אני ממשיכה בטיול הגדול בקליפורניה, והיום אני מתמקדת בפרח אחד, יפה ומיוחד – ממשפחת הפרפרניים (Papilionaceae)
זהו תורמוס גדול-עלים, קרוב של תורמוס ההרים ושאר התורמוסים בארץ.
אחד ההבדלים העיקריים בין התורמוסים שלנו לתורמוס הזה, הוא שהתורמוסים שלנו הם חד-שנתיים, ואילו זה – רב-שנתי. יש לו שורש והצמח מתחדש כל שנה.
אחד ההבדלים העיקריים בין התורמוסים שלנו לתורמוס הזה, הוא שהתורמוסים שלנו הם חד-שנתיים, ואילו זה – רב-שנתי. יש לו שורש והצמח מתחדש כל שנה.
את התורמוס ראינו פורח לאורך הכבישים והשבילים גם בפארק Lassen, וגם בYosemite.
השם "תורמוס" מקורו בספרות חז"ל – שם מתייחסים בעיקר לתורמוס תרבותי, שגוּדָל בארץ למאכל מאז זמנים קדומים מאד.
אך כמו שכל דובר-לטינית ממוצע ישים לב, השם הלטיני של התורמוס – Lupinus – מזכיר את המילה הלטינית לזאב – Lupus. ובאמת תהיתי מה הקשר של התורמוס – לזאב.
אני חייבת לציין שההסבר שמצאתי די מאכזב: כאשר התחילו להסתכל על תורמוסים, ולתת להם שם, החוקרים הראשונים סברו בטעות שצמחי התורמוס גוזלים מהאדמה את החומרים המזינים שבה. הסברה הזו נולדה כי הם תמיד מצאו תורמוסים בקרקעות מופרעות ועניות בחומרים מזינים.
זה הזכיר לאותם חוקרים להקת זאבים שמתקיפה חווה מלאה חיות משק וגוזלת את החיות…
זה הזכיר לאותם חוקרים להקת זאבים שמתקיפה חווה מלאה חיות משק וגוזלת את החיות…
אז הם קראו לתורמוס על שם הזאב, למרות שהסברה שלהם – וגם היחס לזאבים – לא ממש נכונים.
הזאבים, כחיות מתלהקות, מנהלים חיי משפחה מלוכדת ועוזרים זה לזה – מה שמוציא את כל העוקץ מהביטוי "אדם לאדם זאב" (למשל, הלוואי שבני האדם היו מתייחסים לילדים כמו זאבות לגורי הלהקה…)
הזאבים, כחיות מתלהקות, מנהלים חיי משפחה מלוכדת ועוזרים זה לזה – מה שמוציא את כל העוקץ מהביטוי "אדם לאדם זאב" (למשל, הלוואי שבני האדם היו מתייחסים לילדים כמו זאבות לגורי הלהקה…)
ואילו התורמוסים – לא רק שאינם גוזלים מהאדמה – אלא להפך! בין השורשים שלהם חיה בקטריה, שמסבה את החנקן מהאטמוספירה לצורה בה הצמחים יכולים להשתמש בו – כלומר, מעשירה את האדמה סביבה.
הבקטריה משיגה את חומרי המחיה שלה, ואת ההגנה – בשורשי התורמוס. חיי שיתוף למופת!
הבקטריה משיגה את חומרי המחיה שלה, ואת ההגנה – בשורשי התורמוס. חיי שיתוף למופת!
ישנם מינים רבים של תורמוסים בעולם, רובם בגודל דומה לתורמוס גדול העלים פה, שהוא גדול יותר מתורמוס ההרים שלנו – יכול להגיע לגודל כפול מתורמוס ההרים.
מינים מסויימים הם שיחים -שמגיעים לגובה של שלושה מטרים, ובמקסיקו קיים מין אחד שהוא עץ תורמוס – וגבהו מגיע לשמונָה מטרים!
