Darwin's Orchid – Angraecum sesquipedale – סחלב דארווין

 

אמנם אנחנו בשיא האביב (לא תשכנעו אותי שיום השוויון הוא "היום הראשון לאביב". תלתן הארגמן פורח, וזה סימן לשיא האביב.) – אבל מכל מיני סיבות אני מטיילת פחות, ולכן החלטתי לספר לכם את אחד הסיפורים היפים בעולם הטבע. אני פגשתי אותו בגן הבוטני. 

זהו סיפורו של סחלב דארווין – סחלב אנדמי למדגסקר. 

אני משערת אין צורך לספר מיהו צ'ארלס דארווין, כותב הספר "מוצא המינים", והראשון שאמר באופן גלוי שהיצורים בעולם לא נבראו כפי שהם- אלא התפתחו. רעיון האבולוציה שלו היה מהפכני ומדהים, ומסביר עד היום הרבה תופעות וארועים סביבנו. בשנת 1859 דארווין פרסם את מוצא המינים, והתחיל מהפיכה בצורת החשיבה והתפיסה שלנו את הטבע סביבנו. 

דארווין אהב סחלבים, ובאותה עת – הבוטנאים והזואולוגים היו מתעדים בע"ח וצמחים על ידי איסופם והבאתם הביתה. בשנת 1862, בוטנאי בשם ג'יימס בייטמן שלח אל דארווין כמה סחלבים מיוחדים שהוא פגש במדגסקר. הסחלבים הללו נמצאו כבר בסוף המאה ה-18, ותוארו בספרות בראשית המאה ה-19, אך עדיין לא היו מאד מוכרים. 

דארווין בחן את הפרחים. פרח בהיר וגדול – אבל הדבר המרשים והמיוחד בצמח היה הדרבן שלו: 

Darwin's Orchid

צילמתי את הדרבן עם היד שלי לקנה מידה, כדי שתבינו את האורך: היד שלי מתוחה בערך ל-16 ס"מ, כלומר אורך הדורבן הוא כ-20 ס"מ. בפרטים שדארווין תעד היו דרבנים ארוכים יותר – 30 ואפילו 40 סנטימטרים. 

וחוץ מזה, היה בהם צוף. לא הרבה, רק בקצה הדרבן. אבל זהו לא אחד הסחלבים הרמאים. 

בשנת 1862 דארווין פרסם מאמר אודות סחלבים והאבקת סחלבים, ובין השאר הזכיר את הסחלב הזה. הוא טען אז שסחלב כזה חייב היה להתפתח במקביל לעש בעל חדק ארוך מספיק על מנת להגיע לצוף. הוא טען שיש עש פעיל לילה, שיש לו חדק באורך 35 ס"מ – הוא המאביק של הסחלב, והם התפתחו במקביל (Co-Evolution).
דארווין בדק היטב את הסחלב לפני כן – הוא ניסה לראות איך להגיע אל האבקנים שלו, וגילה שהדרך היחידה היא לשלוח צינורית דקה לפתח הסחלב, לכל עומקו של הדרבן – כשהוציא את הצינורית, האבקיות נצמדו אליה. 

אנשים רבים חשבו שהרעיון הזה מופרך. עש עם חדק באורך 35 סנטימטרים? למה שייווצר בכלל מין יצור מוזר שכזה? מאמרים פורסמו נגד דארווין, ושוב עלתה הטענה שהמורכבות של העולם לא יכלה להתפתח באופן טבעי אלא רק להווצר על ידי בריאה.
אלפרד ראסל וואלאס, מדען חשוב נוסף שהגיע לרעיונות האבולוציה בערך במקביל לדארווין השיב במאמר בו תאר באופן מפורט כיצד הפרח הזה, והעש החזוי של דארווין יכלו להתפתח במקביל. הוא אפילו הוסיף איור – איך אמור לדעתו להראות אותו עש. 

בשנת 1882 דארווין הלך לעולמו, וחידת העש והסחלב נותרה פתוחה.
בשנת 1903, 21 שנים לאחר מותו של דארווין, הגיעו ליונל וולטר רוטשילד (שהיה הברון רוטשילד השני, ויהודי, וזואולוג, וחבר של חיים ויצמן, ואחד מהאנשים שתרמו להצהרת בלפור ועוד הרבה דברים) וקארל ג'ורדן (חוקר חרקים גרמני) למדגסקר, ומצאו שם את העש. עם החדק, בדיוק לפי התחזית של דארווין. 

הם קראו לו: Xanthopan morganii praedicta, כשהתוספת "praedicta" – משמעותה החזוי – לכבוד העובדה שדארווין חזה את קיומו. 

את סחלב דארווין פגשתי בחממה הטרופית של הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. 

הוא פורח שם בתצוגת הסחלבים בין פפיופדילום וקטליאות ושאר סחלבים מיוחדים. 

הנה הפפיופדילום – Paphiopedilum – גיליתי שבעברית הוא קרוי "אנפילאי": כיוון ששמו העממי הוא "Lady Slipper Orchid" – השם העברי ממש מוצא חן בעיני. 

לצערי, החממה הטרופית סגורה עד להודעה חדשה עקב סכנת התמוטטות – חלקים ממנה החלידו מדי. כרגע אין תקציב לשיפוצים – אז אם אתם מכירים איזה נדבן שרוצה לבנות חממה טרופית – תשלחו אותו לגן הבוטני, אני אשמח אם החממה תשופץ ותיפתח שוב לקהל.  

את התמונות צילמתי בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

הנה סרטון המראה את העש מגיע אל הסחלב ומוצץ ממנו צוף: 

וסרטון של מוזיאון ה-Natural History בלונדון, שמספר את סיפור הסחלב והעש: 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

Encyclia tampensis – Florida Butterly Orchid – סחלב-פרפרי פלורידיאני

SAMSUNG CAMERA PICTURES

סוף סוף אני מגיעה לרשומה האחרונה שלי מהטיול לפלורידה בקיץ שעבר. מצבי יחסית לא רע: את הטיול לקליפורניה במרץ 2013 סיכמתי ברשומות ממרץ ועד דצמבר – תשעה חודשים. הפעם הצלחתי לכסות את מה שרציתי תוך חמישה חודשים בלבד. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

גם הפעם, שמרתי לי את האירוע המיוחד ביותר לסוף: סחלב בר יפהפה ומרשים שפגשתי בפארק ה-Everglades: סחלב ששמו Encyclia tampensis. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את הסחלב הזה פגשנו… בביצה, כמובן. בפלורידה יש המון ביצות. הפעם הלכנו בשביל נחמד ששמו Anhinga Trail – הוא קרוי על שם הנחשון, ציפור ה-Anhinga שכבר הצגתי בבלוג. אמנם לא פגשנו נחשונים בשביל הזה, אבל היו כמה פרפרים, כמה אנפות – ועוד פרח אחד מיוחד. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

באותו שלב כבר הייתי די מיואשת: מספר הסחלבים שפגשתי בטבע עד אותו רגע היה אפס, וכל הנסיונות לאתר סחלבים הסתיימו בעקיצות יתושים ובמפח נפש.
אבל המסלול היה נחמד, התחלנו אותו בגשם – שפסק מהר; ולפתע שמתי לב לפריחה קצת שונה, קצת מיוחדת על עץ תפוח הביצות – Swamp Apple – שהוא מין של אנונה: 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

התקרבתי – והתחלתי לקרוא באושר – סחלב! מצאתי סחלב בר! אמיתי! מיוחד! האפיפיט הראשון בחיי שאיננו בגן בוטני! 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לידנו עברה בדיוק קבוצת תיירים עם ריינג'רית שהדריכה אותם. הראיתי להם את הסחלב בהתלהבות – אבל נראה לי שהם בעיקר הסתכלו עלי, התמהונית, שמגיעה לביצות ומתלהבת כל כך ממשהו שצומח שם על העץ… 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אחרי שצלמתי אותו מכל הכיוונים – הוא היה לא מאד קרוב אלי; וכאמור, המצלמה שלי לא היתה מאד מוצלחת – המשכנו במסלול, פוקחים עיניים ומחפשים סחלבים על העצים – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הסתבר שזו לא היתה בעיה: ראינו לפחות עשרה עצי Swamp Apple סביב גשר העץ עליו הלכנו, שהיו מעוטרים בסחלב הזה!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

יכולתי גם לראות את הפקעות שלהם, המעוגנות על גזע העץ:
בעצם, אילו לא באמת פקעות – באנגלית הם נקראות Pseudobulbs. המטרה היא זהה – איבר אגירה לחומרי מזון ואנרגיה. אך מבחינה בוטנית, זהו חלק מהגבעול. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

שמו העממי של הסחלב הוא Florida Butterfly Orchid. הפרפר – Butterfly בגלל צורת הפרח. פלורידיאני – כי הוא טבעי בפלורידה. הוא פורח בפלורידה, קובה ואיי הבהאמה. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

