בשבוע שעבר, הוזמנתי להצטרף לסיור של אגודת חובבי הפרפרים בחרמון. מובן שלא יכולתי לסרב… לצאת לסיור, שמונחה על ידי דובי בנימיני – נשיא האגודה, ומי שכתב כמה ספרים נהדרים בנושא פרפרים – לחרמון, שם יש עולם מדהים של פרפרים? מיד הסכמתי.
בתחומי מדינת ישראל מרחפים 110 מיני פרפרים – והכוונה היא לפרפרי יום, לא כולל פרפרי לילה, עשים, ופרפראים אחרים. בחרמון לבד ישנם 99 מינים – אמנם יש חפיפה, ויש מינים שאפשר למצוא בכל הארץ, כולל החרמון – אבל ישנם מינים רבים שהמקום היחידי לצפות בהם בארץ – הוא החרמון.
היום אני מתמקדת במין אחד – קטן, ולא כל כך מרשים – כחליל הדובדבן.
כחליל הדובדבן הוא מין בעל תפוצה איזורית – החרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו, ואפשר למצוא אותו מתעופף מכאן ועד טורקיה – בהרים שגובהם 1600-2000 מטרים.
זהו פרפר קטן מאד – מוטת כנפיו 12-13 מילימטרים בלבד. הוא גם לא מרשים – צבע כנפיו חום-אפרפר מהצד העליון, ואפור-כחלחל מהצד התחתון (שאותו רואים בתמונות שלי)
הפונדקאי שעליו הוא מטיל את ביציו, ועליו יתפתחו הזחלים – הוא צמח יפהפה בשם דובדבן שרוע.
הדובדבן השרוע הוא שיח שרוע, שענפיו מעוצים. במאי הוא פורח פריחה נפלאה – וזה נראה כך:
אבל ביוני הפרחים כבר נבלו, והפירות טרם הבשילו – הפירות הם דובדבנים קטנים והם מבשילים רק באוגוסט – עוד לא הזדמן לי לטעום מהם…
בכל מקרה, אנחנו פגשנו בסיור כחלילת דובדבן שעמדה במשך זמן רב על דובדבן שרוע, מנדנדת קלות את גופה. כלומר, אני ראיתי פרפר קטן על הדובדבן. דובי הסביר שזוהי נקבת הכחליל, ושהיא מטילה ביצה:
לכן, לאחר שהיא סיימה ועברה לצמח דובדבן אחר, הסתכלנו בתשומת לב על הענף שהיא ניצבה עליו. דובי שלף זכוכית מגדלת ונתן לאחד האנשים להסתכל – אך הוא לא מצא דבר. דובי לקח בחזרה את זכוכית המגדלת, הסתכל – ומיד קרא: הנה הביצה!
אחרי שהוא הראה לי, גם אני ראיתי. בהגדלת ענק זה נראה כך:
מה, אתם לא רואים? הנה, אני אצביע על הביצה. העיגול האפור השעיר, בבסיס העלה – זו הביצה שהטילה הכחלילה!
דובי הסביר לנו, שהכחלילה מצמידה את הביצה קרוב לבסיס העלה – כי זו נקודה טובה להסוואה. הגוף של הכחלילה שעיר, ומיד לאחר הטלת הביצה, היא מחככת קלות את גופה בביצה (זו תנועת הנדנוד הקלה שראינו) – וכמה שערות נתלשות מגופה ונשארות דבוקות לביצה. זה מוסיף להסוואה: הביצה נראית כמו בליטה קטנה ושעירה בענף, וממש לא מושכת תשומת לב.
כך מסתובבת לה הכחלילה ובוחרת לה מאות מקומות שונים על שיחי הדובדבן בהם היא מטילה את ביציה – ביצה אחת מוסווית היטב בכל מקום.
הביצים יבקעו רק בשנה הבאה עם האביב.
התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
21.6.2008
14.5.2010
ובעיקר 11.6.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.
פרחים, פרפרים וכל מיני 