עוד פרחים מגני קיו

DSCN0311

זו רשימה אחרונה מגני קיו לביקור זה, מבטיחה. מצד שני, אם הגנים מעניינים אתכם – יש להם באתר חמישה-עשר בלוגים משלהם.
העץ בתמונה הראשונה – שאת פרחיו רואים בתמונה הבאה – גדל בהרי ההימלאיה.  שמו העממי הוא Horse-Chestnut – ערמונית הסוסים (ההודית) – למרות שאין לו קשר לעץ הערמונים. 

DSCN0312

עוד עץ שנהניתי מפרחיו הוא הלבנה הדומה ללבנה הרפואי שגדל בארץ. זהו מין אחר מאותו סוג: 

DSCN9682

התפעלתי מאד מהשיח בתמונה הבאה – מצאו חן בעיני הפרחים שפורחים ישר מהגזע.
זהו שיח ממשפחת ההרדופיים, שגדל במרכז אפריקה.

DSCN9543

סקרתי בבלוג את הלטם המרווני והלטם השעיר שגדלים בארץ. הלטם הבריטי מעט שונה, עם כתמים בורדו על עלי הכותרת הלבנים: 

DSCN0232 

הוֶרְבֵּנָה בארץ היא צמח רפואי וצמח תבלין. אבל יש מינים רבים – ובאירופה תרבתו אותם והפכו אותם גם לצמחי גינון: 

DSCN0343

את המרגנית הכחולה אנחנו מכירים היטב… אבל המרגניות שפגשתי בגני קיו היו ענקיות! הפרחים בערך בגודל של פרחי דרדר כחול

DSCN9515_Anagallis_monellii

פגשנו כמה מינים של פשתה – למשל, פשתה צהובה – 

DSCN9863 

ופשתה מקסימה בתכלת נהדר – פשתת דורפלר 

DSCN9866 

ממש פרחים מקסימים – 

DSCN9871

היו גם כמה פרחים מוכרים ממשפחת הציפורניים – אגרוסטמת השדות שאצלנו היא מין נדיר (ועד היום פגשתי אותו רק בגנים בוטניים) 

DSCN9853

וחלוק שעיר – שהוא נפוץ מאד בארץ

DSCN9856

כשמגדלים ערוגה שלמה של החלוק – זה באמת נחמד: 

DSCN9857

ואם כבר ציפורניים – הציפורנית האדומה הזו ממש נפלאה בעיני: בעצם, היא הופרדה מהסוג ציפורנית, ושייכת כיום לסוג אחר – Lychnis. מוצאה במזרח אסיה – אזור מונגוליה, קזחסטן, מזרח רוסיה וצפון סין. 

DSCN9847

את התמונות צלמתי בגני קיו, בתאריך 1.7.2015.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN9514

זר פרחים מגני קיו

DSCN0336

שנת הלימודים האוניברסיטאית החלה, והשנה אני שוב סטודנטית: התחלתי לימודים לתואר שני, ולכן יש לי פחות זמן לדברים אחרים. 

DSCN9884

בכל זאת, אני רוצה להציג עוד פרחים יפים מגני קיו. 

למשל, גולניות – כבר הצגתי בבלוג את גולנית ערב שפורחת בכמה נקודות בהר הנגב ובנקודה אחת בשרון. בגנים פגשנו את הגולנית הזו – בלטינית שמה גלובולריה סרקופילה, כלומר – גולנית בשרנית. 

DSCN0163

את פרחי החסה זיהיתי בקלילות: אני מכירה אותם גם בארץ. 

DSCN9875

גם האשולציה הקליפורנית, הפרח הלאומי של קליפורניה, כבר כיכבה אצלי בבלוג: 

DSCN9840

ואם אני מזכירה פרחים לאומיים של מדינות בארה"ב – המגנוליה בתמונה הבאה היא הפרח הלאומי של לואיזיאנה ומיסיסיפי: 

DSCN0217

ואילו השיח הבא – הפילדלפוס – הוא הפרח הלאומי… לא, לא של פנסילבניה – אלא של איידהו. 

DSCN0338

הפרח הבא נראה לי דומה לכלנית – ובאמת, שמו הלטיני – אָנֵמוֹפְּסִיס קליפורנית – משמעותו "דמוי כלנית". אבל להפתעתי הוא כלל לא ממשפחת הנוריתיים – אלא ממשפחה שאין לה נציגים בארץ – Saururaceae

DSCN9900

אני חושבת שאני לא באמת צריכה להציג את הפוקסיה… הפרחים העדינים התלויים הפוך הם באמת יפים –

DSCN0316

אתנחתא חייתית: מובן שהסתובבו הרבה ציפורים בשטח. את רובן לא הצלחתי לצלם, אבל אחד שיתף פעולה: אדום החזה הנחמד הזה: 

DSCN0213

אחרי המינים המיוחדים של כובע הנזיר שראיתי בחממה האלפינית, התחלתי להעריך את הסוג הזה שיש בו הרבה מינים מיוחדים מאד.
גם זה מין של כובע נזיר: 

DSCN9752

ועוד במסגרת פרחים דומים-אבל-שונים – כלומר, דומים למה שאני מכירה מהארץ – הנה דרדר

DSCN9879

וגם צפורן

DSCN9890

והפרח הבא – שהזכיר לי את החוגית שאני מכירה בארץ – אך זהו מין אחר, סקאביוסה: 

DSCN9888

את הפרחים צלמתי ברחבי גני קיו, בתאריך 1.7.2015
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9503

