תורמוס גדול עלים – Large Leaf Lupine – Lupinus polyphyllus

אני ממשיכה בטיול הגדול בקליפורניה, והיום אני מתמקדת בפרח אחד, יפה ומיוחד – ממשפחת הפרפרניים (Papilionaceae)

זהו תורמוס גדול-עלים, קרוב של תורמוס ההרים ושאר התורמוסים בארץ.
אחד ההבדלים העיקריים בין התורמוסים שלנו לתורמוס הזה, הוא שהתורמוסים שלנו הם חד-שנתיים, ואילו זה – רב-שנתי. יש לו שורש והצמח מתחדש כל שנה.

את התורמוס ראינו פורח לאורך הכבישים והשבילים גם בפארק Lassen, וגם בYosemite.

השם "תורמוס" מקורו בספרות חז"ל – שם מתייחסים בעיקר לתורמוס תרבותי, שגוּדָל בארץ למאכל מאז זמנים קדומים מאד.

אך כמו שכל דובר-לטינית ממוצע ישים לב, השם הלטיני של התורמוס – Lupinus – מזכיר את המילה הלטינית לזאב – Lupus. ובאמת תהיתי מה הקשר של התורמוס – לזאב.

אני חייבת לציין שההסבר שמצאתי די מאכזב: כאשר התחילו להסתכל על תורמוסים, ולתת להם שם, החוקרים הראשונים סברו בטעות שצמחי התורמוס גוזלים מהאדמה את החומרים המזינים שבה. הסברה הזו נולדה כי הם תמיד מצאו תורמוסים בקרקעות מופרעות ועניות בחומרים מזינים.
זה הזכיר לאותם חוקרים להקת זאבים שמתקיפה חווה מלאה חיות משק וגוזלת את החיות…

אז הם קראו לתורמוס על שם הזאב, למרות שהסברה שלהם – וגם היחס לזאבים – לא ממש נכונים.
הזאבים, כחיות מתלהקות, מנהלים חיי משפחה מלוכדת ועוזרים זה לזה – מה שמוציא את כל העוקץ מהביטוי "אדם לאדם זאב" (למשל, הלוואי שבני האדם היו מתייחסים לילדים כמו זאבות לגורי הלהקה…)

ואילו התורמוסים – לא רק שאינם גוזלים מהאדמה – אלא להפך! בין השורשים שלהם חיה בקטריה, שמסבה את החנקן מהאטמוספירה לצורה בה הצמחים יכולים להשתמש בו – כלומר, מעשירה את האדמה סביבה.
הבקטריה משיגה את חומרי המחיה שלה, ואת ההגנה – בשורשי התורמוס. חיי שיתוף למופת!

ישנם מינים רבים של תורמוסים בעולם, רובם בגודל דומה לתורמוס גדול העלים פה, שהוא גדול יותר מתורמוס ההרים שלנו – יכול להגיע לגודל כפול מתורמוס ההרים.
מינים מסויימים הם שיחים -שמגיעים לגובה של שלושה מטרים, ובמקסיקו קיים מין אחד שהוא עץ תורמוס – וגבהו מגיע לשמונָה מטרים!

מהשם הלטיני נגזר גם השם האנגלי – Lupine. אבל לפי מה שקראתי, בשפות הים-תיכוניות, שמות המאכלים שמכינים מזרעי התורמוס נשמעים דומים –

  • בספרדית קוראים לו altramuz – אלתרמוז
  • בפורטוגזית – tremoços – תרמוסוס
  • בטורקית – tirmis – תירמיס
  • ובערבית – תורמוס, כמו אצלינו.
אגב, אל תתפתו לאכול זרעי תורמוס לא מבושלים – הם מכילים רעלים שמתפרקים בבישול, ולא כדאי לאכול אותם טריים!

תוספת, בעקבות תגובתה של
אתי אברהמי:

זרעי תורמוס שמשו מזון ליהודים בגטו ורשה. לא היה להם מזון, והתורמוס הוא צמח חזק, שגדל – כמו שציינתי כבר – גם באדמות עניות מאד. היהודים בגטו אספו את הזרעים ואכלו אותם, אבל סבלו מהרעלנים שבזרעים. כאשר משתמשים בתורמוס כמקור מזון עיקרי ואוכלים הרבה ממנו, הרעלנים משפיעים על הגוף וגורמים לשיתוק.
תודה לאתי על התוספת המעניינת!