מינים מסויימים הם שיחים -שמגיעים לגובה של שלושה מטרים, ובמקסיקו קיים מין אחד שהוא עץ תורמוס – וגבהו מגיע לשמונָה מטרים!
מהשם הלטיני נגזר גם השם האנגלי – Lupine. אבל לפי מה שקראתי, בשפות הים-תיכוניות, שמות המאכלים שמכינים מזרעי התורמוס נשמעים דומים –
- בספרדית קוראים לו altramuz – אלתרמוז
- בפורטוגזית – tremoços – תרמוסוס
- בטורקית – tirmis – תירמיס
- ובערבית – תורמוס, כמו אצלינו.
אגב, אל תתפתו לאכול זרעי תורמוס לא מבושלים – הם מכילים רעלים שמתפרקים בבישול, ולא כדאי לאכול אותם טריים!
תוספת, בעקבות תגובתה של אתי אברהמי:
זרעי תורמוס שמשו מזון ליהודים בגטו ורשה. לא היה להם מזון, והתורמוס הוא צמח חזק, שגדל – כמו שציינתי כבר – גם באדמות עניות מאד. היהודים בגטו אספו את הזרעים ואכלו אותם, אבל סבלו מהרעלנים שבזרעים. כאשר משתמשים בתורמוס כמקור מזון עיקרי ואוכלים הרבה ממנו, הרעלנים משפיעים על הגוף וגורמים לשיתוק.
תודה לאתי על התוספת המעניינת!
התמונות צולמו:
ב- Lassen Volcanic National Park – בתאריך 15.8.2009
וב -Yosemite National Park – בתאריך 18.8.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
ותודה לאום נטע, על הספר המצוין שקנית לי – ספר פרחי הסיירה נבאדה, שעוזר לי לזהות וגם מלמד אותי על הפרחים השונים!
איזה יופי – שיח תורמוסים!
אני אוהבת תורמוסים.
את מכירה תורמוסים בצבעים ממש שונים?
נדמה לי שגם לקטניות אחרות יש את הפטנט הזה עם הבקטריה, לא? למדתי (מאבי החקלאי) שמשתמשים בהם בשדות חקלאיים בשביל להעשיר את הקרקע כל כמה שנים.
אהבתיאהבתי
זה אחד הפרחים האהובים עלי!
מתה על הצבע הזה:-)
אבל לא היה גשם בעונה שטיילתם, לא? זה לא פרח שזקוק להרבה מים?
אהבתיאהבתי
הם גם הצמחים שגדלים הכי גבוה
על פסגת הלאסן! באמת חברה קשוחים 🙂
אהבתיאהבתי
יופי של תמונות ושל הסברים.
אני אוהבת תורמוסים ובמיוחד את הארץ-ישראלי.
אהבתיאהבתי
למדתי הרבה מהרשימה
בעצם לא ידעתי כמעט כלום מכל מה שכתבת… וחשבתי שאני מכיר תורמוסים.
מעולם גם לא אכלתי אותם…
תודה!
אהבתיאהבתי
הוא באמת מאוד מזכיר לי את התורמוס
שלנו.
כל כך אוהבת את פריחת התורמוסים ואת הצבע הסגול-כחול המשגע שלהם.
כן… השם מזכיר גם את מחלת הזאבת Lupus
וזה פחות נחמד :-
אהבתיאהבתי
ליד תל השומר בקרית קריניצי
קיים שטח ובו בכל שנה פורח כר שלם של תורמוסים.
העין אינה שבעה מהסגול-כחול הזה.
כתמי הצבע האלה של הטבע מוסיפים טעם וחן לחיי היום יום.
תודה על התזכורת.
אהבתיאהבתי
השכלתי
פרח יפיפה – ואני גם אוהבת את לאכול תורמוסים.
אהבתיאהבתי
אני אוהבת תורמוסים
הם נורא יפים תודה עננת על ההסברים
אהבתיאהבתי
יופי של צילומים
ויופי של פרח. אנחנו, אוהבים תורמוסים. הבאנו זרעים של תורמוס סגול ואנחנו זורעים אותו בגינה וכך, יכולים להנות ממנו בעונה.
