הזמנה לטיול בלוגרים עם גל!

 

ידידי גל, המוכר מהבלוג "באמריקה" מגיע לביקור בארץ – ונצא לטייל יחד! 

 כיון שהחלה עונת החבצלת קטנות-הפרחים, נצא לפגוש אותן ליד מנזר השתקנים בלטרון. 

המפגש יערך ביום שבת, 20.9.2014 בשעה 10:30 במגרש החניה של מנזר השתקנים בלטרון – ממש ליד מחלף לטרון בכביש מספר 1.

לכל המוטרדים, אני לא מתכננת מסלול ארוך (יש מסלול מעגלי של 2 ק"מ המקיף את המנזר ומגיע לאנדרטת חטיבה שבע), אלא רק שיטוט לצד המנזר לחפש חבצלות, אולי כניסה למנזר – ואז פיקניק.

הפיקניק ייערך אחרי הטיול, בפארק קנדה הסמוך למנזר, שם יש מקום לכולם. 

אני מצרפת מפה מאתר טיולי: מנזר השתקנים מסומן במספר 2, ואילו איזור הפיקניקים הוא בין נקודות 5-6-7. 

אם נגיע בשעות פתיחת הכנסיה, אולי נכנס ונציץ גם בה. בכל מקרה יש לה גינה קטנה ויפה, ואפשר להעיף מבט גם בגינה. 

אחרי השיטוט נערוך פיקניק – כולם מוזמנים להביא ממיטב מטעמיהם! 

אשמח לדעת מי מתכוון להגיע! מוזמנים להגיב פה או בתפוז, או לשלוח מסר 

בתמונות – חבצלות קטנות-פרחים שצלמתי לאורך השנים באיזור לטרון. 

 

חבצלות ביצה בפלורידה

לפני פתיחת הרשימה היום, רציתי לומר משהו על המצב המחורבן שאנחנו נמצאים בו – על הכאב והצער שלי על אובדן החיים ויחד עם זאת, על הכאב בגלל העובדה שהשיח הציבורי בארץ ירד לדרגת התלהמות וקללות. אבל את כל מה שרציתי לומר – YaelO1 כתבה בצורה בהירה וחכמה, ולכן אני ממליצה מאד לקרוא את דבריה.  string01 עכשיו אעבור לפרחים – קצת שלווה לא תזיק לנו. בטיולינו בפלורידה פגשנו שלושה מינים של פרחים לבנים, גדולים ומרשימים – שלושתם בני משפחת הנרקיסיים.  SAMSUNG CAMERA PICTURES מבחינת צורת הפרח, שנים מהם דומים לחבצלת והשלישי פחות. כולם גדלים בביצות או קרוב אליהן – ולכן קראתי להן בשם כללי "חבצלות ביצה".  SAMSUNG CAMERA PICTURES הראשון – גדל ממש במי הביצה – שמו הלטיני הוא Crinum americanum. השם Crinum משמעותו "שושן", והפרח באמת גדול כמעט כמו השושן הצחור. אמנם השם העברי "שושן" שייך לצמח ממשפחה אחרת, אבל בגלל הדמיון הכללי – אקרא לו שושן-ביצות אמריקאי.  string02  יש לו מגוון שמות עממיים – למשל, String Lily; Southern Swamplily וגם Seven Sisters. ניסיתי למצוא את מקור השם "שבע האחיות" – ודאי יש סיפור מעניין מאחוריו… אך לא מצאתי.  אם אמצא, מבטיחה לעדכן.

24/7/2014, 17:20: עדכון!

תודה לריק אהל (Rick Ehle) מהדף Florida Botany II שהעלה את הסיפור המלא:
שבע האחיות היו הנימפות הפלאידיות, בנותיהם של הטיטאן אטלס ונימפת הים פליאונה, וכן בנות לוויתה של אלת הציד הבתולה ארטמיס.
הצייד אוריון רדף אחריהן, והן נמלטו מפניו. על מנת להגן עליהן, זאוס הפך אותן לקבוצת כוכבים בשמים – אך מתוך שבעת הכוכבים, אחד עמום יותר ורואים רק שישה.
לפי אחת האגדות, הכוכב השביעי עמום יותר כי הצעירה בפלאידיות, מרופה, התרועעה עם אוריון הציד האנושי ואף הרתה לו – כלומר, בגדה בשבועתה לארטמיס.