ובמסגרת החדשות החשובות שכנראה לא שמעתם עליהן השבוע – הפעם אני אספר לכם על אסון סביבתי זוועתי שהיה ב-5.11.2015 בברזיל.
סכר שהחזיק בוצה רעילה – תוצר של מכרות ברזל – קרס, וכתוצאה מכך 60 מליון טונות של בוצה רעילה ירדו לאורך נהר Rio Doce. לאורך הנהר התגוררו מעל 3 מליון בני אדם, שעכשיו כולם חסרי בית.
הנזק למערכת האקולוגית סביב הנהר הוא פטאלי – הכל מת או גוסס. והזוועה לא נגמרת כאן: הבוצה יורדת לה אל האוקיאנוס, והצפי הוא שהיא תשפיע על החיים באוקיאנוס האטלנטי, בקנה מידה רחב מאד למאה שנים לפחות.
האחראים לאסון – שתי חברות ענק ברזילאיות, ששולטות בהרבה מהמדיה בברזיל, והן מהתורמות הגדולות לשלטון. כלומר, קשרי הון-שלטון…
כל הנושא מזכיר לי מאד את אסון עין עברונה שלנו. רק שברזיל גדולה מישראל פי 410 לערך, אז האסון שם חמור בערך פי 410. 

תסתכלו על הסרטון הבא, הוא מעביר רק מעט מהזוועה.

חממת הנימפאות וטיילת הצמרות בגני קיו

DSCN9635

בגני קיו יש חממה נהדרת של נימפאות – Waterlily Greenhouse
וזו הזדמנות להזכיר, שהפרח המכונה באופן עממי "לוטוס" הוא לא לוטוס – אלא פרח בשם נלומבו, ממשפחת הנופריים (אליה שייכות גם הנימפאות). 

DSCN9644

הנימפאות תורבתו ומאד נפוצות בבריכות מים בגינות, אך יש מינים רבים גם בטבע. בארץ ישנם שני מינים – נימפאה לבנה ונימפאה תכולה (עליה כתבתי).
כתבתי בעבר גם על הנימפאות שפגשתי בפלורידה

DSCN9650

צמח מים נוסף – שעוזר בניקוי מים מלכלוכים – הוא פשטה שרועה. גם על הפשטה כתבתי (בארץ ובפלורידה). בשנים האחרונות התחילו להשתמש בה במקומות שבונים בהם אגני ביופילטר, וזה ממש נהדר בעיני. 

DSCN0191

פגשתי גם את דמוי-הנימפאה – Nymphoides – שאינו ממשפחת הנופריים – דמוי-נימפאה הודית. בפלורידה פגשתי מין אחר של Nymphoides.

DSCN0184

 בחממת הנימפאות פגשנו גם את הויקטוריה המלכותית – שושנת המים הגדולה בתבל. מוצאה מאגן האמזונאס, וגני קיו היו המקום הראשון בו הצליחו לגדל אותה באופן תרבותי, מחוץ לאגן האמזונס.
בביקורי האחרון בגן הבוטני בגבעת רם שמחתי לגלות שגם שם היא פורחת – ואפשר ללכת להתפעל ממנה גם אצלנו. 

DSCN9641 

הצמח הבא הוא ממשפחת הגמאיים – קרוב של מיני הגומא הגדלים בארץ (כמו למשל גומא הפפירוס). הוא קטן ועדין. 

DSCN9642

ואם כבר הזכרתי קודם את צמח הלוטוס – כך נראה לוטוס אמיתי. האחד הזה הוא צמח בר ("עשב רע") במדשאות. הוא דומה ללוטוס המקרין שגדל אצלנו בחרמון. 

DSCN0227

אטרקציה נוספת ומיוחדת בגני קיו היא טיילת הצמרות – Treetop Walkway. עולים במעלית (או במדרגות) לטיילת עץ שנמצאת גבוה בגובה הצמרות, והולכים לטייל ביניהם. 

DSCN0254

מאד נהניתי מהסיור הזה – הוא נותן פרספקטיבה אחרת על העצים ועל הסביבה. רואים הכל מלמעלה, ויש הרבה הסברים על עצים ועל החיים בצמרות. ממש מקסים. 

 

DSCN0236

וגם כאן אני שמחה לספר לכם שבביקורנו האחרון בגן הבוטני בגבעת רם ראינו שבונים שם טיילת צמרות. זה, כמובן, מתקשר לרשימה הקודמת שלי: האם הטיילת תושלם? האם נזכה לטייל בה, או שבגלל קיצוץ התקציב הגן וכל אוצרותיו ייסגרו? 

 

DSCN9677

זהו, עד כאן עוד רשימה מגני קיו. רק עוד דבר אחד – בעקבות ארועי אתמול בפאריז. אני חייבת לציין שהטרור מחריד אותי כל פעם מחדש. גם זה שאנחנו עוברים פה כל יום, וגם מחזות אימה שכאילה, כמו שהיו בפאריז.
אני מקווה שהעולם ייתעשת, ויבין שקיצונות היא מתכון לאסון. אבל אני סקפטית.
בכל מקרה, אני מאד משתתפת בצערם של כל הנפגעים ומשפחותיהם. 

DSCN9587

את התמונות צלמתי בגני קיו, בתאריך 1.7.2015 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9643

חשבתי להוסיף קטע מוזיקלי, ובסופו של דבר בחרתי בשיר של להקת Eagles of Death Metal, שרבים ממעריציהם נרצחו בהופעה בפאריז. 

