כרכום גיירדו חופי – Crocus aleppicus, coastal populations

אני חוזרת אל פרחי ארצנו, והפעם כרכום גיירדו. 

כרכומי גיירדו הם לבנים, ומאד דומים לכרכום החורפי שהוא הנפוץ והמוכר בארץ. 

ההבדל ביניהם הוא באבקנים: בעוד לכרכום החורפי (בתמונה מעל) אבקנים כהים – סגולים-שחורים, לכרכום גיירדו (בתמונה הבאה) אבקנים בהירים – צהובים. 

כרכום גיירדו בארץ נפוץ ברמת הגולן ובצפון הגליל העליון. באיזורים אלה הוא נפוץ יותר מאשר הכרכום החורפי – לפי פרופ. שמידע, ניתן לסמן קו שבו מחליף כרכום גיירדו את החורפי.


הכרכום החורפי וכרכום גיירדו הם מינים ויקאריים – מינים קרובים זה לזה, המחליפים אחד את השני כשעוברים ממקום אחד לאחר. 

DSCN3161

אבל יש אוכלוסיה אחת של כרכום גיירדו שלא נמצאת בצפון הגליל או הגולן, ובה אני מתמקדת היום.

כבר הרבה שנים ידועה אוכלוסיה אחת של כרכומי גיירדו קרוב לחוף הים התיכון – אוכלוסיה חופית. אפשר למצוא אותה בחוף הכרמל ומעט דרומה – מאיזור אור עקיבא ועד מעגן מיכאל בערך. 

DSCN3191

הכרכומים הללו, מחוף הכרמל, הם מעט שונים מכרכומי גיירדו של הגולן והגליל. לפי הספר האדום של מינים בסכנת הכחדה, הם בעצם דומים קצת גם לכרכום קפריסאי קטן ששמו כרכום ונוס

DSCN3194

בפלורה של סוריה ולבנון, שכתב הבוטנאי הצרפתי פול מוטרד (Paul Mouterde),  מוזכר כרכום גיירדו מחופי צידון. יכול להיות שהוא זהה לכרכום הגיירדו מחופי הכרמל, אבל כידוע, המצב הפוליטי מונע מהבוטנאים שלנו לבדוק את הכרכומים שם. 

ועד שלא תערך עבודה מקיפה על הכרכומים, עם בדיקת DNA של כרכומי הגולן, מול אילו של החוף (ואם כבר, באותה הזדמנות צריך להשוות לכרכומים דומים בהרי אדום, בלבנון ובקפריסין…) – אנחנו נשארים עם כרכומים שנחשבים למין אחד, למרות שוני באוכלוסיות. 

מה שעושים במצב כזה זה להגדיר "אוכלוסיה" או "תת מין". ולכן כרכומי גיירדו של החוף נחשבים לאוכלוסיה נפרדת.

לחלקם יש גם דוגמא מאד יפה על הצד החיצוני של עלי הכותרת: 

אוכלוסית חוף הכרמל היא קטנה ומבודדת, ונמצאת באיזור שמאיימת עליו סכנת פיתוח – כמו כל צמחי מישור החוף. לכן הם הוכנסו לספר האדום, כלומר – מין נדיר בסכנת הכחדה. 

לפני כמה שנים התגלתה אוכלוסיה נוספת של כרכומי גיירדו במרומי הכרמל, באזור חורבת לובים. עוד לא פגשתי אותה – וזה מעניין ומעלה שאלות נוספות לגבי הקשר בין כרכומי גיירדו של החוף, של הכרמל ושל הגליל והגולן. 

ובקשר לשם – גיירדו –  צ'ארלס גיירדו (Charles Gaillardot) היה רופא שהסתובב בארץ ובסביבותיה במאה ה-19 יחד עם הדיפלומט הבוטנאי איזידור בלאנש.


כמה וכמה מצמחי ארצנו קרויים על שמו – כבר הזכרתי את הצמד הזה כשכתבתי על חוחן בלאנש.  

את התמונות צלמתי בחורבת מלח ליד אור עקיבא, בתאריכים 10.11.2014 וגם 14.11.2014 ובכורכרים של מעגן מיכאל בתאריך 9.12.2017.
את הכרכום החורפי צילמתי בכרמל בתאריך 30.11.2017

DSCN3493

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ורגע אחרי הסוף – עוד משהו חמוד: הנרקיס הסתווי, שגם הוא נדיר ובסכנת הכחדה, פורח במקביל לכרכום גיירדו בכורכרי חוף הכרמל. לפני כמה שנים צילמתי אותו יחד עם פרפר כחליל החומעה:

 

איך מבדילים בין סתוונית, כרכום וחלמונית?


syoreסתוונית היורה, כרמל, 24.11.11

הסתיו כבר כאן, ושלושת סוגי הפרחים המזוהים איתו ביותר – כבר פורחים. שלושה סוגים ובהם בערך 20 מינים. (ואם אינכם זוכרים מה ההבדל בין "סוג" ל"מין", אתם מוזמנים להזכר כאן

kzhavhavכרכום צהבהב, הר מירון, 28.10.12

אני מתכוונת לסתוונית (ממשפחת הסתווניתיים, לשעבר משפחת השושניים), לכרכום (ממשפחת האיריסיים) ולחלמונית (ממשפחת הנרקיסיים).
במבט ראשון, אכן כולם דומים: פרחים בצורת גביע, צמודי קרקע, בעלי ששה עלי כותרת.

DSCN1506חלמונית זעירה, גבעת עדה, 22.10.14

לאחרונה, ראיתי המון פוסטים ששואלים: "זה כרכום?" "זו סתוונית?" – מישהו גם סיפר שאנשים ראו סתווניות וקראו להן "חלמוניות ורודות"… 

kdamaskai2כרכום דמשקאי, בורות לוץ, 1.10.2014

ובכן, אני כאן בשביל לעשות סדר בבלגן. 

sbehiraסתוונית בכירה, הר מירון, 12.10.13

אני אתחיל בלהזכיר לכם שצבע אינו סימן הגדרה. בארץ פורחים כרכומים סגולים, ורודים ולבנים – וישנו גם כרכום חלמוני שהוא צהוב (אם כי כנראה הוא לא פורח בארץ).
סתווניות פורחות בלבן, ורוד וסגול.
חלמוניות – למיטב ידיעתי – הן צהובות.
אז אי אפשר להסתכל על הצבע ולקבוע רק לפיו. 

IMG_5251חלמונית גדולה, הר מירון, 24.10.13

אז מה עושים? בודקים את איברי המין. סופרים אבקנים ועמודי עלי. 

skizratalimסתוונית קצרת-עלים, רמת דלתון, 22.11.12

אני מתחילה עם חלמונית. פה בתמונה – חלמונית גדולה, אך גם חלמונית זעירה וגם חלמונית צהובה (שהיא מין פליט תרבות) הן כאלה:
יש לה 6 אבקנים, ועמוד עלי בודד. 

DSCN1076חלמונית גדולה, רכס בשנית, 20.10.14

גם אצל הסתווניות נמצא ששה אבקנים – אך אצלן יהיו שלושה עמודי עלי, כמו שאפשר לראות בתמונת סתוונית התשבץ כאן.
ישנה סתוונית אחת יוצאת דופן – סתוונית הרמון – שהיא מין נדיר הגדל בהר הנגב, ויש לה רק עמוד עלי אחד. לשאר הסתווניות בארץ יש שלושה עמודי עלי. 

stashbezסתוונית התשבץ, רכס בשנית, 20.10.14

ועכשיו הכרכום – כבן גאה למשפחת האיריסיים, יש לו בדיוק שלושה אבקנים, ועמוד עלי בודד – אך בעל פיצולים.
לכרכום הנאה בתמונה כאן – עמוד העלי הכתום מתפצל לשלוש צלקות. אך בכרכומים אחרים ישנם יותר פיצולים, כמו שאראה בהמשך. 

knaeכרכום נאה, באב אל הווא, 20.10.14

גם אצל החלמונית הזעירה אפשר לספור ששה אבקנים ועמוד עלי אחד. 

IMG_6448חלמונית זעירה, גבעת עדה, 2.11.12

לחלמוניות יש גם ריח. לא עז כמו של בן משפחתן הנרקיס, אך אם תכרעו ותתקרבו, תוכלו להריח אותן.
דבר מעניין אצל החלמונית הגדולה – יש לה מערכת האבקה כפולה. ישנם צופנים בבסיס עלי הכותרת, המיועדים לדבורים שנכנסות לתוך הפרח לאסוף צוף, ומאביקות אותו – אך ישנם גם אוסמופורים – שהם צ'ופצ'יקים בקצה העליון של עלי הכותרת. הצ'ופצ'יקים הללו מכילים חמרי צוף וריח, והם מושכים זבובי רחף, זבובים שמרחפים מעל הפרח אך לא נוחתים עליו.
כיוון שבסתיו ישנם פחות מאביקים, החלמונית החליטה לפנות לכמה שיותר מינים שונים, כדי להגדיל את סיכויי ההאבקה. 

sternbergiaחלמונית גדולה, רכס בשנית, 20.10.14

אחת הסתווניות הראשונות שפורחות היא סתוונית הקליפות – סתוונית קטנה שפורחת בהר הנגב. היא מקדימה את הגשמים ופורחת לפי אורך היום. העלים יוצאים מאוחר יותר, לאחר הגשמים. 

sklipotסתוונית הקליפות, מישור הרוחות, 1.10.14

סתוונית היורה, לעומתה, מחכה לגשם – ופורחת רק אחרי היורה.

syore2סתוונית היורה ובן-חצב סתווי, מעין צבי, 13.11.11

גם אצל הכרכומים יש מקדימים הפורחים לפי אורך היום – למשל, כרכום דמשקאי מהר הנגב שיש לו אבקנים גבוהים ומפותלים, וצלקת מפוצלת לחוטים –

kdamaskaiכרכום דמשקאי, בורות לוץ, 1.10.2014

ולעומתו, כרכום חרפי, שהוא הנפוץ בארץ, פורח רק לאחר הגשמים. האבקנים שלו בולטים וצבעם סגול-שחור, ואילו עמוד העלי שלו מפוצל לחוטים דקיקים. 

khorpiכרכום חרפי, כרמל, 24.11.11

ועכשיו נראה אתכם. להלן שתי תמונות: באחת כרכום חרמוני, ובאחת סתוונית החרמון. את שתיהן צלמתי בעמק מן, ב-7.11.2008.
מי מהם בתמונה הראשונה:

shermon

ומי בשניה? 

khermoni   

אני מקווה שעזרתי לעשות מעט סדר בפרחים, 

stashbez2סתוונית התשבץ, רכס בשנית, 20.10.14

כתבתי ליד כל תמונה מי מצולם בה – מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ksvachaכרכום השבכה, רמת הגולן, 2.11.12

כרכום חרפי – Crocus hyemalis

 
עדיין לא הספקתי לפרסם את נופי יוסמיטי, וכבר מתחילה עונת הפריחה אצלינו. לצערי, אין מספיק גשם – אז הפרחים ממהרים לפרוח, כדי להספיק קצת לחיות לפני הקיץ הבא.

אני עדיין מקווה שתהיה שנה גשומה, אבל נובמבר היה שחון מדי עד כה.
 
היום אני מציגה את אחד מראשוני  פרחי החורף, הפורח עם ראשית הגשמים ויחד עם סתוונית היורה מבשר לנו על בוא החורף – הכרכום החורפי.
 

 
הכרכום הוא ממשפחת האירוסיים, והוא פורח בארץ בכל החבל הים-תיכוני, כלומר – מהנגב וצפונה.
 

 
רוב הכרכומים בעולם הם דווקא בגוון סגול-לילכי, כמו למשל הכרכום הנאה וכרכום החרמון שהצגתי כבר בבלוג. אבל אצלינו הכרכום הנפוץ הוא דווקא לבן.
 

 
עוד דבר מיוחד לכרכום הזה הוא צבע האבקנים שלו – שחור-סגול. זהו מין הכרכום היחיד שהאבקנים שלו שחורים. (הצבעים הנפוצים לאבקנים הם צהוב ולבן)
 

 
השנה עוד לא הזדמן לי לפגוש כרכומים חורפיים, ולכן כל התמונות הן משנים קודמות. אבל אני מציעה לכולכם לצאת לטבע ולראות אותם עכשיו – במצוק הארבעים בכרמל, בתבור ובארבל ובדרך בית קשת בגליל התחתון; בנחל קטלב, מערת התאומים, נחל שורק, נחל כסלון בהרי ירושלים – נדמה לי שגם בגבעת התיתורה במודיעין (בעצם, למה לא…) – ועוד, ועוד…
 

 
אז צאו לכם, וחפשו כרכומים! אני אשמח לשמוע על פריחה!
 
לפני שנתיים, במצוק הארבעים, צלמתי את השילוב הנפלא הבא: עציץ סלע טבעי, ובו פורח כרכום, מלבלבים עלי רקפת – ואת הכל בודק גמל שלמה צעיר:
 

 
באותו יום גם ראיתי כרכומים שחיפשו מסתור מאחורי הסלע: אולי הושפעו קצת מהרקפות?
 

 
בנחל קטלב, לעומת זאת, פגשתי מרבד של כרכומים –
 

 
וליד מערת התאומים פגשתי כרכום שבמקום עורקים סגולים – חצי מהעלים שלו (אחד-כן-אחד-לא) היו סגולים לגמרי:
 

 
התמונות צולמו במקומות הבאים –
מערת התאומים (9.12.2006)
נחל כסלון (30.11.2007)
מצוק הארבעים (1.12.2007)
נחל שורק (22.12.2007)
 
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

כרכום החרמון – Crocus hermoneus

ביחד עם תמונות של כרכום החרמון, שדומה מאד לכרכום נאה – תרשו לי לחרוג קצת מנושא הטבע ולהתעסק בעניינים אחרים…

השבוע בנק הפועלים הושבת ליומיים. 48 שעות שבהן כל הארץ התעסקה בספקולציות  "מה קרה שם" "איך זה קרה שם" "מי אשם"
כולם פרסמו סיפורים, שמועות ורעיונות שלא יאומנו.
קראתי מישהו שכתב שהאיראנים הפילו את אתר המחשב של הבנק, וגרמו לקריסת המחשב המרכזי. זה שטות מגוחכת שרק בור מוחלט יכול לכתוב – כי אתרי אינטרנט של בנקים בנויים ככה שדבר כזה הוא בלתי אפשרי בעליל. אני יודעת. עבדתי 6 שנים באגף מערכות מידע של בנק.
קראתי סיפור ש"המנקה של הבנק התעסק בשעון של המחשב המרכזי". נו באמת. מי חושב על רעיונות כאילה?
קראתי שזה "בגלל מחשב הAS/400 " שזה בכלל לא המחשבים שבהם היתה הבעיה…

במקרה, הפעם התקלה היתה קשורה ישירות למקצוע המאד ספציפי שלי. DBA for DB2, למי שמתעניין.
האנשים שטיפלו בה היו עמיתי לעבודה – למרות שאני לא עובדת בבנק הפועלים. אנחנו קהילה מצומצמת למדי, והרבה מאיתנו מכירים זה את זה.

ומה שאני יכולה לספר לכם על התקלה בבנק הפועלים הוא שהיא היתה מאד לא טריוויאלית, ולקח זמן ארוך מאד לאתר ולפתור אותה. מומחים רציניים מאד מהארץ ומחו"ל התגייסו על מנת לעזור באיתור התקלה, החלטה על פתרון ויישומו.
עדיין יש השערות בלבד לגבי מה גרם לתקלה.
אנשי DB2 מכל האתרים בארץ הציעו את עזרתם – ולא בגלל שמחה לאיד. בגלל רצון מקצועי וכן לעזור ולהקל על עמיתינו לעבודה, שהיו בעבודה 48 שעות, כמעט ללא שינה.

אני לא מכירה ולא אכפת לי מהנהלת בנק הפועלים. עבורם אני סתם לקוחה, עוד מספר מבין כל המספרים שיש להם. האינטרס היחידי שיש לי בתקלה הזו הוא מקצועי. חשוב לי – ולכל איש System Mainframe בארץ (או בחו"ל) לדעת מה קרה שם – רק כדי שנוכל למנוע תקלות כאילו בעתיד.
מבחינת יחצנות, ההודעות של הבנק לקו בחסר לטעמי. אבל אנחנו התעניינו יותר בביטים מאשר בעיתונות.
אז לכם, האנשים שטיפלו בתקלה של בנק הפועלים, אני מקדישה זר כרכומים מעמק מן בחרמון, צולמו ב7.11.2008.
האחרון פה הוא אחד מיוחד: כרכום שהחליט להוכיח לנו שהוא באמת ממשפחת האירוסיים.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

the flower, my friend is blowing in the wind

 
 
עוד כרכום נאה, מהר מירון, 21.10.2008 – עם המון רוח.
לדעתי יצאה תמונה די מעניינת, אז אני מצרפת לה שיר.
 

 

How many roads must a man walk down
Before you call him a man?
Yes, `n` how many seas must a white dove sail
Before she sleeps in the sand?
Yes, `n` how many times must the cannon balls fly
Before they`re forever banned?
The answer, my friend, is blowin` in the wind,
The answer is blowin` in the wind.

How many times must a man look up
Before he can see the sky?
Yes, `n` how many ears must one man have
Before he can hear people cry?
Yes, `n` how many deaths will it take till he knows
That too many people have died?
The answer, my friend, is blowin` in the wind,
The answer is blowin` in the wind.

How many years can a mountain exist
Before it`s washed to the sea?
Yes, `n` how many years can some people exist
Before they`re allowed to be free?
Yes, `n` how many times can a man turn his head,
Pretending he just doesn`t see?
The answer, my friend, is blowin` in the wind,
The answer is blowin` in the wind.