ואם נחזור לפרח, ה-Crinum מוציא בד"כ ששה פרחים מכל גבעול (לא תמיד כולם פורחים בו זמנית) – על שם ששת הכוכבים הבולטים מתוך שבע האחיות.  SAMSUNG CAMERA PICTURES  שושן הביצות הזה פורח בכל דרום מזרח ארה"ב – מפלורידה ועד טקסס, וניתן למצוא אותו גם באיים הסמוכים – הקריביים וסביבתם. SAMSUNG CAMERA PICTURES  הפרח השני דומה במבנהו לחבצלת שלנו. גם הוא גדול מאד – אם כי פחות מרשים מחבצלת החוף, פשוט כי עלי העטיף דקים כל כך. SAMSUNG CAMERA PICTURES שמו הלטיני הוא Hymenocallis latifolia, ושמו העממי – Mangrove Spider Lily. השם העממי – שושן-עכביש המנגרובים – מאד ברור, למרות שלעכביש יש 8 רגלים ולפרח רק 6.  SAMSUNG CAMERA PICTURES השם הלטיני – Hymenocallis משמעותו "קרום יפהפה", ושם המין – רחב עלים. אני חושבת שבגלל הדמיון לחבצלת, אקרא לו חבצלת-ביצות רחבת עלים.  SAMSUNG CAMERA PICTURES חבצלת הביצות הזו פורחת בעיקר באיזור החוף – בביצות המנגרובים, ובחופים. אפשר למצוא אותה בדרום פלורידה ובכל איזור האיים הקריביים.  SAMSUNG CAMERA PICTURES החבצלת השלישית שייכת לאותו סוג כמו השניה – זוהי Hymenocallis palmeri, כלומר חבצלת-ביצות פאלמר.  SAMSUNG CAMERA PICTURES פאלמר הוא אדוארד פאלמר – בוטנאי, ארכאולוג וחוקר שחי במאה ה-19 וחקר את דרום מזרח ארה"ב.  SAMSUNG CAMERA PICTURES   השם העממי של החבצלת הזו הוא Alligator Lily – חבצלת האליגטורים.  SAMSUNG CAMERA PICTURES החבצלת הזו נדירה יותר מקודמותיה, ואנדמית לפלורידה – כלומר, פורחת אך ורק בפלורידה – ואני מאד שמחה שפגשתי גם אותה. היא פורחת בביצות רדודות – איזורים שמוצפים במים רק חלק מהשנה ולא כולה (בניגוד ל-Crinum, שושן הביצות מתחילת הרשימה).  SAMSUNG CAMERA PICTURES את התמונות צלמתי בפלורידה –
בביצות Grassy Waters Nature Preserve בתאריך 22.6.2014,
בשמורת היתושים הארורה Fakahatchee בתאריך 5.7.2014
בפארק הלאומי Everglades, בתאריכים 6-7.7.2014
בפארק הלאומי Biscayne, בתאריך 8.7.2014
SAMSUNG CAMERA PICTURES מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

המדבר באריזת מתנה

לכבוד השנה החדשה, החלטתי להגיש לכם את המדבר באריזת מתנה –
ירדנו לנגב, לחפש פרחים. וגם מצאנו – אבל הפעם אני מתמקדת דווקא בעלים.

כבר כתבתי פה על חבצלת הנגב, שהיא דומה מאד לחבצלת החוף – רק מעט יותר קטנה. כתבתי גם שלפי ההשערות, היא התפתחה מחבצלת החוף – עובדה שהזרעים שלה מצופים מעטה שחור שנועד לעזור להם לצוף על המים, ולהגן עליהם מפני המלח בים; למרות שהיא גדלה במדבר שבו אין ים.
כשהפרי בשל והזרעים מתחילים להתפזר, הם נראים כך:

היחוד של חבצלת הנגב הוא דווקא בעלים שלה.