DSCN0247

 

 

 

גנים בוטניים בישראל

DSCN0033

התכוונתי להמשיך להציג לכם כל מיני פרחים נפלאים שפרחו בגני קיו כשביקרנו שם,
אבל בינתיים נפל דבר כאן בארץ… 

DSCN0188

שר החקלאות, אורי אריאל, החליט לצמצם את תקציב הגנים הבוטניים בישראל ב-97%.
אז במקום לדבר על גני קיו, אני אדבר על הגנים הבוטניים בארץ – ואלווה את דברי בפרחים מגני קיו. 

DSCN0358

כתבתי על כל תמונה את שם הפרח שבה, כדי שתוכלו בכל זאת לדעת מה צלמתי. 

DSCN0369

ובכן… בישראל ישנם 11 גנים בוטניים.
הותיק ביותר הוא הגן במקווה ישראל, הצמוד לבית הספר החקלאי. הגן הזה הוא חלק מהמורשת ההסטורית הציונית שלנו. 

DSCN9541

הרעיון להקים גן בוטני במקווה ישראל עלה כבר בשנת 1923. בסופו של דבר, הגן הוקם בשנת 1927. תארו לעצמכם, הוא מתקרב לגיל 100 שנים! פרופ. אוטו ורבורג ייעץ לגננים בשנים הראשונות.
בית הספר במקווה ישראל הוא חלק חשוב בהסטוריה שלנו – הרבה פועלים וחקלאים הוכשרו שם לאורך השנים. הגן הבוטני הוא מקום להדרכה ולימוד של בוטניקה וגננות – ובנוסף הוא מקום נפלא לנוח בו. 

DSCN9663

מעט אחר כך, בשנת 1931, פרופ. אלכסנדר אייג – שהיה הבוטנאי החשוב בארץ באותה תקופה, ובעצם ייסד את ענף לימודי הבוטניקה בארץ – הקים גן בוטני באוניברסיטה העברית, בהר הצופים.
יחד עם תלמידיו וממשיכי דרכו, פרופ. מיכאל זהרי ופרופ. נעמי פיינברון – הם בנו גן ששיקף את הנופים ואזורי הצומח השונים בארץ. 

DSCN9719

מאוחר יותר, טוביה קושניר (שהזכרתי כמה פעמים בבלוג) העביר לשם את אוסף האיריסים שלו – ואחד הרגעים המרגשים בחייו של אביו של טוביה, שמעון קושניר, היה להגיע אל הגן הבוטני אחרי 1967, ולגלות את האיריסים ששתל בנו 25 שנים קודם לכן – עדיין פורחים. 

DSCN9723

בשנת 1954 הוקם הגן הבוטני בגבעת רם – כיוון שהגן בהר הצופים היה לא נגיש. אך בעוד הגן בהר הצופים הוקדש לצמחית ארצנו, בגן בגבעת רם אפשר למצוא צמחים מכל העולם.
שם אפשר לראות Redwoods אמריקאים לצד אקליפטוסים אוסטרליים, אמריליס אפריקאי לצד חלמוניות ישראליות. 

DSCN9728

הגן הבוטני בגבעת רם הוא הגדול בגנים הבוטניים בארץ. יש בו מעל 6,000 מיני צומח שונים מכל העולם – והוא מהווה גם גן מקלט חשוב לצמחים בסכנת הכחדה, ומקור להשבה לטבע של מינים נדירים. 

DSCN9800

באוניברסיטת ת"א הוקם גן בוטני בשנת 1973 – גן שרובו מוקדש לצמחית ארץ ישראל, אך יש בו גם צמחים ממקומות נוספים. למשל, חממה טרופית נהדרת עם סחלבים וצמחים טרופיים יפהפיים; חממת שרכים מיוחדת, גן קקטוסים עשיר ומיוחד (זה המקום בארץ לפגוש את האוקוטיו שהתלהבתי ממנו בקליפורניה), ומעבדה לחקר שורשי עצים – בנין מגניב במיוחד, בו אפשר לשוטט בין שורשי עצים.
הגן הבוטני באוניברסיטת ת"א הוא חלק בלתי נפרד מהאוניברסיטה – נערכים בו מחקרים וקורסים להכרת הצומח, מתקיימים בו סיורים לתלמידים ולקהל הרחב, וגם בו משמרים מינים בסכנת הכחדה ומשיבים אותם לטבע.

DSCN9806

ויש גנים נוספים. למשל, יער אילנות – ארבורטום של הקק"ל, שם אפשר למצוא עצים מעניינים ומיוחדים מרחבי העולם. זהו מקום מרתק, ואני מתכננת לצלם שם רשומה עתידית כלשהי… 

DSCN9811

גם בנאות קדומים, האתר שהוקם ע"י אפרים וחנה הראובני, ופותח ע"י בנם – נגה הראובני – ישנו גן בוטני. בני משפחת הראובני שמו דגש על הקשר בין האדם לארצו, דרך הכרת הארץ והצומח בה.
הם התמקדו בעיקר בחקר הצומח המוזכר בתנ"ך – והגן הוקם על פי החזון שלהם.
בגן נערכים הרבה סיורים לימודיים – גם סיורים שנועדו להראות לנו איך חיו ופעלו האנשים בתקופות הקדומות, וגם כאילה שמראים לנו את החיבור העמוק של העם לארץ. 