הפרחים שצילמת ניראים לי (חלקם) מרשימים יותר מהתורמוסים הסגולים שלנו…
ואגב האמונות המוטעות של בני האדם (בנוגע לזאבים, לתורמוסים ובכלל…) – כאלה הם בני האדם… ממציאים סיפורים ומאמינים שהם האמת.
תודה עננת!
אהבתיאהבתי
ראיתי אחד כזה כמעט 2 מ` גובה.
היום הייתי מצטלמת לצידו.
אז רק התלהבתי מהצבע.
ערב נעים לך.
אהבתיאהבתי
שדה סגול-כחול
הזכרת לי את שדה התורמוסים שגיליתי עם הקטנה בטיול ברמת הגולן
פרח מקסים שקל להתאהב בו
וכרגיל – נהנתי מהמידע המעשיר
תודה
אהבתיאהבתי
אממ
הפרחים האהובים עלי הם הסגולים, יופי של צילומים ופרח יפהפה…
תודה,
רועי
אהבתיאהבתי
התרמוס הוא אחד
הפרחים האהובים אלי במיוחד
תודה על ההסברים עננת
אהבתיאהבתי
ממש כיף 🙂
וחפשתי תמונות של עץ התורמוסים, אבל לא מצאתי – רק את הפרחים שלו, שהם בורוד מג`נטה עז.
בארץ יש תורמוסים בארבעה גוונים –
כחול (ת.ההרים ות.שעיר)
צהוב (ת.צהוב)
לבן-תכלת(ת. ארץ ישראלי)
ותכלת-סגול(ת. צר עלים)
בעולם יש גם לבנים, כחולים, סגולים, ורודים…
ובקשר לקטניות – אין לי מושג 🙂 אני רק סיפרתי את מה שקראתי בספר…
אהבתיאהבתי
🙂 בהחלט פרח נפלא
ובאיזורים שהיינו בהם לא חסרים מים – חלק מהתורמוסים גדלו על גדת נחל קטן, השיח הכי גדול היה קרוב לאגם טנאייה (Tenaya) ביוסמיטי.
יש מינים שונים של תורמוסים, ואני לא יודעת אם הם צורכים הרבה מים או לא.
אהבתיאהבתי
בהחלט!
ראית את המין השני של התורמוסים מהסיירה נבאדה? לפי הספר, יש שם מין שהפרחים שלו הם בורדו-צהוב. נראה מהמם!
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
ארצישראלי? לא ההרים?
אהבתיאהבתי
אני יכולה לקנות לך כמה
בדוכן בקניון ביום שישי… 🙂
תודה לך!
אהבתיאהבתי
🙂 אח או לא אח?!
אני חייבת לציין שצמח תורמוס אמריקאי, בגובה מטר וחצי ובקוטר (של הצמח כולו) של מעל מטר – זה מאד מרשים.
אהבתיאהבתי
איזה יופי 🙂
תורמוסים הם בהחלט נפלאים…
וברוכה הבאה לבלוג!
אהבתיאהבתי
בהחלט יפהפה 🙂
וברוכה הבאה לבלוג!
אהבתיאהבתי
הם בהחלט מקסימים 🙂
ותודה לך 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
התורמוסים הללו בעיקרון גדולים יותר משלנו, לפחות חלקם.
ומה לעשות, כשהם גדלים כשיחים על שפת נחל – זה גדול ומרשים יותר מאצלינו…
אני מסכימה איתך לגבי האמונות והסיפורים המומצאים, אבל לפעמים יש גם כאילו נחמדים.
אהבתיאהבתי
סיפור על התורמוס היפהפה הזה
לא יודעת אם ידוע לך הוא התגלה כמזון בגטו ורשה.
