London Science Museum – מוזיאון המדע של לונדון

בתור חובבי מדע באופן כללי, היה לנו ברור שנבקר במוזיאון המדע של לונדון. 

אחרי הכל, אחת ההנאות הגדולות שאפשר למצוא היא לצפות בדגם בגודל מלא של רכב הנחיתה על הירח, נכון? 

DSCN8826

ולכן, מיד אחרי סיור השוקולד שהיה לנו – נסענו למוזיאון המדע. בגלל כמה בעיות בדרך (תחנת הרכבת התחתית של המוזיאון היתה סגורה עקב חפץ חשוד, ונאלצנו לרדת בתחנה אחרת וללכת 20 דקות ברגל) – הגענו יחסית מאוחר, וכבר לא יכולנו להכנס לאחד מסרטי ה-Imax של המוזיאון. חבל. 

מצד שני, לא חסר עניין במוזיאון.
השנה מלאו 50 שנים למותו של אחד האנשים החשובים שחיו בבריטניה (ובכלל בעולם) – סר ווינסטון צ'רצ'יל, מי שהיה ראש הממשלה הבריטי בזמן מלחמת העולם השניה.
מסתבר שסר ווינסטון מאד אהב מדע. בזמן היותו ראש ממשלת בריטניה, הוא קידם את נושא המדע, תמך במדענים – ובתמורה, הם סיפקו לו הרבה יתרונות שעזרו לבריטים לשפר את מצבם במלחמת העולם השניה. 

DSCN8800

צ'רציל התלהב ממדע עוד מגיל צעיר. כבר בשנת 1911 – רק 5 שנים אחרי שהאחים רייט הצליחו לטוס בפעם הראשונה – הוא למד להטיס מטוסים, ובמשך כמה שנים היה טייס, עד לבקשתם של אשתו וחבריו שיפסיק לסכן את עצמו.
כאן אפשר לראות דגם מטוס מסוג Bleriot, שהיה אחד המטוסים שצ'רצ'יל הטיס. 

DSCN8804

בזמן המלחמה, היו מעבדות לייצור נשק שכונו "Churchill's Toy Shop" – מהסיבה הפשוטה שבכל פעם שצ'רצ'יל ביקר במעבדות הוא "התרגש כילד בחנות צעצועים".
בתמונה הבאה אפשר לראות שני פיתוחים של "חנות הצעצועים" הזו – מימין מטען עומק להטלה לים, ומשמאל – "קיפוד" – "Hedgehog" – נשק נגד צוללות שפותח במעבדות. 

DSCN8808

פיתוח נוסף, בראשותו של הכימאי והממציא סיר הנרי טיזארד היה השימוש ברשת מכ"מים לאיתור מטוסים. בעצם זה לא היה פיתוח "הי-טק" במיוחד: הטכנולוגיה היתה קיימת וידועה. אך הוא הפך את הרכיבים השונים לרשת מכ"מים שנקראה Chain Home. הרשת כיסתה את חופי אנגליה ודאגה לאתר כלי טיס זרים שחדרו למרחב האווירי. כאן בתמונה אפשר לראות מנורת רדיו שהיא חלק מהמכ"מים שהיו בשימוש. 

DSCN8810

בהמשך המלחמה הגיעו הפיזיקאים ג'ון רנדל והארי בּוּט מאוניברסיטת בירמינגהם, וגילו איך אפשר להשתמש במגנטרון (שרואים בתמונה הבאה) על מנת לשפר את פעילות המכ"מים עשרות מונים. 

DSCN8812

וכמובן, פרט לנשק ולאמצעי ההתראה – במלחמה יש הרבה פצועים ומחלות, וכאן הצטרפו הכימאים.
אלכסנדר פלמינג (הבריטי) גילה את הפניצילין כבר בשנת 1929, אך בזמן מלחמת העולם השניה – הכימאים הווארד פלוריי, ארנסט צ'יין (שהיה מדען יהודי שברח מגרמניה ב-1933) ונורמן היטלי מצאו כיצד ניתן להפיק את הפניצילין באופן מסחרי ולהשתמש בו בצורה מועילה. 

