חשבתי איזו רשימה לכתוב לכבוד פורים. דבורניות (סחלב שהתחפש לדבורה) כבר הצגתי בשנה שעברה. אמנם יש עוד מינים שלא נתתי להם את הבמה, אבל זה קצת בנאלי.
לכן החלטתי לכתוב רשימה רגילה על טיולים שערכתי… לגליל ולהרי יהודה בשבוע האחרון.
המקום הראשון בו הייתי הוא נחל עקרב.
פשוט צהוב. מרבד צהוב ומרהיב!
הצהובים הללו הם פרח ששמו ערטנית השדות. הפריחה שלו צהובה, וכשזה בכמויות, אז זה פשוט כיף!
נחל עקרב נמצא ב… הר הנגב! רגע! התבלבלתי! אילו לא תמונות מהגליל. ולא מהרי יהודה – פשוט, הר הנגב התחפש לכבוד פורים!
אבל נחזור רגע למקומות שהתכוונתי לכתוב עליהם. לדוגמא, המרבדים הבאים:
הפעם המרבד הוא מרבד של בן-שלח מנוצה. פרח נמוך ממשפחת המצליבים, שאם רק נותנים לו – הוא ייצבע הכל בלבן.
אגב, בעלי העיניים החדות יוכלו לראות בין בני-השלח הלבנים פרחים ורודים – אילו הם השמשון ההדור, שרשימה עליו תתפרסם בקרוב; וכתמים בוהקים צהבהב-ורוד-לבן – אילו הם הצבעוני הססגוני – הפרח העיקרי שרצינו לראות באיזור.
איזה איזור? בורות לוץ, בדרום הגליל. מאד מאד דרום. בעצם, ליד הגבול עם מצרים. עוד איזור שהתחפש.
האם תוכלו לנחש איפה צולמה התמונה הבאה?
המרבד הזה הוא אחד המקסימים והמיוחדים שראיתי בחיי – פריחה גבוהה של פרח עדין ממשפחת המורכבים, ששמו אמברבואה דו-גונית. והנה עוד מועמד לרשימה עתידית…
אני מניחה שכבר ניחשתם שגם התמונה הזו צולמה בנגב.
אבל איפה בנגב? חולות ניצנה. רואים את החולות? לא? גם הם התחפשו…
בעבר ראיתי אמברבואות – אחת פה, שתיים שם – מעולם לא ראיתי כזה ריכוז.
מעבר למרבד הכחלחל – היו עוד מרבדים…
מדהים, נכון? הצהוב והוורוד האילו מכסים את כל האופק.
הצהובים הם בני משפחת המורכבים – בעיקר שן-ארי ערבית, ויחד איתה סביון ערבות ומררית שסועה. הורודים הם בני משפחת המצליבים – מנתור המדבר, שלח הערבות ושלח מאונקל.
ועוד מרבד אחד – הפעם מרבד מיניאטורי: מרבד זעיר של פרחי בבונג זהוב זעירים, באיזור רכס חלוקים. הבבונג הוא אמנם פרח זעיר – אבל הריח פשוט נפלא.
התמונות צולמו
בהר הנגב (נחל עקרב, בורות לוץ) – 20.2.2010
בחולות ניצנה וברכס חלוקים – 24.2.2010
כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 – כדי להנות מחווית מרבדי הפריחה!!
פרחים, פרפרים וכל מיני 