
מישויה פעמונית – Michauxia campanuloides

אני ידועה כחולת סחלבת מוצהרת.
ואתמול פרסמתי רשימה מלאה מינים לבקניים – אפילו זכיתי בבול התמונה הנבחרת – אבל הרשימה לא כללה ולו סחלב אחד!
הייתכן?!?!?!
יתכן. שמרתי את הסחלבים הלבקניים שלי – לרשימה מיוחדת.
היום אני ממשיכה במוטיב הלבן לשבועות, ומפרסמת סחלבים לבקניים.
עד היום, פגשתי 4 מיני סחלבים לבקניים: שנק החורש, שקבל רשימה משלו – ואת שלושת הסחלבים שלי היום:
בחודש מאי, כמעט בכל שנה, אנחנו נוסעים לנחל כלח.
הסיבה הראשית היא – כמובן, השושן הצחור.
אבל בנחל כלח ישנם בעונה הזו עוד כמה צמחים יפים ומיוחדים. פחות בולטים – אבל שווים גיחה.
כזה הוא הפרח שלי היום: הפעמונית הדמשקאית – ממשפחת הפעמוניתיים.
הפעמונית הדמשקאית היא קטנה מאד, והיא צמח סלעים: גדלה רק מתוך הסלע.
הצבע שלה ורדרד עדין, והיא כולה פיצקלה. צריך לדעת שהיא שם בשביל לחפש אותה.
לשמחתי, אמא שלי יודעת שהיא שם. אז היא הראתה לי את הפעמונית המיוחדת הזו כבר לפני שנים רבות, ואנחנו משתדלות לחזור כל שנה, ולבקר את הפעמונית הזו.
הפעמונית פורחת לה בכמה נקודות ידועות (לפחות, ידועות לנו ) בנחל כלח: למשל, על סלע אחד – שאנחנו קוראות לו "סלע הפעמוניות הדמשקאיות", ובפתח מערונת קטנה אחת, שכמובן ידועה בשם "המערה עם הפעמונית"…
כל התמונות צולמו בכרמל, בתאריכים 3.5.2008 ו-16.5.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
כל המירוניות שאתם רואים כאן – צולמו ביער אודם. וזה ממש קשה לאתר אותם! הסחלב הירוק הזה לא טורח לצבוע את עצמו – כי הוא מואבק ע"י חרקים ליליים, ובלילה ממילא לא רואים את הצבעים.
כבוד השר ח"כ יובל שטייניץ, אני פונה אליך בבקשה להסיר את הפרקים העוסקים בהרחבת סמכויות הות”ל והרפורמה במקרקעי ישראל מחוק ההסדרים. מדינת ישראל היא מדינה צפופה, דלת קרקע, שנופיה ומשאבי הטבע שלה החשובים לכולנו הולכים ומצטמצמים. מהלכים עוקפי תכנון וניסיונות חפוזים לקיצורי דרך פוגעים במינהל התקין, בסביבה ובזכותנו כציבור להשפיע על ההליך התכנוני בישראל ועל דמותה העתידית של הארץ. במדינת ישראל הסובלת ממחסור חמור בקרקע ובשטחים פתוחים יש חשיבות עליונה להמשך הבעלות הציבורית על השטחים הפתוחים כדי לאפשר למדינה לנהל את הקרקע למען כלל הציבור וצרכיו, ולצמצם ככל שניתן את הליך ההפרטה של הקרקע הציבורית, השייכת לכולנו. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית ביכולתו של הציבור להשפיע על הליכי התכנון, ובשילובם של שיקולים סביבתיים בהליכי התכנון, הקובעים באיזו ארץ נחיה כאן ואיך תיראה הארץ בה יחיו ילדינו. השינויים המוצעים כעת בחוק ההסדרים מאיימים לא רק לבטל הישגים אלו, אלא גם להצעיד אותנו מרחק שנות דור לאחור, לנורמות תכנון ריכוזיות, להתעלמות משיקולים סביבתיים, ולקבלת החלטות הנעשית הרחק מעין הציבור ללא שקיפות ובניגוד למנהל התקין. אני קורא לך להוציא את הסעיפים הנוגעים להרחבת סמכויות הוועדה לתשתיות לאומיות ולרפורמה במקרקעי ישראל מחוק ההסדרים, כך שיתאפשר דיון ציבורי ופרלמנטרי נרחב, כראוי לנושאים חשובים אלה. בברכה, |
אי-שם, התחילת ימי הבלוג שלי, הצגתי פרח יפהפה ומיוחד מאד – קצח השדה.
כמעט שנה חלפה, וקצח השדה ודאי יתחיל לפרוח עוד מעט לאורך מישור החוף. אבל בינתיים אני מציגה קרוב משפחה מכובד ולא פחות יפה:
זהו הקצח הריסני. פרח מאד דומה לקצח השדה, רק שהוא פורח בצהוב ולא בתכלת.
הקצח הריסני גדל בכל שדרת ההר – הרי יהודה, כרמל, גליל…
ותמיד הוא מרשים במורכבות של הפרח…
מבחינתי, לפגוש קצח ריסני זו חוויה. אף פעם לא פגשתי אותו באותו מקום פעם שניה. תמיד הוא מפתיע אותי.
מה שמיוחד בקצח, זה שהוא מעניין בכל שלב. הפרח שלו מדהים. אך מן הפרח בא הפרי:
כאן הפרח נובל ופרי צעיר יוצא ממנו:
הפרי עצמו הוא מין כוכב יפהפה:
וגם כשהפרי מתייבש ומבשיל, הוא עדיין מעניין:
(מעניין גם את הפשפש – תריסית כלשהי – שטפס עליו!)
מבט על הפרי הפתוח (שכבר הפיץ את הזרעים) מלמעלה:
הפרחים צולמו בכרמל, בהרי יהודה ובגליל העליון במרץ עד מאי, בשנים 2007-2009…
הפרי היבש צולם בתחילת המסלול של נחל עמוד, ביולי 2006.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
רציתי לצרף שיר שנזכרתי בו פתאום – אבל לא מצאתי קליפ, לכן אני מסתפקת בחלק מהמלים של השיר, וקישור לשיר המלא –
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי ?
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי ?
הולכים ברגל עד רמת אביב
ובדממה שמסביב
בנקישות הרגל הקלה – לה
כל סימני השאלה – לה
ספרי ספרי
האם מתוך הפרח יעלה הפרי ?
ספרי ספרי
איך מן הפרח בא הפרי ?
7.5.2009: תוספת: תודה רבה לאדי, שמצא עבורי את הסרטון עם השיר: