ברשומה על לשון-הפר הסמורה הזכרתי שיש פרח מאד מאד דומה – לשון-פר איטלקית. לכן, פשוט מתבקש לכתוב רשומה על לשון הפר האיטלקית.
במבט ראשון הן באמת דומות מאד.
הפרח היפהפה, עם חמישה עלי כותרת וזיפים החוסמים את הכניסה בפני מאביקים לא מספיק חכמים – נמצא גם פה, אצל לשון הפר האיטלקית.
שתיהן נפוצות באיזור הים-תיכוני בארץ, בעיקר בהרים ובספר המדבר. לשון הפר האיטלקית מעדיפה קרקעות חרסיתיות עמוקות, ולשון-פר סמורה מעדיפה קרקעות יובשניות (שהמים מתנקזים מהן בקלות).
אמנם ללשון-פר סמורה יש שלל גוונים – מלבן ועד לכחול ואילו לשון-הפר האיטלקית היא רק בגווני כחול, אבל צבע – כידוע לקוראי הבלוג שלי – איננו סימן הגדרה.
אז בכל זאת, מהם ההבדלים?
ריכזתי את ההבדלים בתמונה הבאה, ואני אחדד:
ללשון הפר הסמורה יש זיפים דלילים ודוקרניים על הגבעול. כמו מסמרים.
ללשון הפר האיטלקית – יש שערות דקות וצפופות יותר. לא ממש נעימות לליטוף, אבל עדינות יותר מהזיפים הסמורים של לשון הפר הסמורה.
ההבדל הנוסף הוא בגביע הפרח. אצל לשון הפר הסמורה הגביע מגיע עד אמצע צינור הכותרת, ועלי הגביע מעוגלים;
ואילו אצל לשון הפר האיטלקית הגביע מכסה את צינור הכותרת עד הסוף, ועלי הגביע מחודדים בקצותיהם.
שניהם פרחים נפלאים, והצבע הכחול הוא שמיימי לחלוטין. אצל לשון הפר האיטלקית הכחול הזה מאפיין יותר – שמה הלטיני הוא לשון פר כחולה.
את התמונות צלמתי בגבעת זקיף מעל כרמיאל, בתאריכים 27.3.2012 וגם 6.4.2013
ושוב, תודתי שלוחה אל שמעון כהן-סיוון על הסבריו הברורים ונכונותו לעזור!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
פרחים, פרפרים וכל מיני 