DSCN9814

בטכניון בחיפה אפשר לבקר בגן האקולוגי – זהו גן בוטני מיוחד, שנבנה בחשיבה אקולוגית. הגן בנוי ממערכות אקולוגיות שונות, שבהן ניתן למצוא צמחיה ארץ-ישראלית. בגן מתקיימים סיורים לימודיים לבתי ספר, במטרה ללמד חשיבה "ירוקה", להבין את המערכות האקולוגיות שאנחנו חיים בהן. 

DSCN9819

אני מקווה שהבנתם את הרעיון… 

הגנים הבוטניים הם יותר מסתם קישוט ומקום חביב לבקר בו.
כלומר, הם באמת מקומות מוצלחים לבקר בהם – אבל יש להם חשיבות רבה מעבר לכך. 

DSCN9822

הגנים הבוטניים חשובים לנו מבחינה מדעית – נערכים בהם מחקרים שונים – למשל, מחקרים על גנטיקה של החיטה ושל צמחי תועלת והקשר שלהם לאבותיהם בבר ומחקרים על צמחים מיוחדים לאזורנו – כמו איריסי ההיכל.

DSCN9825

הגנים חשובים לנו גם מבחינה לימודית – בהרבה גנים נערכים סיורים לתלמידי בתי ספר, קורסים לאוכלוסיה הבוגרת, ימי עיון והדרכות. הם מקרבים את הטבע (המקומי והעולמי) לאוכלוסיה. 

DSCN9831
וכמובן, בתור גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה – כמו מושיובית הגליל. שם מגדלים מינים יחודיים רבים, ואף מחזירים לטבע צמחים שונים.

DSCN9834

בשנים האחרונות, משרד החקלאות תקצב את אחד-עשר הגנים הבוטניים המוכרים בישראל בתקציב של 4.5 מליון שקלים לשנה. כעת, שר החקלאות הודיע על קיצוץ של 97% בתקציב: הגנים יקבלו 100,000 שקלים לשנה. כולם יחד. כלומר, בממוצע מתקציב של כמעט חצי מליון שקל לכל גן – הם ירדו לתקציב של פחות מ-10,000 שקלים. התקציב הזה מימן תכניות לימודיות, משכורות לעובדים, השקיה, כלי עבודה וגינון – ועוד ועוד. 

ללא התקציב הזה, רוב הגנים הבוטניים בארץ ייכנסו למצב תרדמת: הם ייסגרו לקהל, פעולות השתילה וריבוי הצמחים תופסקנה, הגננים יפוטרו – וסביר להניח שהרבה מהמינים הנדירים והחלשים יותר פשוט ימותו. 

DSCN9836

מנהלי הגנים מנסים בכל דרך לקבוע פגישה עם שר החקלאות – אך ממשרדו של השר אין תשובה ואין תגובה.
אני מאד מקווה שהשר יצליח להבין, שהגנים הבוטניים הם חשובים לנו. שייתעשת ולא יעשה את הטעות המרה הזו. 

לקריאה נוספת: 

מאמר דעה של ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א. 

באתר גל"צ
באתר NRG
באתר הארץ 

מוזמנים גם לחתום על העצומה האינטרנטית

DSCN9903

את התמונות צלמתי בגן עם מימון ממשלתי, גן שלא נמצא בסכנה: גני קיו באנגליה – Kew Gardens.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

Lily_Erythronium_grandiflorum

 

 

סחלבים בגני קיו

  eDSCN0153

אחד המקומות הנהדרים ביותר בגני קיו הוא אזור הסחלבים בחממות. כמובן, התעכבתי בחדרים הללו זמן רב. את הרשימה היום אני מקדישה לחלק קטן מהסחלבים הללו. 

DSCN0051_Scaphosepalum_verrucosum

כמובן, הסחלבים פה הם מהאזורים הטרופיים או הקרובים אליהם. 

DSCN0052

בניגוד לסחלבי ארצנו, שהם אמנם מגוונים – אבל, יש להודות, צמחים קטנים ולא מאד מרשימים – הסחלבים הטרופיים מטריפים את הדעת. 

DSCN0060_Coelogyne massangeana

מגוון נפלא של צבעים וצורות, שקשה להאמין שהוא קיים. מורכבות אבולוציונית מרתקת. 

DSCN0086

בצילומים, מראש דילגתי על הסחלבים המוכרים יותר – הפלנופסיס, הקטליאה. זה בסדר, יש כאן מגוון כל כך מיוחד – הם לא באמת חסרים. 

DSCN0130

 תראו למשל את הסחלב הצהוב והנהדר בתמונה הבאה: שמו הלטיני סקפוספאלום, ומשמעות השם – עלי גביע קעורים. מוצאו מדרום אמריקה: 

DSCN0048_Scaphosepalum_verrucosum

 את הדנדרוצ'ילום (בתמונה הבאה) מטפחים בתרבות. התפעלתי משרשראות הפרחים הצונחות להן מטה בחן: 

DSCN0056

התקריב על הפרחים מראה את ייחודם גם כבודדים: 

DSCN0054

ראיתי כמה סחלבים שנראו מוכרים. למשל, מין של פאפיודפילום – Venus' Slippers  

DSCN0114

 גם הסחלב הזה נראה לי מוכר – השומבורגיה. ראיתי מין אחר מאותו סוג לפני שנה בגנים במיאמי. 