הם נראים כמו סרט מתנה, שסלסלו אותו יפה-יפה

וממש אפשר לחשוב שמישהו קישט את המדבר בסרטי מתנה ירוקים ויפים –

עובי הסרטים, הכמות והגודל משתנים מחבצלת אחת לשניה. זו, למשל, חבצלת צעירה יותר – העלים צרים יותר –

לזו יש עלים רחבים יותר –

ואצל זו רואים את הפרי שבנוי משלוש פרודות, וכל פרודה מכילה זרעים שחורים –

בטיול פגשנו עוד עלים יפים של צמחים מיוחדים. למשל העלים של הקדד הקהירי, שכבר כתבתי עליו והיללתי את יופיו בכל שלב (עלים, פריחה, פרי) –

עוד עלים מקסימים ומיוחדים הם העלים הגלוניים של החצב הגלוני – כאן אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את שמו –

ושושנת עלים קטנה במיוחד – בקוטר 5 ס"מ בערך – זו השושנת של בן-חצב מדברי – קרוב של בן-חצב סתווי, פורח כמוהו בסתיו – ומעולם לא פגשתי אותו פורח…
אני מקווה להגיע אליו בשנה הבאה.

עוד דבר מרשים שפגשנו בחולות – פטריה.

זו פטריה גדולה מאד, שגדלה בחולות, בקרבת אקליפטוסים. שמה פסיפסית החולות (ותודה לפטריותית על ההגדרה). היא שייכת למחלקת פטריות הכרס – פטריות שנראות לרוב כמו כדור סגור, עד שהן מבשילות – ואז הן מתפוצצות ומפיצות את הנבגים שנראים כמו אבק.
הפטריה הזו כבר התפוצצה, ומה שאנחנו רואים פה אילו השאריות לאחר הפצת הנבגים. המטבע למטה נועד לקנה מידה – להבהיר כמה היא גדולה.

התמונות צולמו בחולות משאבי שדה ובחולות ממשית, בתאריך 29.12.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

תוספת, בעקבות שאלתו של עופר D – למה לצמחים רבים במדבר יש עלים מסולסלים, גלוניים, מתולתלים?

את ההסבר מצאתי בספר "הצומח בנגב" של פרופ. דנין:
לעלים יש פיוניות – פתחים זעירים דמויי פה, שדרכם מתבצע חילוף הגזים של העלה – שאיפת CO2 בעת פוטוסינתזה, שאיפת חמצן בעת נשימה. דרכם גם מתאדים מים מהעלה. 
כשהעלה מקופל, והפיוניות לא פונות ישירות אל השמש – אידוי המים יהיה נמוך יותר. כלומר, זו בעצם עוד שיטה לחסכון במים במדבר. 

חבצלת הנגב – Pancratium sickenbergeri

אחרי שהצגתי את חבצלת החוף המפוארת, ואת החבצלת קטנת-הפרחים הצנועה – נותרה עוד חבצלת אחת שפורחת בארץ, ולא דברתי עליה: חבצלת הנגב.

היו לי כמה סיבות – ראשית, היא פורחת מאוחר יותר. בעוד אחיותיה ממהרות לפרוח באוגוסט (חבצלת החוף) וספטמבר (שתיהן) – היא מתמהמהת לה עד אוקטובר-נובמבר.
שנית – לא צלמתי אותה פורחת בטבע. חיפשתי, באמת חיפשתי – אבל תמיד הגעתי מוקדם מדי או מאוחר מדי.

וכך היה גם השנה: חיפשתי אותה בטיולנו בראשית אוקטובר – ולא מצאתי. ואם לא מוצאים בטבע, מה נותר לעשות? ללכת לגן בוטני.
במצפה רמון ישנה פינת חי מקסימה שמיועדת לחיות המדבר: ה"חי-רמון" – אפשר לראות שם מכרסמים, זוחלים ואפילו חרקים שחיים במדבר, ויש צוות נחמד של מדריכים ששמחים לערוך סיורים למבקרים. אבל יש ל"חי רמון" עוד חלק, שרוב אנשים מדלגים עליו – גן בוטני, שכולל צמחים מיוחדים לנגב.

ניגשתי לגן הזה, ושם קבלתי פיצוי: שיא פריחת חבצלות הנגב! ראינו המון חבצלות פורחות, ויכולנו להשוות אותן לאחיותיהן.

אז מה הם ההבדלים?
חבצלת הנגב דומה מאד לחבצלת החוף, ופחות לחבצלת קטנת-הפרחים. מבנה הפרח זהה לזה של חבצלת החוף – אך קטן יותר. אני מצטערת שלא צלמתי עם קנה-מידה. תצטרכו לקבל את זה כעובדה.
עוד הבדל מהותי הוא הריח. לחבצלת החוף יש ריח נפלא, משכר ומבשם. לחבצלת הזו – יש ריח קלוש ולא נעים.