שמו הלטיני – Encyclia – מגיע מיוונית, ומשמעותו להקיף במעגל (encycle). הכוונה היא לחמשת עלי הכותרת הרוחביים (אילו שבתמונות הם כתומים או ירקרקים) המקיפים בעיגול את העמודון (עמוד העלי והאבקנים) והשׂׂפית (עלה הכותרת המרכזי, הלבן-ורוד).
שם המין – Tampensis – הוא על שם העיר טמפה בפלורידה, שם הוגדר הפרח לראשונה בשנת 1846. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לפי הספר שלי, האנציקליה היא האפיפיט הנפוץ ביותר בפלורידה. אך כיוון שיש מסחר בלתי חוקי בו, ופרטים רבים נאספו בטבע על ידי אספנים, סוחרים וסתם אנשים – הוא מוגדר כצמח מוגן, ואסור לקטוף אותו או לאסוף אותו ללא אישור רשמי. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

בינתיים, אני הסתובבתי שיכורה מעץ לעץ, ובסך הכל צלמתי כמה מאות תמונות של הסחלבים הללו. בכל יום בחופשה צלמתי בסביבות 150-200 תמונות. ביום הביקור ב-Everglades, שבו פגשנו את האנציקליה ואת הספירנתס – צלמתי כ-800 תמונות… 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לפי הכתוב בספר שלי, לפרחי האנציקליה יש ריח נעים. אך הם לא היו קרובים מספיק על מנת שאוכל לבדוק את הריח. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את התמונות צלמתי בפארק ה-Everglades, בתאריך 7.7.2014

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

סחלבים בגנים הבוטניים הטרופיים פיירצ'יילד, מיאמי

SAMSUNG CAMERA PICTURES

כיוון שלא הצלחנו לראות הרבה סחלבים בטבע, החלטנו לראות אותם בגן בוטני. נסענו לגנים הבוטניים הטרופיים פיירצ'יילד במיאמי – Fairchild Tropical Botanical Gardens
ומסתבר שהגענו למקום מאד מוצלח. הגנים מאד יפים, ופגשנו כמה סחלבים מאד מיוחדים מכל העולם. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אני מדלגת על הפלנופסיס, שנפוצים כל כך בחנויות הפרחים בארץ, ואפשר לפגוש אותם בכמויות גם בפארק הסחלבים אוטופיה. במקומם, אציג בפניכם כמה סחלבים מיוחדים.
הראשון – שמו Eulophia graminea. זהו סחלב קטן ועדין, עם פרחים מיוחדים. משמעות השם הלטיני – נוצה-יפה עשבונית. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

זהו סחלב שגדל ישירות על הקרקע (כלומר, עשבוני) – והופתעתי לגלות שזהו מין פולש בפלורידה. מקורו במזרח הרחוק.
כמובן, מיד אני תוהה – למה אצלינו הפולשים הם כנפון וטיונית, ולא סחלב יפהפה ומיוחד?! 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הסחלב הנוסף שהתפעלתי ממנו היה אפיפיט: הוא גדל על גזע של  עץ דקל – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפרחים מאד מצאו חן בעיני – זהו סחלב מהסוג Schomburgkia – שומבורגיה, שנקרא על שם שומבורג – חוקר בריטי-גרמני מהמאה ה-19, שחקר את איזור האמזונס. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לא הצלחתי לזהות מהו המין של השומבורגיה, ולצערי לא היה שילוט שיסביר מה שם הסחלב. הפרחים מאד יפים בעיני: 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

בעצם, זו היתה הבעיה שלי עם הרבה מהצמחים שפגשתי – לא הצלחתי לזהות אותם, ולא תמיד היה שילוט הסבר. אם מישהו מהקוראים ידע לעזור לי בזיהוי, או לתקן לי טעויות – אני אשמח מאד.
את הסחלב הבא לא הצלחתי לזהות. הצבע שלו צהבהב מיוחד:
למזלי, יש לי חברים בפייסבוק – וידידי יואב סילברט זיהה את הסחלב הזה כסחלב מכלוא תרבותי ששמו Dendrobium Gatton Sunray. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הסחלב הבא הוא עדין ויפהפה. הסוג הוא Brassia, והשם העממי הוא Spider Orchid – סחלב העכביש. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

עוד סחלב, דומה לקודם אך בהיר יותר. הסוג הוא כנראה Maclellanara – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

עוד סחלב מיוחד הוא Vanda – הצבע שלו מיוחד, הפרחים גדולים מאד. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

גם הסחלב הבא מיוחד – שמו Paphiopedilum והשם העממי הוא Venus Slippers – סנדלי ונוס.
לאחרונה ראיתי גם דומה לו בחנויות הפרחים בארץ, אך הפרט הזה היה גדול במיוחד – פרחים שגודלם כ-15 ס"מ. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הסחלב הבא שייך לסוג Cattleya – שוב פרח מרשים וגדול. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אבל גם פרחים קטנים יכולים להיות מיוחדים… הנה למשל ענף של Oncidium צהוב ועדין – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

ומאד דומה לו בבורדו – מין נוסף של Oncidium, ושוב תודה ליואב שעזר לי לזהות – זהו כנראה זן תרבותי ששמו Oncidium Sharry Baby.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפרח הבא הדהים אותי. בתחילה לא קלטתי שזה ענף פורח, ואז הבנתי שיש כאן פרח – אבל כיאה למשפחת הסחלביים, הוא בעל מבנה חייזרי לחלוטין.
בבית מצאתי שזהו פרח נקבי של סחלב מהסוג Catasetum. הקטסטום הזכרי נראה שונה לחלוטין – פרח גדול יותר ומרשים, ואין לי תמונה שלו. אני דווקא התפעלתי מהפרח הנקבי, הקטן והמיוחד.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

עד כאן מקבץ סחלבים טרופיים.
הגנים הבוטניים הטרופיים במיאמי הם מאד יפים ומיוחדים, והם פועלים רבות למען שמירת טבע במיאמי – למשל, הם עובדים כעת על פרוייקט רחב הקף של השבת מיני סחלבים נדירים לטבע (פרוייקט מיליון סחלבים), מינים שהתמעטו. אני באמת מקווה שהם יצליחו, ושבעתיד אפשר יהיה לפגוש יותר סחלבים טבעיים בפלורידה! 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את התמונות צלמתי בגנים הבוטניים הטרופיים פיירצ'יילד במיאמי, בתאריך 8.7.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

 

 

 

 

 

 

Spiranthes laciniata – Lacelip Ladiestresses – ספירנתס מפוצל

SAMSUNG CAMERA PICTURES

בפלורידה פגשתי שני מיני סחלבי בר. היום אני מציגה דווקא את השני מביניהם – כי הוא מאד מיוחד מבחינתי. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

זהו הספירנתס – השם מגיע מיוונית, ומשמעותו ספירלי. ובאמת אפשר לראות איך הפרחים מתפתלים בספירלה על הגבעול –

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את פרחי הספירנתס אני מכירה באופן וירטואלי – מינים שונים של ספירנתס פורחים במקומות רבים בעולם, מאיי הים התיכון ועד להרי ההימלאיה. חברים שלי פגשו אותם, שלחו לי תמונות – ומאד רציתי לפגוש את אחד ממיני הספירנתס בעצמי. בארץ לא פורח ספירנתס. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מוטי כבר סיפר על נסיונותינו למצוא סחלבים בפלורידה – שהסתכמו לרוב במציאת יתושים… ביום בו טיילנו באיזור המזרחי של פארק ה-Everglades, כבר היינו מוכי יתושים וביקשנו מהריינג'רית המלצה על מקומות בהם אפשר לטייל כך שפחות נעקץ.
המסלול השני ביניהם היה מסלולון של רבע קילומטר בערך – Pa-hay-okee Overlook. זה היה מסלול גשר עץ מעל ביצה רדודה, מלאת מים בעומק של כ-10 ס"מ. ופתאום, מתחת לגשר – ראיתי משהו מיוחד. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

בניגוד לספירנתס שחברי פגשו בהימלאיה, שהוא צמח זעיר בגובה 10 ס"מ – הספירנתס שמצאתי כאן הוא צמח גבוה ומרשים – גבהו בערך 70 ס"מ. הפרחים אמנם קטנים ולא מאד מרשימים, אבל צורת הספירלה שלו חיננית ונפלאה.
סוף סוף גם אני פגשתי ספירנתס!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

כיוון שהפרח היה ממש מתחת לגשר העץ, נאלצתי להשתרע על הגשר מעליו, כדי שאוכל לצלם אותו כראוי. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מוטי מיד עבר שוב את כל המסלול (כאמור, רק רבע קילומטר), וניסה למצוא פרחי ספירנתס נוספים – הרי לא הגיוני למצוא רק פרח אחד בכל הביצה?! גם אני חזרתי על המסלול. 

