סחלבים בגני קיו

  eDSCN0153

אחד המקומות הנהדרים ביותר בגני קיו הוא אזור הסחלבים בחממות. כמובן, התעכבתי בחדרים הללו זמן רב. את הרשימה היום אני מקדישה לחלק קטן מהסחלבים הללו. 

DSCN0051_Scaphosepalum_verrucosum

כמובן, הסחלבים פה הם מהאזורים הטרופיים או הקרובים אליהם. 

DSCN0052

בניגוד לסחלבי ארצנו, שהם אמנם מגוונים – אבל, יש להודות, צמחים קטנים ולא מאד מרשימים – הסחלבים הטרופיים מטריפים את הדעת. 

DSCN0060_Coelogyne massangeana

מגוון נפלא של צבעים וצורות, שקשה להאמין שהוא קיים. מורכבות אבולוציונית מרתקת. 

DSCN0086

בצילומים, מראש דילגתי על הסחלבים המוכרים יותר – הפלנופסיס, הקטליאה. זה בסדר, יש כאן מגוון כל כך מיוחד – הם לא באמת חסרים. 

DSCN0130

 תראו למשל את הסחלב הצהוב והנהדר בתמונה הבאה: שמו הלטיני סקפוספאלום, ומשמעות השם – עלי גביע קעורים. מוצאו מדרום אמריקה: 

DSCN0048_Scaphosepalum_verrucosum

 את הדנדרוצ'ילום (בתמונה הבאה) מטפחים בתרבות. התפעלתי משרשראות הפרחים הצונחות להן מטה בחן: 

DSCN0056

התקריב על הפרחים מראה את ייחודם גם כבודדים: 

DSCN0054

ראיתי כמה סחלבים שנראו מוכרים. למשל, מין של פאפיודפילום – Venus' Slippers  

DSCN0114

 גם הסחלב הזה נראה לי מוכר – השומבורגיה. ראיתי מין אחר מאותו סוג לפני שנה בגנים במיאמי. 

DSCN0128

גם את ואנדה פגשתי בפלורידה לפני שנה: 

DSCN0151

את האנציקליה, לעומת זאת, זיהיתי בשמחה: היא קרובה של האנציקליה הפלורידיאנית, שפגשתי בפארק Everglades בפלורידה: 

DSCN0078_Encyclia_microtos

היו גם אחרים, מעניינים לא פחות.
התלהבתי מצבעי המוקה של 2 מיני קואלוג'ין – 

DSCN0060a_Coelogyne massangeana

זהו סחלב עם צבעים עדינים, אך שם בעל משמעות נוראית… קואלוג'ין בלטינית זה נקבה חלולה. הוא נקרא כך בגלל עמוד העלי המדוכא (כלומר, קטן ואומלל) של הפרח. 

DSCN0085

סחלבים מגיעים, כידוע, בהמון גדלים. ממש התפעלתי מהצמח הקטן הזה: סחלב מקסיקני בשם פלטיסטלה – 

DSCN0097

הפרחים ממש זעירים – כל אחד בגודל של סנטימטר או פחות. בנוסף, הם כמעט שקופים ומאד עדינים. היה לי קשה מאד להתמקד עליהם. צלמתי הרבה תמונות ורק השתים כאן הצליחו. 

DSCN0094_Platystele misera

היו גם סחלבים רבים שלא זיהיתי – או שלא היה שלט, או שפשוט שכחתי לצלם גם את השלט.
לכן, אם אתם מזהים את אחד הסחלבים שלא כתבתי את שמם על התמונה – אשמח אם תאירו את עיני! – ובינתיים, ד"ר אורי פרגמן-ספיר מהגן הבוטני בגבעת רם עזר לי וזיהה את כל הסחלבים ה"חסרים"! 

DSCN0070
Zygopetalum hybrid

הוספתי את השמות החסרים מתחת לתמונות, ובינתיים – אני יכולה לספר קצת על משפחת הסחלביים.

DSCN0072
Bulbophyllum lobbii

משפחת הסחלביים היא משפחת הצמחים הגדולה בעולם. כיום רשומים בין 21,000-27,000 מינים שונים של סחלבים, תלוי את מי אתם שואלים. 