חבצלת הנגב גדלה בחולות, והזרעים שלה מאד דומים לאילו של חבצלת החוף – וגם הם עטופים באותו מעטה דמוי-שעם שעוזר להם לצוף עם המים.

קראתי באינטרנט שזה עוזר לזרעים לצוף על נגר עילי (כלומר, מים שניגרים בדרך) – אבל כמה נגר כבר יש בחולות? הרעיון מוזר, ולא מסתדר לי.

לכן פיתחתי לי תיאוריה.
התיאוריה שלי היא מסובכת יותר, ומן הסתם לא הייתי חושבת על דבר כזה אם לא הייתי עוברת כמה וכמה סיורים עם פרופ. שמידע…
אני מנחשת שבעבר – בתקופה שהיו בה יותר מים בנגב – חבצלת החוף התפשטה גם לנגב. אחרי שהמים נסוגו, והמדבר תפס את מקומם – החבצלת הזו לא נכחדה, אלא התאימה את עצמה לתנאים החדשים: היא צורכת פחות מים, הפרחים קטנים יותר – ונוצרו עוד כמה הבדלים, אבל באופן בסיסי היא מאד קרובה לחבצלת החוף. כך התפתח מין חדש.

אני חושבת שאפשר לומר שחבצלת החוף וחבצלת הנגב הן מינים ויקאריים – כלומר, מינים קרובים זה לזה מבחינה סיסטמתית, המחליפים זה את זה בבתי גידול שונים. בחולות החוף פורחת חבצלת החוף – וכשיורדים למדבר, מחליפה אותה חבצלת הנגב.

אחרי שכתבתי את המשפט הקודם, הלכתי לחפש בספרות. ובאמת, בספר "מדריך פרחי הבר בישראל – חלק ב' – צמחיית המדבר" של אבי שמידע ודוד דרום, כתוב: "חבצלת הנגב היא מין שהתפתח כנראה מחבצלת החוף, והזרעים המותאמים לציפה במים לא השתנו הרבה במדבר." – נו, מה תאמרו? נכון שאני תלמידה טובה?

כאן למעלה אפשר לראות פירות צעירים של חבצלת הנגב – הם דומים מאד לאילו של חבצלת החוף, וגם הם מעט קטנים יותר.

אבל היחוד היפה של חבצלת הנגב הוא העלים שלה. הם צצים בסביבות פברואר-מרץ, הם קטנים וצרים, ועל מנת לחסוך בשטח התאדות – הם מאד מסולסלים. ממש כמו סרט של מתנה. זה בהחלט אחד ההבדלים הבולטים בינה לבין החבצלות האחרות – התאמה מושלמת לחיים במדבר.
העלים הללו פשוט מקסימים – כל אחד מסולסל מעט אחרת, כאילו מישהו ישב עם מספרים ותלתל אותם…

התמונות צולמו –
בחי רמון, במצפה רמון (1.10.2010 וגם 29.9.2007)
והעלים – בחולות ממשית, 13.2.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

 

 

 

חבצלת קטנת פרחים – Pancratium parviflorum

חג סוכות שמח לכולם!
לכבוד החג אני מציגה את אחד מפרחי החג – אילו שפורחים עכשיו.

בארצנו פורחים שלושה מיני חבצלת. על חבצלת החוף כבר סיפרתי, את חבצלת הנגב (שפורחת מעט מאוחר יותר) אני מקווה לפגוש בטבע השנה (פגשתי אותה פורחת עד כה רק בגנים בוטניים) – המין השלישי, והקטן מכולם הוא חבצלת קטנת-פרחים.

אם חבצלת קטנת-פרחים היתה קוראת את מה שכותבים עליה, היא היתה סופגת תסביך נחיתות חמור. כל הזמן משווים אותה לחבצלת החוף – דברים כמו "הפרח קטן בהרבה ופחות מהודר מפרחי חבצלת החוף." או "הפרח אינו מרשים כמו פרחי חבצלת החוף" וגם "הפרחים נאים, אך קטנים לעומת מיני החבצלת האחרים שמופיעים בארץ כצמחי בר"

מצד אחד, אין אלא להודות שהפרחים הללו – שקוטרם כ-3 ס"מ, ואין להם כמעט ריח – בהחלט פחות מרשימים מאילו של חבצלת החוף. זו האמת. מצד שני, כמה מכם סבלו בגלל שהשוו אתכם לאח/אחות גדולים יותר? זה לא פייר! אני מעדיפה להסתכל על החבצלת הזו בפני עצמה.  

