חוּרְשָף נאה – Atractylis prolifera

שוב ירדנו לנגב…
ושוב זו היתה חגיגת פריחה.

הפעם עצרנו ליד צומת משאבים, בשמורת חולות משאבים. עוד מהאוטו ראינו פרח ורוד-לבן על הקרקע, בגודל כמעט חמישה ס"מ – ועצרנו לראות אותו.

הפרח הזה הוא ממשפחת המורכבים: זה לא פרח בודד, אלא תפרחת שבנויה מהרבה פרחים זעירים: פרחים צינוריים לבנים במרכז, ופרחים לשוניים ורודים בהיקף. וחוץ מזה, הוא מקסים.
הגביע שלו הזכיר לנו מעט את זה של הדרדר: אבל לא בדיוק.

  

 מה עושים ארבעה חובבי פרחים שלא מכירים מספיק טוב את פרחי המדבר, וניצבים מול יפהפה שכזה?

קודם כל, מצלמים אותו מכל כיוון אפשרי, ואז – שולחים sms ליובל ספיר, עם שאלה כללית. ויובל עונה: חוּרְשָף נאה.

השם חורשף מקורו בערבית, אם כי יש עדויות לשימוש בשם זה בעברית כבר בימי הביניים.

החורשף שרוע על הקרקע – לפעמים מצליח להתרומם לגובה של עשרה ס"מ… הוא גדל בחולות בנגב ובמדבר יהודה.

אחרי שסיימנו לצלם בחולות משאבים, נסענו משם דרומה – לכיוון בור חמת ובורות לוץ. אבל בדרך חזרה, עברנו שוב ליד חולות משאבים ממש לפני השקיעה – כמובן, עצרנו שוב.

 

וכמובן, צלמתי עוד חורשפים – הפעם לפני השקיעה.

התמונות צולמו בחולות משאבים, בתאריך 23.4.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

הערה חשובה, למטיילים באיזור:
בשמורת חולות משאבים יש דרך עפר/חול עבירה, ואפשר לנסוע לאורכה, לעצור ולטייל כל פעם ליד האוטו. לא להתרחק ממנו!
ברגע שהתרחקנו מעט מהרכב, ראינו טרקטורונים וטנדרים של בדואים, עוברים על הכביש ליד ומתצפתים. הם חיכו שנתרחק מעט מהאוטו, בשביל לפרוץ אליו.
לכן יש להשאיר שומר על הרכב, לא להתרחק ממנו, ולהפגין נוכחות.

 

 

והערה נוספת: אנשים רבים מגיעים אלי, ולא מגיבים. לא תמיד יש לכולם חשק לכתוב "וואי איזה יופי" או משהו סתמי כזה. ולא תמיד יש משהו ענייני לומר… בשביל זה קיים כפתור ה-maxit פה למטה משמאל: אהבתם? לא בא לכם להגיב? תלחצו על maxit!  ככה לפחות אני אדע שהיו פה אנשים! תודה!!

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

41 תגובות על ״חוּרְשָף נאה – Atractylis prolifera״

  1. האם הוא קשור באיזושהי צורה

    לפרי החורשף (ארטישוק)?

    הוא יפיוף אמיתי!
    ואיזה כיף שגם לך, שמכירה כל כך הרבה פרחים, יש הפתעות לפעמים!
    הצילומים נהדרים, בזמן האחרון אני מאוהבת בורודים.

    אהבתי

  2. עכשיו חרשפת אותי לגמרי

    לא מספיק כל הדיר והרפת של השבועות האחרונים ? עכשיו את מאכילה אותנו חרשפים? חורשפים? קנרסים? ארטישוקים?
    אני יודעת שיש הבדל בין חרשוף לארטישוק. הירושלמים ממלאים גבעולים של חורשף (חרשוף), אבל מה עניין ארטישוק לכאן?
    ולמה פרח?
    ולמה ורוד?
    בלבלה גדולה.
    אנא, הצילי :)))))))))!!!!!!!!!!

    אהבתי

  3. עניין המורכבות תפס אותי הפעם

    איך קורה שבחלק מהתמונות הווודים נותרו על עומדם בעוד שהלבנים נשרו? מדובר באותו הפרח או שהתפרחות השונות מעידות בעצם על פרחים נפרדים (בהעברה לחיות – פשוט איברים שונים או שתי חיות עצמאיות)?
    תודה רבה לך, והמשך יום קסום!
    }{
    e

    אהבתי

  4. בתמונה האחרונה מימין, הוא נראה

    כמו פריחה של קקטוס.
    פרח יפה למרות שבלי רקע ירוק של עלים.

    אהבתי

  5. גם לי הוא מזכיר את צמח החרשף

    גם העלים שלו, הצרים והקוצניים, וגם המעטפת החיצונית הירוקה של הפריחה(עלי גביע?) שמסודרת כמו ארטישוק (זוכרת מימי במשתלת הירקות "חישתיל"). איכשהו גם הפרחים הצינוריים מזכירים את לב הארטישוק השעיר.
    אבל גם אם זה לא נכון, הוא יפהפה ומרשים והצילומים מקסימים.