התמונות צולמו:
ב- Lassen Volcanic National Park – בתאריך 15.8.2009
וב -Yosemite National Park – בתאריך 18.8.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 ותודה לאום נטע, על הספר המצוין שקנית לי – ספר פרחי הסיירה נבאדה, שעוזר לי לזהות וגם מלמד אותי על הפרחים השונים!

מודעות פרסומת

47 מחשבות על “תורמוס גדול עלים – Large Leaf Lupine – Lupinus polyphyllus

  1. איזה יופי – שיח תורמוסים!

    אני אוהבת תורמוסים.
    את מכירה תורמוסים בצבעים ממש שונים?
    נדמה לי שגם לקטניות אחרות יש את הפטנט הזה עם הבקטריה, לא? למדתי (מאבי החקלאי) שמשתמשים בהם בשדות חקלאיים בשביל להעשיר את הקרקע כל כמה שנים.

    אהבתי

  2. זה אחד הפרחים האהובים עלי!

    מתה על הצבע הזה:-)
    אבל לא היה גשם בעונה שטיילתם, לא? זה לא פרח שזקוק להרבה מים?

    אהבתי

  3. למדתי הרבה מהרשימה

    בעצם לא ידעתי כמעט כלום מכל מה שכתבת… וחשבתי שאני מכיר תורמוסים.
    מעולם גם לא אכלתי אותם…

    תודה!

    אהבתי

  4. הוא באמת מאוד מזכיר לי את התורמוס

    שלנו.
    כל כך אוהבת את פריחת התורמוסים ואת הצבע הסגול-כחול המשגע שלהם.

    כן… השם מזכיר גם את מחלת הזאבת Lupus
    וזה פחות נחמד :-

    אהבתי

  5. ליד תל השומר בקרית קריניצי

    קיים שטח ובו בכל שנה פורח כר שלם של תורמוסים.
    העין אינה שבעה מהסגול-כחול הזה.
    כתמי הצבע האלה של הטבע מוסיפים טעם וחן לחיי היום יום.
    תודה על התזכורת.

    אהבתי

  6. יופי של צילומים

    ויופי של פרח. אנחנו, אוהבים תורמוסים. הבאנו זרעים של תורמוס סגול ואנחנו זורעים אותו בגינה וכך, יכולים להנות ממנו בעונה.
    הפרחים שצילמת ניראים לי (חלקם) מרשימים יותר מהתורמוסים הסגולים שלנו…
    ואגב האמונות המוטעות של בני האדם (בנוגע לזאבים, לתורמוסים ובכלל…) – כאלה הם בני האדם… ממציאים סיפורים ומאמינים שהם האמת.
    תודה עננת!

    אהבתי

  7. ראיתי אחד כזה כמעט 2 מ` גובה.

    היום הייתי מצטלמת לצידו.
    אז רק התלהבתי מהצבע.
    ערב נעים לך.

    אהבתי

  8. שדה סגול-כחול

    הזכרת לי את שדה התורמוסים שגיליתי עם הקטנה בטיול ברמת הגולן
    פרח מקסים שקל להתאהב בו
    וכרגיל – נהנתי מהמידע המעשיר
    תודה

    אהבתי

  9. ממש כיף 🙂

    וחפשתי תמונות של עץ התורמוסים, אבל לא מצאתי – רק את הפרחים שלו, שהם בורוד מג`נטה עז.
    בארץ יש תורמוסים בארבעה גוונים –
    כחול (ת.ההרים ות.שעיר)
    צהוב (ת.צהוב)
    לבן-תכלת(ת. ארץ ישראלי)
    ותכלת-סגול(ת. צר עלים)
    בעולם יש גם לבנים, כחולים, סגולים, ורודים…

    ובקשר לקטניות – אין לי מושג 🙂 אני רק סיפרתי את מה שקראתי בספר…

    אהבתי

  10. 🙂 בהחלט פרח נפלא

    ובאיזורים שהיינו בהם לא חסרים מים – חלק מהתורמוסים גדלו על גדת נחל קטן, השיח הכי גדול היה קרוב לאגם טנאייה (Tenaya) ביוסמיטי.