 

ובפני עצמה, היא פרח נחמד ומקסים – שמעטר את האיזורים ההרריים בארץ עכשיו בלבן.

  

אנחנו אוהבים לצאת לראות את החבצלות ליד לטרון. חונים בחניה של המנזר – ממש לפני הכניסה למנזר, יוצא שביל מסומן בסימון שבילים כחול. כיון שהעונה הזו חמה מדי לטיול רציני, אנחנו רק "עושים סיבוב" קל של חצי שעה בערך, נהנים מהחבצלות, מחפשים חרובים – וחוזרים למזגן. אפשר גם להסתכל בגינת הכנסיה, ואפילו (אם הגעתם בשעות בה היא פתוחה) – לראות את הכנסיה של המנזר.

 בארץ, אפשר למצוא את החבצלות בעיקר בהרים – הן אוהבות איזורים סלעיים, ופורחות בכרמל, בגליל וביהודה. אבל גם במישור החוף ניתן למצוא אותן – ברכסי הכורכר – לא אילו הצמודים לחוף. למשל, בשמורת ביתן אהרון.

מיובל ספיר למדתי שלחבצלת קטנת-הפרחים יש יחסי גומלין יפים עם נמלים. הזרעים של החבצלת בנויים משני חלקים – הזרע עצמו, עטוף קליפה קשה – ועליה גופיף שומני שקרוי אליוזום – או בעברית, עטִי – מלשון מעטה.
העטי השומני הוא מזון טוב לנמלים: הן אוספות את הזרע עם האליוזום, ומביאות אותו לקן. שם הן אוכלות את העטי, ואת הזרע מוציאות מחוץ לקן. איזור הקן עשיר בחנקות , וכן מרוחק מצמח האם (כלומר, פחות תחרות) – ויש לזרע סיכוי טוב יותר לנבוט.

 התמונות צולמו ליד מנזר לטרון, 10.9.2010

 כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא

 

 

ז` ח` שתיהן ביחד זהו זר חבצלות!

את הרשימה של היום אני מקדישה לבלוגרית אדיבה, חביבה, ומוכשרת – n o g a m o o n.
לפני כמה ימים, קבלתי מסר מפתיע מנוגָה, היא n o g a m o o n : היא ספרה לי שהיא ראתה ברשימה ישנה שלי שחיפשתי את השיר "ענן ועננת" – כדי לצרף אותו לבלוג שלי, אך לא מצאתי.
נוגָה לא התעצלה, חיפשה ומצאה את השיר – ואז, אחרי התכתבות קצרה בינינו – הכינה מהשיר סרטון, שמציג תמונות שלי!

אני עדיין מתרגשת ממך, נוגה: את כל כך נחמדה ונדיבה, ואיך בקלות הכנת הכל: לי נותר רק להוסיף את הקישור!
לכן בסוף הרשימה אני אוסיף את השיר "ענן ועננת", בביצוע הלנה הנדל, באדיבותה ובכישרונה של נוגה – ואוסיף לך זר חבצלות, והמון המון תודה.

היום אני מגיעה אל הפרח המרשים של העונה: חבצלת החוף – Pancratium maritimum

הכל יש לה, לחבצלת. פרח גדול ומרשים, בעל צורה יפה ומיוחדת, ריח עדנים נהדר, צבע לבן חגיגי… החבצלות הן נפלאות.

חבצלות החוף פורחות לאורך החופים – בחולות, ובאדמת חמרה.

כל צמח מוציא עמוד תפרחת ועליו מספר פרחים. בכל לילה פורח פרח אחד – והוא נובל במשך היום. כן, החבצלת היא בעצם פרח לילי, שמואבק על ידי חרקי לילה – רפרפים שבאים עם רדת ערב הם המאביקים העיקריים שלה – גם אם לא היחידים.

