כחליל ניקול – Plebejus pyllaon nichollae

אני ממשיכה עם פרפרי החרמון, והיום עוד כחליל – פרפר יפהפה, ובחרמון הוא נפוץ למדי: כחליל ניקול.

הזכרים והנקבות של כחליל ניקול מאד שונים זה מזה בצד העליון של הכנפיים: הזכרים כחולים-בוהקים, ואילו הנקבות חומות,  עם קשתות כתומות בשוליים, ומעט רמז לכחול במרכז.

לפי מה שכותב דובי בנימיני בספרו, כחליל ניקול הוא "הנפוץ שבכחלילי מרום החרמון" – ובאמת, בכל אחת מהפעמים שטיילתי בחרמון – פגשתי אותו. זה כמובן לא אומר הרבה, כי לא חיפשתי פרפרים – ולא ביקרתי הרבה פעמים בחרמון, אבל מבחינתי, הסטטיסטיקה עובדת פה.

לפי מה שספר לנו דובי בנימיני (נשיא אגודת חובבי הפרפרים) על ניקול, והכחליל – עד שנת 1900, לא הגיעו אל החרמון חוקרי פרפרים כלל.
בשנת 1900 הגיעה אל ביירות מרי דה-לה-בש ניקול – שהיתה חובבת פרפרים בריטית. היא הגיעה באוניה, כדי להפגש עם הנרי ג'ון אלווס – שהיה חוקר פרפרים ידוע שם באותה תקופה – ולטפס איתו אל החרמון. אבל בגלל מגיפת דבר שהיתה במצרים – באיזור פורט סעיד, הוטל סגר על נמל ביירות, ועל כל נמלי מזרח הים התיכון – וכך נותרה ניקול ללא שותף לדרך. אלווס פשוט לא יכֹל להצטרף אליה.

אבל מרי לא נכנעה. היא נעזרה בשגריר בריטניה בביירות, והוא ארגן לה מדריך-מתורגמן וציוד (סוסים, אוהלים, אספקה). מרי שכרה ארבעה שומרי-ראש, ויחד הם יצאו אל החרמון.

הדרך לחרמון ארכה ששה שבועות – ובמהלכם, ניקול אספה 106 (מאה-ושישה) מינים שונים של פרפרים. 
בכל לבנון, ידועים כיום כ-140 מיני פרפרים. ניקול בהחלט היתה יסודית למדי.  

ניקול עלתה לחרמון מכיוון ראשאיה, ובין שאר המציאות שלה שם – היה כחליל נחמד, שלא היה מוכר לה. היא אספה כמה פרפרים – ולקחה אותם איתה.
מאוחר יותר, היא העבירה אותן אל אלווס – ובשנת 1901, הוא הגדיר את הפרפר הזה כמין חדש למדע – וקרא לו על שמה – כחליל ניקול.

פעם אחת בחיי הצלחתי לצלם פרפר בתעופה. הוא אמנם מטושטש מעט, אבל בכל זאת – זו תמונה מאד חביבה עלי: כחליל ניקול (זכר) מרחף:

 בחרמון, כחליל ניקול נפוץ למדי – אך תפוצתו העולמית מוגבלת לאיזורינו – סוריה, לבנון והחרמון. כך שהמקום היחיד לצפות בו בתחומי מדינת ישראל – הוא החרמון.

התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
21.6.2008
14.5.2010
11.6.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.

מודעות פרסומת

33 מחשבות על “כחליל ניקול – Plebejus pyllaon nichollae

  1. סיפור מאוד מעניין

    אני מתרשם מהנחישות של אותה חוקרת…
    וכמובן תמונות מאוד יפות – מאד אהבתי את זו של הכחליל בתעופה

    אהבתי

  2. תמונות נהדרות של פרפר יפהפה

    הקולאז`ים מוצלחים. לנקבה יש יופי של גוונים במיוחד בתמונה הרביעית.
    החרמון הוא בהחלט ארץ אחרת במה שנוגע לבע"ח ולפרחים.
    יופי!!!

    אהבתי

  3. הצבע תכלת סגול כזה משגע

    ושאלה מדוע דווקא על צמח קוצני?
    ניגוד שכזה, עדינות מול קוצים, לטבע חוקים משלו(-:

    אהבתי

  4. כמה הם שונים זכר ונקבה. למרות

    ששניה םיפים מאוד.
    נדמה לי שמרכם הכנפיים שלהם יותר עבה מאשר
    לפרפרים אחרים. אולי משום הפלומה.
    תודה ויום נעים לך.