אבל… לא. לא מצאנו פרח נוסף. חזרתי אל הספירנתס הראשון שלי, וצילמתי אותו מכל הכיוונים. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפרחים קטנים ובהירים, וכל אחד פורח מעל קודמו – אך מעט הצידה, כך שנוצרת צורת ספירלה נפלאה. מבנה הגבעול הספירלי גם הוא מקסים. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

השם העממי של ספירנתס בארה"ב – Ladiestresses – צמת האישה. ברור לי מאיפה הוא מגיע, אך אני מעדיפה את השם המדעי. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הספירנתס המפוצל (שנקרא כך בגלל עליו המפוצלים לאונות דקות) גדל בכל מדינות דרום מזרח ארה"ב, מצפין עד לניו ג'רסי וממשיך מערבה עד טקסס. בפלורידה הוא מתמעט, בגלל פיתוח וייבוש ביצות – והוא מין בסכנת הכחדה. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את התמונות צלמתי בפארק הלאומי Everglades בתאריך 7.7.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

 אני מוסיפה שיר שמתאים לי היום:

 

חודש מרץ בכרמל

c01

לדעתי, חודש מרץ הוא החודש היפה בשנה. הזמן הטוב ביותר להתלבט יחד עם הכלניות באיזה סימון שבילים לבחור – ולצאת לטייל!
גם השנה, שלא ירדו מספיק גשמים, אפשר היה למצוא פריחה יפה בכרמל – בעיקר פריחת גיאופיטים. 

c04

הכל פורח, והסחלבת בכרמל בעיצומה. 

c15

ואם יש גם כמה שפני סלע (כמו בתמונה מעל) או פרפרים (כמו כחליל האפון בתמונה הבאה) – זה בכלל נפלא!

c20

במרץ האחרון טיילתי בכרמל רק שלוש פעמים, והתמונות כאן הן חלק קטן מאד ממה שראיתי באותם טיולים. למשל, זבוב בומביל על פרי של כרבולתן השדות: 

c08

את רוב הצמחים ברשומה הזו כבר סקרתי בבלוג, ולכן כל שם יהיה קישור לרשומה שבה כתבתי על המין. למשל, ספלול מטפס: מצאנו עץ נהדר עמוס פרחי ספלול –

c19

אחד הסחלבים המקדימים עדין פורח: סוף הפריחה של הסחלב הנקוד בכרמל – וזהו פרט מיוחד, צהוב לגמרי: 

c02

שיא הפריחה של סחלב הגליל: בגליל אפשר למצוא אותו רק בגווני צהבהב-ירקרק. בכרמל הוא צבעוני, עם גווני ורוד, בורדו, לבן, ירוק וצהוב –  

c05

השנה, לראשונה התגלה סחלב איטלקי פורח בכרמל. מובן שגם אני נסעתי במיוחד לפגוש אותו: 

c13

לא נשכח גם הסחלב האנטולי. בד"כ אני מחפשת מיוחדים – כמו לבקנים. הפעם זה בדיוק הפוך: הצבע שלו היה כמעט ארגמני, ולא עבר מספיק טוב בצילום. 

c11

 סחלב שלוש-השיניים מאד נפוץ בכרמל, האחד הזה היה גדול ומרשים – 

c14

שפתנים דווקא היו הרבה פחות מהרגיל. בעבר צלמתי מקבצים גדולים שלהם, השנה מצאתי רק פרטים בודדים, פה ושם

c12

סחלבן החורש – הסחלב הלבן – מנקד את החורש בפרחיו הלבנים המעודנים 

c03

שנק החורש בד"כ פורח רק באפריל, השנה הוא התחיל כבר באמצע מרץ. השנה גם הצלחתי לראשונה לצלם דבורה בתוך השנק: 

c09

נהניתי מאד מהדבורניות – כאן בתמונה, מימין לשמאל אפשר לראות דבורנית צהובהדבורנית נאה, מקבץ של דבורניות דינסמור ודבורנית הקטיפה

IMG_0068-horz

דבורניות גדולות יוצרות סידור נפלא יחד עם הלטם המרווני –  

c16

וללא ספק, היפה בדבורניות היא דבורנית הדבורה

c06      

היו גם רבים שאינם ממשפחת הסחלבים, למשל בן חצב יקינתוני

c17

ובאפריל פורחת רימונית הלטם – אך מצאנו כבר פרט ראשון מבצבץ בין הלטמים. 

c18

את התמונות צלמתי במקומות שונים בכרמל, בתאריכים 17.3.2014, 22.3.2014 וגם 31.3.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

c07

Calypso balbosa – Fairy's Slipper – סחלב "סנדלי הפיה"

IMG_7347

בדיוק היום לפני שנה – בתאריך 28.2.2013 – עזבתי את הבית והמשפחה, עליתי על סילון-לון-לון וטסתי ליבשת המוזהבת,
נסעתי לקליפורניה, והתארחתי אצל אום נטע (ולא, שמה הוא לא סוניה). 

IMG_7238

עד היום פרסמתי 68 רשימות על הטיול ומה שפגשתי בו – והחלטתי שהיום, יום השנה לטיסה, אפרסם את רשימת הסיכום. 

IMG_7230

פרסמתי 23 רשומות על הטיול עצמו – המקומות שהייתי בהם – למשל, עמק המוות, מדבר מוהאבי, פארק עץ יהושע; והאנשים שפגשתי – גל ועופר
15 רשימות על בעלי חיים שפגשתי – בעיקר ציפורים, יונקים וזוחלים,
ו-30 רשימות על הצומח המעניין – עצים, פרחים וקקטוסים.

IMG_7358

לרשימת הסיכום בחרתי לי את הפרח המיוחד ביותר שפגשתי בטיול: סחלב עדין ויפהפה, ששמו Calypso balbosa – ושמו העממי "סנדלי הפיה" .

IMG_7227

את הסחלב הזה פגשתי בטיול הנפלא שלנו אל הר טמלפייס – Mount Tamalpais – שהיה המסלול המיוחד ביותר בטיול מבחינה בוטנית.
אני שמחה להזכיר את הטיול, האיריסים, ועוד כל מיני פרחים שפגשנו בדרך.  

IMG_7266

על מנת להבין את השם, צריך להסתכל על הפרח מקרוב – השֹפית שלו נראית כמו נעל אלגנטית מעודנת וקטנה. באנגלית קוראים לזה Slipper – כמו נעלי הזכוכית של סינדרלה. כיון שבסיפור סינדרלה ה-Slipper תורגם לסנדל הזכוכית, גם אני תרגמתי את השם לסנדל. 

SONY DSC

סנדלי הפיות הללו גדלים ברוב יבשת צפון אמריקה. הם אוהבים יערות לחים ופינות חבויות. 

IMG_7257

השם הלטיני – Calypso – הוא על שם הנימפה קליפסו מהמיתולוגיה היוונית, בתו של הטיטאן אטלס, שהתגוררה על אי חבוי, מיוער ולח. 

IMG_7364

סנדלי הפיות הם צמחים קטנים למדי – גובה הגבעול הוא כעשרה סנטימטרים בלבד. הפרח גדול למדי – פרח ממוצע הוא בגודל 3-4 ס"מ.
בתמונה הבאה אפשר להתרשם כמה הם קטנים יחסית ליער סביבם – 

IMG_7361

בתמונה הבאה אפשר לראות סחלב אחד מוקף פטריות – 

SONY DSC

נהניתי מהדוגמא שעל השפית גם מאחור – הנימור הזה חביב מאד – 

IMG_7263

הסחלב הזה מאד שימח אותי. בתחילה מצאנו 2 פרטים, אבל כשהמשכנו במסלול, ראינו עוד ועוד, מציצים אלינו מהסבך. בתחילה ניסיתי לספור אותם – אחרי הפרט ה-50 בערך הפסקתי לספור. 

IMG_7264

אני רוצה שוב להודות לאום נטע, אבו נטע, נטע ואוּחת-נטע על ההזמנה והאירוח הנפלא,
ואם כבר, אז להזכיר את הביקור הנפלא לאיזור לוס אנג'לס – ולהודות גם לגל ועופר ומשפחותיהם על האירוח!

IMG_7262

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני על הר טאמאלפייס, בתאריך 4.3.2013 – ואני ממליצה לכל מי שמגיע בתקופה הזו לאיזור סן פרנסיסקו – לטייל על הר טאמאלפייס הנפלא!
​תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

SONY DSC

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 IMG_7474

הערה קטנה – אני יודעת שבשבועיים האחרונים כמעט לא קראתי אצל אף אחד, אני פשוט בתקופת עומס. מבטיחה להשלים הכל!

חג אביב שמח!

לכל קוראי הבלוג שלי,

שממתינים לתמונות ולסיפורים מארה"ב – אני מבטיחה לכם שאני עובדת על הנושא במרץ!

ובינתיים, אני מאחלת לכם חג אביב שמח ופורח, עם הרבה טיולים ושמחה!

בתמונה: סחלב יפהפה בשם Calypso bulbosa, שפגשתי על הר Tamalpais, צפונית לסן פרנסיסקו, 4.3.2013

בלונדיני, ג`ינג`י ולבקן

איריס הארגמן גומר לפרוח בימים אילו במישור החוף. אני משערת שרוב הקוראים שלי מכירים אותו, ומתפעלים מהצבע העמוק והעשיר של הפרח הנפלא הזה.