כמו השושן הצחור וכמו נר הלילה החופי, היא מתהדרת בפרח גדול ובצבע בהיר, שנועד לקרוא לחרקי הלילה להאביק אותה.

באחת מהשתלמויות רת"ם, פרופ. שמידע סיפר לנו על מנגנון הפצת הזרעים של החבצלת. הלוא החבצלת גדלה בחוף הים. כאשר הפרי מבשיל, ומפיץ את זרעיו – עלול לקרות מצב שבו, בגלל גאות או רוח, הזרע יגיע למים, לים!

הבעיה היא שמי המלח עלולים להזיק לזרע ולהרוג אותו. לכן החבצלת מפיצה את זרעיה עטופים במעטפת שחורה של חומר קל ועמיד במים, חומר דומה לשעם. היא מצפה אותם במין "קלקר" שחור, וגם יש לו מגע של חומר פלסטי.
הזרעים עטופים במעטפת, צפים על פני המים, נסחפים ברוח – עד שהם מגיעים לחול. כשהחול מכסה אותם, המעטפת נרקבת לה, והזרע יכול לנבוט. לצערי, לא מצאתי תמונות של הזרעים בין אלפי התמונות שלי, לכן כאן אפשר לראות תמונה שצלם ליאור אלמגור, שפעיל מאד באתר הפלורה הישראלי.

 

 

התמונות צולמו בחוף דור (וכן, גם החבצלות מעוטרות שם בשקיות נילון) בתאריך 4.9.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

ועכשיו, כמובטח, הסרטון של נוגה:

take these broken wings and learn to fly

כן, גם אני הייתי בהופעה,
כן, גם אני חושבת שהיא היתה מצויינת
וכן, גם אני מרגישה צורך לספר את זה לכל העולם…

בערך מאז גיל 15 אני חולמת להיות בהופעה של הביטלס. וביום חמישי האחרון, סיר פול מקרטני, באבירות מדהימה, נתן לי את הדבר הכי קרוב שיכול להיות.
האיש הזה, בגיל 66 נתן הופעה מלאת חיים, אנרגיה, ושירים מופלאים.
חבל רק שההפקה לא דאגה לו לבקבוק מים – במשך יותר משעתיים, הוא הסתובב, ניגן, שר, עלה, ירד בחום ובלחות התל-אביביים, ולא שתה כלום.

לא, לא צלמתי – אבל בYou-Tube ובFlix יש די והותר סרטונים…
אז אני אצטט אותם.

אני חושבת שהשיר שהכי ריגש אותי בהופעה היה Blackbird. תמיד אהבתי את השיר הזה. אפילו יותר מאשר Yesterday. שיר מלא תקווה וכאב.
אז אני אוסיף פה סרטון, שצולם ע"י אחד מ50,000 הצופים שהיו שם: צילום באיכות גרועה למדי, אבל בכל זאת…

 וחוץ מזה – אני מקדישה לפול פרח סתווי עדין ונפלא שפורח עכשיו – חבצלת קטנת פרחים.  זו האחות הקטנה של חבצלת החוף – הפרחים קטנים יותר, הם עדינים ונפלאים. 

(24.9.2005, לטרון)

שמעתי ברדיו מישהו שטען שהביצוע לLive And Let Die היה שווה בערך 300 מתוך 500 השקלים ששלמנו…  השיר הזה בהחלט היה אחד השיאים – עם כל הזיקוקים והעוצמה שלו. אני לא "תמחרתי" אף שיר שם, אבל בהחלט נהניתי מאד מהשיר הזה.

(כרמל, 13.9.2008)

בהופעות שלו סביב העולם, פול דואג ללמוד משפטים בשפה המקומית, ולדבר עם הקהל. לנו הוא אמר שנה טובה, ואהלן – ושר לנו את השיר "A-Halan Jude"
וגם אמר: "השיר הזה מוקדש ללינדה" על שיר האהבה הנפלא שהוא כתב לה – My Love
אז שנה טובה גם לך, Sir Paul, עם הרבה נחת ואושר – לפחות כמות האושר שגרמת לנו פה בישראל הקטנה.
תבוא שוב, אני מבטיחה להגיע…

(כרמל, 13.9.2008)

כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.

