סיכום 2013 בתמונות

כי גם לי מתחשק…

השנה לא היתה שנה מאד פוריה אצלי בבלוג. בכל זאת, היו כמה וכמה ארועים. אני אנסה להגביל את עצמי לתמונה אחת ייצוגית מכל חודש.

בינואר, התחלתי את השנה כרגיל – עם פרחים, פרפרים וכל מיני.
חגגתי יום הולדת 100 לדני קיי ויום הולדת 70 לג'ניס ג'ופלין, עם יקינתון מזרחי

יקינתון מזרחי

בפברואר היו כמה רשומות מוצלחות מאד בעיני – כמו סיור לאורך הירקון, ובדיקת הגוונים השונים של הכלניות האדומות. בחרתי להזכיר את הטיול לתבור, מפגש בלוגרים וטיול מקסים, עם המון פרחים – ובמיוחד, מרבדי כדן סגול

כדן סגול

מרץ היה חודש פחות פעיל – מסיבות טובות. נסעתי לבקר את חברתי הטובה אום נטע בקליפורניה, ובינתיים השארתי בבלוג כמה רשמים קצרים. חזרתי רגע לפני פסח ואיחלתי לכולם חג שמח עם סחלב קליפורני מקסים:

Calypso balbosa

באפריל התחלתי לסקור ברצינות את הטיול בקליפורניה. סיפרתי על הטיולים, המפגש עם החברים בלוס אנג'לס ועוד. אני חושבת שהרשימה המיוחדת ביותר מחודש זה היא סיפור האהבה של ה-Wood Duck והברכיה – סיפור שרקח מוטי בעקבות תמונות שצלמנו – עופר, גל, אום נטע, אבו נטע ואני, ובתוספת ציורים שציירה נטע.

Wood Duck & Mallard

בחודש מאי, בגלל שלל תקלות בתפוז, בקושי פרסמתי רשומות. התקדמתי מעט עם חוויותי מארה"ב – ולכבוד שבועות פרסמתי שדות זהובים של חיטה

חיטת הלחם

בעקבות התקלות הרבות בתפוז, ביוני עברתי לוורדפרס וכאן חגגתי את הבלוגולדת החמישי – עם תמונות מחבקת-עצים שצלמה אום נטע, ועם הטיול המשותף שלנו במדבריות קליפורניה.

עננת מחבקת עצים

כיון שבחודש יולי המשכתי לפרסם רשומות מהטיול למדבר – פארק עמק המוות ושמורת מדבר מוהאבי – וגם כי התמונה הזו נפלאה בעיני – הנה תמונה נוספת שפורסמה ביוני מעמק המוות, כי זו התמונה המרהיבה ביותר שצלמתי – שלג על פסגת ווינטר, וגבעות החרדל לפניהם. מתוך הרשומה "ישושום מדבר וציה" –

בחודש אוגוסט פרסמתי רשימה לימודית, שמסבירה את המושג טקסונומיה; סיפרתי על בילבו החתול המקסים שלי שנהרג בנפילה מהגג, ובסוף החודש יצאתי לסיור מיוחד ומרתק בחולות הנגב, שם פגשתי זוחלים רבים, בינהם – חומט רפואי:

חומט רפואי

בספטמבר המשכתי עם התמונות ממדבריות קליפורניה – במיוחד עץ יהושע הנפלא

עץ יהושע והר סן ברנרדינו

באוקטובר, בנוסף לעוד כמה פלאות מהמדבר – כמו ציפורים, לטאות וצמח יפהפה בשם אוקוטיו – ערכנו מפגש בלוגרים לכבוד עופר, במעין צבי. היה מאד מהנה.

חוחית וחמניות

בנובמבר המשכתי לספר על הטיול בקליפורניה – סקרתי את פארק עץ יהושע והגעתי עד למרדף אחר ה-Roadrunner. ואז אושפזתי בגלל בעיות ברכיים – מה שעצר אותי מלטייל בדיוק בתחילת העונה. בינתיים הנה נקר על עץ יהושע פורח:

Ladder-Backed Woodpecker on Jushua Tree

בחודש דצמבר חזרתי הביתה, והמשכתי עם הטיול – הפעם, חוויות מהדרך חזרה מהמדבר – Highway 1 המפורסמת של קליפורניה. לאורך הכביש פגשנו ציפורים, פרחים, פילי ים וגם לוטרות ים

לוטרת ים קליפורנית

זהו, עד כאן סיכום השנה שלי. חשבתי שאגמור כבר לסקור את הטיול בקליפורניה, אבל היום חישבתי וגיליתי שיש לי עוד 9 רשומות שאני חושבת לפרסם מהטיול הזה. הוא באמת היה עשיר ומלא חוויות!
אני מקווה שאוכל לחזור לטייל במהרה – ולהביא עוד שלל רשימות מהטבע הישראלי, ולא רק הקליפורני.