DSCN0128

גם את ואנדה פגשתי בפלורידה לפני שנה: 

DSCN0151

את האנציקליה, לעומת זאת, זיהיתי בשמחה: היא קרובה של האנציקליה הפלורידיאנית, שפגשתי בפארק Everglades בפלורידה: 

DSCN0078_Encyclia_microtos

היו גם אחרים, מעניינים לא פחות.
התלהבתי מצבעי המוקה של 2 מיני קואלוג'ין – 

DSCN0060a_Coelogyne massangeana

זהו סחלב עם צבעים עדינים, אך שם בעל משמעות נוראית… קואלוג'ין בלטינית זה נקבה חלולה. הוא נקרא כך בגלל עמוד העלי המדוכא (כלומר, קטן ואומלל) של הפרח. 

DSCN0085

סחלבים מגיעים, כידוע, בהמון גדלים. ממש התפעלתי מהצמח הקטן הזה: סחלב מקסיקני בשם פלטיסטלה – 

DSCN0097

הפרחים ממש זעירים – כל אחד בגודל של סנטימטר או פחות. בנוסף, הם כמעט שקופים ומאד עדינים. היה לי קשה מאד להתמקד עליהם. צלמתי הרבה תמונות ורק השתים כאן הצליחו. 

DSCN0094_Platystele misera

היו גם סחלבים רבים שלא זיהיתי – או שלא היה שלט, או שפשוט שכחתי לצלם גם את השלט.
לכן, אם אתם מזהים את אחד הסחלבים שלא כתבתי את שמם על התמונה – אשמח אם תאירו את עיני! – ובינתיים, ד"ר אורי פרגמן-ספיר מהגן הבוטני בגבעת רם עזר לי וזיהה את כל הסחלבים ה"חסרים"! 

DSCN0070
Zygopetalum hybrid

הוספתי את השמות החסרים מתחת לתמונות, ובינתיים – אני יכולה לספר קצת על משפחת הסחלביים.

DSCN0072
Bulbophyllum lobbii

משפחת הסחלביים היא משפחת הצמחים הגדולה בעולם. כיום רשומים בין 21,000-27,000 מינים שונים של סחלבים, תלוי את מי אתם שואלים. 

DSCN0116
Bulbophyllum lobbii

 הסחלבים מופיעים בהרבה אזורי אקלים – אפשר למצוא סחלבים בכל העולם פרט לקטבים. אבל ככל שמתרחקים מקו המשווה – הצמחים נעשים קטנים יותר, והמגוון קטן יותר. 

DSCN0147
Brassia maculata

 

וכך, אצלנו בארץ אפשר למצוא 31 מיני סחלבים, ואילו בקוסטה ריקה, לדוגמא – מעל 1,400 מינים שונים. עוד מקום שהייתי שמחה לטייל בו…  

DSCN0155
Miltoniopsis hybrid

 אגב, לגבי מגוון המינים – התמעטות המגוון נכונה לא רק לסחלבים אלא באופן כללי. באזורים הטרופיים אפשר למצוא את מגוון המינים הגדול והמרשים ביותר, וככל שמתרחקים מקו המשווה – המגוון יורד. 

eDSCN0143
Catasetum sp

אני חוזרת לאחד הסחלבים המוכרים יותר – צימבידיום. מינים רבים של צימבידיום תורבתו ומגודלים על ידי חובבי סחלבים מכל העולם. שילוב הגוונים של הצימבידיום הזה – עם כתום, בורדו ולבן – נראה לי נפלא.  

DSCN9573_Cymbidium_finlaysonianum

הסחלב המנומר הבא נהדר גם הוא: גרמאטופילום. צבעוניות מרתקת!

DSCN0107

את התמונות צלמתי בחממה הטרופית בגני קיו, בתאריך 1.7.2015

DSCN0098

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN0055

החממה האלפינית בגני קיו

DSCN0366

ברשימה הקודמת, התחלתי את הסיור בגני קיו. סיפרתי שהמקום הנעים ביותר בחממות הנסיכה מווילס היה החממה המדברית – החום היה בכל מקום, שם לפחות היה יבש. 

קומלינה ממקסיקו, פרו ובוליביה
קומלינה ממקסיקו, פרו ובוליביה

 

אבל המקום הנעים ביותר בפארק כולו היה החממה האלפינית. שם הוזרם אוויר קריר ונעים, בתוספת פריחה מיוחדת. אמנם חממה קטנה – אבל מרתקת ומעניינת במיוחד. 

DSCN9971
Tropaeolum incisum – כובע נזיר מצ'ילה

ראשית, אני צריכה להסביר ש"חממה אלפינית" – לא כוללת רק פרחים מהרי האלפים. בהחלט יהיו בה פרחים מהאלפים – אבל לא רק. כי הכוונה היא לאזור אקלים אלפיני. 

וכמו שיש בעולם חמישה אזורי אקלים ים תיכוניים ורק ים תיכון אחד – (השאר הם בקליפורניה, צ'ילה, אוסטרליה ודרום אפריקה) – יש בעולם הרבה אזורי אקלים אלפיניים. 

DSCN9989

כשמדברים על אזור אקלים אלפיני, מתכוונים לאזור הררי ומשופע במשקעים. בחורף הוא לרוב מכוסה שלגים. מדובר באזור גבוה מספיק – שעצים כבר לא צומחים בו. הקרקע יחסית מעטה (אך פה ושם יש כיסי קרקע), האוויר דליל והרוחות חזקות מדי בשביל העצים. עיקר הצמחיה היא צמחיה נמוכה, שמסוגלת לסבול רוחות עזות. הצמחים יהיו ברובם שרועים ומתפשטים – כמו הצורית הזו, שמוצאה בקורסיקה: 

DSCN9988

מצד שני, הם יכולים להיות עדינים כמו פרחי האלבוקה בתמונה הבאה – מוצאם באפריקה, והם קרובים של בני-החצב שלנו. 