DSCN8813

יחד איתם עבדה הכימאית דורותי הודג'קין, שפיצחה את מבנה מולקולת הפניצילין. 

DSCN8816

ייצור הפניצילין הפך להיות מסחרי יותר. התהליך עצמו היה סודי. השתמשו בכלים מיוחדים להתסיס את פטריות הפניצילין ולהרבות אותן: 

DSCN8817

והנקודה המקומית שמתווספת לזה: באותה תקופה, כזכור, ארץ ישראל היתה בשליטה בריטית. ולכן גם בירושלים היו מעבדות להפקת פניצילין. הנה תמונה שמצאתי בויקיפדיה: ייצור פניצילין ב"בית שטראוס" בירושלים: 

ייצור פניצילין על ידי אנשי האוניברסיטה העברית ב"בית שטראוס" בירושלים, 1945

כמובן, עת מלחמה היא לרוב גם עת מחסור. יש מחסור במזון גם לנשארים בעורף. ולכן קמו רוברט מקנס, שהיה פרופסור לרפואה ואלזי ווידווסון שהיתה תזונאית, ובדקו מהו התפריט המומלץ לאדם, על מנת לשרוד ולהשאר בריא.
הם מצאו את הקשר בין סידן לחלב, וכתבו ספר שהפך להיות "התנ"ך לתזונאים" באותן שנים. 

DSCN8819

יש עוד הרבה סיפורים על המדענים של מלחמת העולם השניה, וכלל לא נגעתי במדעני האטום ובפרוייקט מנהטן – או באלן טיורינג המתמטיקאי הגאון. 

אך המוזיאון גדול, ויש עוד הרבה מה לראות בו. למשל, מטוסים – מראשית הטייס ועד ימינו, וגם דגם של טלסקופ החלל Hubble – 

DSCN8825

היתה תערוכה מרתקת על מתמטיקה, ומאד התלהבתי מחלון התצוגה הזה: 

DSCN8879_2

כלי הזכוכית הללו בנויים לפי העקרון של טבעת מביוס – כל הכלי הינו מישור אחד, אין התחלה ואין סוף.
הם מבוססים על בקבוק קליין (שתואר לראשונה ע"י המתמטיקאי הגרמני – ולא יהודי – פליקס קליין

 DSCN8879

בהמשך הקומה היתה גם תערוכה על תולדות המיחשוב, שהיתה מעניינת מאד.
מתוך התערוכה הזו בחרתי להראות לכם את ארני: E.R.N.I.E – משמעות ראשי התיבות היא: Electronic Random Number Indicator Equipment – ובעצם זוהי מכונת לוטו מסוף שנות ה-50: הממשלה עודדה את האזרחים לרכוש אגרות חוב (שנקראו Premium Bonds), וארני היה שולף מספר אקראי שיזכה את בעלי האיגרת בפרס נאה. 

DSCN8890

ההגרלות קיימות גם היום – וארני היה ישות אהובה ומוכרת ברחבי אנגליה. להקת Madness אפילו כתבה עליו שיר! 

את הרשימה היום אני מקדישה באהבה לאבא שלי ז"ל, שלו היה בחיים – היום היה חוגג את יום הולדתו ה-75. אני יודעת שהוא היה נהנה מאד לסייר איתי במוזיאון הזה. 

את התמונות צלמתי במוזיאון המדע של לונדון, בתאריך 29.6.2015 

DSCN8821


תוספת עצובה: הבוקר הלך לעולמו מוטי קירשנבאום – שהיה עיתונאי, איש טלביזיה, זוכה פרס ישראל ובכלל, אדם מדהים ומיוחד.
אני שולחת תנחומים ומשתתפת מאד בצער המשפחה, ובמיוחד בצערו של ידידי נועם – בנו של מוטי.
נועם הוא המו"ל של סדרת טבע ישראלי שכתבתי עליה כמה פעמים בבלוג.

19 מחשבות על “London Science Museum – מוזיאון המדע של לונדון

  1. המוזיאון היה מאוד מעניין – חבל שלא הספקנו את כולו.
    אבל הילדים מאוד נהנו מהסימולטור…

    לא הכרתי את השיר הזה של מדנס!

