אי-שם בסוף דצמבר, פרסמתי תמונה של לבלוב עלים קטנטנים ואדומים – העלים של ריבס המדבר.
הבטחתי אז לחזור למדבר, כדי לראות את הריבס במלוא הדרו.
בסוף השבוע האחרון אכן חזרתי למדבר (בפעם הרביעית בחורף הזה) – כדי לראות איך גדלו אותם עלים קטנטנים.
גדלו יפה, נכון? למי שלא שם לב לקנה המידה, אני ממליצה להגדיל את התמונה על ידי הקלקה, ולהסתכל בצד שמאל למטה. כן, לא טעיתם: זוהי הנעל שלי. בכוונה השארתי אותה בתמונה. קוטר העלים מגיע ל-70 ס"מ בממוצע.
אפשר לראות את העורקים האדומים שיש במרכז העלה – תזכורת ללבלוב הצעיר מדצמבר:
ואז, במרכז העלים מתחיל לצאת ניצן:
נראה קצת כמו בקיעה של ביצת דינוזאור, לא?
הניצן מתפתח ומתחיל להתרומם על גבעול – או גזע, ומתחיל לפרוח.
הגזע גדל, התפרחת נפתחת – וריבס בפריחה מלאה נראה כך :
הצמח בשיאו הוא בערך בגובה הברכיים – קצת יותר מחצי מטר. הפרחים הם אדמדמים – עם גוון צהבהב פה ושם.
הם קטנטנים, כיאה לבני משפחת הארכוביתיים – ומואבקים על ידי הרוח – כלומר, מפיצים את האבקה לכל עבר בתקווה שהרוח תשא אותה לפרח אחר – ותאביק אותו.
הפרח אמנם זעיר, אבל אם מסתכלים מקרוב -הוא מאד נחמד:
ששה עלי כותרת, שלושה קטנים – ושלושה קטנטנים בינהם 
, אבקנים גדולים. על כל צמח ישנם מאות פרחים קטנים כאילה. אחרי ההאבקה הם הופכים לפירות – שנראים כמו פנסים סיניים אדומים קטנים:
בלקסיקון מפה לצמחי ישראל, אבי שמידע כותב שהריבס הוא צמח גלגל.
כלומר, אחרי שהפירות מבשילים – הצמח כולו מתייבש; נעקר ממקומו – ומתגלגל ברוח. במהלך הגלגול הזה נושרים הזרעים ומתפזרים.
בעלים שלו השתמשו בעבר לבישול – וגם כתרופה (חומר משלשל…) – אל תשאלו אותי איך זה מסתדר. הריבס הוא צמח מוגן – ואני לא מתכוונת לנסות ריבס בר. אני אסתפק בתרבותי שקונים בשוק.
ריבס המדבר הוא מין אנדמי לאיזורינו: הוא צומח אך ורק בהר הנגב ובהרי אדום. המין הקרוב לו ביותר הוא ריבס חרמוני – שגדל בחרמון, ובפסגות הרים גבוהים במזרח התיכון.
בסוף השבוע האחרון הצטרפתי שוב אל גל הפקח, הפעם במסגרת סקר בוטני בהר הנגב: נסענו (תשעה אנשים) לנקודות מסויימות, ובדקנו כל מה שצומח שם. כל ציץ ועשב ניסינו להגדיר. זה היה מרתק.
בעצם, הסקר לא היה אמור לכלול את האיזור בו גדלים הריבסים. אבל גל החליט – במיוחד בשבילי – לשנות קצת את התכניות, וכן לכלול את נחל לוץ (האיזור שבו גדלים הריבסים) בסקר – ולהגיע אל הריבסים כבונוס.
נחל לוץ עמוס עכשיו בפריחה – מרבדים של מנתור המדבר מפיצים ריח מתוק, צובעים משטחים בורוד ומשתלבים עם מרבדים של אהרונסונית פקטורובסקי בצהוב, בן שלח מנוצה בלבן – וצבעוני המדבר – אדומים מבהיקים.
אל הריבסים הגענו ממש לפני השקיעה – מה שאפשר לי לצלם גם כמה תמונות דרמטיות שכאילה:
המדרון היה מלא בריבסים, ומנוקד גם בשלל פרחים אחרים – אבל למען האמת, בעצירה הזו לא כל כך שמתי לב מה פורח מסביב. בדקתי את הריבסים, אחד-אחד.
רציתי שוב להודות מעומק לבי לגל, הפקח של הר הנגב – על ארגון הסקר, על שינוי התכניות, על הריבס וכל שאר הדברים הנפלאים שראינו. במיוחד תודה על הגראנד פינאלה שהיה לנו: בחושך, בדרכנו חזרה אל מצפה רמון – ראינו קרקל צעיר – אבל אמיתי – ממש ממרחק קצר. הוא היה יפהפה.
כדאי מאד להקליק על התמונות על מנת להגדיל אותן ולראות כמה יפה הצמח הזה במדבר.
התמונות צולמו בנחל לוץ, 6.3.2010
תוספת: בעקבות כמה שאלות שנשאלתי – לכל מי שלא יודע מהו קרקל: קרקל הוא חתול בר גדול (כלומר, גדול יותר מחתול בית – אבל לא בגודל של נמר) , עם ציציות שיער באוזניים. לפי ההערכות, ישנם בין 150-200 קרקלים בארץ.
תמונות אפשר לראות באתר תצפית המצוין.
פרחים, פרפרים וכל מיני 