DSCN0005-horz

חלק מהפרחים נראו לי מוכרים – כי הם דומים לבני הסוג שלהם שגדלים אצלינו בארץ. 

למשל – אצלינו בגולן ובחרמון גדלים 2 מינים של קורידלית ופורחים בלבן-ורדרד. הקורידלית הזו צהובה, ומוצאה מסין: 

DSCN0010

יש מינים רבים של ציפורן בארץ – הציפורן הזה גדל ככרית עגולה, ירוקה ופורחת –  ומוצאו בהרי טורקיה: 

DSCN0014

לאחרונה אני מתלהבת יותר ויותר מפרחי געדה. העדינות והיחוד שלהם מקסימים אותי. שמחתי מאד למצוא גם בחממה האלפינית געדה – לצערי לא צלמתי את השלט, אני לא בטוחה מהו המין המדויק והיכן בעולם היא פורחת. היא מאד דומה לגעדת החורש שלנו: 

DSCN9951-horz

האזובית בתמונה הבאה – קרובה לאזובית המדבר שלנו, וגם לאזובית פשוטה, שרובנו מכירים במטבח בתור אורגנו. מקורה בהרים של טורקיה, ארמניה וגאורגיה. תראו איזה צמח יפהפה – 

DSCN0016-vert

אפילו מקור חסידה פגשתי בחממה האלפינית:  מוצאו מטורקיה. 

DSCN9966

הפרח הבא דווקא לא היה מוכר. שונה מכל דבר שפגשתי. אני חושבת שהוא הפרח המיוחד והעדין ביותר שראיתי בחממה. כזה שנראה לי כמו עשוי בניפוח זכוכית – זהו גתיליס: צמח עדין במיוחד, ממשפחת הנרקיסיים. מוצאו בדרום אפריקה: 

eDSCN0003

באופן מפתיע, גם הפרח בתמונה הבאה הוא דרום אפריקאי ממשפחת הנרקיסיים: תראו כמה הוא שונה, איזה מגוון מדהים של צמחיה –

DSCN9923

מאז הפעם הראשונה שפגשתי אקווילגיה (בשנת 2009) – אני אוהבת את הפרח הזה. שמחתי לפגוש אותו גם כאן. זוהי אקווילגיה מהרי הסיירה נבאדה בארה"ב. 

DSCN0025

מין אמריקאי נוסף – מהרי הרוקיס והסיירה נבאדה – הוא הפטרופיטום, ממשפחת הורדניים. נכון, הוא לא מאד דומה לורד – אבל יש דמיון לסירה קוצנית, למשל. 

DSCN9932

הדיגיטליס הוא צמח גינון אהוב בעולם. הוא גם צמח רעיל, ומפיקים ממנו תרופות לבעיות לב. הדיגיטליס הזה איננו הצמח המפורסם, אלא מין אחר שמוצאו באיים הבלאריים ליד ספרד (שם נמצאת פאלמה דה מיורקה) 

DSCN9946

הפרח הבא מיוחד גם הוא: שמו העברי הוא בקעצור, ובארץ גדלים (בגליל) שני מינים זעירים של בקעצור. מעולם לא פגשתי אותם.
הסוג בקעצור כולל מינים רבים, ורובם אוהבי קור. זהו מין עם פרחים גדולים יותר, כנראה אירופאי. 

DSCN9944-vert

עוד נציג לבן מהיבשת השחורה – אווקומיס – גדל בדרום אפריקה, וקרוב ליקינתון. 

DSCN9908

הבטחתי מגוון יבשות, וכבר הצגתי צמחים מאירופה, אסיה, אפריקה וצפון אמריקה – והנה פרח מהרי צ'ילה בדרום אמריקה – קוננת'רה פעמונית: 

DSCN9917-vert

ואם כבר פעמונית, היו המון מינים של פעמוניות בחממה. לא את כולם צלמתי, והם בהחלט היו מיוחדים.  ולכן את הרשימה אני סוגרת עם שלושה מינים של פעמוניות אירופאיות – הראשונה היא מהאלפים האיטלקיים. השניה מהרי יוון – והאחרונה – פורחת בכל ההרים באירופה. 

 DSCN9911

הגעתי לסוף הרשימה, והיו עוד הרבה פרחים – וחסרים לי פרחים אלפיניים מיבשת אוקיאניה. ודווקא יש שם אזורים אלפיניים – בהרים של ניו זילנד וגינאה החדשה למשל…
אז יש לי מה להשלים – ובאמת שאשמח להשלים את זה בניו זילנד עצמה 😎

DSCN9953

את התמונות צלמתי ב-Davis Alpine Greenhouse אשר בגני קיו ליד לונדון, בתאריך 1.7.2015

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.   

 DSCN9996 

Kew Royal Botanic Gardens – הגנים הבוטניים המלכותיים קיו

DSCN0228

סוף סוף הגיע היום, ואנחנו נוסעים לגני קיו – הגנים הבוטניים המפורסמים ביותר בעולם.
DSCN9676

הגנים הללו היו גבוה ברשימת המקומות שרציתי להגיע אליהם. הקדשנו להם יום שלם – ואני, לפחות, יכולתי לחזור עוד ועוד.
לצערי, יום הטיול בגנים היה היום החם ביותר שידעה לונדון מזה עשור לפחות – 37 מעלות צלסיוס… חם מאד. המשפחה רטנה, אבל אני הייתי חייבת לבדוק עוד ועוד פינות. 

