עם הסתו חזרו הצפורים

IMG_6687

השבוע קיבלתי בשורה משמחת: יש מדריך חדש בסדרת "טבע ישראלי" – מדריך לציפורים נודדות.

agur01

כבר סיפרתי על המדריכים של נועם – כמה הם נוחים ומוצלחים בעיני: הזכרתי אותם כמה וכמה פעמים בבלוג, ומבחינתי – מדריך חדש – האחד עשר במספר – הוא סיבה טובה לרשימה חדשה. 

IMG_6708

המדריך הפעם מוקדש לציפורים נודדות, וכדרכו של נועם – בדפדפת הקטנה הוא מצליח להכניס המון מידע. 

pelican01

קודם כל, יש הקדמה שמסבירה על הנדידה – מדוע ציפורים נודדות? איך הן יודעות להתחיל לנדוד? איך הן מנווטות? איך עוקבים אחריהן? – לכל השאלות הללו יש תשובות בדפדפת. 

IMG_6716

האיורים מראים הרבה מהציפורים במבט מלמטה, כדי שייקל עלינו לזהות אותן כשהן עפות מעלינו. כך זיהיתי את הדיה השחורה (בלטינית: Milvus migrans) בתמונה הבאה: 

DAYA

יש גם איור שמראה איך הן נודדות – העגורים (Grus grus בלטינית), למשל, נודדים במבנה דמוי האות "V" – מבנה מסודר, בו הציפור שבראש ה-V סופגת את רוב הרוח ומשקיעה את רוב המאמץ, והאחרות משקיעות פחות מאמץ. 

agur03

החסידות השחורות (Ciconia negra בלטינית), לעומתם, עפות בצורה אחרת – הן מאתרות זרמי אוויר העולים מעלה, עולות איתם ואז דואות קדימה. משום כך אין להן סיבה לטוס במבנה מסודר, וכשהן מטפסות מעלה – נראה שכל אחת עפה בכיוון אחר. 

stork-black

אבל גם ציפורי שיר קטנות נודדות. למשל – דוחל שחור גרון (בלטינית: Saxicola rubicola): 

DUHAL

או חכלילית עצים (Phoenicurus phoenicurus) חמודה: כאן בתמונה זו נקבה –

hachlilit

וגם דורסים גדולים, כמו העקב המזרחי (Buteo buteo vulpinus): 

AKAVMIZ

או הרחם המדברי (Neophron percnopterus) – אחד הדורסים הגדולים והמרשימים: 

RAHAM

על כל ציפור במדריך יש מידע שימושי מאד – מתואר הגודל שלה, סימני זיהוי יחודיים – כמו המקור של הכפן הלבן (Platalea leucorodia)

KAPAN

מתואר מסולול הנדידה – וגם יש המלצות על מקומות מומלצים לצפות בציפורים הללו, למשל – את החסידה הלבנה (Ciconia ciconia) נמצא ליד בריכות דגים: 

stork-white

לאמא שלי בחצר יש עץ שסק. יום אחד היא שמעה ציוץ ציפורים מיוחד. היא יצאה לחצר, ומצאה להקה של ציפורים יפהפיות שבאו לאכול: זהבן מחלל (בלטינית – Oriolus oriolus)
הזהבן הוא ציפור שיר יפהפיה שמבלה את החורף באפריקה, ואת הקיץ – באירופה. אצלינו היא חולפת בדרך. 

ZAHAVAN

הרבה עופות נודדים דרך ישראל – זו הדרך היבשתית המהירה המקשרת בין אירופה לאפריקה.
לפי ההערכות, כ-500 מליון ציפורים נודדות חולפות בארץ כל שנה. 

העגורים האפורים הם מהמוכרים יותר –

agur02

יש עוד כמה ציפורים נודדות חביבות שרציתי להציג כאן: חנקן נובי (Lanius nubicus)

DSCN3360

חטפית אפורה (Muscicapa striata): 

HATAFIT

וציפור מיוחדת, שפגשתי ליד קבר בן גוריון: סבראש (Jynx torquilla): 

SAVROSH

כמו שאר המדריכים בסדרה,  המדריך לציפורים נודדות נוח לשימוש: הוא קל לנשיאה, מתקפל ועמיד ברטיבות.

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות ספרים,חנויות מטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק:נועם קירשנבאום
הוצאה לאור:"טבע ישראלי"
לפרטים נוספים:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

pelican-cormorandt     

את תמונות הציפורים הנודדות צלמתי ברחבי הארץ, בשנים 2014-2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
תודה לאמא שלי שנתנה לי להשתמש בתמונת הזהבן!

pelican02

זחלי פרפרים ועשים בישראל

1911880_10203196147409982_111544248_n
אני שמחה לספר לכם על מדריך חדש בסדרת "טבע ישראלי" שמגיע לחנויות בימים אילו: מדריך זחלים! 