    אביך היה אדם מאוד מיוחד. יהי זכרו ברוך

    אהבתי

  2. תודה על סיור מעניין , למרות שאני מבינה ברוב מוצגי המדע- כפי שמבין חמור במרק פרות. אבל ההסברים שלך והתצוגה הנאה משכו את העין . תודה וחג סוכות שמח!

    אהבתי

  3. מאד מעניין ומרתק. וגם השכלתי קצת בעקבות רשומה זאת. אמצעי העזר במלחמה נגד הנאצים ועוד…
    2 שמות אנשי המדע הכי מוכרים לי
    ברשומה זאת הם אלכסנדר פלמינג, ואלן טיורינג שקראתי עליו בעקר בספר "סודות ההצפנה"
    מאת סיימון סינג בטוטו בישראל 3 בחזקת 16 אפשרויות.= יותר מ 43,000,000

    אציין בענייני מתמטיקה, שגיליתי את משמעות המספר E הוא 2.71828…בעקבות חפושי ומציאתי [בכוחות עצמי]
    נוסחה למציאת זוגות מספרים, כך ש a בחזקת b שוה b בחזקת a
    דוגמא לחשוב אפשרי שקשור למספר, נניח שמפקידים כסף בתוכנית חסכון שבה כל חודש נוסף
    1/2 אחוז לסכום המופקד מאז תוספת ה1/2 אחוז שקדמה לפני חודש. במקרה כזה, לאחר החודש
    ה201, [ולא לפניו] מאז בוצעה ההפקדה, סה"כ הסכום המופקד יהיה גבוה מעט ממכפלת:
    הסכום ההתחלתי כפול המספר E שבוע טוב וחג שמח, עננת.

    אהבתי

    • תודה על התגובה, ואני שמחה שנהנית והשכלת בזכות הרשימה🙂
      פלמינג וטיורינג הם באמת השמות המוכרים יותר.
      הקבוע e הוא באמת קבוע מיוחד ומעניין, ולמצוא אותו בעצמך – זה מרשים מאד!
      אני חייבת להודות שהדוגמא מעט בלבלה אותי, צריך לחשוב על זה😉

      אהבתי

  4. כרגע הקשבתי קצת בהנאה רבה למוסיקה של בטהובן שאני מכיר ואוהב.
    המתקן עם ה"ברז" מנורת רדיו נראה ונשמע לי מעניין.
    בקשר לתרגיל שכתבתי ברשומה זאת, 1/2 אחוז = 1/200, ואם מוסיפים לסכום כלשהו 1/200
    מהסכום הנתון, לתוצאה המתקבלת מוסיפים שוב 1/200, וכך הלאה, אז בהוספה ה201
    הסכום המצטבר יהיה גדול ממכפלת הסכום ההתחלתיX המספר E
    אם התוספת היא, נניח… 1/50, אז בהוספה ה51 הסכום המצטבר יהיה גדול יותר
    ממכפלת הסכום ההתחלתי במספר E אם 1/63 אז בהוספה ה64, אם 1/73, אז בהוספה ה74
    וכו'

    אם יורשה לי לאזן בחדשות משמחות, יש לי אחיין חדש שיצא ממש לא מזמן, לאויר העולם.
    ואם יתחשק לך במקרה לעשות זהוי מורפולוגי של פוחלצים, ב2 רשומותי, האחרונות
    [מתוך 9 עד כה על בודפשט, יהיו עוד!! בקרוב] נכון לרגע זה,
    תמונות ממוסיאון לציד, דיג וחקלאות http://lurshabees.blogspot.co.il
    שבוע טוב עננת

    אהבתי

  5. קודם כל, מצטרף באיחור גם פה לתנחומים לנועם. אכן צער גדול על מותו של מוטי קירשנבאום.
    וצער גם על אביך, שכבר לא חוגג יומולדת, ולא נהנה מהרשומה הנהדרת הזו שלך כאן.
    אני נהניתי ממנה, וגרמת לי לחשק לבקר במוזיאון המקומי למדע, וגם בזה של לונדון.

    שבוע טוב, עננת יקרה!

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s