פטריות בהולנד

בטיול בפארק Nieuw Land ראינו די הרבה פטריות, וגם באמסטרדם – ב-Vondelpark בו טיילנו. לכן היום אספר על פטריות.

לפני הכל, כמו בכל רשימת פטריות, רציתי להזכיר בנוגע לפטריות:
אם אתם לא בטוחים מה מצאתם – אם אתם לא יודעים מהו מין הפטריה – תשאירו אותה בשטח. אל תלקטו.
אם יש ספק – אין ספק. לא מלקטים ולא אוכלים שום דבר שלא מכירים!
דבר נוסף: זיהוי פטריות מתמונה הוא כמעט תמיד לא מוחלט, יש מינים רבים הדומים זה לזה, ואם לא מכירים את כולם, אפשר לטעות – וזה יכול להיות מאד מסוכן. 

הפטריות הרבות ביותר שראינו היו כאלה שאני מכירה (ואפילו אוהבת) בארץ: דיואית מצוייצת, ששמה הלטיני Coprinus comatus.

הדיואיות מתחילות בתור ביצים לבנבנות, כמו בתמונה מעל. במקרה של דיואית מצוייצת – הכובע לא חלק, אלא מחוספס ומלא קשקשים. בשלב הזה אפשר ללקט אותן ולאכול אותן – מה שכמובן לא עשינו בהולנד, כי חלקן היו בפארק טבע ובנוסף – לא היו לנו תנאים לכך. 

כשהדיואיות מתבגרות, הן משתנות: הדפים משחירים כמו דיו ומתחילים להתמוסס. הדיו הזה הוא שנתן לפטריה את שמה. אפשר לראות את השלב הזה בתמונה מעל. כשהן מתחילות להשחיר – אסור לאכול אותן. גם זו סיבה להמנע מהן – אם אין זמן מיד לחזור, לנקות ולטפל בהן – הן כנראה תתחלנה להתמוסס ועדיף שתישארנה בשטח.

בפארק Nieuw Land ראינו דיואיות נוספות, קטנות יותר, חומות, עם כובע מחורץ שיש עליו מעין פירורים קטנים, שנצצו כשקרני השמש פגעו בהם:
זוהי דיואית מנצנצת, ששמה הלטיני Coprinus micaceus. גם אותה אני מכירה מהארץ, זו בסך הכל פטריה יפה מאד.
הפטריה הבאה היתה עדינה ומיוחדת, ראיתי רק אחת כמוה. בקבוצת הפטריות בפייסבוק יניב זיהה לי אותה בתור שברירית, כנראה שברירית פעמונית – Psathyrella marcescibilis.

הפטריה הבאה היתה שקועה בצד הדרך, אבל מיד כשהפכתי אותה זיהיתי את הסוג –
זוהי פקועה, בלטינית – Agaricus. אנחנו מכירים היטב את הפקועות התרבותיות – פטריות השמפיניון והפורטבלה שאנחנו קונים בסופרמרקט הן מהסוג פקועה. יחד עם זאת, לא כל הפקועות טובות למאכל. ישנם מינים רעילים, וצריך להכיר אותם בשביל לדעת מה טוב. אני לא יודעת מי מהפקועות היא זו.
פטריה נוספת שראינו בפארק העירוני Vondelpark גדלה ישירות על העץ: זוהי בהוקית, פטרית עץ. שמה הלטיני Ganoderma. כמה מהמינים של בהוקית נחשבים לפטריות מרפא במסורת האסיאתית – הם נקראים ריישי.
הבאה היא פטריה נוספת, קטנה ועדינה: שמה הלטיני הוא Parasola. חלק מהמינים מהסוג הזה השתייכו בעבר לאותו סוג כמו הדיואית, לכן אין להם שם עברי נפרד.
ה-Parasola יפה במיוחד במבט מהצד, ואם יש גם טיפה שהדשא משתקף בה, זה בכלל נחמד:
מקבץ נוסף של פטריות קטנות משך את תשומת לבי: באתר Inatualist זיהו לי אותן כפטריות מהסוג Lacrymaria – סוג שלא מוכר בארץ, ואין לו שם בעברית.
בשביל לזהות פטריות כמו שצריך, חשוב לראות אותן מכל הכיוונים – איך נראים הדפים, איך נראית הרגל… בגלל זה אני משתדלת לצלם פטריות גם מלמטה. ופטריות אינן צמחים: קטיפת פטריה בודדת דומה יותר לקטיפת פרי מעץ מאשר לקטיפת פרח, לכן אני מרשה לעצמי להפוך פטריה בודדת ולראות אותה גם מלמטה.
והנה עוד פטריה שנראתה לי "דומה למשהו מוכר" – חשבתי שהיא מהסוג שנקרא בעברית "מטריינית" – Lepiota. באתר Inaturalist אוששו את ההגדרה שלי, כלומר – זו אכן מטריינית,
וזיהו לי אותה בתור Lepiota cristata, פטריה שלא מוכרת בארץ. הייתי מתרגמת את השם למטריינית מצוייצת.

אני חושבת שהמקבץ בתמונה הבאה היה מקבץ הפטריות היפה ביותר שראינו. בכל מקרה, הצבע הכתום של הפטריות הללו מדהים במיוחד:
גם כאן הפכתי אחת, ובאתר Inaturalist זיהו לי אותה בתור Gymnopilus junonius, שבעברית נקראת גדמית הדורה.

הפטריה האחרונה להיום היתה זקנה… וכאן אנחנו מגיעים לבעיה נוספת בזיהוי פטריות: הן מאד משתנות. פטריה בשלב הצעיר, בשלב הבוגר ובשלב הזקן יכולות להיות מאד שונות זו מזו, ואת הזקנות הרבה יותר קשה להגדיר.
הפטריה הזו היא כנראה מהסוג Volvopluteus, שבעברית נקרא נרתיקנית. הדוגמא המקומטת על הכובע דווקא מצאה חן בעיני:
את התמונות צלמתי ב-ב-Nationaal Park Nieuw Land בהולנד בתאריך 22.9.19 וב-Vondelpark באמסטרדם בתאריך 23.9.19

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.