חלמונית – פרחים, פרפרים וכל מיני

איך מבדילים בין סתוונית, כרכום וחלמונית?

הסתיו כבר כאן, ושלושת סוגי הפרחים המזוהים איתו ביותר – כבר פורחים. שלושה סוגים ובהם בערך 20 מינים. (ואם אינכם זוכרים מה ההבדל בין "סוג" ל"מין", אתם מוזמנים להזכר כאן)

כרכום צהבהב, הר מירון, 28.10.12

אני מתכוונת לסתוונית (ממשפחת הסתווניתיים, לשעבר משפחת השושניים), לכרכום (ממשפחת האיריסיים) ולחלמונית (ממשפחת הנרקיסיים).
במבט ראשון, אכן כולם דומים: פרחים בצורת גביע, צמודי קרקע, בעלי ששה עלי כותרת.

חלמונית זעירה, גבעת עדה, 22.10.14

לאחרונה, ראיתי המון פוסטים ששואלים: "זה כרכום?" "זו סתוונית?" – מישהו גם סיפר שאנשים ראו סתווניות וקראו להן "חלמוניות ורודות"…

כרכום דמשקאי, בורות לוץ, 1.10.2014

ובכן, אני כאן בשביל לעשות סדר בבלגן.

סתוונית בכירה, הר מירון, 12.10.13

אני אתחיל בלהזכיר לכם שצבע אינו סימן הגדרה. בארץ פורחים כרכומים סגולים, ורודים ולבנים – וישנו גם כרכום חלמוני שהוא צהוב (אם כי כנראה הוא לא פורח בארץ).
סתווניות פורחות בלבן, ורוד וסגול.
חלמוניות – למיטב ידיעתי – הן צהובות.
אז אי אפשר להסתכל על הצבע ולקבוע רק לפיו.

חלמונית גדולה, הר מירון, 24.10.13

אז מה עושים? בודקים את איברי המין. סופרים אבקנים ועמודי עלי.

סתוונית קצרת-עלים, רמת דלתון, 22.11.12

אני מתחילה עם חלמונית. פה בתמונה – חלמונית גדולה, אך גם חלמונית זעירה וגם חלמונית צהובה (שהיא מין פליט תרבות) הן כאלה:
יש לה 6 אבקנים, ועמוד עלי בודד.

חלמונית גדולה, רכס בשנית, 20.10.14

גם אצל הסתווניות נמצא ששה אבקנים – אך אצלן יהיו שלושה עמודי עלי, כמו שאפשר לראות בתמונת סתוונית התשבץ כאן.
ישנה סתוונית אחת יוצאת דופן – סתוונית הרמון – שהיא מין נדיר הגדל בהר הנגב, ויש לה רק עמוד עלי אחד. לשאר הסתווניות בארץ יש שלושה עמודי עלי.

סתוונית התשבץ, רכס בשנית, 20.10.14

ועכשיו הכרכום – כבן גאה למשפחת האיריסיים, יש לו בדיוק שלושה אבקנים, ועמוד עלי בודד – אך בעל פיצולים.
לכרכום הנאה בתמונה כאן – עמוד העלי הכתום מתפצל לשלוש צלקות. אך בכרכומים אחרים ישנם יותר פיצולים, כמו שאראה בהמשך.

כרכום נאה, באב אל הווא, 20.10.14

גם אצל החלמונית הזעירה אפשר לספור ששה אבקנים ועמוד עלי אחד.

חלמונית זעירה, גבעת עדה, 2.11.12

לחלמוניות יש גם ריח. לא עז כמו של בן משפחתן הנרקיס, אך אם תכרעו ותתקרבו, תוכלו להריח אותן.
דבר מעניין אצל החלמונית הגדולה – יש לה מערכת האבקה כפולה. ישנם צופנים בבסיס עלי הכותרת, המיועדים לדבורים שנכנסות לתוך הפרח לאסוף צוף, ומאביקות אותו – אך ישנם גם אוסמופורים – שהם צ'ופצ'יקים בקצה העליון של עלי הכותרת. הצ'ופצ'יקים הללו מכילים חמרי צוף וריח, והם מושכים זבובי רחף, זבובים שמרחפים מעל הפרח אך לא נוחתים עליו.
כיוון שבסתיו ישנם פחות מאביקים, החלמונית החליטה לפנות לכמה שיותר מינים שונים, כדי להגדיל את סיכויי ההאבקה.

חלמונית גדולה, רכס בשנית, 20.10.14

אחת הסתווניות הראשונות שפורחות היא סתוונית הקליפות – סתוונית קטנה שפורחת בהר הנגב. היא מקדימה את הגשמים ופורחת לפי אורך היום. העלים יוצאים מאוחר יותר, לאחר הגשמים.

סתוונית הקליפות, מישור הרוחות, 1.10.14

סתוונית היורה, לעומתה, מחכה לגשם – ופורחת רק אחרי היורה.

סתוונית היורה ובן-חצב סתווי, מעין צבי, 13.11.11

גם אצל הכרכומים יש מקדימים הפורחים לפי אורך היום – למשל, כרכום דמשקאי מהר הנגב שיש לו אבקנים גבוהים ומפותלים, וצלקת מפוצלת לחוטים –

כרכום דמשקאי, בורות לוץ, 1.10.2014

ולעומתו, כרכום חרפי, שהוא הנפוץ בארץ, פורח רק לאחר הגשמים. האבקנים שלו בולטים וצבעם סגול-שחור, ואילו עמוד העלי שלו מפוצל לחוטים דקיקים.

כרכום חרפי, כרמל, 24.11.11

ועכשיו נראה אתכם. להלן שתי תמונות: באחת כרכום חרמוני, ובאחת סתוונית החרמון. את שתיהן צלמתי בעמק מן, ב-7.11.2008.
מי מהם בתמונה הראשונה:

ומי בשניה?

אני מקווה שעזרתי לעשות מעט סדר בפרחים,

סתוונית התשבץ, רכס בשנית, 20.10.14

כתבתי ליד כל תמונה מי מצולם בה – מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

כרכום השבכה, רמת הגולן, 2.11.12

צפורן סינָי – Dianthus sinaicus

הרשימה שלי היום קצת לא הוגנת: אני מציגה פרח יפהפה ועדין, מאד מאד קטן – ובסוף, אחרי שתחשבו שהוא דווקא נחמד מאד, אני מתכוונת להפציץ אתכם בשתי תמונות, שייגרמו לכם לשכוח לחלוטין את הפרח הזה.
אבל כידוע, החיים לא הוגנים. ולכן אני מציגה את צפורן סינָי.

להמשיך לקרוא

טיול יום הולדת לרכס בשנית בגולן

יום ששי האחרון, 9.10.2009, היה יום הולדתו ה-69 של ג`ון לנון (אם לא היה נרצח באכזריות)

באותו יום יצאתי לטיול לרמת הגולן, אל רכס בשנית – זוהי דרך נפלאה לחגוג את יום הולדתו של הזמר האהוב עלי. (אני לא בטוחה ששותפי לטיול ידעו מהי הסיבה המדויקת למסיבה)

הפריחה הסתווית ברכס עכשיו בשיאה, חוגגת את יום הולדתו של ג`ון – ואני בטוחה שלו היה עדיין בחיים, הוא היה שמח לבוא ולטייל איתנו… (הוא מעולם לא אמר דבר נגד טיולי פריחה בגולן)

ברכס בשנית פורחות סתווניות התשבץ יחד עם חלמוניות גדולות. את שתיהן הצגתי לפני שנה, אבל הן כל כך נפלאות וסתוויות, אני פשוט חושבת שמגיע להן איזכור נוסף.

שימו לב למטבע בתמונה הבאה, שנועד להמחיש את גודלן של הסתווניות:

לג`ון לנון התחלתי להקשיב בערך בגיל 15, ומאז אני נאמנה למוסיקה שלו. השירים שלו מלווים את החיים שלי, את מצבי הרוח שלי, את השמחות והעצב.

משירים כמו All You Need Is Love שהוא כתב במסגרת הביטלס, ונוגן בחתונה שלי – ועד שירים כמו How – שליוו אותי בשעות של אי ודאות.

כשהגעתי לצבא, הלכתי עם חברה טובה (AquaG) לערבי ביטלס שערך ירדן אוריאל. בקושי היה אז אינטרנט, על YouTube אף אחד לא חלם, וזו היתה הדרך היחידה שלי לראות ולשמוע כל מיני בוטלגים וקטעים נדירים ומוזרים של הביטלס – בלי להיות מליונרית. (בכל זאת, חיילת בחובה…)

ומאז אני שומעת ביטלס. ובעיקר ג`ון. והיום עם הyoutube, הרבה יותר קל לי…

אני זוכרת שלכבוד פורים 1990 ערכו בקולנוע אלנבי (ותודה לAquaG על התזכורת!) בת"א מרתון של סרטים וסרטוני ביטלס. 8 שעות. אני ו-AquaG הצלחנו לארגן לנו יום חופש, התחפשנו למין גורו היפי, עם זר חרציות בשערינו, פיזרנו ריחות דאודורנט לכל כיוון וכמובן – הלכנו לצפות בכל 8 השעות של מרתון סרטי הביטלס…

מעבר לזרי הפרחים לכבוד יום ההולדת, פגשנו בטיול יום-ההולדת עוד כל מיני דברים מעניינים:

למשל, עץ אגס סורי עמוס פירות:

וגם משקפי הזקנה (ששמם הרשמי הוא משקפיים מצויים – ואני חושבת שהם יכולים להתאים מאד ליוקו) מפזרים זרעים מעדשות המשקפיים שלהם –

פרפרי סטירית עמומה הפליאו בהסוואה שלהם – מהזוית הנכונה הם נראים כמו סתם בליטה על הסלע

לאלון התבור יש בלוטים גדולים מאד, אבל לאלון שפגשנו בדרכנו היו בלוטי ענק, מרשימים בגודלם אפילו בשביל אלון תבור – הנה הם, עם האצבע שלי לקנה מידה:

פרפרי הכחליל חוללו במחול יום הולדת עליז סביב פרחי הארכובית השבטבטית – ולמרות זאת זהו כחליל החומעה, ולא כחליל הארכובית – תודה לIhtiyar על האימות.

אפילו בן-חצב סתווי כבר פרח לכבוד ג`ון –

ופרפרי לבנין הצלף הסתובבו בעיקר ליד שיחי הצלף – אך גם נחו על הקרקע מפעם לפעם –

כל התמונות צולמו ב9.10.2009, ברכס בשנית ברמת הגולן.

כתמיד, כדאי לכם להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

Happy Birthday, John Lennon!

חלמונית זעירה – Sternbergia colchiciflora

בטח תהיתם למה לחלמונית הגדולה קוראים "חלמונית גדולה".

אז הגעתם למקום הנכון! כי כאן אני חושפת לפניכם את אחותה: החלמונית הזעירה!

חלמונית זעירה היא חלמונית, והיא אכן זעירה. הקוטר הממוצע של פרח הוא בערך 2 סנטימטרים.

החלמונית הזעירה היא פרח חמקמק. יש שנים שמגיעים לאתרים ידועים, ופוגשים פריחה רבה – ויש שנים שלא רואים כמעט כלום. גם משך הפריחה שלה הוא קצר מאד.
בשנה שעברה, במסגרת השתלמות רת"ם, חיפשנו חלמוניות זעירות בהר כור, ליד כחל (כביש 85, מזרחית לכרמיאל). מצאנו בערך 3.

השנה חזרנו – והיתה פשוט חגיגה. מאות חלמוניות כיסו את ההר. ניצנים בגודל סנטימטר, ואפילו חלמוניות זעירות ששואפות להיות גדולות ומגיעות לקוטר 5 סנטימטרים…

נרות צהובים זעירים ומאירים הציצו אלינו מכל עבר – זו היתה פשוט חגיגה צהובה, ואנחנו לא יכולנו להפסיק לצלם…

…לפחות, אני לא יכולתי.

לעומת זאת, לפני 3 שנים ראיתי במערת פער (ליד סאסא) מקבץ של בערך 30 פרטים – ואילו השנה לא ראיתי אפילו אחת. אולי הגעתי מוקדם מדי? אולי.

כל התמונות כאן צולמו בהר כור, ליד כחל, 7.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

חלמונית גדולה ואגדה קטנה

אני בחופש עכשיו. שמים לב, נכון?

יש לי עוד כמה דברים לכתוב על חלמוניות, ותמיד יפה לראות אותן.

התפוצה של החלמוניות היא מטורקיה ועד ישראל. כלומר, מאיזורים גשומים למדי – ועד איזורים כמו ירוחם או שדה בוקר, שבהם יש גשם מועט.

איך הן מסתדרות?

שאלה מצוינת. תסתכלו על התמונה הבאה, שצלמתי בירוחם (28.10.2006) :

תמיד כשאני רואה אותה, אני מתחילה לשיר: "העפילו, העפילו, אל ראש ההר העפילו…"

אבל היא מדגימה די טוב את מה שהחלמוניות עושות: הן גדלות בכיסי קרקע, בין סלעים בלתי חדירים למים.

הגשם שיורד על הסלעים זורם אל כיסי הקרקע (קוראים לזה "נֶגֶר עילי") – ומצטבר שם. אז למרות שבחורף ממוצע יורדים שם רק כ-100 מ"מ של מים, כיסי האדמה אוגרים את המים מכל הסביבה, ונהנים מכמויות מים גדולות יותר.

חוץ מזה, לפני כמה-וכמה שנים, אמא שלי היתה מדריכה בחוגי טבע. ואז היא המציאה אגדה קטנה וחביבה על החלמוניות. ברשותה – אני מפרסמת את אגדת החלמוניות כאן.

עמרי יצא לו לטייל בסתיו. האויר היה נעים – כבר לא חם ולוהט כמו בקיץ, והוא יצא לו לטבע, לראות את הנוף.

פתאום הוא שמע קול קטן: "זהירות! אל תדרוך עלי!"

הוא הסתכל למטה, וראה פרח – צמוד לקרקע, אפרפר, חסר צבע מוגדר.

"מי אתה? " שאל עמרי.

"אני… אני פרח. אני פרח די אומלל. לא מספיק שאני פורח בסתיו, גם בכלל אין לי צבע – ואף אחד לא רואה אותי. יש לי מזל אם איזו דבורה מגיעה להאביק אותי…"

"הצורה שלך דווקא די יפה. גביע כזה"

"תודה. אבל אף אחד לא טורח להסתכל עלי, אז מה זה בעצם משנה?"

"אני אמצא פתרון, אני אעזור לך!" קרא עמרי.

הוא רץ הביתה, והתייעץ עם אמו. "אמא! מצאתי פרח חסר צבע, והוא מאד מסכן! אני רוצה לצבוע אותו, שכל המאביקים יראו אותו ויבואו אליו!"
אמא אמרה: "רעיון יפה, אבל באיזה צבע אתה רוצה לצבוע אותו?"

עמרי ענה מיד: "צהוב! צהוב עז כמו חלמון ביצה! זה הצבע הכי יפה!"

אמא אמרה: "אז בוא ניקח חלמון ביצה, נערבב עם קצת דבק – שהצבע ייתפס על הפרח, ותוכל לצבוע את הפרח!"

הם לקחו חלמון ביצה, ערבבו עם דבק – ועמרי לקח מכחול, ויצא בחזרה אל הפרח.

הוא צבע אותו בצהוב, וקרא לו "חלמונית".

ומאז החלמונית פורחת בצהוב עז, כל המאביקים רואים אותה היטב – וכולם מאושרים!

את שמו של הילד אתם מוזמנים לשנות כרצונכם…

כל התמונות צולמו בשמורת חלמוניות ירוחם, 28.10.2006

כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

וגם כשהיא נבולה, היא עדיין מקסימה!

חלמונית גדולה – Sternbergia clusiana

בסוכות נסענו לרכס בשנית – ברמת הגולן. זהו מקום מרשים מאד, ומסלול טיול חביב. לא ארוך מדי, ויש בו פריחה מעניינת בתקופות שונות במשך השנה.

.עכשיו הפריחה העיקרית היא של שני פרחים נפלאים: סתוונית התשבץ (שאני אקדיש לה רשימה… או כמה) וחלמונית גדולה. למרות הדמיון בצורה הכללית של הפרחים הללו – הסתוונית והחלמונית – הם בכלל לא קרובים. הסתוונית שייכת למשפחת השושניים, ואילו החלמונית – למשפחת הנרקיסיים.

החלמוניות ברכס בשנית הן פשוט ענקיות. הפרחים מגיעים לגודל של 20 ס"מ, ונראים כמו מדורות צהובות יפהפיות על רקע הסלעים האפורים, ועלי השלכת (שרובם עלים של אלון – אלון תולע ואלון מצוי)