IMG_0877_צבעוני_שקוףזחל צבעוני שקוף, כרמל, 1.1.2009

לפני שאני מתחילה לספר לכם על המגדיר, וכמה אני שמחה שהוא יצא לאור – אסביר לכם שיש "זחל" ויש "תולעת" ואלו שני יצורים שונים לחלוטין.
התולעת היא בעל חיים חסר חוליות, ללא רגלים – והיא נשארת באותה צורה כל חייה. כמו שהתחילה – ככה היא תגמור. על הקרקע.

Mזחל על חלבלוב הרמוןImg_5181זחל של תנשמית על חלבלוב הרמון, נגב – צלמה אמא שלי

הזחל הוא חלק ממחזור החיים של חרק. כמו לחרקים רבים, לפרפרים (ולעשים, קרוביהם) יש מחזור חיים עם גלגול מלא: בתחילה הנקבה מטילה ביצה.
מהביצה בוקע זחל – והוא ניזון בעיקר מהצמח עליו הוטל.
הזחל מתגלם לגולם בשלב השלישי,
ואז מגיע השלב הרביעי והמרשים – שלב הבוגר – הפרפר או העש שאנחנו פוגשים מרחף בשדה. בשלב הזה מתרחשת ההזדווגות, והנקבה מטילה את הביצים לדור הבא. 

IMG_0878_טוואיטוואי מהסוג Lasiocampa על רקפת בכרמל, 1.1.2009

כיון שכך, הזחל הוא בעצם חרק. ולכן יש לו 6 רגלים – כמו שאפשר לראות יפה בתמונה הבאה – זחל של טוואי רבא, שצלמתי בצפון הנגב, 24.2.2010: 

IMG_9142_טוואי_רבה

בדרך כלל הזחל שונה מאד מהבוגר. כדוגמא, הנה זחל של זנב-סנונית הדור, מטייל על גבעול שומר פשוט. אמא שלי צלמה אותו בנחל תלכיד בבקעת הירדן: 

Mזחל של זנב הסנוניתImg_1152

לעומת זאת, כך נראה הפרפר הבוגר – שונה לחלוטין. צלמתי אותו בהוד השרון, 18.6.2013: 

IMG_2050

עד לאחרונה לא היה בארץ מגדיר או מדריך המוקדש לנושא הזחלים. יש מידע חלקי בספרים של יצחק אייזנשטיין, יש מידע חלקי באנציקלופדיה של החי והצומח (כרך חרקים) ויש מידע חלקי בספר הפרפרים של דובי בנימיני (במהדורה המורחבת).
אבל אין מדריך שבאמת יראה לך איזה זחל יתפתח לאיזה פרפר או עש. 

IMG_0980_תנשמית_יהודהזחל של תנשמית יהודה, שמורת בני ציון, 5.1.2013

יש כמה וכמה סיבות לכך. הראשונה היא מחסור בידע ובמחקר. יש הרבה חרקים בארץ שלא נחקרו, ולא ידוע מי הם.
למשל, בתמונה הבאה – זהו זחל שצלמתי בחרמון, ב-21.5.2009. לא מצאתי תמונה דומה בספרים שלי, ובסופו של דבר עמיר ויינשטיין (בעל הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול") עוז ריטנר (בעל אתר החרקים המופלא Nature Of Oz) הודיעו לי שזהו זחל עש ששמו הלטיני Zygaena. בעברית קוראים לסוג ססמבריק. אבל בחרמון ישנם מינים שלא נחקרו עדיין, ולכן אי אפשר לדעת איזה בוגר יתפתח מהזחל הזה.

IMG_7673

מצד שני, ישנם זחלים רבים שהם ידועים ומוכרים. את הזחל היפהפה הבא צלם חברי הטוב איתי נחשון – ותודה לו על הרשות להשתמש בתמונותיו הנפלאות!
זהו זחל של עש ששמו תנשמית הבוצין. 

תנשמית הבוצין איתי נ

המדריך החדש והנוח בסדרת טבע ישראלי מיועד בדיוק בשבילנו: בשביל להכיר את הזחלים הנפוצים, אילו שפוגשים בטיול מזדמן בשדה.
במדריך מצאתי שהזחל הירקרק המרשים בתמונה הבאה הוא זחל של עש ששמו טוואית הארכובית. צלמתי אותו ליד נחל נעמן, בשולי עכו בתאריך 13.6.2013.
למדתי גם שהעש "טוואית" הוא ממשפחה שונה מהעש "טוואי" – למרות הדמיון בשם, ולמרות ששניהם מתגלמים בפקעת קורים אותה הם טווים. 