את זה סיפר לי מנהל המחלקה שלי בעבר. זה מה שהיה להם לאכול. מתברר שהפרח הזה גדל בכל תנאי מזג אויר 50 מעלות+לחמישים מינוס בשלג מטור.ץ בגשם ביובש ועוד אבל, כאן הבעיה "שלא נמצא לה פתרון" הצמח באכילה ממושכת גורם לשיתוקים בעיקר אצל גברם בחלק התחתון של הגוף. יש מקרים רבים בהודו. ועוד.מעבדות מהגדלות בעולם ניסו לנתרלן את הרעלן כדי שניתן יהיה לזרוע את בטופח במקומות בהם יש רעב.
עדין לא נמצה דרך לניתרול הרעלן. אישית אני לא מאמינה מסיבה אחת, איך יתעשרו העשירים אם לכולם יהיה אוכל?
מבלי לפגוע בזכויות.
עצוב
והצילומים מדהימים
אתי
אהבתיאהבתי
תודה על השעור, עננת 🙂
למדתי המון וגם נהניתי מהצמים 🙂
באהבה
e
אדי
אהבתיאהבתי
מדהימים!
בלוג שלך הוא כמו פינה קסומה בכל הטירוף 🙂
אוהבת את הצילומים שלך.
אהבתיאהבתי
הם נפלאים!!!
אחד הפרחים החביבים עלי – גם כחול וגם בעל מבנה מיוחד וגם מגיע מקבצים גדולים:)
הילומים נהדרים, נראה שהסוג האמריקאי גדל ביערות שלא כמו אצלינו שזה מוסיף לו הרבה תאטרה דרמתית:)
אהבתיאהבתי
הזרעים של התורמוס
די מזכירים בצורה את הפול המיצרי.
מענין אם מאותה משפחה?
אהבתיאהבתי
מרתק ויפהפה
הפרחים של התורמוס בארץ יפהפייה. וכיף לאכול את זרעיהם, אבל יש מין של זרעים מרים שאני אישית לא מסוגל לאכול.
ומפתיע לשמוע על עץ תורמוס, ואפילו על הרב שנתיים לא שמעתי. תמיד חשבתי שהם חד שנתיים כולם (אבל מה בכלל אני יודע על העולם העשיר הזה).
תודה, עננת, ולילה טוב לכם
אהבתיאהבתי
באמת? וואו!
אפשר לדעת איפה?
אהבתיאהבתי
יש משהו בצבע הזה
שחייבים לאהוב… 🙂
תודה לך
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
גם אני אוהבת את התורמוסים 🙂
אהבתיאהבתי
אם הייתי זוכרת…..
אין לי מושג.
נדמה לי שבחיפה.
מהיום אשים לב יותר.
מבטיחה.
אהבתיאהבתי
אה, בארץ?!
חשבתי שאיפשהו בחו"ל…
אני משערת שזה היה תורמוס תרבותי כלשהו?
מעניין, תודה 🙂
אהבתיאהבתי
וואו, תודה רבה
מה שסיפרת מרתק, לא ידעתי. אני אוסיף את זה לרשימה.
אהבתיאהבתי
בכיף 🙂
ותודה לך
e
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
גם בשבילי הבלוג הוא מפלט מהטרדות… 🙂
אהבתיאהבתי
ראיתי, וגם תמונות יש לי
אבל לא מוצלחות כמו שלך.
אהבתיאהבתי
חח תודה 🙂
נראה לי שלהגיע לסיירה נבאדה ביולי זה פשוט חגיגה…
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
האמריקאי גדל בשולי היער, לא ביער עצמו. 🙂
אבל היערות שם… הו, היערות שם…
אהבתיאהבתי
בהחלט כן 🙂
קטניות ממשפחת הפרפרניים!
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
אפשר לאכול את הזרעים, אבל לא הרבה…
וגם אני הופתעתי לגלות עץ תורמוס. עכשיו אני תוהה איפה אני אוכל לפגוש אותו…
אהבתיאהבתי
תפגשי אותו כנראה במקסיקו
לא?
אהבתיאהבתי
מן הסתם, אני פשוט תהיתי
לגבי גנים בוטניים באיזורים קרובים יותר.
אהבתיאהבתי