DSCN0116
Bulbophyllum lobbii

 הסחלבים מופיעים בהרבה אזורי אקלים – אפשר למצוא סחלבים בכל העולם פרט לקטבים. אבל ככל שמתרחקים מקו המשווה – הצמחים נעשים קטנים יותר, והמגוון קטן יותר. 

DSCN0147
Brassia maculata

 

וכך, אצלנו בארץ אפשר למצוא 31 מיני סחלבים, ואילו בקוסטה ריקה, לדוגמא – מעל 1,400 מינים שונים. עוד מקום שהייתי שמחה לטייל בו…  

DSCN0155
Miltoniopsis hybrid

 אגב, לגבי מגוון המינים – התמעטות המגוון נכונה לא רק לסחלבים אלא באופן כללי. באזורים הטרופיים אפשר למצוא את מגוון המינים הגדול והמרשים ביותר, וככל שמתרחקים מקו המשווה – המגוון יורד. 

eDSCN0143
Catasetum sp

אני חוזרת לאחד הסחלבים המוכרים יותר – צימבידיום. מינים רבים של צימבידיום תורבתו ומגודלים על ידי חובבי סחלבים מכל העולם. שילוב הגוונים של הצימבידיום הזה – עם כתום, בורדו ולבן – נראה לי נפלא.  

DSCN9573_Cymbidium_finlaysonianum

הסחלב המנומר הבא נהדר גם הוא: גרמאטופילום. צבעוניות מרתקת!

DSCN0107

את התמונות צלמתי בחממה הטרופית בגני קיו, בתאריך 1.7.2015

DSCN0098

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN0055

London Science Museum – מוזיאון המדע של לונדון

בתור חובבי מדע באופן כללי, היה לנו ברור שנבקר במוזיאון המדע של לונדון. 

אחרי הכל, אחת ההנאות הגדולות שאפשר למצוא היא לצפות בדגם בגודל מלא של רכב הנחיתה על הירח, נכון? 

DSCN8826

ולכן, מיד אחרי סיור השוקולד שהיה לנו – נסענו למוזיאון המדע. בגלל כמה בעיות בדרך (תחנת הרכבת התחתית של המוזיאון היתה סגורה עקב חפץ חשוד, ונאלצנו לרדת בתחנה אחרת וללכת 20 דקות ברגל) – הגענו יחסית מאוחר, וכבר לא יכולנו להכנס לאחד מסרטי ה-Imax של המוזיאון. חבל. 

מצד שני, לא חסר עניין במוזיאון.
השנה מלאו 50 שנים למותו של אחד האנשים החשובים שחיו בבריטניה (ובכלל בעולם) – סר ווינסטון צ'רצ'יל, מי שהיה ראש הממשלה הבריטי בזמן מלחמת העולם השניה.
מסתבר שסר ווינסטון מאד אהב מדע. בזמן היותו ראש ממשלת בריטניה, הוא קידם את נושא המדע, תמך במדענים – ובתמורה, הם סיפקו לו הרבה יתרונות שעזרו לבריטים לשפר את מצבם במלחמת העולם השניה. 

DSCN8800

צ'רציל התלהב ממדע עוד מגיל צעיר. כבר בשנת 1911 – רק 5 שנים אחרי שהאחים רייט הצליחו לטוס בפעם הראשונה – הוא למד להטיס מטוסים, ובמשך כמה שנים היה טייס, עד לבקשתם של אשתו וחבריו שיפסיק לסכן את עצמו.
כאן אפשר לראות דגם מטוס מסוג Bleriot, שהיה אחד המטוסים שצ'רצ'יל הטיס. 

DSCN8804

בזמן המלחמה, היו מעבדות לייצור נשק שכונו "Churchill's Toy Shop" – מהסיבה הפשוטה שבכל פעם שצ'רצ'יל ביקר במעבדות הוא "התרגש כילד בחנות צעצועים".
בתמונה הבאה אפשר לראות שני פיתוחים של "חנות הצעצועים" הזו – מימין מטען עומק להטלה לים, ומשמאל – "קיפוד" – "Hedgehog" – נשק נגד צוללות שפותח במעבדות. 

