מה, חשבתם שנגמרו לי הסחלבים?!?!?
אני יוצאת עכשיו לטיול מסוחלב ופורח במירון, ומתכננת לפגוש שם בין השאר גם את נושא הרשומה של היום.
רגע לפני כן – אני מציגה אותו בפניכם:
(9.4.2009, כרמל, רקית)
היום אני מציגה סחלב יפהפה ומיוחד: סחלבן החורש.
(31.3.2007, כרמל, חורבת רקית)
סחלבן החורש נקרא כך כי הוא סחלב לבן. בלטינית שמו Cephalanthera, ובאירופה אפשר למצוא מינים שונים של Cephalanthera – כולל אחד שהוא בכלל לא לבן, אלא ורוד-אדמדם.
(9.4.2009, כרמל, חורבת רקית)
אבל לנו פה בארץ יש רק מין אחד, והוא לבן. זהו הסחלב הלבן שלנו: הסחלבן.
(9.4.2009, כרמל, חורבת רקית)
הסחלבן גומר עכשיו לפרוח בהרי יהודה; פורח בכרמל ובגליל, ומתחיל לפרוח במירון.
(13.4.2007, הר מירון)
(31.3.2007, כרמל, גבעת ההגנה)
הסחלבן הוא פרח מקסים, שנראה כמו פה עם שיניים… תמיד זה נראה כמו מין חיוך חייתי שכזה.
(2.4.2005, כרמל, גבעת ההגנה)
וה"שיניים" שלו צהבהבות. הצבעוניות הזו – צהוב ולבן – מזכירה את הלטם המרווני, כנראה גם לחרקים. והסחלבן, כמו הרבה מבני משפחתו – הוא רמאי. החרקים מגיעים אליו, מאביקים אותו, אך לא מקבלים תמורה – בניגוד ללטם, אין לו צוף.
והנה תמונה מיוחדת: פרת משה רבנו (הידועה גם בשם מושית השבע) עצרה לכמה דקות על פרח סחלבן. נכון שזו צבעוניות יפה?!
(29.4.2005, הר מירון)
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
(11.4.2009, גליל עליון, נחל מתת)
פרחים, פרפרים וכל מיני 