IMG_1308_טוואית_הארכובית
כמו בכל המדריכים בסדרת "טבע ישראלי", מטרת המדריך היא לא לכסות את כל הקיים בטבע הישראלי – אלא לתת למטייל אפשרות להכיר את הנפוצים, לזהות אותם.
למשל – את הרפרף המשורטט הזה, שאיתי צלם : 

רפרף משורטט איתי נ

או את דובון הקורים שאני פגשתי באחו נוב ברמת הגולן ב13.2.2014 – 

IMG_7413_דובון_הקורים
כמו תמיד במדריכים הללו, ליד כל איור יש הסבר קצר וממצה, כתוב יפה שמסביר על הציור. בתמונה הבאה, למשל – עש ששמו תהלוכן האורן. התהלוכנים גדלים בקן משותף על עץ אורן, וכשמגיע זמנם להתגלם – הם יוצאים בתהלוכה בזה אחר זה. את התהלוכה מובילה לרוב נקבה. היא יוצאת לדרך וכל אחיה ואחיותה בעקבותיה, ראש לזנב. היא מוצאת מקום, והזחלים מתגלמים שם בקרקע או מתחת לסלעים. אמא שלי צלמה תהלוכה מקסימה שכזו: 

Mטוואי התהלוכהImg_0633

סיבה נוספת לעובדה שאין מגדיר מסודר לזחלים היא פשוט ההשתנות שלהם.
כשזחל בוקע מהביצה – הוא בד"כ זעיר. בגודל של מילימטר או שניים. עם הזמן, הוא אוכל וגדל – יש זחלים שמגיעים לגודל 10 ס"מ!
במהלך הגדילה הם לפעמים משנים צבע או רמת שעירות. 

IMG_9143_טוואי_רבהטוואי רבא, צפון הנגב, 24.2.2010

למשל, הזחל בתמונה הבאה – זהו זחל של עש מקסים בשם דובון יפהפה, שצלמה אמא שלי. כשהזחל צעיר, יש לו כתמים כתומים גדולים על הגב. כשהוא מתבגר, הכתמים הכתומים נעשים קטנים מאד – כאן כבר יש רק פסים דקים, ואילו הצבע השחור נעשה בולט יותר.
כלומר, בשביל ליצור מגדיר מלא של זחלים, צריך להוסיף כמה איורים לכל זחל – כדי להבדיל בין שלבי ההתפתחות שלו, ושינויי הצבע. 

Mדובון יפהפה על גלעינוןImg_5408

כך נראה הדובון היפהפה הבוגר – נכון שהוא באמת יפהפה? 

IMG_8015
זו הפעם הראשונה בה יוצא מדריך קל, זמין ונוח שמאפשר לנו להכיר את הזחלים הנפוצים בסביבתנו. לדעתי, מדריך שכזה היה חסר לנו – ואני מאד שמחה שנועם הגה את הרעיון, וגם דאג לבצע.
בתמונה הבאה תראו זחל נוסף שלמדתי להכיר מהמדריך – זחל שהגיע אלי בתוך זר פרחי לע-הארי תרבותיים שקניתי בדוכן פרחים. הוא הפתיע אותי, אבל ניסיתי לעקוב אחריו. לצערי, אני חושבת שהחתולים שלי טרפו אותו והוא לא הגיע לשלב הגולם.
זהו פְּרוֹדֶנְיָת השדות – עש שידוע כמזיק לחקלאות ולגינות נוי. 

IMG_8265_פרודנית_השדות
שמחתי לגלות במדריך גם הסבר על ססתיק – ססתיק אלו עשים שבונים "תיקים" – או "קופסאות" מזרדים וענפים, ובתוכם מתפתח הזחל. הזחל נושא איתו את ה"תיק" לכל מקום, ובסופו של דבר מעגן אותו לענף ומתגלם בתוכו. יש מספר מינים, וכל מין בונה לו תיק שנראה אחרת. אני חושבת שהמרשים ביותר זהו ססתיק מרובע – שבונה תיק בצורת קוביה מיוחדת. גודל הקוביה – ארבעה סנטימטרים בערך. 