לפני שנתיים, הצגתי בבלוג את המופע הנדיר הצהוב של איריס הארגמן. השנה שוב חזרתי אליו –

ושמחתי למצוא גוש פריחה מקסים שכלל ארבעה איריסים בלונדיניים!

כמה ימים לאחר מכן, פתאום ראיתי תמונה של איריס ארגמן – ג`ינג`י! חקרתי ובדקתי, ויצאתי לשמורה שבה הוא פרח.

פגשתי שם איריס מנומר –

ואיריס שצבעו רגיל, אבל עמודי העלי הכותרתיים שלו זהובים –

בקצה השמורה ראיתי את המקבץ המקסים הזה – ואם תגדילו את התמונה – תוכלו לראות מאחור את הכוכב שבאתי לראות –

איריס הארגמן ג`ינג`י למהדרין!

ממש זהב טהור!

מה שמעניין הוא, שהאיריס הג`ינג`י הזה הוא בודד בגוש פריחה בעל צבע רגיל. וזה רומז לנו שכפי הנראה זו מוטציה חד-פעמית, וכמו שלא פגשנו אותו בשנים הקודמות – כנראה הוא לא יחזור גם בשנים הבאות.
אז אני מאד שמחה שהצלחתי לפגוש אותו!

הבטחתי גם לבקן – בפורים טיילנו בשמורת בני ציון. עכשיו שיא הפריחה של התורמוס הארץ-ישראלי, של הסחלב הפרפרני ושל הדבורנית צהובת-השוליים שם.

אני חיפשתי את הסחלב הפרפרני הלבקן שמצאתי גם בשנים הקודמות – ובאתי על שכרי:

מצאתי שלושה פרטים צחים ונפלאים,  פשוט יפהפיים!

את התמונות צלמתי –
ביער אילנות, 14.2.2013
בשמורת אלוני קדימה, 23.2.2013
ובשמורת בני ציון, 24.2.2013

 

 מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

הרשומה הזו מפורסמת ממלון קטן אי-שם בקליפורניה,

ומוקדשת באהבה רבה לאום-נטע, שמארחת אותי ולוקחת אותי לכל מיני מקומות, וכמובן למשפחה שלה שמאפשרת לנו לטייל,

לעופר D וגל "באמריקה" והמשפחות שלהם שגרמו לי להרגיש נסיכה כשהייתי אצלם,

וכמובן למוטי והעננצ`יקים שלי, שאני כבר ממש מתגעגעת אליהם.

חג פורים שמח!

לכבוד פורים רציתי להזכיר לכם את התחפושת החביבה עלי ביותר בטבע: פרחי הדבורנית.

הדבורניות הן סחלבים, שהעלו את הרמאות לדרגת אומנות. הן מתחזות לדבורים ויזואלית – וגם מפיצות ריח הדומה לפרומונים של דבורים.

 הדבורים הזכרים מרומים על ידי המראה והריח, ומנסים להזדווג עם הדבורניות.

הדבורניות מנצלות זאת כדי להשתמש בדבורים כמעבירי אבקה מפרח אחד לאחר. וכך, במקום להפיץ את הזרע שלהם – הם מפיצים את אילו של הדבורניות.

השנה כבר פגשתי את הדבורנית השחומה בכרמל –

את דבורנית הקטיפה בכרמל –

ולאחר דיווח בפייסבוק, ביום שישי האחרון הוכחתי שאני חולת סחלבת – עזבתי את כל הסידורים (מוטי, תודה שניקית את הבית!!!) ונסעתי לגבעת הכלניות של הוד השרון, שם פגשתי את דבורנית דינסמור

בכרמל פגשתי גם את הסחלב הנקוד – אחד הסחלבים הנדירים והיפים ביותר – כל פרח נראה כמו איש קטן ושמנמן:

אבל השנה פגשתי עוד תחפושת נהדרת אחת…

האכסף המבריק בכרמל השתולל בפריחה, והפרט הגדול מאיזור רקית נראה ממש כמו מדורה:  

הוא בוער בהמון גוונים של צהוב-אדום – אבל זו שריפה מהסוג היפה והטוב:

.

אז חג פורים שמח לכולם!
השבוע אני נוטשת את משפחתי האהובה לשלושה שבועות, וטסה לי אל הארץ המוזהבת – קליפורניה. אני אפגש עם חברתי הנהדרת, אום-נטע. אני מקווה לחזור משם עם הרבה תמונות של פלאי טבע מרהיבים!

התמונות צולמו בכרמל (איזור רקית ועין אלון) ובהוד השרון, בפברואר 2013.
וכתמיד, מומלץ להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

דבורנית דינסמור – רשימת סיכום

קודם כל, רציתי לומר שמפה לשם סקרתי כבר את כל מיני הסחלבים שגדלים בר בארצנו! הרשימה המלאה נמצאת במדור הסחלביים שלי. 

 יש לי עוד הרבה תמונות של דבורניות דינסמוריות, והשונות בדגם שלהם מקסימה בעיני – למשל, בתמונה מעל הציור על השפית (זו ה"בטן" שלה) הוא בצבעים כמעט מטליים.

 רציתי לסכם, כי ודאי בלבלתי אתכם עם המינים ותתי המינים של דבורנית דינסמור. 

ד"ר  יובל ספיר (מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א) טוען שאין כאן ענין לתתי מינים, ואין שום סיבה להגדרות נפרדות. הוא מזכיר לי שהוא הראה לי לפני כמה שנים דבורנית עם 3 פרחים –
אחד סגור (כמו תת מין כרמלי), אחד פתוח מעט עם שולים כהים (כמו תת מין בארי) ואחד פתוח לגמרי, עם שולים בהירים (כמו צהובת-השולים)

אסף שיפמן, לעומתו, שיש לו נסיון שדה עשיר מאד, וכבר בדק והסתכל על רבבות דבורניות אם לא יותר – אומר : "תסתכלי עליהן. הן שונות בצורה. הן נראות אחרת.
ואם כך, למה לא להתייחס אליהן כאל מינים שונים?"
אסף מחלק את הדבורניות בארצנו לארבעה תתי מינים, שלושה מהם הדגמתי – תת מין כרמלי, תת מין בארי ותת מין רחבת-שפה (שמוכרת לנו כצהובת שולים).
גני KEW, כמו שכבר כתבתי, אימצו את דעתו של אסף – הם אמנם איחדו הרבה מינים, אבל השאירו את המופעים השונים כתתי מינים.

 בהשתלמות רת"ם בפברואר דיבר פרופסור אמוץ דפני מאוניברסיטת חיפה. פרופסור דפני הוא בכיר חוקרי הסחלבים בארץ. הוא סיפר שלאחרונה החליטו להסתכל על הדבורניות מכיוון חדש: מנקודת מבטה של הדבורה.
הלא כל דבורנית מנסה לרמות מין מסוים של דבורים. היא מפיצה פרומונים מסויימים.
לכן, אם מין מסוים של דבורה ייגש אל שני פרחי דבורנית – אפשר להניח בבטחון ששתי הדבורניות הללו נועדו לרמות את אותה דבורה, ולכן הן בנות אותו מין.

 "וואו", חשבתי לעצמי: זה רעיון ממש יפה! איך לא חשבו על זה קודם? תצפיות על דבורים! רעיון נהדר!

 אבל… אז הוסיף פרופסור דפני משפט אחד ששוב, הפך את הקערה על פיה: הבעיה היא, שאין מספיק ידע על דבורים – ולא תמיד אנחנו יודעים להבדיל בין המינים השונים של הדבורים!
כלומר, גם אם אנחנו רואים שתי דבורים שניגשות לפרחים דומים – כיוון שאנחנו לא יודעים אם הדבורים הללו הן מאותו מין או ממינים שונים – חזרנו להתחלה, ושוב אנחנו מבולבלים…

 איך לסכם את הנושא? מה אני חושבת?
אני עדין פתוחה לדיעות השונות, ומחפשת הוכחות לכאן או לכאן. אני מבטיחה להמשיך לעקוב אחרי הדבורניות, בשדה – אבל גם בפרסומים המדעיים – ואם יהיו פרסומים נוספים, אני אשתדל להעיף בהם מבט.

בינתיים, צאו לשדה וטיילו.
אם תשימו לב לדבורניות בשדה – רובן קטנות ונמוכות, ולא תמיד שמים לב אליהן בגלל הצבעוניות הירקרקה-חומה –
ותזכרו שזו דבורנית (ואולי אפילו דבורנית דינסמור) –
אני, את שלי עשיתי.

 התמונות צולמו –
בשמורת הסחלבים ליד חורשת טל, 15.3.2006
ביער מטע, הרי יהודה 17.3.2007
בהר מירון, 24.3.2007, 13.4.2007
בכרמל 31.3.2007
בנחל חזורי, 3.4.2009
בהר קטע 25.2.2011
ובגבעת אולגה, 31.1.2012

 התמונות ב-PICASA – מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראות אותן בהגדלה. ויש עוד הרבה תמונות באלבום, כאן.

