך. תודה על הפוסט המפורט (מילולית וויזואלית) ועל "עשיית הסדר".

    אהבתי

  3. עננת , קטונתי, רשומה מהממת!!! ההסברים התמונות, הקולאז'ים הנהדרים.. מקסים ביותר..
    זאת רשומה שאני מכניסה לקובית המומלצים שלי בבלוג.. ואני עוד אחזור אליה ללמוד ממנה עוד ועוד..
    תודה על המידע ♥

    אהבתי

  4. כותב NNN FOX קודם כל תמונות יפות והסברים מאלפים!, חוץ מזה, עננת,
    בעקבות רשומה זאת בדקתי בויקיפדיה, בעברית, ומצאתי: 1]סווג של הצמחים, לעוד מערכות אחדות,
    למשל שרכאים, [צמחים וסקולאריים חסרי פרחים] 2] חלוקה של האצות ל3 ממלכות:
    פרוטיסטה [חד תאיים אוקריוטיים,בעלי גרעין תא.] חידקים [אצות כחוליות] וצומח.
    שאלה, באיזו ממלכה מסוגים את החזזיות? [שלוב של פטרייה ואצה].

    אהבתי

    • תודה לך.
      אכן, חלק מהאצות שייכות לממלכת הצומח, חלק לאחת מעל-ממלכות חסרי התא – וחלק לממלכה משלהן. לא רציתי לפרט על זה כדי לא לסבך את ההרצאה יותר מדי – ממילא אני מתמקדת כאן בעיקר בעולם הצומח.

      למיטב ידיעתי, חזזיות מסווגות כחלק מממלכת הפטריות. יכול להיות שיש יוצאות דופן.

      אהבתי

  5. הרצאה מאלפת. נהנתי לקרוא ולהבין מעט יותר.
    תודה להשקעה הגדולה. וצילומים נהדרים. צריכה ללמוד איך להכיל כמה יחד.
    מאוד מעריכה.

    אהבתי

    • תודה רבה 🙂
      את הקולאז'ים אני בונה בעזרת תכנה חינמית שהורדתי – ששמה Photoscape.
      גם Picasa יודעת להכין קולאז'ים – שם יש פונקציה ליצירת קולאז'ים אוטומטיים.

      אהבתי

  6. רשומה מצויינת!
    בתור בוגרת ביולוגיה הכרתי את המונחים, אם כי בלימודים השתמשנו בהם בעיקר בזואולוגיה. משיעורי בוטניקה אני זוכרת רק שציירנו עגבניה מבפנים.

    אהבתי

  7. תודה לך על הרשומה המאלפת/מעלפת, אם אוהבים את זה מספיק לומדים מהר מאד להבחין בין המונחים,
    תודה גם על הצילומים המופלאים…..העבודה היתה שווה, כל הכבוד!!!
    תמי.

    אהבתי

  8. סליחה, "טקסונומיה היא מיון כל האורגניזמים החיים…"
    רב-מילים:

    הסבר מלא למילה טַקְסוֹנוֹמְיָה שֵם נ'

    [טקסו- (=סדר, מיוונית)+-נומיה]
    1. ביולוגיה ענף בביולוגיה העוסק במיון ובסיווג של צמחים ושל בעלי חיים על-פי דמיון מבני, מוצא משותף וכד'.
    ********************************************************************************************************************
    וגם

    2. תורת המיון, עקרונות המיון המדעי; מיון וסיווג שיטתי (של תופעות, נושאים וכו').

    אהבתי

    • תודה, וברוך הבא לבלוג.
      טקסונומיה מסווגת גם פטריות, חידקים, אצות ועוד אורגניזמים שאינם "צמחים ובעלי חיים" – ההגדרה הראשונה כבר מזמן איננה מדוייקת.
      ואכן, השיטה הבינומית הורחבה מאז ימי לינאוס לנושאים נוספים – לא רק לעולם החי, אלא גם לתחומים נוספים, תופעות ועוד.

