ביום השני שלי אצל Mamma Quail, קמנו ויצאנו מוקדם – כדי להקדים את הפקקים של כל הנוסעים באזור סן חוזה (ויש הרבה כאלה!) ונסענו אל פארק ה-Redwood ע"ש הנרי קאוול. זהו State Park, כלומר פארק בניהול מדינת קליפורניה, ולא National Park (כמו יוסמיטי, למשל) שהוא פארק בניהול רשות הפארקים הלאומית האמריקאית. בארה"ב יש רמות שונות של פארקים בניהול גורמים רבים ושונים – הלאום, המדינה, המחוז, העיר… להמשיך לקרוא הטיול אל Henry Cowell Redwood State Park
כמו שכתבתי, היו לנו כל מיני עצירות לצד הכביש, בהן מצאנו שלל פרחים מקסימים.
ולכן יהיו לי כמה רשימות של פרחים שפגשנו. אני מתחילה עם פרחים מקומיים, אחר כך יהיו גם מינים פולשים.
כיון שברשימה הקודמת דיברתי על תורמוס, נראה לי טבעי להמשיך עם משפחת הפרפרניים.
הפרח הראשון להיום הוא טופח פסיפי – Common Pacific Pea – או בשמו הלטיני – Lathyrus vestitus. כבר פגשתי אותו בקניון סולסטיס, הוא נפוץ למדי ובולט בשטח. זהו טופח גדול ומרשים.
פגשתי גם תורמוס נוסף – גדול יותר מתורמוס הואדיות. זהו מין רב שנתי.
שימו לב לעלים שלו, הם בעלי גוון כסוף, ובאמת, שמו של התורמוס הזה הוא תורמוס כסוף – silver Lupine, ששמו הלטיני Lupinus albifrons.
הפרח הבא הוא מין נוסף של Acmispon – פגשתי מינים קרובים לו במדבר, בפארק עץ יהושע.
המין הזה יפה יותר, כשהפרחים מזדקנים הם משנים צבע לאדום וזה מאד יפה בעיני. שמו הלטיני הוא Acmispon glaber ושמו העממי – Deerweed
וממשפחת הפרפרניים, אני עוברת למשפחת השפתניים. את הפרח הזה פגשתי בטיילת פילי הים –
זהו אשבל נפוח – שמו הלטיני Stachys bullata.
השפתני הנוסף הוא מין של מרווה – שמה העממי הוא Black Sage, כלומר מרווה שחורה; ושמה הלטיני Salvia mellifera שבעצם, פרושו – מרווה דבשית.
פרח נוסף שפגשתי קרוב לחוף, הוא הפרח הזה – ממשפחת הארכוביתיים.
זהו Eriogonum parvifolium, ששמו העממי – Seacliff Buckwheat, כלומר – כוסמת מצוקי הים.
הצמח הבא הוא שבטבט – שמו הלטיני Equisetum (יש כמה מינים ואני לא בטוחה איזה מהם פגשתי) –
השבטבט הוא מאובן חי. צמח ללא פרחים, קרוב לשרכים – שלא השתנה מאות מליוני שנים.
בארץ יש שני מיני שבטבט – שבטבט גדול ושבטבט ענף.
עוד פרח נחמד הוא תות שדה – ובקליפורניה הוא פורח בר. הוא מאד נחמד –
תתארו לכם כמה נחמד יהיה להגיע אל החלקה הזו חודש אחרי הפריחה, כשהכל מלא תותים אדומים וטעימים:
הרשימה מתארכת לי, ולכן עם עוד תמונות של המרווה והטופח אני אגמור להיום.
את התמונות צלמתי לאורך ה-Pacific Coast Highway, בתאריך 14.3.2013
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
תודה רבה לחברי California Native Plant Society שעזרו לי לזהות את הפרחים!
במהלך הנסיעה בכביש, ראינו בצד הכביש מפעם לפעם משטחים כחולים-סגולים. מובן שבקשתי מאום נטע לעצור.