 

דבורנית דינסמור, תת מין צהובת-שולים – Ophrys umbilicata subsp. flavomarginata

אני ממשיכה עם דבורנית דינסמור, ועם ענייני הסיסטמטיקה…     

   

הדבורנית שלי היום מופיעה באתרים בעברית (אתר הפלורה, ואתר צמח השדה) בתור מין נפרד – דבורנית צהובת-שוליים, או בלטינית – Ophrys flavomarginata. 


אבל כשהסתכלנו עליה, ראינו שהיא מאד דומה לדבורנית דינסמור ה"רגילה" ובעצם גם לזן "בארי"… 

   

וגם הפעם בגני Kew מתייחסים אליה כאל תת-מין, ואני מאמצת את הגישה הזו.
לאחרונה, התפרסם מאמר של אסף שיפמן ובו הוא מגדיר אותה בשם אחר – דבורנית רחבת שפה – Ophrys umbilicata ssp. latilabris. 

   

ההבדלים בינה לבין דבורניות דינסמור האחרות הם בשפית: השפית פרושה לרוחב, ושוליה ירקרקות-צהובות. העטיף (כלומר, ה"כנפיים" של הדבורנית) בדרך כלל ירוק. (ולא לבן או ורוד) 

אבל בעצם מה זה "מין" או "תת מין"? זו שאלה מסובכת, ביחוד כשמדברים על הסחלביים, שהשונות בהם מאד גדולה… 

בעבר היו מגדירים מינים אך ורק לפי מאפיינים מורפולוגיים – צורת הצמח, מבנה הפרח, איבר האגירה (בצל, פקעת, שורש) – כמה עלי עטיף, צבע… – אם יש הבדלים, אילו מינים שונים.
באופן עקרוני החלוקה הזו קיימת גם היום – אם כי היום נוסף מרכיב הDNA. באופן מרשים מאד, גילו שלמינים שנחשבו קרובים – יש גם DNA קרוב. אבל יש גם כאילו שהחליטו לשנות את הסיווג שלהם. למשל – זהבית אדמדמת

בעיקרון כאשר לפרח יש מאפיינים מסויימים במקום אחד ומאפיינים שונים במקום אחר (הבדלים הנגרמים מקרקע שונה, כמות גשמים אחרת, צל/שמש) – אבל אם נקח את שניהם ונגדל אותם באותם תנאים הם יתנהגו באותה צורה –  זהו בעצם אותו מין.
לפעמים יש הגיון בהגדרת המינים הדומים כשני מינים שונים – למשל, הראיתי פה את צבעוני החרמון מול הצבעוני הססגוני – הם מאד דומים, אבל ההבדלים בינהם נשארים גם אם נגדל אותם יחד.
לעומת זאת, הראיתי את צבעוני השרון, שגילו שההבדלים בינו לבין צבעוני ההרים אינם תקפים תמיד, ואם נגדל צבעוני ההרים וצבעוני השרון יחד – הם יתנהגו באופן דומה. אפשר גם למצוא בשרון צבעוני עם מאפייני ההר, או בהר צבעוני עם מאפייני השרון. לכן צבעוני השרון הוא רק תת-מין. המאפיינים שלו שונים רק בבית גידול מסוים.
וכך גם הדבורנית הזו – המאפיינים שלה משתנים בבית גידול מסוים.

דבורנית צהובת-שוליים פורחת בארץ במישור החוף, בעיקר באיזור השרון.
בעולם היא ידועה גם מלבנון וסוריה, ומקפריסין. 

   

אני פוגשת אותה כל שנה בשמורת בני ציון הקטנה והמגוונת. 

   

התמונות צולמו בשמורת בני ציון, בתאריכים
7.3.2005, 19.2.2009 וגם 9.3.2012

התמונות ב-Picasa, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא. 

   


דבורנית דינסמור, תת מין בארי – Ophrys umbilicata subsp. beerii

 

ברשימה הקודמת דיברנו על דבורנית דינסמור, והפרוייקט של גני Kew לעשות סדר בשמות.
ראשית הם קראו למין "Ophrys umbilicata", והם לא מוכנים לפצל אותו ללא הוכחות מאד טובות.
ברישומים שלהם מוגדרים כעת שלושה-עשר תתי מינים (מרחבי העולם), ועשרות רבות של שמות נרדפים.

  

אצלינו בארץ, אסף שיפמן בדק את הדבורניות במישור החוף ובצפון הנגב, וראה שהמאפיינים שלהן מעט שונים מאילו של ההרים.

עלי העטיף – ה"כנפיים" לרוב לבנות, השפית (זה גוף הדבורה) נוטה להיות פתוח.  בניגוד לדבורניות ה"הרריות", שם השפית כדורית יותר, וסגורה.

 

 אסף הגדיר את השונות הזו כתת מין נפרד, וגני Kew קבלו את ההגדרה הזו.  

 

כיון שהשונות הזו התגלתה לראשונה באיזור בארי – וגם לזכרו של אחיו של אסף, ששמו היה בארי – אסף קרא לדבורניות הללו "דבורניות בארי".
השם המלא – הוא Ophrys umbilicata, ssp. Beerii – כלומר, דבורנית דינסמור, תת מין בארי.

 

בגבעת אולגה השנה פגשנו שתי דוגמניות מיוחדות. דבורנית דינסמור שעלי העטיף שלה ורודים, ולא לבנבנים או ירקרקים –
בעבר, דבורנית כזו (בעלת עלי עטיף ורודים) נחשבה למין נפרד ונקראה "דבורנית מזרחית" – ophrys orientalis – אבל גם זו אוחדה למין "דבורנית דינסמור", ובמקרה שלנו – תת מין בארי: 

ועוד אחת מיוחדת – לבקנית, שהגוף שלה ירקרק כולו!

 

בהשתלמות רת"ם ב-23.2.2012 ביקרנו שוב בשמורת פורה – ודיברנו על הדבורניות הללו, ושם למדתי דברים נוספים על ההגדרות השונות… ולכן – המשך יבוא!

הדבורניות צולמו:
בגבעת אולגה, 31.1.2012
בשמורת פורה, 18.2.2011
בצומת סעד, 15.2.2007

   

התמונות בPicasa, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

  

  

דבורנית דינסמור – Ophrys umbilicata

פורים כבר עבר ואני רוצה לפרסם סדרת רשימות על אחת התחפושות היפות של הטבע: הדבורנית. כבר הזכרתי שפרח הדבורנית נראה כדבורה, על מנת למשוך דבורים ממין זכר "להזדווג" איתה – ועל ידי כך להפרות את הפרח.

 לאחר שסקרתי כמעט את כל סחלבי ארצנו, הנפוצים והנדירים – אני מגיעה סוף סוף אל הדבורנית הנפוצה ביותר, המוכרת ביותר.

 

 אתם ודאי מכירים אותה… בטח פגשתם אותה בטיול כלשהו. זוהי דבורנית דינסמור.

 בעצם, הסיבה שלא כתבתי עליה עד כה היא לא כי חסרות לי תמונות… לא-לא. ישבתי ומיינתי מאות תמונות של דבורניות. אני מאמינה שיש לי מעל 1,000 תמונות רק של הדבורנית הזו.


 

 התהיה הראשונה שלי היתה… מה השם הלטיני? איזו מין דבורנית זו?

 

דבורנית דינסמור נקראה בעבר בלטינית – דבורנית דינסמור – Ophrys dinsmorei  – ע"ש ג'ון דינסמור, בוטנאי אמריקאי שחי בירושלים וחקר את הצומח באיזורינו בראשית המאה ה-20.
אשתו קבורה בירושלים – זאת מצאתי בבלוג של ענת סקילי.  

 במקביל להגדרתה כ"דבורנית דינסמור", היא הוגדרה גם בתור "דבורנית הכרמל" – "Ophrys carmeli".

 

 אחר כך נטען שהיא דומה למין אחר של דבורנית, מקפריסין – "Ophrys attica", ולבסוף החליטו לקרוא לה בשם של מין רחב תפוצה – "Ophrys umbilicata" – וזהו השם הרשמי כיום.
משמעות השם "umbilicata" – היא בצורת טבור. (ובאמת umbilical chord זה חבל הטבור). האם אתם יכולים לחשוב על שם הולם יותר לפרח לכבוד פורים מאשר "דבורנית הפופיק"?

 

גני Kew באנגליה התחילו לנסות לעשות סדר בכל השמות של כל הדבורניות בעולם. הם איחדו עשרות שמות והפכו אותם ל"שמות נרדפים" לשם הרשמי – שהוא Ophrys umbilicata.
אסף שיפמן מנסה לעשות סדר בכל השמות והצורות השונות בארצנו, והוא מגדיר צורות שונות של הדבורנית בתור תתי מינים – אבל לזה אני אקדיש כבר רשימה נוספת.