Copyright ©1962; renewed 1990 Special Rider Music
 
השיר הוא – כמובן – של בוב דילן. שיר מופלא, שכל פעם אני מוצאת בו רבדים חדשים.
אני מצרפת הנה ביצוע של בוב דילן עם ג`ואן באאז.
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונה ולהקיש F11 על מנת לראותה בגודל מלא.

כרכום נאה – Crocus pallasii



אני ממשיכה מכרכום – לעוד כרכום. רק שלא יתכרכמו פני… 
הכרכום שלי היום הוא – לדעתי – הכרכום הכי יפה בארץ. זהו כרכום נאה.
 

 
גם הוא פורח בגליל ובגולן – לאורך שביל פסגה במירון יש פרטים יפהפיים, וביער אודם בגולן גם לא חסר…
 

 
כמו שאתם רואים, מה שמיוחד בכרכום הזה הוא הצבע. צבע סגול-לילכי נפלא, עם עורקים כהים על עלי הכותרת. וצלקת אדומה מפוצלת ל-3 במרכז. צבעוניות נפלאה.
 

 
בעצם, יש בארץ עוד שלושה מינים של כרכומים בגוון מאד דומה:
  • כרכום דמשקאי – פורח בהר הנגב, נוטה להיות בהיר יותר, צלקת מפוצלת להרבה אונות.
  • כרכום השבכה – פורח בגולן, והצלקת שלו מפוצלת להמון אונות דקות – לא רק לשלוש; ועל הבצל שלו יש שבכה של שורשים
  • כרכום החרמון – מאד דומה לכרכום השבכה, רק שלו אין שבכה על הבצל.


 
אבל אם אתם במירון, וראיתם כרכום סגול – אתם יכולים להיות בטוחים שזהו הכרכום הנאה.
 

 
ארבע התמונות הראשונות צולמו ב21.10.2006, והשאר – בדיוק שנתיים אחר כך, 21.10.2008 – כולם בהר מירון, שביל פסגה.
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

כרכום צהבהב – Crocus ochroleucus


אחרי שצבעתי הכל בצהוב ובורוד עם חלמוניות וסתווניות (ובנתיים סקרתי רק מין אחד של חלמונית ושני מיני סתוונית, תודו שזה ממש מעט…) – אני ממשיכה אל הפרח השלישי בסדרת "פרחי הסתיו שנראים כמו גביע יפה שצומח ישר מן הקרקע"…

(מערת פער, 25.10.2005)
הפעם הפרח שלנו הוא ממשפחת האירוסיים! וזהו הכרכום.
אבל לא הכרכום החורפי הנפוץ ברוב הארץ – אלא כרכום אחר: כרכום צהבהב.
 
(מערת פער, 25.10.2005)
 
הכרכום הצהבהב פורח בצפון הארץ – בגליל העליון ובגולן. הוא לבן, וגם האבקנים שלו לבנים. ואין לו עורקים סגולים מבחוץ – בניגוד לכרכום חורפי (בעל האבקנים השחורים-סגולים) או כרכום גייארדו (בעל האבקנים הצהובים).

(הר מירון, חניון הפסגה, 21.10.2006)
 
אז למה צהבהב? שאלתי את פרופ. אבי שמידע, והוא אמר: כי הוא לבן.
 
(מערת פער, 21.10.2006)
 
המקום הכי נוח לראות אותו הוא מערת פער, ליד סאסא. הוא פורח שם בכמויות נאות, ביחד עם סתוונית בכירה; ואם יש לכם מזל – אז גם עם חלמונית זעירה.
 
(יער אודם, 6.12.2007)
 
כמובן, אתם מוזמנים גם לעלות ליער אודם – כי שם אפשר לראות אותו בקבוצות גדולות. אם יורד גם גשם – אז זה מקבלים תמונות דרמטיות…
 
לעומת זאת, אם נושבת רוח –
(מערת פער, 21.10.2008)
 
אז מתוך 10 תמונות רק אחת איכשהו מצליחה… 
 
ולפעמים פוגשים דבר כזה:
(מערת פער, 25.10.2005)
 
בהתחלה זה די בלבל אותי. הכרכום בשיא פריחתו, אז למה הוא "דבוק" מלמעלה?
קצת קשה לראות- אבל יש קורי עכביש שמחזיקים את הפרח. עכביש החליט לגור בפרח, וסגר אותו עם קוריו הדקיקים…
 
כרגיל, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 בשביל לראותן בגודל מלא.