DSCN0356

ולכן, אני מתחילה בתודה רבה למשפחתי האהובה, שהסכימו להסתובב איתי בגנים הענקיים האילו – 300 דונם, (למען האמת, אני לא חושבת שכיסינו יותר משליש), להתלהב מהפרחים, לטפס לטיילת בראש העצים, ואת כל זה – בחום מאד לא-לונדוני, ובלתי סביר בעליל. 

DSCN9627-horz

בגנים יש כמה חממות ענקיות. אחת מהם היתה סגורה לשיפוצים. בכניסה ל-Palm House פגשנו שורה של פסלים שייצגו בתי אצולה ומלכים שונים – אריות, חד-קרן, עיטים ואפילו גריפון. 

DSCN9507-horz

טיפסנו אל מקדש הרוחות – הוא מקדש איולוס (אל הרוחות מהמיתולוגיה היוונית) כדי להנות מעט מהרוח

DSCN9804

התלהבתי מאד מעצי הענק בגנים.
למשל, עץ האשור הענקי הזה – באנגלית הוא נקרא Weeping Beech, ובלטינית  Fagus sylvatica.
 חלק מענפיו כבדים כל כך, שהוסיפו להם תומכות כדי שלא יקרסו:
זהו אשור אירופאי ותפוצתו בכל אירופה. 

DSCN0199

טיילנו בחממות הנסיכה מווילס – חממות יפהפיות ומעוצבות, שכל חדר בהן הוקדש לנושא אחר – אזור אקלים או אזור בעולם. 

DSCN0044 

לחדר הסחלבים שם אני כמובן אקדיש רשימה נפרדת. מבחינת מזג אוויר – האזור הנעים ביותר היה חממת המדבר: אמנם חם כמו בחוץ, אבל לפחות יבש! 

DSCN0167

בחממת ה-Palm House גילינו מדרגות יורדות מטה. ירדנו לבדוק ומצאנו שורת אקווריומים עם דגים צבעוניים וצמחי מים. 

DSCN9592

בגנים ישנם פעילויות חינוכיות רבות. כשאנחנו ביקרנו, הנושא המרכזי היה תערוכת תבלינים.
היו מיצגים על צמחי תבלין בחממת הדקלים, ועוד כמה תצוגות ברחבי הגן. אני התלהבתי במיוחד מפינת הרצאות שנבנתה במיוחד – מקום ל-50 ילדים לשבת ולשמוע הסברים. בפנים היו מדפים עם כל מיני ספרים מעניינים (ושלט שמסביר שהספרים הם לעיון, ואסור לקחת אותם!) והקירות היו צנצנות מלאות תבלינים: 

DSCN0196 

ידענו שאנחנו צריכים למצוא את הפגודה הסינית המפורסמת של הגנים. אבל בדרך אליה ראינו פתאום שער יפני: 

DSCN0279

מהשלט בצד למדנו שהשער הזה הוא רפליקה של שערי הכניסה של מקדש Nishi Hongan-ji בקיוטו.
הוא נבנה בשנת 1910 כחלק מתערוכת יפן-בריטניה שנערכה באותה שנה.
לאחר התערוכה, השער פורק והועבר לגנים – וסביבו נבנה גן יפני מקסים: 

DSCN0291

אסטתיקה יפנית זו אומנות מיוחדת. הגנים היפנים מצליחים להעביר שלווה ורוגע, חיים ועדינות – בצורה מינימליסטית ומרגשת.
(וחוץ מזה, בדיוק השקו את הגנים – ויכולנו להרטב קצת בממטרות! בילוי מצוין ליום חם!) 

DSCN0293-vert

בסופו של דבר הגענו גם אל הפגודה המפורסמת!
הפגודה בגנים הבוטניים נבנתה בשנת 1762 – בתקופה שבה היה פופולרי להשתמש באלמנטים סיניים בגנים האנגליים.  

DSCN0271

האדריכל – סר וויליאם צ'יימברס – ביקר פעמיים בסין ומאד התלהב מהארכיטקטורה הסינית. דבר אחד הוא פספס בעת בנית הפגודה: לפגודות הסיניות תמיד יש מספר אי-זוגי של קומות. לפגודה בגני קיו יש 10 קומות.

DSCN0296

פריט ארכיטקטורה מעניין נוסף בגנים הוא "השער הרומאי ההרוס". השער הזה כלל אינו רומאי…
גם אותו בנה סר וויליאם צ'יימברס, בשנת 1759. באותה תקופה, הכנסת "עתיקות רומאיות" לגנים היתה מאד אופנתית. 

DSCN0325

יש לי עוד המון מה לספר על הגנים – אבל הרשומה הזו כבר מתארכת. המשך יבוא!
את התמונות צלמתי בגנים הבוטניים המלכותיים קיו – Kew Royal Botanical Gardens – בתאריך 1.7.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN0296a 

דבורנית דינסמור, תת מין צהובת-שולים – Ophrys umbilicata subsp. flavomarginata

אני ממשיכה עם דבורנית דינסמור, ועם ענייני הסיסטמטיקה…     

   

הדבורנית שלי היום מופיעה באתרים בעברית (אתר הפלורה, ואתר צמח השדה) בתור מין נפרד – דבורנית צהובת-שוליים, או בלטינית – Ophrys flavomarginata. 


אבל כשהסתכלנו עליה, ראינו שהיא מאד דומה לדבורנית דינסמור ה"רגילה" ובעצם גם לזן "בארי"… 

   

וגם הפעם בגני Kew מתייחסים אליה כאל תת-מין, ואני מאמצת את הגישה הזו.
לאחרונה, התפרסם מאמר של אסף שיפמן ובו הוא מגדיר אותה בשם אחר – דבורנית רחבת שפה – Ophrys umbilicata ssp. latilabris. 