את התמונות צלמתי:
בכרמל, ליד האנטנה הגדולה 13.2.2012, 1.4.2006, 11.3.2006
בשביל נורמן בגליל העליון, 7.4.2011
באיזור רקית בכרמל, 1.4.2011
בהר קטע ליד החרמון, 25.3.2011 וגם 3.4.2009
בשמורת הסחלבים מאחורי חורשת טל, שם יש כמה צבעים נפלאים – 15.3.2006
ובשולי העיר מודיעין, 5.3.2005

התמונות בפיקאסה, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

 

 

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר, אני יודעת:

שלושה עשר סחלבים אנטולים  – בעצם, הרבה יותר. אבל ארבעה מהם מצאנו קטופים וזרוקים על השביל! איזו חוצפה! הסחלביים כולם הינם פרחים מוגנים, ואסור לפגוע בהם. אני מודיעה לכם שאם אני תופסת מישהו פוגע בסחלבים – אני אישית אזמין את פקחי הרשות!
את הסחלבים הקטופים אספתי, ואני מתכוונת להעביר לעשביה של האוניברסיטה העברית.

שנים-עשר סחלבי הגליל: (ואחד מהם כמעט בגובה מטר!) 

 

אחד עשר סחלבים איטלקיים:  כבר אחרי השיא, ועדיין מקסימים!

  

עשר דבורניות נאות:  באמצע שביל פסגה של המירון, קרוב להתפצלות של השביל היורד לעין חומימה.

  

תשע דבורניות צהובות: כולן ממש בתחילת העליה להר

שמונה סחלבני החורש:  היו מאות ניצנים ועלים, בכל מקום שעצרנו בו. מעטים התחילו לפרוח

  

שבע דבורניות כחלחלות (בעצם הרוב כבר נבלו, היתה עוד אחת במצב צילום….)

שש דבורניות גדולות: הן בתחילת הפריחה בהר.

חמישה סחלבים פרפרניים: לפני חודש היו רבבות על המירון. ואני לא מגזימה במספר. רובם כבר גמרו את העונה, נשארו עוד בודדים.

ארבע דבורניות דינסמור:  גם הן בעצם כבר גמרו את העונה.

 

שלוש דבורניות קטיפה: (אמנם ראינו רק אחת פורחת, אבל בטח היו עוד…)

שתי נאוטינאות תמימות:  איך אני גאה בעצמי שמצאתי אותן!!!

  

אחד שנק החורש: יפהפה! ראינו כמה ניצנים, אבל רק אחד שבאמת התחיל לפרוח:

זו הגרסא שלי ל"אחד מי יודע" – ביום חמישי, 21.4.2011, טיילנו במירון  בחברה טובה – Anguly והבנות –  ולמרות כל מיני בעיות דרכים (בסוף שגריר הגיעו והחליפו לנו מצבר, הגענו הביתה לקראת 11 בלילה) – הסחלבים החליטו לערוך סדר כהלכה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

סחלב איטלקי – Orchis italica

מזמן לא היו אצלי סחלבים, נכון?

  

אז הנה לפניכם, הסחלב האיטלקי.

  

איטלקי – כי לראשונה הוא הוגדר באיטליה. שם הם קוראים לו Uomo nudo – האיש הערום. ואם תסתכלו, השם הזה מאד ברור ומובן

אם אתם זוכרים את סחלב הגליל, שהופיע בבלוג שלי לפני שנתיים, סיפרתי שהשם שלו הוא "אישון עם פישון" – ובאמת, באותו קו מחשבה, לסחלב האיטלקי קוראים "איש עם פיש"… 

גבהו של הסחלב האיטלקי הוא בין 20 ל-50 ס"מ, והוא אוהב לגדול במקבצים –  אבל מופיע גם בודדים.
הצבע שלו נע בין לבן לורוד, לרוב ורוד בהיר עם נקודות. כמו תמיד אצל הסחלבים, יש בהירים יותר וכהים יותר, מנוקדים יותר וחלקים יותר – צבע הוא לא סימן הגדרה.


ניסיתי לבדוק מיהם המאביקים של הסחלב האיטלקי – אבל גם בספר הסחלבים של אסף שיפמן וגם בחוברת רת"ם על הסחלבים כתוב בפירוש שלא ידועים המאביקים. מן הסתם הם קיימים, כי הפרח עדיין איתנו, פורח ומוציא פרי.
אני פגשתי סרטביש פרחים על הסחלב –

הסרטביש הוא עכביש-זיקית. הוא משנה צבע לפי הפרח שהוא עליו. הוא יכול להיות לבן, צהוב ולפעמים גם לבן עם כתמים סגולים – הכל למען התאמה מיטבית לצבעי הפרח בו הוא מתחבא. השם "סרטביש" הוא שילוב של סרטן ועכביש, כי צורתו של העכביש הזה דומה לסרטן.  מי שרוצה לקרוא עוד על הסרטביש, מוזמן לקרוא בבלוג של עמיר.

הסחלב האיטלקי גדל בגליל העליון – אפשר למצוא אותו בגבעת זקיף מעל כרמיאל, בגוש הרי מירון, באיזור צפת, ברמות נפתלי…
כאן, למשל, יש מקבץ יפה של סחלבים במורדות הר שפנים –
הר שפנים הוא אחד מגוש הרי מירון, ממש מול מורדות בית ג'אן. ואם תהיתם, אין עליו שפנים. אני לא מכירה שפנים שגרים בהר הזה. השם המקורי שלו הוא ג'בל שופנין, כלומר – הר המסתכלים, או הצופים. כיוון שהשם "הר הצופים" כבר תפוס, החליטו לשכוח מהמשמעות ולעברת לפי הצליל. לדעתי זו טעות, כי השם תלוש מהמציאות פה.  הצעה אלטרנטיבית, לדעתי,  יכולה להיות "הר התצפית".  כך נראים האיזורים היפים של ההר:

התצפית לצד השני פחות מוצלחת: מדי שנה, בית ג'ן מתרחבת ונוגסת עוד ועוד בשמורה, ופוגעת בטבע. כל ניהול השמורה והיחסים עם הדרוזים תושבי בית ג'ן בארץ הוא בכיה לדורות. במקום לטפח את הישוב ולעזור לו, המדינה פשוט מתעלמת. הם מצידם לא ממש מתחשבים בסביבה, ופוגעים יותר ויותר.
ואם פקחי הרשות או אנשי סביבה וטבע מנסים להעיר על זה – התגובות בהחלט יכולות להיות אלימות.

התמונות צולמו במקומות הבאים:
בעליה למירון, בתאריכים 25.3.2006 ו-24.3.2007
ביער ביריה, 22.3.2008
בהר קטע למרגלות החרמון, 29.3.2008
ובהר שפנים, 13.4.2006 ו-16.4.2011

  

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

  

חג שמח ומחוייך לכולם!

זר סחלבים לפסח


סחלב שלוש השיניים

לכבוד פסח, חג האביב – אני מפרסמת זר פרחים,
ומה טוב יותר מזר סחלבים, ישירות מגוש הרי מירון?


סחלב אנטולי

לכל קוראי הבלוג שלי, ולכל חולי הסחלבת באשר הם – חג שמח,


דבורנית נאה

אני מאחלת לכם שיהיה לכם טבע לצאת אליו ולהנות ממנו  (ולא רק פארקים עירוניים ורחובות בטון)  – דעו להעריך כל שדה ריק בשולי העיר, כל שטח פתוח: הם מתמעטים בקצב מהיר!


סחלבן החורש

שתמצאו את הדברים שגורמים לכם אושר והתרגשות – ממש כמו שאני מצאתי את הסחלבים


נאוטינאה תמימה – הקטנה בסחלבי ארצנו

שתדעו להעריך את ההנאות הקטנות של החיים


סחלב איטלקי

שתמצאו את החברים הטובים שלכם, ותהנו יחד איתם


סחלב הגליל – פורח מלמעלה למטה

שתדעו לחשוב הפוך מכולם כשצריך, לצאת מהקבעון


סחלב מצויר – אנדמי לארץ

ותראו תמיד את המיוחד בכל דבר


סחלב כלאיים – פרפרניXמצויר

שתדעו לשלב את כל המרכיבים בחיים, ליצור את התערובת הנפלאה והאישית שלכם!


דבורנית דינסמור

צאו החוצה, ותהנו מהפריחה המטריפה מסביב  – עכשיו זהו שיא הפריחה,  זה הזמן לחגוג את חג האביב!