    אהבתי

  5. גם אני התרשמתי ממנה…

    בזכרונותיה היא כותבת על איזה מקום שהיא עברה בו: "במעלה האפיק תפסתי שתי סטיריות לבנות-פסים, וראיתי את הדוב הראשון שלי"…

    תודה

    אהבתי

  6. פרפר דו צדדי:-)

    התכול הזרחני הזה מקסים.
    אני מכירה פרפרי דומה אבל שונה…
    והצילומים שפתיים ישקו.

    אהבתי

  7. יפהפה הכחליל הזה

    גם הזכר וגם הנקבה. לא הייתי מדמיין שהם בני אותו מין.
    ונחמד גם הסיפור על ניקול ההיא. כל הכבוד לה על הנחישות והיסודיות.

    בוקר טוב, יקרה
    e

    אהבתי

  8. בהחלט צבע נהדר

    הקוצים לא מפריעים להם, הרגלים שלהם דקות מאד…
    אין לי מושג למה הוא בחר לעמוד דוקא שם.

    אהבתי

  9. בהרבה מינים

    של חרקים יש הבדלים ניכרים בין זכרים לנקבות.
    ובד"כ בעולם הטבע, הזכר מתהדר ומתגנדר יותר מהנקבה…

    אהבתי

  10. אני שמחה שאהבת 🙂

    יש כמה מינים דומים-אבל-שונים שמסתובבים במישור החוף… נדמה לי שכחליל האיזוב וכחליל השברק הם הנפוצים. ומי-אם-לא-את ישים לב אליהם 🙂

    תודה לך 🙂

    אהבתי

  11. ערב מצוין לך 🙂

    עכשיו כל הערב אני אשב ואדמיין גברים הולכים על פלטפורמות… מצוין :-))))

    אהבתי

  12. זה באמת מרגש

    דוב!
    כמעט לא נתפס שהסתובבו פה דוביםצלפני 100 שנה.
    אני עם מוטי חוקרת מאד מרגשת
    הפרפר יפהפה
    והצילומים נפלאים!

    אהבתי

  13. את צודקת…

    זה באמת מרגש לחשוב שפעם היו פה דובים!
    והיו נמרים גם בגליל! אחרון הנמרים בגליל פוחלץ, והיום הוא באוסף אוניברסיטת ת"א…. 😦

    היא היתה אישה מיוחדת, ובהחלט מגיע לה פרפר משלה 🙂

    תודה!

    אהבתי

  14. בהחלט יפהפה 🙂

    אצל הרבה חיות יש הבדלים ניכרים בין הזכר לנקבה 🙂
    ובוקר טוב לך, בערך עכשיו 🙂

    אהבתי

  15. הו… הו…

    יש גם זכרים עם ראש כחול!!!!
    חרדון סיני – לזכר, במיוחד כשהוא מיוחם – יש ראש כחול!
    הנה תמונה לדוגמא, לא שלי:
    http://my.misgeret.co.il/ilanzaharoni/ShowPic.php?pic=46345

    וגם ללטאה זריזה, שביום יום היא ירקרקה-אפורה, כשהזכר מיוחם, הירוק הופך לטורקיזי יותר, ולפעמים ממש כחול!

    🙂

    אהבתי

  16. הי עננת

    סליחה על הדבקות ,לא מצליחה לפתוח תגובה חדשה ,
    פרפר יפהפה ,צבעיו נפלאים ,והסיפור על מרי מקסים ,
    אני לא בטוחה ,אך חושבת שראיתי אותו באוגוסט שעבר כששי הבלוגר ואנחנו טיילנו בנחל עמוד ,כי שי נתן לי לצלם בעדשה שלו טלה+מקרו ולפתע ראה פרפר כחלחל זה וצילמתי,אך יצא לי מטושטש מדי כי לא הייתי רגילה לעדשה שלו .הייתכן שהוא גם מצוי בנחל עמוד ?
    בוקר נהדר לך

    אהבתי

  17. אני שמחה שנהנית 🙂

    כחליל ניקול מרחף רק בגבהים, ולא יורד לגליל.
    אבל יש בארץ לפחות עוד שני מינים אחרים שצבעם כחול בוהק – כחליל השברק וכחליל האיזוב. סביר להניח שפגשת אחד מהם 🙂

    אהבתי

  18. פינגבק: הבלוגולדת הששי שלי! | פרחים, פרפרים וכל מיני

  19. פינגבק: הבלוגולדת השביעי, והשתלמות "כלנית" לחרמון | פרחים, פרפרים וכל מיני

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s