ובאמת – כשהיא מצאה מקום נוח, עצרנו ואני עליתי על גבעה קטנה וכחולה…
גבעה כחולה מתורמוסים! תורמוסים יפים ומרשימים ממש כמו תורמוס ההרים שלנו!
שמחתי לגלות שהתורמוס הזה הוא מין מקומי ששמו Lupinus succulentus, כלומר תורמוס בשרני. סוקולנטים הם צמחים שאוגרים מים ברקמות, כמו למשל הקקטוסים.
התורמוס הזה לא מאד בשרני ולכן מקור השם לא ברור לי. אבל התורמוס עצמו יפהפה. הוא מעט גדול יותר מתורמוס ההרים (טוב, באמריקה הכל גדול יותר).
זהו תורמוס חד שנתי, כמו התורמוסים שלנו. כלומר, הזרע נובט בראשית החורף (דצמבר-ינואר), גדל ומעלה עמוד פריחה, פורח במרץ-אפריל, הפרי מבשיל במאי-יוני, ואז הצמח מפזר זרעים ומת – כדי לא לסבול בעונת היובש.
כאן אפשר לראות פרט אחד שכבר התחיל לגדל פירות –
פרחי התורמוס פורחים מלמטה למעלה. כל פעם נפתחת שורה חדשה של פרחים, מעל הקודמת. לשורת הפרחים קוראים דוּר – דור פרחים, הנה דור אחד:
ולסדר הפריחה הזה – כמו שקוראי הותיקים ודאי זוכרים – קוראים סדר אָקְרוֹפֶּטָלִי.
עצרנו ליד התורמוסים בשעה מוקדמת יחסית של הבוקר – בגלל הערפל, הם עדיין עוטים טיפות טל, ולדעתי זה ממש מקסים:
השם העממי של התורמוס הזה הוא Arroyo Lupine. חיפשתי מה משמעות השם – Arroyo. זה שם שמקורו בספרדית, ומשמעותו בעצם ואדי – נחל אכזב.
התורמוס הזה נפוץ בקליפורניה, באיזורים של קרקעות כבדות – בשולי ערוצים של נחלי אכזב, שיורדים מההר. כלומר, השם העממי שלו הוא "תורמוס הואדיות".
נהניתי להסתכל עליו גם ישירות מלמעלה – הגוש הכהה באמצע הוא ניצנים שלא נפתחו עדיין.
עוד דבר בולט בתורמוס, הוא גוונים שונים לפרחים. לחלק מהם, באמצע המפרש (עלה הכותרת העליון) יש כתם לבן, ולחלק – סגול-בורדו.
זה דבר שאפשר לראות גם בתורמוסים בארץ.
הרעיון הוא, עזרה למאביקים. פרח שהואבק מחליף את צבעו לורוד-סגול, וכך המאביקים יודעים לדלג עליו, ולפנות רק לאילו שהם לבנים עדיין.
את התמונות צלמתי לאורך Pacific Coast Highway בקליפורניה, בתאריך 14.3.2013
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
אני ממשיכה בטיול הגדול בקליפורניה, והיום אני מתמקדת בפרח אחד, יפה ומיוחד – ממשפחת הפרפרניים (Papilionaceae)
זרעי תורמוס שמשו מזון ליהודים בגטו ורשה. לא היה להם מזון, והתורמוס הוא צמח חזק, שגדל – כמו שציינתי כבר – גם באדמות עניות מאד. היהודים בגטו אספו את הזרעים ואכלו אותם, אבל סבלו מהרעלנים שבזרעים. כאשר משתמשים בתורמוס כמקור מזון עיקרי ואוכלים הרבה ממנו, הרעלנים משפיעים על הגוף וגורמים לשיתוק.
תודה לאתי על התוספת המעניינת!
התמונות צולמו:
ב- Lassen Volcanic National Park – בתאריך 15.8.2009
וב -Yosemite National Park – בתאריך 18.8.2009
ותודה לאום נטע, על הספר המצוין שקנית לי – ספר פרחי הסיירה נבאדה, שעוזר לי לזהות וגם מלמד אותי על הפרחים השונים!