DSCN8808

פיתוח נוסף, בראשותו של הכימאי והממציא סיר הנרי טיזארד היה השימוש ברשת מכ"מים לאיתור מטוסים. בעצם זה לא היה פיתוח "הי-טק" במיוחד: הטכנולוגיה היתה קיימת וידועה. אך הוא הפך את הרכיבים השונים לרשת מכ"מים שנקראה Chain Home. הרשת כיסתה את חופי אנגליה ודאגה לאתר כלי טיס זרים שחדרו למרחב האווירי. כאן בתמונה אפשר לראות מנורת רדיו שהיא חלק מהמכ"מים שהיו בשימוש. 

DSCN8810

בהמשך המלחמה הגיעו הפיזיקאים ג'ון רנדל והארי בּוּט מאוניברסיטת בירמינגהם, וגילו איך אפשר להשתמש במגנטרון (שרואים בתמונה הבאה) על מנת לשפר את פעילות המכ"מים עשרות מונים. 

DSCN8812

וכמובן, פרט לנשק ולאמצעי ההתראה – במלחמה יש הרבה פצועים ומחלות, וכאן הצטרפו הכימאים.
אלכסנדר פלמינג (הבריטי) גילה את הפניצילין כבר בשנת 1929, אך בזמן מלחמת העולם השניה – הכימאים הווארד פלוריי, ארנסט צ'יין (שהיה מדען יהודי שברח מגרמניה ב-1933) ונורמן היטלי מצאו כיצד ניתן להפיק את הפניצילין באופן מסחרי ולהשתמש בו בצורה מועילה. 

DSCN8813

יחד איתם עבדה הכימאית דורותי הודג'קין, שפיצחה את מבנה מולקולת הפניצילין. 

DSCN8816

ייצור הפניצילין הפך להיות מסחרי יותר. התהליך עצמו היה סודי. השתמשו בכלים מיוחדים להתסיס את פטריות הפניצילין ולהרבות אותן: 

DSCN8817

והנקודה המקומית שמתווספת לזה: באותה תקופה, כזכור, ארץ ישראל היתה בשליטה בריטית. ולכן גם בירושלים היו מעבדות להפקת פניצילין. הנה תמונה שמצאתי בויקיפדיה: ייצור פניצילין ב"בית שטראוס" בירושלים: 

ייצור פניצילין על ידי אנשי האוניברסיטה העברית ב"בית שטראוס" בירושלים, 1945

כמובן, עת מלחמה היא לרוב גם עת מחסור. יש מחסור במזון גם לנשארים בעורף. ולכן קמו רוברט מקנס, שהיה פרופסור לרפואה ואלזי ווידווסון שהיתה תזונאית, ובדקו מהו התפריט המומלץ לאדם, על מנת לשרוד ולהשאר בריא.
הם מצאו את הקשר בין סידן לחלב, וכתבו ספר שהפך להיות "התנ"ך לתזונאים" באותן שנים. 

DSCN8819

יש עוד הרבה סיפורים על המדענים של מלחמת העולם השניה, וכלל לא נגעתי במדעני האטום ובפרוייקט מנהטן – או באלן טיורינג המתמטיקאי הגאון. 

אך המוזיאון גדול, ויש עוד הרבה מה לראות בו. למשל, מטוסים – מראשית הטייס ועד ימינו, וגם דגם של טלסקופ החלל Hubble – 

DSCN8825

היתה תערוכה מרתקת על מתמטיקה, ומאד התלהבתי מחלון התצוגה הזה: 

DSCN8879_2

כלי הזכוכית הללו בנויים לפי העקרון של טבעת מביוס – כל הכלי הינו מישור אחד, אין התחלה ואין סוף.
הם מבוססים על בקבוק קליין (שתואר לראשונה ע"י המתמטיקאי הגרמני – ולא יהודי – פליקס קליין

 DSCN8879

בהמשך הקומה היתה גם תערוכה על תולדות המיחשוב, שהיתה מעניינת מאד.
מתוך התערוכה הזו בחרתי להראות לכם את ארני: E.R.N.I.E – משמעות ראשי התיבות היא: Electronic Random Number Indicator Equipment – ובעצם זוהי מכונת לוטו מסוף שנות ה-50: הממשלה עודדה את האזרחים לרכוש אגרות חוב (שנקראו Premium Bonds), וארני היה שולף מספר אקראי שיזכה את בעלי האיגרת בפרס נאה. 

DSCN8890

ההגרלות קיימות גם היום – וארני היה ישות אהובה ומוכרת ברחבי אנגליה. להקת Madness אפילו כתבה עליו שיר! 

את הרשימה היום אני מקדישה באהבה לאבא שלי ז"ל, שלו היה בחיים – היום היה חוגג את יום הולדתו ה-75. אני יודעת שהוא היה נהנה מאד לסייר איתי במוזיאון הזה. 

את התמונות צלמתי במוזיאון המדע של לונדון, בתאריך 29.6.2015 

DSCN8821


תוספת עצובה: הבוקר הלך לעולמו מוטי קירשנבאום – שהיה עיתונאי, איש טלביזיה, זוכה פרס ישראל ובכלל, אדם מדהים ומיוחד.
אני שולחת תנחומים ומשתתפת מאד בצער המשפחה, ובמיוחד בצערו של ידידי נועם – בנו של מוטי.
נועם הוא המו"ל של סדרת טבע ישראלי שכתבתי עליה כמה פעמים בבלוג.

החיים בפארקים של לונדון, חלק 3: ברווזים

DSCN1628

והיום – עוד ועוד ברווזים מלונדון… 

DSCN1720

אני מתחילה עם ברווז עם ציצית נחמדה – ראינו אותו בכמה וכמה מקומות, והציצית מאד מצאה חן בעינינו. 

DSCN8043

באנגלית שמו Tufted Duck, כלומר – ברווז מצויץ. בלטינית – Aythya fuligula ובעברית – צולל מצויץ.
השם העברי מדויק יותר, כי הברווז הזה נוהג לצלול לעומק המים על מנת לחפש את מזונו.
בארץ אפשר לפגוש אותו בעיקר בחורף, באזור הכינרת.

DSCN8044

את הברווז הבא פגשתי בקליפורניה,  רק ששם ראיתי זכרים בוגרים, וכאן זו נקבה או צעיר. זהו Hooded Merganser – מרגון מקושט בעברית, Lophodytes cucullatus בלטינית. הזכר הבוגר הוא ברווז צבעוני ויפה.

DSCN1672-merganser

יש עוד כמה מינים של מרגון, ובתמונה הבאה אפשר לראות אחד מהם – זהו מרגון גמדי. באנגלית שמו Smew ובלטינית Mergellus albellus
האחד הזה נראה קצת מצ'וקמק… ברשת ראיתי הרבה תמונות, וזהו ברווז יפהפה עם ציור מאד מיוחד בשחור ולבן. 

DSCN1623_Smew_מרגון_גמדי

וגם זה ברווז שפגשתי בקליפורניה… ושוב, שם ראיתי גם זכרים וגם נקבות – וכאן רק את הנקבות.
זהו ה-Bufflehead –  

DSCN1622-bufflehead

בעברית שמו עבראש לבנוני, ובלטינית Bucephala albeola. הוא נפוץ בצפון אמריקה, ומזדמן נדיר לאירופה (אלא אם, כמו הרבה ברווזים אחרים, הביאו אותו לכאן…)
וכאמור, גם בתמונה מעל וגם בתמונה הבאה – אילו נקבות. 

DSCN1677

ואם כבר נקבות, הנה עוד כמה – אילו נקבות של ברווז צהוב-מצח, שהוא חורף מצוי בארץ.
אם אתם רוצים לראות את הזכרים – הצגתי אותם ברשימה על אגמון החולה, לפני שנה. 

DSCN1706-European-Widgeon-צהובמצח

הברווז צהוב המצח נקרא באנגלית Eurasian wigeon ובלטינית Anas penelope. 

DSCN8027

לא את כל הברווזים אני בטוחה שזיהיתי נכון. למשל, חשבתי שהברווז הבא הוא ברווז אמריקאי ששמו שרשיר קינמון – אבל לשמחתי, ידידי היקר אבו-נטע נחלץ לעזרתי וזיהה אותו עבורי בתור  ferruginous pochard – בעברית שמו צולל ביצות, ובלטינית  Aythya nyroca – זהו ברווז שחי בין דרום מערב אסיה למזרח אירופה, ולפעמים גם בצפון אפריקה. בשנים האחרונות התמעטה אוכלוסית הצוללים הללו, והם נחשבים למין בסכנה.

