איך מבדילים בין סתוונית, כרכום וחלמונית?

סתוונית היורה, כרמל, 24.11.11

הסתיו כבר כאן, ושלושת סוגי הפרחים המזוהים איתו ביותר – כבר פורחים. שלושה סוגים ובהם בערך 20 מינים. (ואם אינכם זוכרים מה ההבדל בין "סוג" ל"מין", אתם מוזמנים להזכר כאן) 

כרכום צהבהב, הר מירון, 28.10.12

אני מתכוונת לסתוונית (ממשפחת הסתווניתיים, לשעבר משפחת השושניים), לכרכום (ממשפחת האיריסיים) ולחלמונית (ממשפחת הנרקיסיים).
במבט ראשון, אכן כולם דומים: פרחים בצורת גביע, צמודי קרקע, בעלי ששה עלי כותרת.

חלמונית זעירה, גבעת עדה, 22.10.14

לאחרונה, ראיתי המון פוסטים ששואלים: "זה כרכום?" "זו סתוונית?" – מישהו גם סיפר שאנשים ראו סתווניות וקראו להן "חלמוניות ורודות"… 

כרכום דמשקאי, בורות לוץ, 1.10.2014

ובכן, אני כאן בשביל לעשות סדר בבלגן. 

סתוונית בכירה, הר מירון, 12.10.13

אני אתחיל בלהזכיר לכם שצבע אינו סימן הגדרה. בארץ פורחים כרכומים סגולים, ורודים ולבנים – וישנו גם כרכום חלמוני שהוא צהוב (אם כי כנראה הוא לא פורח בארץ).
סתווניות פורחות בלבן, ורוד וסגול.
חלמוניות – למיטב ידיעתי – הן צהובות.
אז אי אפשר להסתכל על הצבע ולקבוע רק לפיו. 

חלמונית גדולה, הר מירון, 24.10.13

אז מה עושים? בודקים את איברי המין. סופרים אבקנים ועמודי עלי. 

סתוונית קצרת-עלים, רמת דלתון, 22.11.12

אני מתחילה עם חלמונית. פה בתמונה – חלמונית גדולה, אך גם חלמונית זעירה וגם חלמונית צהובה (שהיא מין פליט תרבות) הן כאלה:
יש לה 6 אבקנים, ועמוד עלי בודד. 

חלמונית גדולה, רכס בשנית, 20.10.14

גם אצל הסתווניות נמצא ששה אבקנים – אך אצלן יהיו שלושה עמודי עלי, כמו שאפשר לראות בתמונת סתוונית התשבץ כאן.
ישנה סתוונית אחת יוצאת דופן – סתוונית הרמון – שהיא מין נדיר הגדל בהר הנגב, ויש לה רק עמוד עלי אחד. לשאר הסתווניות בארץ יש שלושה עמודי עלי. 

סתוונית התשבץ, רכס בשנית, 20.10.14

ועכשיו הכרכום – כבן גאה למשפחת האיריסיים, יש לו בדיוק שלושה אבקנים, ועמוד עלי בודד – אך בעל פיצולים.
לכרכום הנאה בתמונה כאן – עמוד העלי הכתום מתפצל לשלוש צלקות. אך בכרכומים אחרים ישנם יותר פיצולים, כמו שאראה בהמשך. 

כרכום נאה, באב אל הווא, 20.10.14

גם אצל החלמונית הזעירה אפשר לספור ששה אבקנים ועמוד עלי אחד. 

חלמונית זעירה, גבעת עדה, 2.11.12

לחלמוניות יש גם ריח. לא עז כמו של בן משפחתן הנרקיס, אך אם תכרעו ותתקרבו, תוכלו להריח אותן.
דבר מעניין אצל החלמונית הגדולה – יש לה מערכת האבקה כפולה. ישנם צופנים בבסיס עלי הכותרת, המיועדים לדבורים שנכנסות לתוך הפרח לאסוף צוף, ומאביקות אותו – אך ישנם גם אוסמופורים – שהם צ'ופצ'יקים בקצה העליון של עלי הכותרת. הצ'ופצ'יקים הללו מכילים חמרי צוף וריח, והם מושכים זבובי רחף, זבובים שמרחפים מעל הפרח אך לא נוחתים עליו.
כיוון שבסתיו ישנם פחות מאביקים, החלמונית החליטה לפנות לכמה שיותר מינים שונים, כדי להגדיל את סיכויי ההאבקה. 

חלמונית גדולה, רכס בשנית, 20.10.14

אחת הסתווניות הראשונות שפורחות היא סתוונית הקליפות – סתוונית קטנה שפורחת בהר הנגב. היא מקדימה את הגשמים ופורחת לפי אורך היום. העלים יוצאים מאוחר יותר, לאחר הגשמים. 

סתוונית הקליפות, מישור הרוחות, 1.10.14

סתוונית היורה, לעומתה, מחכה לגשם – ופורחת רק אחרי היורה.

סתוונית היורה ובן-חצב סתווי, מעין צבי, 13.11.11

גם אצל הכרכומים יש מקדימים הפורחים לפי אורך היום – למשל, כרכום דמשקאי מהר הנגב שיש לו אבקנים גבוהים ומפותלים, וצלקת מפוצלת לחוטים –

כרכום דמשקאי, בורות לוץ, 1.10.2014

ולעומתו, כרכום חרפי, שהוא הנפוץ בארץ, פורח רק לאחר הגשמים. האבקנים שלו בולטים וצבעם סגול-שחור, ואילו עמוד העלי שלו מפוצל לחוטים דקיקים. 

כרכום חרפי, כרמל, 24.11.11

ועכשיו נראה אתכם. להלן שתי תמונות: באחת כרכום חרמוני, ובאחת סתוונית החרמון. את שתיהן צלמתי בעמק מן, ב-7.11.2008.
מי מהם בתמונה הראשונה:

ומי בשניה? 

  

אני מקווה שעזרתי לעשות מעט סדר בפרחים, 

סתוונית התשבץ, רכס בשנית, 20.10.14

כתבתי ליד כל תמונה מי מצולם בה – מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

כרכום השבכה, רמת הגולן, 2.11.12