ושוב אני חוזרת אל פרח שכתבתי עליו בעבר – צמרורת בואסייה
הצמרורה היא פרח נהדר ממשפחת הזיפניים, שצבעו תכלת שובה-לב. רק תראו כמה הוא נהדר על רקע השמים, כשמסתכלים עליו מלמטה:
בארץ גדלים שלושה מינים של צמרורה. כולם מתרכזים באיזורי השבר הסורי-אפריקני –
הצמרורה האפריקנית גדלה בעיקר בערבה – מאילת ועד ים המלח. אותה טרם פגשתי.
לפני 5 שנים פגשתי באילת את צמרורת אהרנברג, (בתמונה הבאה) שהיא מין סודני נדיר. היא קטנה למדי והיא פורחת בעיקר באיזור אילת.
צמרורת בואסייה היא ללא ספק היפה והמרשימה בין השלוש.
צמרורת בואסייה היא אנדמית לאיזורינו – כלומר, תפוצתה העולמית היא רק בבקעת הירדן. בין הגלבוע לים המלח.
בטיולנו האחרון לנחלים תלכיד-פיראן בבקעת הירדן פגשנו הרבה צמרורות. בתמונה הבאה אפשר לראות את מפתח נחל תלכיד מאחורי הצמרורה. זה הקניון בו ירדנו במסלול:
בתמונה הבאה, לעומת זאת, צלמתי צמרורה מהתצפית בראש המסלול. ההרים ברקע הם הרי הגלעד, בממלכת ירדן.
הפעם שמתי לב גם לבעלי חיים על הצמרורה. ברשימה הקודמת על הצמרורה, סיפרתי על האבקת זמזום, ועל הדבורים הגדולות המאביקות את הצמרורה.
הפעם גיליתי שהצמרורה היא פונדקאי לעש נחמד שאני כבר מכירה:
זהו, כמובן, הדובון היפהפה שהצגתי בבלוג ממש לא מזמן. ראיתי כמה וכמה דובונים נחים על הצמרורה. האחד הזה הרשים אותי בדוגמא היפה במיוחד על גבו:
הופתעתי לראות גם את הדובון הזה – שהפיגמנט האדום חסר לחלוטין בכנפיו. שאלתי לגביו, אך לא קבלתי תשובה. אני משערת שזהו דובון יפהפה שיש לו בעית צבע.
התרגשתי למצוא גם את הזחלים של הדובון היפהפה מטיילים להם על הצמרורה, ונהנים מהעלים:
הצמרורות הללו הן פרחים יפים ומיוחדים. אני בהחלט מקווה לפגוש גם את הצמרורה האפריקנית.
את התמונות צלמתי בבקעת הירדן, בנחלים תלכיד-פיראן בתאריך 30.1.2015
את צמרורת אהרנברג צלמתי באילת, בתאריך 15.3.2010
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 