DSCN1702_Cinnamon_Teal

את הברווז הבא כלל לא זיהיתי…  מאד מצאה חן בעיני דוגמת הנוצות – השוליים הלבנים של הנוצות השחורות. אשמח לדעת מי הוא, ולהוסיף.
וגם כאן אבו-נטע נחלץ לעזרתי – זהו Chiloé wigeon שידוע גם בשם Southern Wigeon – ובלטינית Anas sibilatrix. מוצאו בדרום יבשת דרום אמריקה – הבריטים באמת הביאו ללונדון ברווזים מכל קצות התבל. 

DSCN8026

ועוד ברווז אחד, אחרון להיום: הוא נפוץ באירופה, ומזדמן נדיר בארץ. שמו בעברית – נטה אדומת ראש. 

DSCN8352

השם העברי הוא בעצם השם הלטיני – Netta rufina, כלומר נטה אדומה. 

DSCN8349

באנגלית השם הוא Red-crested pochard. בתמונה מעל ישנם שני זכרים, ובתמונה הבאה – נקבה. 

DSCN8041

תודה מיוחדת לידידי הצפר טוביה קאהן שזיהה עבורי את רוב הברווזים ברשימה הזו !
ותודה רבה גם לאבו-נטע שהשלים את הזיהויים הקשים! 

DSCN8028

את התמונות צלמתי בפארקים הגדולים של לונדון, בתחילת יולי 2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN8029

a walk in the park

DSCN1568

הבעיה בערים גדולות היא ריבוי הבטון, ומיעוט הצמחיה. וכידוע, צמחים מייצרים חמצן – ולכן הם מאד נחוצים לנו. 

DSCN1574

הפתרון ברוב הערים הגדולות בעולם – הוא פארקים עירוניים. ובלונדון יש כמה וכמה פארקים גדולים. 

DSCN8152

ברוב הפארקים הללו יש אגמים, עופות מים, בעלי חיים, והרבה צמחיה – עצים וצמחים, חלקם מקומיים וחלקם שתולים. 

DSCN1712

בסופי שבוע, הרבה מתושבי לונדון (והרבה אנשים באופן כללי) יוצאים לפארק. מקום נהדר להרגעות ובילוי. 

DSCN8211

למשל, לצאת עם הצב לטיול… 

DSCN1572

או לשחק קצת RDND 

DSCN1582

ביום ראשון הלכנו לראות את החלפת משמר סוסי המלכה. זה היה טקס נחמד מאד – הסוסים צעדו לפנינו, והטקס היה נחמד. (אם כי כנראה ארוך מדי עבור אחד הסוסים, שהשאיר אחריו ערימה) 

DSCN7978

משם המשכנו אל החלפת משמר המלכה בארמון באקינגהם. ראינו את החיילים צועדים פנימה לחצר הארמון, אבל שאר הטקס היה בתוך החצר – ולא כל כך ראינו או שמענו אותו. 

DSCN8098

אז חזרנו אל הגנים. 

DSCN8438

לא שכחנו, כמובן, לומר שלום למלכה ויקטוריה (ולהזכר במרוץ של מונטי פייתון

DSCN8088

בלונדון יש הרבה אנדרטאות לזכר שתי מלחמות העולם (וגם לזכר עוד כמה מלחמות). הפרח המסמל את הנופלים בבריטניה הוא הפרג המצוי, וליד אנדרטאות רבות מצאנו זרי פרגים (מפלסטיק).
הפרג הזה הוא פרח מצוי באנגליה, והוא הפך להיות הסמל לנופלים מאז סוף מלחמת העולם הראשונה – בעיקר בזכות השיר "In Flanders Fields" אותו כתב (ממש לפני 100 שנים) רופא צבאי קנדי שהיה בצבא הבריטי בזמן המלחמה.
בתאריך 28.6.15 צויינו 96 שנים לחתימת חוזה ורסאי (ההסכם האומלל מ-1919 שסיים את מלחמת העולם הראשונה, אבל התווה דרך לשניה) – זהו היום המציין את תום מלחמת העולם הראשונה, ולכן ליד הרבה אנדרטאות הונחו זרים של פרגים מפלסטיק. 

DSCN7984

היו גם אנדרטאות אחרות, כמו למשל האנדרטה האוסטרלית – אנדרטה המסמלת את השותפות בין אוסטרליה לבריטניה, בעיקר במלחמות. על הקיר חרוטים שמות מקומות בהם האוסטרלים נלחמו לצד הבריטים.
אנחנו – כמובן – חיפשנו ומצאנו את הנקודות המקומיות: באר שבע, מגידו, עזה ודמשק. 

DSCN8145

במרכז לונדון, ממש ליד ארמון באקינגהם, ישנם ארבעה פארקים עירוניים גדולים –
 St. James Park המקשר בין האורוות (ומשמר הסוסים) לבין ארמון באקינגהם,
 Green Park הצמוד לארמון באקינגהם,
 Hyde Park ו-Kennsington Gardens שבעצם הם פארק אחד ענקי.
 מעט צפונה ישנו גם Regents Park (בו נמצא גן החיות של לונדון, בו לא ביקרנו).
התמונות כאן הן במעורבב מכל הפארקים הללו. 

DSCN8171

כמובן, ממש אחרי תום החלפת המשמר התחיל גשם די חזק – אז מצאנו מחסה (יחד עם עוד כמה אנשים) מתחת לעץ אלון גדול ובעל עלווה צפופה, וחיכינו שהגשם יחלוף. זה לקח בערך 20 דקות, ואח"כ יכולנו להמשיך לטייל – אמנם היה מעט קריר (אפילו יצאנו מהפארק לחפש סווטשירט לעננצ'יקית) – אבל מעבר לזה היה נעים להסתובב. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אחד העצים האהובים על הבריטים – ולכן הוא שתול בכל הפארקים – הוא עץ הטיליה (שבתמונה הבאה). בעצם, הוא כל כך אהוב עליהם – עד שהם שתלו אותו גם באמריקה, כשהם היגרו לשם. ובאמת כתבתי רשומה על הטיליה בעקבות הביקור בארה"ב לפני 4 שנים. 

DSCN8437

ברוב הפארקים יש בריכות ואגמים קטנים, ובהם שטים ברבורים, ברווזים ועופות מים נוספים. הרבה מהם הם מינים אקזוטיים שהובאו על ידי מלכי אנגליה להנאתם הפרטית. אבל עליהם אני אכתוב בנפרד. 

DSCN8263

מה שעוד יש בפארקים – (טוב, פרט לפטריות – כלומר, הפטריה הזו שראינו שם, שכנראה היא גנודרמה כלשהי) – זה פסלים. 

DSCN1639

אני חושבת שכולם מכירים את פסל פיטר פן בגני קנסינגטון. הפסל הוצב בגנים כבר בשנת 1912 (כלומר, לפני 103 שנים) – 10 שנים בלבד לאחר שג'יימס בארי (שהתגורר בסמוך לגנים) פרסם את הספר.
הפסל מופיע גם בסוף הסרט "Hook" עם רובין וויליאמס. 

DSCN8353-horz

פסל חדש יותר – בן 6 שנים בלבד – הוא פסל איזיס, האלה המצרית, בדמות מגלן (איביס). 

DSCN8272

גם מזרקות מים לשתיה יכולות להיות פסל – למשל, מזרקת צמד הדובים בגני קנסינגטון: 

DSCN8394

אני חושבת שהפסל המעניין ביותר בעיני היה הקשת בתמונה הבאה, של הפסל הידוע הנרי מור. הוא אחראי גם לפסל חוליות עמוד השדרה בגן הפסלים של מוזיאון ישראל.
העדפתי לצלם את הקשת מהצד השני של האגם, ולהנות כך גם מההשתקפות שלה במים (העכורים…) 

DSCN8322

ביקרנו, כמובן, גם בפינת הנואמים בהייד פארק ובגני המזרקות האיטלקיים – ובכל זאת סקרנו אולי רבע משטח הפארקים המרשימים הללו. יחד עם זאת, ראינו שם די הרבה…

DSCN8314

את התמונות צלמתי בפארקים במרכז לונדון, בתאריכים 28.6.2015 ו-4.7.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

DSCN8396