לכבוד Blog Day אני ממליצה לכם על בלוג מיוחד, של אדם מקצועי ומעניין. זהו לא בלוג בתפוז.
הבלוג: חרקים – עולם קטן בגדול של עמיר ויינשטיין, שגולש בתפוז בשם Weinman.
את עמיר פגשתי לראשונה גולש בפורומים בתפוז – שמירת טבע, טיולים וידיעת הארץ, טבע פראי וחיות בר, עם גיחות מזדמנות אל צמחי בר ואל צפרות וצפורים בטבע. כמו שאר הגולשים, מהר מאד נוכחתי לדעת שעמיר הוא אדם רציני ומעמיק, עם ידע נרחב בשלל תחומים – אבל במיוחד בכל הקשור לחרקים.
כחליל הבלקן וכחליל הינבוט על עוקץ עקרב – מאלבומי התמונות של עמיר
עוד למדתי שעמיר הוא צלם מחונן. התמונות שלו יפהפיות, עם קומפוזיציות מרתקות, צבעוניות יפה, חדות מהממת – אפילו הפשפשים הכי מגעילים – ושלא תטעו, אני בהחלט חושבת שרוב החרקים הם מגעילים – נראים נפלא.
רצען מנומר – פשפש טורף – מתוך הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול"
כשעלה הנושא של Blog Day, ידעתי שאני רוצה להמליץ על הבלוג של עמיר. ולמה? לא, ממש לא אכפת לי אם אתם יודעים (או לא) שקיים יצור ששמו "צרחולית" או "גלדני אלמוות-הכסף" או כל מיני כאילה.
אבל אצל עמיר אפשר למצוא המון דברים – למשל, איך מבדילים בין זבוב לדבורה? או בין דבורה לצרעה? לא יודעים? התשובות אצל עמיר בבלוג.
זוכרים את זחלי טוואי המשי, שהיינו מגדלים? כן, אני יודעת שקראו להם תמיד "תולעי משי" – אבל זו טעות. אילו זחלים. ואם בא לכם לקרוא קצת על ההסטוריה של הזחלים הללו, ועל ההסטוריה של תעשיית המשי בעולם – אצל עמיר (כמובן) תמצאו כתבה מרתקת ויפהפיה.
זחלי טוואי המשי, מתוך הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול"
על הכל כותב עמיר בבהירות, וכל מי שמתעניין בעולם הסובב אותו – ולו במקצת – כדאי לו מאד להציץ אצל עמיר.
דובון יפהפה – מתוך הבלוג "חרקים, עולם קטן בגדול"
עמיר כותב על החרקים בבלוג שלו: "הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם נחשבים מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. בלוג זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל."
צבעוני שקוף על כתמה עבת שורשים, מתוך הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול"
כמובן, עמיר מקפיד מאד גם על ענייני שמירת טבע – הוא כותב כך:
כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוכים במגע שהוא לא תמיד לטובת הצד השני. אנו אולי רוצים בטובתם, אבל לפעמים תוך כדי, אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אך משמעותית לבע"ח או צומח.
איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.
אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני עומד ניצב ישירות לישבן.
מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב. הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.
כחליל ההרנוג – הזדווגות, מאלבומי התמונות של עמיר
בקיצור, אם אתם מחפשים מידע על חרקים, בהקשר אקולוגי, הסטורי, תרבותי – או סתם רוצים לדעת מה הגיע אליכם; אם אתם מתעניינים בחרקים או פשוט רוצים לדעת ממה להזהר; אם אתם מתעניינים בצילומי מאקרו יפהפיים – הבלוג של עמיר הוא המקום לבקר בו. כן, אנג'י – גם את המגעילים ביותר עלולים לפגוש שם. אני לא קישרתי פה אל רשומות איתם.
כל התמונות פה נלקחו מאלבומי התמונות של עמיר, ברשותו. אפשר וכדאי להקליק עליהן ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
שפירית מסוג סימפטרום – הטלת ביצים במים לאחר הזדווגות, מאלבומי התמונות של עמיר
פרחים, פרפרים וכל מיני 