   

ההבדלים בינה לבין דבורניות דינסמור האחרות הם בשפית: השפית פרושה לרוחב, ושוליה ירקרקות-צהובות. העטיף (כלומר, ה"כנפיים" של הדבורנית) בדרך כלל ירוק. (ולא לבן או ורוד) 

אבל בעצם מה זה "מין" או "תת מין"? זו שאלה מסובכת, ביחוד כשמדברים על הסחלביים, שהשונות בהם מאד גדולה… 

בעבר היו מגדירים מינים אך ורק לפי מאפיינים מורפולוגיים – צורת הצמח, מבנה הפרח, איבר האגירה (בצל, פקעת, שורש) – כמה עלי עטיף, צבע… – אם יש הבדלים, אילו מינים שונים.
באופן עקרוני החלוקה הזו קיימת גם היום – אם כי היום נוסף מרכיב הDNA. באופן מרשים מאד, גילו שלמינים שנחשבו קרובים – יש גם DNA קרוב. אבל יש גם כאילו שהחליטו לשנות את הסיווג שלהם. למשל – זהבית אדמדמת

בעיקרון כאשר לפרח יש מאפיינים מסויימים במקום אחד ומאפיינים שונים במקום אחר (הבדלים הנגרמים מקרקע שונה, כמות גשמים אחרת, צל/שמש) – אבל אם נקח את שניהם ונגדל אותם באותם תנאים הם יתנהגו באותה צורה –  זהו בעצם אותו מין.
לפעמים יש הגיון בהגדרת המינים הדומים כשני מינים שונים – למשל, הראיתי פה את צבעוני החרמון מול הצבעוני הססגוני – הם מאד דומים, אבל ההבדלים בינהם נשארים גם אם נגדל אותם יחד.
לעומת זאת, הראיתי את צבעוני השרון, שגילו שההבדלים בינו לבין צבעוני ההרים אינם תקפים תמיד, ואם נגדל צבעוני ההרים וצבעוני השרון יחד – הם יתנהגו באופן דומה. אפשר גם למצוא בשרון צבעוני עם מאפייני ההר, או בהר צבעוני עם מאפייני השרון. לכן צבעוני השרון הוא רק תת-מין. המאפיינים שלו שונים רק בבית גידול מסוים.
וכך גם הדבורנית הזו – המאפיינים שלה משתנים בבית גידול מסוים.

דבורנית צהובת-שוליים פורחת בארץ במישור החוף, בעיקר באיזור השרון.
בעולם היא ידועה גם מלבנון וסוריה, ומקפריסין. 

   

אני פוגשת אותה כל שנה בשמורת בני ציון הקטנה והמגוונת. 

   

התמונות צולמו בשמורת בני ציון, בתאריכים
7.3.2005, 19.2.2009 וגם 9.3.2012

התמונות ב-Picasa, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא. 

   


דבורנית דינסמור, תת מין בארי – Ophrys umbilicata subsp. beerii

 

ברשימה הקודמת דיברנו על דבורנית דינסמור, והפרוייקט של גני Kew לעשות סדר בשמות.
ראשית הם קראו למין "Ophrys umbilicata", והם לא מוכנים לפצל אותו ללא הוכחות מאד טובות.
ברישומים שלהם מוגדרים כעת שלושה-עשר תתי מינים (מרחבי העולם), ועשרות רבות של שמות נרדפים.

  

אצלינו בארץ, אסף שיפמן בדק את הדבורניות במישור החוף ובצפון הנגב, וראה שהמאפיינים שלהן מעט שונים מאילו של ההרים.

עלי העטיף – ה"כנפיים" לרוב לבנות, השפית (זה גוף הדבורה) נוטה להיות פתוח.  בניגוד לדבורניות ה"הרריות", שם השפית כדורית יותר, וסגורה.

 

 אסף הגדיר את השונות הזו כתת מין נפרד, וגני Kew קבלו את ההגדרה הזו.  

 

כיון שהשונות הזו התגלתה לראשונה באיזור בארי – וגם לזכרו של אחיו של אסף, ששמו היה בארי – אסף קרא לדבורניות הללו "דבורניות בארי".
השם המלא – הוא Ophrys umbilicata, ssp. Beerii – כלומר, דבורנית דינסמור, תת מין בארי.

 

בגבעת אולגה השנה פגשנו שתי דוגמניות מיוחדות. דבורנית דינסמור שעלי העטיף שלה ורודים, ולא לבנבנים או ירקרקים –
בעבר, דבורנית כזו (בעלת עלי עטיף ורודים) נחשבה למין נפרד ונקראה "דבורנית מזרחית" – ophrys orientalis – אבל גם זו אוחדה למין "דבורנית דינסמור", ובמקרה שלנו – תת מין בארי: 

ועוד אחת מיוחדת – לבקנית, שהגוף שלה ירקרק כולו!

 

בהשתלמות רת"ם ב-23.2.2012 ביקרנו שוב בשמורת פורה – ודיברנו על הדבורניות הללו, ושם למדתי דברים נוספים על ההגדרות השונות… ולכן – המשך יבוא!

הדבורניות צולמו:
בגבעת אולגה, 31.1.2012
בשמורת פורה, 18.2.2011
בצומת סעד, 15.2.2007

   

התמונות בPicasa, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.