Mססתיק מרובע בסרטבהDsc_4217
בתמונה הבאה זהו עש ששמו עשנור הרותם, שצלם איתי. העשנור תופר לעצמו מחסה מחוטי משי דקים, ואפשר לראות בתמונה שני זחלים – אחד גדול יותר, ומתחת לו אחד צעיר –

עשנור הרתם איתי נ
אני ממליצה בחום על מדריך הזחלים החדש –  ועל כל סדרת "טבע ישראלי" – כמו המדריכים האחרים בסדרה גם המדריך החדש נוח מאוד לשימוש: קל, מתקפל ועמיד ברטיבות.  

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות הספרים, בחנויות למטיילים, בשמורות הטבע ועוד.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים, ורכישה מרוכזת בהנחה:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

צבעוני שקוף איתי נ
גילוי נאות: נועם, המוציא לאור של סדרת "טבע ישראלי" הוא חבר שלי, ואת המדריך קבלתי ממנו במתנה. אבל אני בטוחה למדי שהייתי קונה אותו בכל מקרה. זהו באמת מדריך שימושי.
ועם זחל צבעוני שקוף שצלם איתי (כאן מעל) וזחל טוואית הארכובית שאני צלמתי (בתמונה הבאה ) –

אני מודה מאד לאיתי נחשון ולאמא שלי שהרשו לי להציג את תמונותיהם הנהדרות!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1304_טוואית_הארכובית

עכבישנים בישראל

 

אם יש יצורים שאני לא אוהבת להתקרב אליהם, אילו עכבישים ועקרבים.


כסופי דק-פסים, מבט מלמטה

כלומר, אני אסירת תודה לעכבישים על כל היתושים שהם צדים – ואם מרעידן כלשהו יחליט לפרוס רשת על התקרה שלי אני לא אפריע לו – אבל אני לא באמת מתפעלת מהם…


גלגלית קשוטה, הר מירון

מצד שני, טוב לדעת מי הוא מי – בבחינת "דע את האויב".


כדורית אדומה (עם ציור בצהוב!), הר מירון

וכאן אני חוזרת אל סדרת "טבע ישראלי" שעורך נועם קירשנבאום. לפני 4 שנים סיפרתי כאן על סדרת המדריכים של נועם – שהם סדרת דפדפות מתקפלות, קלות ונוחות בשלל נושאי טבע.


סרטביש הפרחים – הזדווגות. שימו לב לזכר החום הקטן שמחבק את הנקבה הלבנה הגדולה

נועם הוציא לאור דפדפות העוסקות בשמונה נושאים: פרחי בר, עצים ושיחים, צמחי מאכל (כולל באיזה שלב לחפש אותם, ולמה הם משמשים), חיות בר, זוחלים ודו-חיים, ציפורים, פרפרים וחרקים.


כסופי מפורץ, חוף ראש הנקרה

בימים אילו יצא המדריך התשיעי בסדרה: המדריך העוסק במחלקת העכבישנים – כלומר, בעכבישים ועקרבים – ומה שבינהם.


מבעיתן: זה לא עכביש, וזה לא עקרב – זה  משהו בינהם: עכשוב. בית חנניה

מחלקת העכבישנים שייכת למערכת פרוקי-הרגליים, המערכת הגדולה ביותר בעולם החי, וכוללת מספר סדרות המוכרות לכולנו כמו עכבישים ועקרבים לצד סדרות מוכרות פחות כמו עכשובים או רגלבישיים. בישראל הוגדרו כבר כמה מאות מינים ומינים נוספים ממשיכים להתגלות.


ארכרגל – ממשפחת הרגלבישיים, נחל יצפור, גלבוע

המדריך מציג את מיני העקרבים והעכבישים הנפוצים בישראל – בתוספת איורים ברורים של מאייר הטבע הנפלא, טוביה קורץ. היועצים המדעיים הם מומחים בתחום מאוניברסיטת ת"א – ד"ר אפרת גביש-רגב וד"ר דני סימון. עמיר ויינשטיין, בעל הבלוג המצוין "חרקים – עולם קטן בגדול" סייע גם הוא בהפקת המדריך.


סרטביש הפרחים צד סטירית ההרים, חרמון

כמו תמיד בסדרת "טבע ישראלי", יש למדריך ערך מוסף מעבר לזיהוי המינים הנפוצים: למשל, יש הסבר מפורט על מבנה העקרבים והעכבישים, והמלצות איך להתנהג אם נעקצת על ידי עקרב.
יש גם מידע על רמת הסכנה של עקיצות העקרבים השונים – ומידע לגבי העכבישים הארסיים במיוחד.


מברישית ירוקה, צומת האמיר, רמת הגולן. בקטן: שק הביצים שלה

לכל העכבישים בעלי הרשתות, ישנו גם איור של הרשת – שמקל על הזיהוי.


קורי עכביש סבוכים, חוף ראש הנקרה

לעכבישים הנושאים את שק הביצים, או שלשק הביצים שלהם יש מראה מיוחד – יש איור מוקטן המדגים את זה.


ענבלית מצויה – נקבה נושאת שק ביצים, הרצליה

המדריך הוא נוח לשימוש, קל לנשיאה – וכולל את המינים הנפוצים שאפשר לפגוש בשדה, או בבית. המידע מפורט ורחב – כולל גם את העובדה אם העכבישן הוא פעיל יום או לילה,


טל הבוקר על קורי עכביש, צפונית לירושלים

אני בהחלט ממליצה על מדריך העכבישנים – ועל כל סדרת "טבע ישראלי" – כמו המדריכים האחרים בסדרה גם המדריך החדש נוח מאוד לשימוש: קל, מתקפל ועמיד ברטיבות.  

 
כסופי מפורץ, בני ציון

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות הספרים, בחנויות למטיילים, בשמורות הטבע ועוד.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים, ורכישה מרוכזת בהנחה:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

קופצן הבתים על אשבל כרתי, הר קטע
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא, אם כי הפעם אני חושבת שאפשר להסתפק בתמונות הקטנות…
התמונות צולמו ברחבי הארץ, בשנים 2007 עד 2013, ותודה לציפורן חתול על התמונות שלה ועל האישור להשתמש בהן!

החצבים שלי פורחים!

תפוז תקנו את התקלות באלבומים, בצלאל דאג לעדכן אותי באופן אישי! עכשיו אני שוב יכולה לגשת אל התמונות שלי!  לכן אני מעלה רשומת המשך לרשומת ניצני החצב מהשבוע שעבר.
סליחה על הפרסום הכפול – טעות קטנה שלי…

ניצני החצב גדלו במהירות – תוך חמישה ימים, ב-18.8.2010  הגדול בינהם הגיע לגובה של מטר:

  

אפשר לראות שהמרחק בין הניצנים גדל – (מימין: הקטן ביותר, ומשמאל – הגדול ביותר)  

 

בספרה "פרחי בר בארץ ישראל", כותבת פרופ. נעמי פיינברון-דותן:
בחודשים אב-אלול, בעצם להטו של הקיץ, כשעומדים השדות חרוכי שרב, והגשמים עדיין רחוקים, תופענה מתוך האדמה תפרחות החצב התמירות. כְּנֶרות לבנים הן צצות מתוך הקרקע, קבוצות קבוצות, וקומתן כמחצית המטר ומעלה. מתחילה ייפתחו הפרחים התחתונים; עם רדת הלילה ייסגרו ומעליהם, למחרת, ינצו פרחים חדשים. איזור איזור של פרחים, כעשרה במספר, ינצו מדי יום, ופריחת התפרחת כולה תמשך כשבוע ימים.

החצב שלי עדיין לא פרח באותו שלב: למחרת היום מהתמונות הקודמות, צלמתי אותו שוב:

הרגשתי שממש, עוד רגע… אבל ב-22.8.2010 עדיין לא פרח כלום, למרות שאפשר לראות שהגדול בינהם – שמופיע לבדו בתמונה השמאלית – מפותח יותר מאחיו.

  

ואז, בבוקר ה-23.8.2010, חיכתה לי הפתעה: או יותר נכון, 16 הפתעות:

 

החצב הראשון פרח!

נעמי פיינברון כתבה שנפתחים כעשרה פרחים כל פעם – אצלי נפתחו ששה-עשר פרחים ביום הראשון! אני מאד אוהבת לצלם חצבים מלמטה, מקרוב לפרח – הם נראים כמו מגדל פירמידלי, ועם השמים הכחולים זה מאד פוטוגני:

בילבו, כמובן, שמח לבוא ולבדוק את המצב. הוא חתול מאד סקרן, ולא ייתכן שהוא יוותר על בדיקת החצבים.  הוא צריך להיות מעורה בכל מה שקורה בבית.

בעקבות שרשור שראיתי בפורום שמירת טבע, אני רוצה לציין שהחצב בטבע הוא צמח מוגן! אסור לעקור, אסור לקטוף! אפשר להשיג את הבצלים במשתלות במחיר סביר ביותר – במחיר של כרטיס קולנוע אפשר לקנות 4-5 בצלים!

ביום שלישי, 24.8.2010 עליתי שוב, כדי לפגוש את החצב הפורח שלי, ולשמחתי הרבה – פרחו שניים!