אני מאחלת לכולכם שנת 2014 טובה ומוצלחת!

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

המדבר באריזת מתנה

לכבוד השנה החדשה, החלטתי להגיש לכם את המדבר באריזת מתנה –
ירדנו לנגב, לחפש פרחים. וגם מצאנו – אבל הפעם אני מתמקדת דווקא בעלים.

כבר כתבתי פה על חבצלת הנגב, שהיא דומה מאד לחבצלת החוף – רק מעט יותר קטנה. כתבתי גם שלפי ההשערות, היא התפתחה מחבצלת החוף – עובדה שהזרעים שלה מצופים מעטה שחור שנועד לעזור להם לצוף על המים, ולהגן עליהם מפני המלח בים; למרות שהיא גדלה במדבר שבו אין ים.
כשהפרי בשל והזרעים מתחילים להתפזר, הם נראים כך:

היחוד של חבצלת הנגב הוא דווקא בעלים שלה.

הם נראים כמו סרט מתנה, שסלסלו אותו יפה-יפה

וממש אפשר לחשוב שמישהו קישט את המדבר בסרטי מתנה ירוקים ויפים –

עובי הסרטים, הכמות והגודל משתנים מחבצלת אחת לשניה. זו, למשל, חבצלת צעירה יותר – העלים צרים יותר –

לזו יש עלים רחבים יותר –

ואצל זו רואים את הפרי שבנוי משלוש פרודות, וכל פרודה מכילה זרעים שחורים –

בטיול פגשנו עוד עלים יפים של צמחים מיוחדים. למשל העלים של הקדד הקהירי, שכבר כתבתי עליו והיללתי את יופיו בכל שלב (עלים, פריחה, פרי) –

עוד עלים מקסימים ומיוחדים הם העלים הגלוניים של החצב הגלוני – כאן אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את שמו –

ושושנת עלים קטנה במיוחד – בקוטר 5 ס"מ בערך – זו השושנת של בן-חצב מדברי – קרוב של בן-חצב סתווי, פורח כמוהו בסתיו – ומעולם לא פגשתי אותו פורח…
אני מקווה להגיע אליו בשנה הבאה.

עוד דבר מרשים שפגשנו בחולות – פטריה.

זו פטריה גדולה מאד, שגדלה בחולות, בקרבת אקליפטוסים. שמה פסיפסית החולות (ותודה לפטריותית על ההגדרה). היא שייכת למחלקת פטריות הכרס – פטריות שנראות לרוב כמו כדור סגור, עד שהן מבשילות – ואז הן מתפוצצות ומפיצות את הנבגים שנראים כמו אבק.
הפטריה הזו כבר התפוצצה, ומה שאנחנו רואים פה אילו השאריות לאחר הפצת הנבגים. המטבע למטה נועד לקנה מידה – להבהיר כמה היא גדולה.

התמונות צולמו בחולות משאבי שדה ובחולות ממשית, בתאריך 29.12.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

תוספת, בעקבות שאלתו של עופר D – למה לצמחים רבים במדבר יש עלים מסולסלים, גלוניים, מתולתלים?

את ההסבר מצאתי בספר "הצומח בנגב" של פרופ. דנין:
לעלים יש פיוניות – פתחים זעירים דמויי פה, שדרכם מתבצע חילוף הגזים של העלה – שאיפת CO2 בעת פוטוסינתזה, שאיפת חמצן בעת נשימה. דרכם גם מתאדים מים מהעלה. 
כשהעלה מקופל, והפיוניות לא פונות ישירות אל השמש – אידוי המים יהיה נמוך יותר. כלומר, זו בעצם עוד שיטה לחסכון במים במדבר.