    יש מינים שונים של תורמוסים, ואני לא יודעת אם הם צורכים הרבה מים או לא.

    אהבתי

  11. בהחלט!

    ראית את המין השני של התורמוסים מהסיירה נבאדה? לפי הספר, יש שם מין שהפרחים שלו הם בורדו-צהוב. נראה מהמם!

    אהבתי

  12. 🙂 אח או לא אח?!

    אני חייבת לציין שצמח תורמוס אמריקאי, בגובה מטר וחצי ובקוטר (של הצמח כולו) של מעל מטר – זה מאד מרשים.

    אהבתי

  13. תודה לך 🙂

    התורמוסים הללו בעיקרון גדולים יותר משלנו, לפחות חלקם.
    ומה לעשות, כשהם גדלים כשיחים על שפת נחל – זה גדול ומרשים יותר מאצלינו…
    אני מסכימה איתך לגבי האמונות והסיפורים המומצאים, אבל לפעמים יש גם כאילו נחמדים.

    אהבתי

  14. סיפור על התורמוס היפהפה הזה

    לא יודעת אם ידוע לך הוא התגלה כמזון בגטו ורשה.
    את זה סיפר לי מנהל המחלקה שלי בעבר. זה מה שהיה להם לאכול. מתברר שהפרח הזה גדל בכל תנאי מזג אויר 50 מעלות+לחמישים מינוס בשלג מטור.ץ בגשם ביובש ועוד אבל, כאן הבעיה "שלא נמצא לה פתרון" הצמח באכילה ממושכת גורם לשיתוקים בעיקר אצל גברם בחלק התחתון של הגוף. יש מקרים רבים בהודו. ועוד.מעבדות מהגדלות בעולם ניסו לנתרלן את הרעלן כדי שניתן יהיה לזרוע את בטופח במקומות בהם יש רעב.
    עדין לא נמצה דרך לניתרול הרעלן. אישית אני לא מאמינה מסיבה אחת, איך יתעשרו העשירים אם לכולם יהיה אוכל?
    מבלי לפגוע בזכויות.
    עצוב
    והצילומים מדהימים
    אתי

    אהבתי

  15. הם נפלאים!!!

    אחד הפרחים החביבים עלי – גם כחול וגם בעל מבנה מיוחד וגם מגיע מקבצים גדולים:)
    הילומים נהדרים, נראה שהסוג האמריקאי גדל ביערות שלא כמו אצלינו שזה מוסיף לו הרבה תאטרה דרמתית:)

    אהבתי

  16. מרתק ויפהפה

    הפרחים של התורמוס בארץ יפהפייה. וכיף לאכול את זרעיהם, אבל יש מין של זרעים מרים שאני אישית לא מסוגל לאכול.

    ומפתיע לשמוע על עץ תורמוס, ואפילו על הרב שנתיים לא שמעתי. תמיד חשבתי שהם חד שנתיים כולם (אבל מה בכלל אני יודע על העולם העשיר הזה).

    תודה, עננת, ולילה טוב לכם

    אהבתי

  17. אם הייתי זוכרת…..

    אין לי מושג.
    נדמה לי שבחיפה.
    מהיום אשים לב יותר.
    מבטיחה.

    אהבתי

  18. אה, בארץ?!

    חשבתי שאיפשהו בחו"ל…
    אני משערת שזה היה תורמוס תרבותי כלשהו?
    מעניין, תודה 🙂

    אהבתי

  19. תודה לך 🙂

    אפשר לאכול את הזרעים, אבל לא הרבה…
    וגם אני הופתעתי לגלות עץ תורמוס. עכשיו אני תוהה איפה אני אוכל לפגוש אותו…

    אהבתי

  20. פינגבק: פרחים בפארק עץ יהושע – חלק רביעי | פרחים, פרפרים וכל מיני

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s