אצל הראשון (השמאלי בתמונה מעל) רואים שפרחי היום הראשון נבלו, ופרחי היום השני פורחים. אצל השני (הימני) פורחים שמונָה הפרחים התחתונים. אני מאד שמחה שהחצבים שלי פורחים!

ועדכון טרי מהבוקר: החצב השלישי פרח! פרח בודד פרח בחצב השלישי.

התמונות צולמו כולן על הגג שלי, בתאריכים 18-24.8.2010 .
ושוב אני יכולה לכתוב שאתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

ולפני סיום, נושא נוסף: לפני מעט יותר משנה, המלצתי פה על סדרת מדריכי טבע – סדרת "טבע ישראלי". אילו מדריכים שנוח לטייל איתם, והם אמנם לא כוללים את כל המגוון הביולוגי בארצנו – אבל הם בהחלט כוללים את הנפוצים, גם בחי וגם בצומח.
במהלך השנה האחרונה, נועם – המו"ל של הסדרה – הוציא לאור שני מדריכים נוספים: מדריך לצמחי תבלין ומאכל (שהזכרתי אותו ברשימת הקריתמון הימי)  – והמדריך החדש ביותר, מדריך החרקים.

גם כאן, המדריך כולל חרקים נפוצים – כאילה שתפגשו גם בעיר, וגם בטבע. הוא נוח לשימוש, האיורים ברורים ובהירים, המידע קצר וקולע.
את כל המדריכים אפשר להשיג בחנויות הספרים,חנויות למטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום.
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים:
talituly@zahav.net.il

 
 
תוספת: עמיר ויינשטיין פרסם בבלוג שלו כתבה מרתקת על ההיסטוריה של הטקסונומיה. תקראו, זה פשוט מרתק.

קריתמון ימי – Crithmum maritimum

כש-Dominolog יורדת לים – היא מצלמת את המים, האנשים והחוף מזויות לא-שגרתיות, היא מראה לנו איך הים נושק לחוף, ומעלה מחשבות מעניינות…

כשאופל כחול יורדת לים, היא מחפשת דולפינים – ומוצאת אוניות

אני? אני מוצאת צמחים…

בשבת האחרונה ירדנו לים. הילדים רצו להשתולל, ואני רציתי לצלם חבצלות. לצערי, החבצלות בחוף סידני-עלי בהרצליה עדיין לא פורחות. אז נאלצתי להסתפק בקריתמון.

  

הקריתמון הימי הוא צמח ממשפחת הסוככיים (ממש כמו הגזר, למשל). הסוככיים נקראים כך, כי התפרחת שלהם – שמורכבת מפרחים קטנים וצפופים – בנויה כמו סכך עגול.

הפרחים עצמם קטנים למדי, וצבעם צהבהב-ירקרק. כפרח בודד זה מאד לא מרשים, אבל כמקבץ פרחים – יש בו רעננות נעימה.

הקריתמון גדל במצוקי הכורכר לאורך החוף. גבהו  של עמוד הפריחה – בין 30 ל-60 ס"מ.
ואם אני מזכירה את מצוקי הכורכר, הסתכלתם עליהם פעם? אני מאד אוהבת את מרקם השכבות השבורות שלהם.

העלים של הקריתמון מכוסים במעין שכבה שעוותית – הקרויה קוטיקולה, והיא  מונעת מהמלחים והחול להספג בתוך הצמח, ומאפשרת לו לגדול ממש קרוב לים – באיזור הרסס של חוף הים.

יחד עם זאת, העלים הצעירים של הצמח – אכילים. אני מודה שלא טעמתי,  ואני בהחלט רוצה לנסות את זה בהזדמנות.
לפי חוברת הכיס "צמחי בר למאכל ולתבלין" בהוצאת "טבע ישראלי" (סדרה שכבר המלצתי עליה פה), אפשר להשתמש בהם לכבישה, להוסיף לחביתה או לסלט. יש להם טעם דומה לפטרוזיליה, אך חמצמץ יותר.  וכיון שנועם (המו"ל) ניסה, טעם ובישל כל צמח שהוא ממליץ עליו,  אני חושבת שאפשר לסמוך על ההמלצה

הקריתמון פורח בחודשי הקיץ – בין מאי לאוקטובר.  הוא נפוץ מאד לאורך החוף – אבל הוא מהפרחים האילה שאף אחד לא שם לב אליהם, אולי בגלל הצבע, או אולי פשוט כי הים מושך אותנו כל כך!

