שנה טובה, תשפ"ב

ביום שישי האחרון חזרתי וטיילתי בדרך הבשור. פגשתי את החצב הגלוני, צבי הביצות ועוד כל מיני. משם המשכנו אל חניון הרועה, לפגוש את ציפורן סיני.
וכעת אני מאחלת לכם:

המדבר באריזת מתנה

לכבוד השנה החדשה, החלטתי להגיש לכם את המדבר באריזת מתנה –
ירדנו לנגב, לחפש פרחים. וגם מצאנו – אבל הפעם אני מתמקדת דווקא בעלים.

כבר כתבתי פה על חבצלת הנגב, שהיא דומה מאד לחבצלת החוף – רק מעט יותר קטנה. כתבתי גם שלפי ההשערות, היא התפתחה מחבצלת החוף – עובדה שהזרעים שלה מצופים מעטה שחור שנועד לעזור להם לצוף על המים, ולהגן עליהם מפני המלח בים; למרות שהיא גדלה במדבר שבו אין ים.
כשהפרי בשל והזרעים מתחילים להתפזר, הם נראים כך:

היחוד של חבצלת הנגב הוא דווקא בעלים שלה.

הם נראים כמו סרט מתנה, שסלסלו אותו יפה-יפה

וממש אפשר לחשוב שמישהו קישט את המדבר בסרטי מתנה ירוקים ויפים –

עובי הסרטים, הכמות והגודל משתנים מחבצלת אחת לשניה. זו, למשל, חבצלת צעירה יותר – העלים צרים יותר –

לזו יש עלים רחבים יותר –

ואצל זו רואים את הפרי שבנוי משלוש פרודות, וכל פרודה מכילה זרעים שחורים –

בטיול פגשנו עוד עלים יפים של צמחים מיוחדים. למשל העלים של הקדד הקהירי, שכבר כתבתי עליו והיללתי את יופיו בכל שלב (עלים, פריחה, פרי) –

עוד עלים מקסימים ומיוחדים הם העלים הגלוניים של החצב הגלוני – כאן אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את שמו –

ושושנת עלים קטנה במיוחד – בקוטר 5 ס"מ בערך – זו השושנת של בן-חצב מדברי – קרוב של בן-חצב סתווי, פורח כמוהו בסתיו – ומעולם לא פגשתי אותו פורח…
אני מקווה להגיע אליו בשנה הבאה.

עוד דבר מרשים שפגשנו בחולות – פטריה.

זו פטריה גדולה מאד, שגדלה בחולות, בקרבת אקליפטוסים. שמה פסיפסית החולות (ותודה לפטריותית על ההגדרה). היא שייכת למחלקת פטריות הכרס – פטריות שנראות לרוב כמו כדור סגור, עד שהן מבשילות – ואז הן מתפוצצות ומפיצות את הנבגים שנראים כמו אבק.
הפטריה הזו כבר התפוצצה, ומה שאנחנו רואים פה אילו השאריות לאחר הפצת הנבגים. המטבע למטה נועד לקנה מידה – להבהיר כמה היא גדולה.

התמונות צולמו בחולות משאבי שדה ובחולות ממשית, בתאריך 29.12.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

תוספת, בעקבות שאלתו של עופר D – למה לצמחים רבים במדבר יש עלים מסולסלים, גלוניים, מתולתלים?

את ההסבר מצאתי בספר "הצומח בנגב" של פרופ. דנין:

לעלים יש פיוניות – פתחים זעירים דמויי פה, שדרכם מתבצע חילוף הגזים של העלה – שאיפת CO2 בעת פוטוסינתזה, שאיפת חמצן בעת נשימה. דרכם גם מתאדים מים מהעלה. 

כשהעלה מקופל, והפיוניות לא פונות ישירות אל השמש – אידוי המים יהיה נמוך יותר. כלומר, זו בעצם עוד שיטה לחסכון במים במדבר. 

דרך הבשור, 10.9.2011

הסתיו כבר ממש-בערך כאן, והחצבים חוגגים מכל עבר. הפעם החלטנו לחגוג איתם במחוזות ילדותה של חברתי הטובה, אום נטע – נסענו לדרך הבשור.
אום נטע, יקירתי – אמנם לא היית איתי הפעם בטיול, אבל אני מבטיחה לך שחשבתי עליך לארכו, וכל פעם נזכרתי בחוויות משותפות שלנו מהאיזור.

יומולדת וזר חצבים

היום יום הולדת
היום יום הולדת
היום יום הולדת לאבא שלי!

ואני חוגגת את האירוע עם זר של חצבים.

את בטוחה שגם זה חצב?

הוא בסך הכל בגובה 30-40 ס"מ,
הצבע שלו – חום-מלוכלך, מזכיר מאד את אדמת הלס שהוא גדל בה.
הוא מאד נחבא-אל-הכלים – אפשר לעמוד ממש לידו, ועדיין לא לראות שהוא פורח למרגלותיך!
וכן, הוא חצב. לא חצב מצוי – חצב גלוני.

שמו הלטיני – Drimia undata, והוא אמור להיות די נפוץ בכל מרחבי הלס של איזור באר שבע.למה אמור? שוב, בגלל ההסוואה המופלאה שלו. עמדתי חצי מטר ממנו, ועדיין – לא ראיתי אותו עד שהראו לי אותו.

טוב שיצאתי לטיול הזה עם איתי – שהיה אז בן 5 בערך, ובתור בן של דוקטור לבוטניקה הוא התגלה ככשרון טבעי לאיתור חצבים. אנחנו חפשנו, אבל איתי מצא.

כל התמונות צולמו בפארק אשכול – מקום מצוין לפיקניקים רגועים, ולארוחות מקסיקניות – בתאריך 13.9.2007 (ראש השנה)
אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.

  

…אה, אתם בטח שואלים למה "גלוני"?
הנה: תראו את העלים שלו – שצלמתי ב15.3.2007 ליד נתיבות.