סחלב אנטולי

התמונות צולמו בהר הלל ובהר שפנים במירון, בתאריך 16.4.2011
כתמיד, ממש כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 
סחלב איטלקי וסחלב אנטולי

 

סחלבים בערפל, 25.3.2011

עם החמסין שהתחיל פתאום, קצת קשה לנו לזכור שביום שישי שעבר עוד היה פה חורפי למדי… וכמובן, בדיוק ביום הזה אנחנו החלטנו לצאת לחפש סחלבים בהר קטע, למרגלות החרמון.
כמה טיפות של גשם לא יימנעו מאנשים כמונו, שהפרחים בראש מעייניהם מעל ומעבר לכל פרופורציה – לצאת לשטח.
בשבוע לפני כן, RuvenKa ביקר שם ופגש את הסחלב הסורי – ולאחר ששאלתי, נתן לי הסבר מדיוק איך לאתר אותו. בדיעבד, זה היה אותו איזור בו מצאנו את הסחלב הסורי לפני שנתיים.
ההתחלה היתה מאד מעודדת: עצרנו במפל סער, וראינו כמה יפה הוא זורם ושוצף (בעקבות הגשמים הרבים שירדו ביום חמישי)

למרגלות התצפית פרח פרח יפהפה,  נפוץ למדי בארץ – שעוד לא הקדשתי לו רשימה: בן חצב יקינתוני. הנה הוא, על רקע המפל:

על גדת הנחל, מעט אחר כך, מצאנו פרט גדול ויפה של סחלב השקיק, משקיף לו על הנחל. הסחלב הזה גדל מאחורי הגדר של הגשר על נחל סער. ובכל זאת, אסף (הוא אסף שיפמן, שאיתו יצאנו לטיול) ראה אותו. אני עדיין לא מבינה איך, אבל אסף הוא מגנט לסחלבים. לדעתי הם קוראים לו.  

הצצנו לכיוון החרמון, והתמונה לא היתה מאד מעודדת: כלומר, לא ראינו את החרמון. בכלל.

לא נורא. חשבנו. לא באנו לחפש נופים, נכון? באנו לחפש סחלבים. את הדרך אנחנו מכירים. אז נסענו למעלה.

בדרך נאלצנו לנסוע ממש לאט. ממש ממש. הראות היתה של 20 מטר קדימה. אולי. הגענו אל נח"ל נמרוד, והתחלנו לרדת לכיוון הגבעה – גבעת הדקטילוריזות.
הגבעה אמורה להיות קרובה למדי לנמרוד – ואנחנו התחלנו ללכת בבטחה, בערפל.
והלכנו…
והלכנו….
את התמונה הזו צלמה ציפורן חתול: רואים כאן אותי, עם תיק סגול, 2 ז'קטים פליס, וכובע צמר-פליס שמוטי קנה לי פעם באמסטרדם; ועוד שניים מהמטיילים האמיצים.

ובכן, הלכנו, והלכנו, וחשבנו שזה נראה לנו קצת רחוק יותר ממה שזכרנו… אבל בערפל לא היו לנו נקודות ציון. חיפשנו.
ואז הגענו אל… המממ. מעין שאף אחד מאיתנו לא הכיר.
היינו שישה אנשים. כולנו היינו כבר כמה פעמים על ההר הזה – אנחנו באמת מכירים את השטח והסביבה, ומעולם לא הגענו אל המעין שעכשיו היינו לידו. בערפל ראינו גם שני עצי ברוש גדולים – שלא נראו לנו מוכרים…


(דבורנית צהובה רטובה מהגשם)


התכנסנו להערכת מצב.
איך זה יכול להיות שהגענו למקום הזה, שאנחנו לא מכירים? פתחנו מפות, והגענו ל-2 נקודות אפשריות – ודאי אנחנו באחת מהן. אחת צפונית לגבעה, ואחת דרומית מערבית לגבעה….  אז לאן הולכים? לשם – או לשם?
החלטנו למזער נזקים: נחזור לאוטו. ישנה נקודה קרובה יחסית לכביש, שנוכל למצוא אותה ולפגוש שם כמה פרטים בודדים של דקטילוריזות. ואז, במקום לרדת מהגבעה לעמק שבו הסחלב הסורי – ננסה את דרך הג'יפים בה נסענו בשנה שעברה, שבינתיים חסמו אותה למעבר רכב.


(דבורנית דינסמור – גם היא רטובה)

התחלנו לחזור.
לפתע, ממש כמו באגדות, רוח פזרה לרגע את הערפל – וציפורן חתול ראתה את הגבעה! היא קראה לנו מיד – הגבעה היתה כ-50 מטר מתחת לנקודה בה היינו באותו רגע. הערפל חזר וכיסה אותה, אבל עכשיו ידענו לאן ללכת. ירדנו אליה – ומצאנו על הגבעה כמה עשרות דקטילוריזות!

התחלנו לצלם אותן, לספור אותן, להנות מהן – הדקטילוריזה הרומאית – אצבענית רומאית בשמה העברי –  התגלתה בארץ בשנת 1985. עד אז לא ידעו בכלל על קיומה!
והנה, תוך כדי הצילומים – נעשה לנו נס, והערפל התחיל להתפוגג. אפילו כמה קרני שמש יצאו:

בין הדקטילוריזות היו גם המוני פרטים של סחלב אנטולי:

הסתכלנו על הנוף – וראינו את מצודת נמרוד, ולמרגלותיה נבי חזורי (ששם חיכה לנו הרכב השני) –

והחלטנו שממשיכים לרדת. מזג האויר ממש נפלא! למה בכלל התלוננו?
בדרכנו פגשנו אלפי דבורניות שחומות – כאילו כמויות אדירות אנחנו ממש לא זוכרים.

מה שעוד פגשנו, זה בוץ. כזכור, ביום חמישי ירד הרבה גשם – ועכשיו המים עסקו בהתנקזות לכיוון העמק והנחלים למטה. כלומר, הכל היה בוצי, וכל מיני פלגים קטנים חצו את דרכנו. היו גם גדולים יותר, כמו הפלג המקסים הזה שלחופו פרחו כלניות:

ולאורך כל הדרך מצאנו המון כדנים יפהפיים – כדן נאה (שגם לו אני מתכננת רשימה…)

הגענו אל האחו שבו ראינו את הסחלב הסורי לפני שנתיים. עוד לפני שהספקתי לשלוף את ההסבר מראובן – אסף כבר מצא את הפרט שראובן צלם. (כבר אמרתי מגנט לסחלבים?)

 

האחו היה רטוב ובוצי מאד, מנוקד באלפי דבורניות שחומות, מעט סחלבים פרפרניים – וכמה ניצנים של סחלב איטלקי. לאחר חיפוש מעמיק, מצאנו עוד 3 פרטים של סחלב סורי, ניצן אחד, ו-3 פרטים החשודים כבני כלאיים של סחלב סורי ופרפרני:

איך יודעים שזה סחלב כלאיים? ובכן, צריך להכיר היטב את המאפיינים של שני המינים.
 השפית של הסחלב הסורי חלקה. זו של הפרפרני מנוקדת היטב. לסחב שלנו יש ניקוד – אבל מעודן מאד.
 השפית של הסחלב הסורי מפורצת פעמיים – מחולקת ל-3 אונות. זו של הסחלב הפרפרני היא דמוית מניפה משוננת. לסחלב שלנו יש גם וגם.
 הדרבן של הסחלב הסורי עולה למעלה. זה של הפרפרני – יורד מטה, צמוד לגבעול. לסחלב שלנו – הדרבן  יורד אך לא צמוד, והיה פרט אחר בו הדרבן התרומם מעט.


(סחלב איטלקי – גם לו אני עוד אקדיש רשימה)

המשכנו לרדת, ואז התחיל לטפטף. הגשם התחזק קצת, והפך לברד.
התעטפנו במעילינו, והמשכנו לרדת – וכי היתה ברירה? הברד חזר להיות גשם.
הגענו לחלק התחתון של ההר, וגילינו… גדרות שחוסמות את דרכינו. שערים נעולים, וגשם… לא – שוב זה ברד.
ניסיתם פעם לעבור גדר תיל בגשם ובברד? אני חייבת לציין שזה בהחלט אתגר.  וכולנו עמדנו בו בכבוד.
המשכנו  ללכת במורד, בגשם…
הגענו אל בקתה שנבנתה בין המטעים, והיתה לה מרפסת עץ מקורה קטנה. הצטופפנו לנו צוחקים על המרפסת, וגמרנו את אוזני ההמן שנשארו לי מפורים (אני הכנתי…)
לאחר שהגשם נרגע, המשכנו בדרכנו אל נבי חזורי. ממש בשולי מגרש החניה של נבי חזורי – כבר לא בגשם, אבל רטובים ומכוסי בוץ – פגשנו סחלב פרפני גדול יפהפה, משקיף על הר קטע:

זה, בעצם, היה סוף הטיול. הנהגים נסעו להחזיר את האוטו מנמרוד למעלה, אכלנו קצת (לא יכולנו לערוך את הפיקניק המסורתי שלנו, כי הכל היה רטוב!) – ונסענו אל שמורת הסחלבים מאחורי חורשת טל, לחפש סחלב ריחני.
אולי הייתי צריכה לצרף את הרשימה הזו למדור ה"סיפורים ההזויים" של מוטי ?
התמונות צולמו בהר קטע ולמרגלותיו, בתאריך 25.3.2011
המון המון תודה לאסף שהנהיג אותנו ללא חת בערפל, בגשם, בבוץ ובברד!
וכתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

סחלב ריחני – Orchis coriophora

אני ממשיכה עם הסחלבים היקירים לי – והפעם, סחלב ריחני.