  

 הצוף של הקריתמון פשוט מרוח על הפרח – ולכן גם חרקים לא מאד מתוחכמים – כמו נמלים וצרעות  – יכולים להנות מהצוף, ולהאביק את הפרח. זאת בניגוד לצמחים שמחפשים מאביקים מתוחכמים יותר – ומחביאים את הצוף והאבקה, כך שרק מאביק שבנוי בצורה מיוחדת (למשל, פרפר עם חדק, דבורה חכמה, או דבורת בומבוס גדולה וחזקה) יוכל להגיע אליהם.

 

אה, ושלא תגידו שאני מצלמת רק את הפרחים – הנה לפניכם הים…

התמונות צולמו בחוף סידני-עלי בהרצליה, 14.8.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!  

 

 תוספת:
נועם מבקש להוסיף מספר הערות –

1. הקריתמון הגדל בכורכרים בחוף הים תיכון, מסתדר טוב מאוד באזורים מופרעים: גדל סביב חומות ועל חומות (למשל בעתיקות קיסריה), סביב נישות של עצי נוי ועוד.
2. הקריתמון כמו גם סוככים רבים אחרים משמש כצמח פונדקאי לפרפר זנב סנונית נאה.
3. לגבי הקריתמון כצמח מאכל:
הצמח אכן צמח מאכל, בארצות שונות בארופה, ובמיוחד סביב הים האדריאטי הוא מוגש במסעדות (בקרואטיה הוא נקרא "מוטר" או "מטר").
אני החמצתי את הקריתמון: אוספים עלים צעירים ורעננים, מבשלים כמה דקות במלח ואחר כך שמים בצנצנת עם חומץ למשך כשעשרה ימים-שבועיים.
חברים שלי מוסיפים קריתמון לחביתה ומתכון אחד או שניים לקריתמון אפשר למצוא במאמר של דר רחלי עינב בטבע הדברים ("יש מה לאכול בארץ הזו") . מתכון אחד או יותר ניתן למצוא בספר של אורי מאיר ציזיק בהוצאת מפה "צמחי בר למאכל".

תודה רבה, נועם!

 

 

ביקורת ספר: מדריכי טבע בסדרת "טבע ישראלי"

 

אני אפתח בגילוי נאות. נועם קירשנבאום – העורך, היוזם, המפיק והמו"ל של סדרת "טבע ישראלי" – הוא ידיד טוב שלי, ואני מלווה את הסדרה מההתחלה. אפילו שלחתי לו תמונות – כלומר, יש גם כמה איורים שנעשו על פי תמונות שלי. נועם לא בקש ממני לכתוב ביקורת – זו יוזמה שלי.
 
ועכשיו להמלצות. אם אתם מומחים שמחפשים צמחים נדירים, ציפורים אקזוטיות או מרגישים צורך להבדיל בין כל מיני הנברנים או הכחלילים שקיימים בארץ – הסדרה הזו היא ממש לא בשבילכם.
 
מצד שני, אם אתם מטיילים מזדמנים, שמכירים כלנית וסביון ובולבול ושחרור, אבל לא זוכרים איך קוראים לציפור הזאת, נו, עם השחור על הראש –

 



ירגזי מצוי – תל אביב, 18.3.2007 – נמצא ליד הבית, ארכו 14 ס"מ, יציב בארצנו (כלומר, אינו נודד)

 
או לפרפר השחור-כתום שהרגע עף מולכם –


נמפית הסרפד – תל אביב, 18.3.2007 – ניכרת בפסים כתומים על רקע שחור קטיפתי. פרפר נודד בעל מעוף מהיר.
 
או רוצים לדעת מיהו הנברן החמוד שברח מכם בטיול במצדה –
 
 
קוצן זהוב – מצדה, 15.4.2009 – שערות גבו קוצניות וצבען חום-זהוב, אוזניו וכפות רגליו שחורות. פעיל בשעות הקרירות ביום, בצל סלעים. תפוצה: בנגב ובמדבר יהודה
 
 

… ודווקא הייתם רוצים לדעת – הסדרה הזו היא בדיוק בשבילכם.
 
אם אתם רוכבים על אופניים או מטיילים ברגל, ורוצים מדריך שיהיה קל על הגב ונוח לשלוף – הסדרה הזו היא בשבילכם.
 
 
 
סדרת "טבע ישראלי" היא סדרת דפדפות מתקפלות קטנות, שמציגות איורים ומידע על ערכי טבע בולטים בארץ. כל דפדפת מתרכזת בנושא אחד – פרחי בר, עצים ושיחים, חיות בר, ציפורים, זוחלים ודוחיים, פרפרים – ולא, היא לא מכסה את כל המגוון הביולוגי בארץ – אבל היא כן מכסה את הנפוצים והבולטים.
 