עוד כמה חבצלות

ככה, כי יש לי חשק לחבצלות ולשירי סתיו…
אני חושבת שאסור לי לצטט שירים מלאים כאן – ענייני זכויות יוצרים וכו`, אז אני אצטט בית ואוסיף סרטון שכולל את השיר המלא.
  
(23.8.2008 – חוף הרצליה)
ליל סתיו
מילים: חיה כהן, לחן: חיים צור

עלי שלכת נושרים לאט,
ורוח ערב לוחש בלאט
לך נערה זו מנגינה של סתיו.

שקיעה חולמת באור זהב,
אט אט נושקת לעבר סתיו
זו מנגינה שעצב בה של סתיו
יש ניגון שעולה מן הסתיו,
ומרעיד מיתרי הזהב
של חלום שנשכח
וישוב ויפרח מחדש

(אני אוהבת את הגרסה של אריק איינשטיין, אבל מצאתי את זו:) 
(23.8.2008, חוף הרצליה)
סתיו
מילים: שמשון חלפי, לחן: משה וילנסקי

כבר נושרים העלים בשדרות וגנים
כבר רוכבות במרום שיירות עננים,
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו –
סתיו…סתיו…סתיו…

כבר יצאו לדרכם אחרוני ציפורים,
ונשאו הם איתם אחרוני השירים,
ופורט רק הרוח באלפי מיתריו –
סתיו…סתיו…סתיו…

 
(אסתר`קה, כמו שסבתא שלי קראה לה – היא זמרת מופלאה.)
(הגן הבוטני באבו כביר, 12.8.2007)
רוח סתיו
מילים ולחן: גרי אקשטיין

רוח סתיו אל החלון הביאה חזיונות
של ימים קרים ושל שלכת.
ובבית שוב האף דבק לזגוגיות
וחשוון דוחק חומו של קיץ.

וכעלה נידף ברוח
כך דואות המחשבות
אל שמש בחופשה
ועל ירח שכבה בחורף.
ואילן קטן שכוח
משתופף בצל אביב
ורוח יגעה נושאת משא
לעייפה עד האביב

 
(4.10.2005, חוף השרון)
כל המלים נלקחו משירונט, כל הזכויות שמורות לכותבים וליוצרים.
מוזמנים, כמובן, להקליק על התמונות על מנת לראות אותן במלוא גודלן.
 

חבצלת החוף – Pancratium maritimum

(4.8.2005, בגן הבוטני באבו כביר)
גבירותי ורבותי, הסתיו כמעט כאן.
כן, כן – אני יודעת. הלחות מחרידה  (כמה זה פה במישור החוף? 7000%? ) והטמפרטורות גבוהות, ומה פתאום אני מדברת על סתיו?
אבל… לכו לחוף הים (רצוי אחה"צ, זה ממש נעים) ולפני שאתם רצים למים, תעיפו מבט באיזור הכורכר. ותראו שם פרחים לבנים ומקסימים.
אל תתעצלו, תתקרבו אליהם, תדחפו את האף פנימה ותשאפו טוב טוב את הריח הנפלא.
זוהי חבצלת החוף – אחת ממבשרי הסתיו. היא פורחת כבר בעיצומו של הקיץ – ואותי לפחות, היא תמיד ממלאת בתקווה לחורף גשום ופורח.

(מצוקי חוף השרון, 9.9.2006)

(חוף השרון, 4.10.2005 – באדמת חמרה)
חבצלת החוף פורחת בכורכר ובחמרה, וגם בחולות (למשל, וינגייט)
והיא צמח היסטרנטי (יובל, תתקן אותי אם אני כותבת בשגיאות…)
מה זה אומר?
זה אומר שהיא פורחת בסוף הקיץ או בסתיו, ללא עלים – ואת העלים היא מוציאה בשלב מאוחר יותר, אחרי הגשמים.
כמו שאתם רואים בתמונות כאן – ישנו עמוד תפרחת ופרחים, אבל אין כלל עלים.
גם החצב, החלמונית, הסתוונית  הם היסטרנטיים, ואפילו יש מופעים היסטנרטיים של הרקפת המצויה
(חוף השרון, 4.10.2005)
לסיום המקבץ הזה של חבצלות – ויש לי עוד הרבה תמונות שלהן – אני אוסיף תמונה של העלים. אותם צלמתי בחוף פולג, 24.11.2007

 כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות על מנת להנות מהן בגודל מלא.