      אהבתי

  9. אני חסיד גדול מאד של טקסונומיה. לדעתי הם היא חסרה התמונה אינה מושלמת.
    צילומים נהדרים עננת.

    אהבתי

  10. נהנתי
    צורת ההגשה ברורה ומפשטת את התמונה הכוללת
    מצפה לקרוא את הבלוגים הנוספים
    מרים
    נ.ב. האם יש גם מגדיר לשחלבים? הכונה לתרבותיים?

    אהבתי

    • תודה 🙂
      אני לא כ"כ מכירה צמחי תרבות, אני יודעת שיש לפחות ספר אחד בעברית על גידול סחלבים. אני בטוחה שיש גם ספרים על מינים וזנים של סחלבים תרבותיים.
      יש משתלות שמתמחות בסחלבים, אפשר אולי להתייעץ איתן.

      אהבתי

  11. תודה על התזכורת, עננת.
    ידעתי כנראה חלק מהמבנה ההירארכי הזה, אבל חלקים ממנו שכחתי.

    המשך שבוע מוצלח לך 🙂

    אהבתי

      • אל תשכחי שלמדתי ביולוגיה מוגבר לבגרות (5 נקודות), כולל כמובן הגדרת פרחים. אז חלק מוכר, ואפילו זוכר מזה די הרבה, יחסית.
        רק שבצמחים ההגדרה למין מעט לא ברורה, ויש תת מינים, זנים וכד', שמבלבלים (במיוחד למי שלמד את זה לפני כ-30 שנה..)
        🙂

        אהבתי

  12. הרצאה נהדרת. ואכן , כמו עופר אני זוכרת חלוקות שעשו מורי לביולוגיה בשיעורי הבוטניקה. יש לציין שהן לא היו מפורטות עד כדי כך. אני משערת, או מקווה, או חולמת והוזה שפעם בעתיד הרחוק, שאני כבר לא אהיה חלק ממנו , הבוטניקה תרד לפירוט כל כך רב עד שתעניק שמות לכל פרט בודד. את לא חושבת שיהיה כיף להסתובב למשל בעמק המוות עם חברים לעצור ולהכיר ולזהות ולהכריז: הנה משה. שמעתי עליך כל כך הרבה, נעים להפגש פנים אל פנים?
    אני חושבת שיהיה כיף :). כיווןן שמשה הלז לא יפרח, כמובן , זמן רב, נקרא לכל פרח שצומח מאותו שורש, פקעת, שיח בודד – משה. ובא שלום על ישראל.
    אם את קוראת את כל זה הרי שאת הרבה יותר סבלנית משחשבתי :))))).

    אהבתי

    • בטח שאני קוראת הכל, במיוחד כשזה תגובה ממך 🙂
      בעיקרון, אם זה עץ או צמח רב-שנתי, אז בסדר – אפשר לתת שמות אישיים. אבל מה תעשי למשל עם שדה של סביונים? הם חד-שנתיים, ויש מליונים מהם – כל שנה כל המליונים הללו מתים, ומהזרעים שלהם נולדים מליונים חדשים, אחרים…

      אהבתי

  13. רשומה מעשירה ומעניינת מאוד. ההסבר קצר וברור והרבה תמונות מקסימות.
    אהבתי מאוד, תודה על ההשקעה.

    אהבתי

  14. פינגבק: סיכום 2013 בתמונות | פרחים, פרפרים וכל מיני

  15. פינגבק: קשת לפורים | פרחים, פרפרים וכל מיני

  16. פינגבק: בקיה דקת-עלים – Vicia tenuifolia | פרחים, פרפרים וכל מיני

  17. פינגבק: איך מבדילים בין סתוונית, כרכום וחלמונית? | פרחים, פרפרים וכל מיני

  18. פינגבק: צבעוני המדבר – Tulipa systola | פרחים, פרפרים וכל מיני

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s