 
 
לכל צמח או בעל חיים שמוזכר יש איור, והסבר – פרטים רלוונטיים לעזרה בזיהוי.
ההסבר קצר, ממצה ונועם מקפיד על דיוק. כל דפדפת נעשית בשיתוף עם מומחים מהתחום – הגר לשנר מהאוניברסיטה העברית בתחום הבוטניקה,ד"ר  יוסי לשם מאוניברסיטת ת"א בתחום הציפורים, בעז שחם מהמרכז לזוחלים – בתחום הזוחלים, וד"ר בני שלמון בתחום חיות הבר.
המאיירים הם מאיירי טבע ידועים בתחום – כמו טוביה קורץ  – והאיורים ברורים ונוחים לזיהוי.
 
לטאה זריזה – 16.5.2009, נחל כלח, כרמל – לצדי גופה פס כהה, גחונה ירוק, גרונם של הזכרים המצויים במרכז הארץ כחול-ירקרק. נפוצה גם באיזורים טבעיים וגם בישובים.
 
נועם משתדל להקנות ערך מוסף למדריכים שלו – ובעיני זה מאד מוצא חן.
במדריך הזוחלים, למשל, מופיעות הוראות של התנהגות ועזרה ראשונית בעת הכשת נחש. כשנחש מכיש – בדרך כלל, פשוט מהלחץ – נוטים לשכוח מה לעשות. ההוראות הפשוטות שכתובות  בשפה ברורה – עוזרות להרגע ולשמור על הגיון.
 
עקבה של יחמור פרסי – 13.1.2007, נחל מערה, ליד נס הרים – אורכה 8 ס"מ. הזכר מצמח באביב ובקיץ קרנים גדולות ומסועפות. לנקבה אין קרניים. הנקבות הראשונות שהובאו לגרעין הרביה הגיעו בטיסה הישירה האחרונה מאיראן לישראל.
 
על מדריך חיות הבר מופיע סרגל (בסנטימטרים); וליד כל חיה מופיעה דוגמת טביעת הרגל שלה, וכתוב הגודל. לנו זה עזר מאד לפני כמה שנים, כשטיילנו בנחל מערה ומצאנו עקבת פרסה. לא היינו בטוחים אם זו עקבת צבי או יחמור – אך לאחר שבדקנו במגדיר ומדדנו את אורך הטביעה – ידענו שזהו יחמור.
 
עולש מצוי – 3.4.2009, ליד צומת הגומא – הפרחים הצמודים לגבעול נפתחים בבוקר ונסגרים לקראת הצהרים.
 
מדריך הפרפרים מציג פרפרים בגודלם הטבעי – וזה מאד מקל להבדיל בין מינים קרובים בצבעם ובצורתם.
 
נועם עובד עכשיו על מדריך של צמחי תבלין ומאכל – ואני כבר מחכה לראות איך זה ייראה.
 
 
פתילת המדבר הגדולה -ליד מצדה, 15.4.2009 – הגזע מכוסה קליפה בהירה, דמוית שעם. כל חלקי הצמח מכילים נוזל חלבי רעיל. העלים גדולים מאד, חובקים את הגבעול בבסיסם ומעט בשרניים. הפרי גדול וחלול. הזרעים בעלי קווצות שיער, שמשו בעבר להכנת פתילות למנורת שמן.
 
לסיכום: דפדפות נוחות ויעילות, שמכילות מידע מתומצת ומרוכז, ומקלות על איתור וזיהוי של צמחים ובעלי חיים שאנחנו פוגשים מסביבנו. אני ממליצה בחום.

הקטעים בשחור הם ציטוטים מתוך המדריכים השונים. את תמונות המדריכים קבלתי מנועם, שאר התמונות הן כמובן שלי – צמחים ובעלי חיים שנתקלתי בהם בטיולי, וכולם מופיעים במדריכים השונים. 
כתמיד, מוזמנים להקליק עליהן ולהקיש F11 כל מנת לראותן בגודל מלא.
 
סדרת מדריכי "טבע ישראלי" – 29 שקלים למדריך, יש גם קופסאות שכוללות מקבץ ביחד.
 
נועם מוסר שבשבוע הספר בת"א המדריכים נמכרים במבצע – קונים שניים ומקבלים שניים נוספים חינם.
 
להשיג בחנויות הספרים,חנויות למטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום.
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים:
talituly@zahav.net.il
 
אהבתם? הקליקו על maxit !!! תודה!