סחלב ריחני הוא מהנדירים יותר בארצנו. הוא גדל באיזורים לחים – בתות רטובות, שולי מעיינות, אדמת טרוורטין (שזה נטף מעיינות) – ורוב הארץ שלנו יבשה, אין הרבה איזורים כאילה.

 

בארץ הוא גדל רק ב"צפון הרחוק": אני פגשתי אותו בשלושה מקומות – שמורת הסחלבים מאחורי חורשת טל, נחל חזורי למרגלות החרמון, והר קטע – הוא ההר מעל נחל חזורי.

  

הסחלב הריחני, כשמו כן הוא – ריחני. יש לו ריח מתוק, לפעמים קצת מתוק מדי. מכירים מטהר אוויר לשירותים בריח סחלב? זה הריח.

  

אני לא היחידה שהריח לא מצא חן בעיניה במיוחד: השם האנגלי שלו הוא "Bug Orchid" – סחלב החרקים….

סיפרתי בעבר שרבים מבני משפחת הסחלבים הם רמאים: אין להם צוף, והם מנסים להראות כמו מישהו אחר (למשל, הדבורניות) – כדי שהחרקים יבואו להאביק אותם.
הסחלב הריחני הוא לא כזה. יש לו צוף בדרבן – והוא מושך חרקים ונותן להם גמול תמורת ההאבקה.

כמו לסחלבים רבים אחרים, גם אצל הסחלב הזה אפשר למצוא שונות רבה בין פרח אחד לאחר. באופן עקרוני, הצבע שלו ורוד בהיר מאד, עם מעט ירוק ונקודות בורדו.  אבל יש כאילו שהם כמעט בורדו לגמרי –

ויש כל מיני וריאציות בין ירוק לורוד – תגדילו, תראו כמה גוונים :

ביום שישי האחרון, אחרי ביקור הסחלב הריחני מאחורי חורשת טל, היתה לי שיחה עם חברה (טיילנו יחד) על הצבע הורוד. שתינו לא מאד אוהבות את הצבע הזה, במיוחד בכל הנוגע ללבוש/ריהוט/וילונות/כלי בית…
אחרי שגמרנו להסביר זו לזו כמה אנחנו לא אוהבות את הצבע הורוד – חשבנו רגע על כל הפרחים הורודים שראינו באותו טיול, ובמיוחד על הסחלב הריחני. מיד הסברנו זו לזו שכמובן, לא התכוונו לורוד בפרחים! הסחלב הריחני הוא יפהפה!

 

התמונות צולמו במקומות הבאים:
בשמורת הסחלבים מאחורי חורשת טל, בתאריכים 19.3.2005, 15.3.2006, 25.3.2011
בנחל חזורי, 24.5.2007
וליד ההיאחזות נמרוד, 24.5.2007

כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

 

 

דבורנית צהובה – Ophrys lutea

  

יש לי עוד כמה "חובות" סחלביים להשלים, והיום אני סוף סוף מגיעה אל אחת הדבורניות הנפוצות יותר – דבורנית צהובה.
את הדבורנית הצהובה אפשר למצוא בארץ ברוב האיזורים ההרריים – הגליל, הכרמל, רמות מנשה, הגלבוע, שומרון ויהודה. אפילו בשפלה.

  

כמו שאר אחיותיה הדבורניות,  גם היא נוקטת בשיטה של רמיה מינית – הפרח דומה בצורתו לדבורה, ומפיץ ריח דמוי פרומונים המושך מין מסוים של דבורים זכרים. זכרי הדבורים מנסים להזדווג עם הפרח, ובמעבר מדבורנית לדבורנית – מאביקים אותן.

  

השם שלה מגיע מלטינית – Lutea פירושו צהובה – אבל לרוב הצהוב שלה הוא צהוב ירקרק משהו. יותר ליים.

וכמו אצל רבים מבני משפחת הסחלבים, גם היא שינתה את שמה…
בשנת 1923, היא תוארה ע"י שני חוקרים – בורנמולר ופליישמן – והם קראו לה "דבורנית הגליל" – Ophrys galilaea.
מאוחר יותר, חוקר הונגרי בשם שוֹ טען ש"דבורנית הגליל" היא לא מין נפרד, אלא תת מין של הדבורנית הצהובה.

  

באנציקלופדיה של החי והצומח, ובספר "הסחלבים בישראל" של אמוץ דפני היא שוב מופיעה בתור "דבורנית הגליל" – כי מקובל לעתים לתת מעמד של מין נפרד, לתת-מינים נפרדים מבחינה גיאוגרפית – כלומר, הדבורנית במזרח הים התיכון היא "הגליל", בעוד זו במערב הים התיכון היא הדבורנית הצהובה ה"אמיתית"
אבל בספר הסחלבים של אסף שיפמן ובאתר הפלורה של פרופ. דנין, השם הראשי חזר להיות Ophrys lutea – כלומר, דבורנית צהובה, ומכאן אני מבינה שבסופו של דבר הוחלט שזהו אכן מין אחד.

  

בפורים טיילנו עם משפחה של חברים מקנדה, והראינו לילדים את הדבורניות הצהובות. הם (הילדים במיוחד) התפעלו מאד מהדמיון לדבורה – ומהדבורניות הנחמדות.

לפני כמה שנים, בכרמל, מצאתי את השילוב החביב הזה: כתמה עבת שורש, שגדלה יחד עם דבורנית צהובה במין חיבוק נחמד.

קראתי על הדבורנית הצהובה בספרים הבאים:
כרך 11 של האנציקלופדיה של החי והצומח, בעריכת עזריה אלון.
הסחלבים בישראל מאת אמוץ דפני
רתם – חוברת מס' 19 – סחלביים בישראל
הערכים הרלוונטיים שקראתי בשלושת אילו נכתבו ע"י אמוץ דפני.
כמו כן, כמובן – סחלבי הבר בישראל, מדריך למטייל מאת אסף שיפמן

התמונות צולמו בחודש מרץ, בשנים 2006-2011
בכרמל, בעליה למירון, בנחל קטלב ובנחל מערה שבהרי יהודה.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

מצאתי ב-youtube סרטון נהדר שמראה הזדווגות של דבורה-זכר עם דבורנית – צולם באירופה. זו דבורנית שאין בארץ. הסרטון הזה הפתיע אותי, כי הזכר בפרוש הולך על מה שנקרא "69" – ואת כדורי האבקה הדבורנית מדביקה לו בתחתית הבטן ולא על המצח.
את הסרטון צילם ניקו וראקן, שהוא חוקר טבע –  בעיקר נושאי האבקה – מבלגיה.

מודדים מדים או מודדים מידות?

אמנם הבטחתי שבוע אדום, אבל היום מוטי חוגג מ"ד – לכן אני עושה פסק זמן, למען כמה מדידות.

פתחתי את מילון אבן שושן, בערך מִדָּה: הפרוש הרביעי הוא:  תכונה, טיב, דרך-התנהגות.

אחר כך מופיעות דוגמאות לכל מיני מידות:
מידת אורך – אמנם מוטי הוא הגבוה במשפחה, אבל אנחנו ידועים יותר ב"נומך" שלנו.

 מידת אורך – מוטי הוא בהחלט בעל אורך רוח, ולא מתרגז בקלות.

 מידת הרחמים היא מידה בולטת אצל מוטי – הוא תמיד מוכן לוותר, לרחם ולטפל באנשים לפנים משורת הדין.

 מידת זמן גם היא חשובה למוטי – הוא אדם דייקן, וחשוב לו לא לאחר: אפילו אם הוא יודע שכל שאר המוזמנים יאחרו, הוא יקדים.

 מידת חסידות – מוטי בהחלט מקפיד על יושר וצדק, ומדרבן אחרים לעשות זאת

 מידת היבש – ההומר אמנם יבש קצת לעתים, אבל חריף מאד!

 מידת הלח – אין כמו כוס יין טוב ללחלח את הגרון, ככה פעם בכמה שבועות…

 מידת נפח – פה, כמובן, מדובר על הנפח שלי, שגדל בעקבות הבישולים הנפלאים של מוטי

 מידת שטח – מוטי מוכן לבוא איתי לטייל כמעט בכל שטח (בשטח עירוני, ברחובות של חנויות הוא פחות אוהב לטייל)

 מידת סדום – את זה אין למוטי. בכלל.

הוכחתי, כמדומני, שמוטי הוא בהחלט איש-מידות, וגם אם פעמים רבות הוא יושב על המדוכה – הוא בוחר באופן מדעי את הפתרון הנכון – ולא מדרדר במדרון!

מוטי, ליום ההולדת שלך –
המון מזל טוב! אני מאחלת לך שתמצא את האושר, ותצליח להנות מכל הסובב,
שתמצא את השלווה, ותדע מה טוב לך
והמון נחת ממני ומהילדים…. 

התמונות הן של בן-חורש גדול – סחלב נדיר ויפהפה שצלמתי בנחל ערוגות, ב5.3.2011
סחלב זה הוא גם הרקע של הבלוג שלי.

אתם מוזמנים לקפוץ לבלוג של מוטי, ולאחל לו מזל טוב!
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.