    אהבתי

  6. שמו יאה לו, לחורשף הנאה

    הוא נראה כאילו נעצו אותו באדמה.
    התמונות נהדרות!!!

    אני מוסיפה תודות לאיתי שהוביל אותנו למקום וליובל שהגדיר.

    אהבתי

  7. מעניין, שמתי לב

    שחלק גדול מפרחי המדבר העלים עבים יותר מאלו שאינם גדלים במדבר האם צודקת?
    מניחה שהעובי מאפשר להם אגירה בזמן קצר? כמו גם האורך מאפשר הן אחיזה בקרקע והן אולי יניקה טובה יותר?
    תודה
    אתי

    אהבתי

  8. כמו תמיד אני באה לבלוג שלך

    בשביל כמה רגעי נחת ושלווה. מקסים, מקסים, מקסים.

    אהבתי

  9. הוא באמת גדול ומיוחד!

    והצילומים נהדרים!.
    והצחקת אותי שעצרתם שוב בדרך חזרה:-P
    התאהבתם?
    מחכה לעוד רשומות של פרחים מהנגב
    }{

    אהבתי

  10. קרוב אך לא זהה 🙂

    הארטישוק – בעברית תקנית נקרא קנרס, ויש לנו גם קנרס בארץ.
    החורשף דומה, אבל הראש שלו עדין יותר.

    והטיול הזה היה כיף גדול – עם כמה וכמה פרחים שלא הכרתי 🙂

    אהבתי

  11. חורשף זה חורשף,

    וזה לא ארטישוק 🙂 ששמו בעברית קנרס
    חרשוף זה בכלל השם הערבי
    ולכל צמח יש פרח, גם לארטישוק – שאנחנו אוכלים את ה"גביע" של הפרח שלו.

    ולמה ורוד?! למה לא?

    אהבתי

  12. לא הבנתי את השאלה…

    מה זה הלבנים? ואיפה נשרו?
    פרח החורשף – כמו חרצית, סביון, עולש ורבים אחרים – הוא פרח מורכב. כלומר, המוני פרחים זעירים שמתחפשים לפרח אחד.
    "עלי הכותרת" – הורודים – נקראים פרחים לשוניים
    ה"אמצע" – הלבנבן – בנוי מפרחים צינוריים. אם תגדילי את התמונה הראשונה, תוכלי לראות יפה את הפרחים הקטנים הצינוריים.

    אהבתי

  13. יש גם כאילה 🙂

    המטרה במדבר היא לחסוך מים. יש צורות שונות לעשות את זה –
    יש באמת צמחים בשרניים, שאוגרים מים
    ויש כאילו עם עלים דקיקים או כמעט בלי עלים – כמו הרותם למשל.

    תודה לך

    אהבתי

  14. מי אמר?!?!?!

    תשלח אותם מהר, שיבואו לקרוא אצלי…
    פריחה, טבע, בעלי חיים, גיאולוגיה, ארכיאולוגיה… יש המון בנגב!

    אהבתי

  15. מאד נאה החורשף הזה

    לא פלא שעצרתם, צילמתם, ועצרתם וצילמתם שוב.
    רק הביזיון הפלילי הזה, של הפשע הבוטה וחסר המעצורים, כשהמשטרה איננה, או מעדיפה להתרחק מחוסר אונים, פשוט מקומם.

    תודה: על הצמונות, היופי והאזהרה
    <

    אהבתי

  16. מקסים ומעניין ההסבר על כך שזה

    בעצם לא פרח אחד אלא כמה, בכל פעם אני לומדת כאן משהו חדש 🙂

    בעניין פורצי הרכב, תודה על האזהרה :-/
    ישנם מקומות בדרום שאנחנו ממש מתלבטים אם לטייל או לא ואם כן היכן בדיוק לשים את האוטו משום שיותר ויותר אנחנו נתקלים במקרי פריצות 😦

    אהבתי

  17. נניח בתמונה האחרונה ביותר

    בצד שמאל של המסך – העלים הוורודים קצת "עייפים" ואילו מאלה הלבנים (הפרחים הצינוריים כפי שקראת להם) נותרן רק גדמים מסכנים.
    על המשך השאלה אין לי מילים אחרות לשאול, אולי רק – איך קורה שלפרח מסויים יש עלים בצבעים שונים ובעלי מבנה שונה.
    מקווה שזה יותר ברור אבל אני מתחילה לחשוש שאני מתקרצצת, וזו ממש לא הכוונה.
    e

    אהבתי

  18. זה לא גדמים…

    להפך – זה ניצנים… והורודים פשוט לא נפתחו עד הסוף, הם חצי גלולים… 🙂

    אהבתי

  19. תראי, עוד היה אור…

    והרגשנו שלא מיצינו – מה שהסתבר כנכון מאד, כי בבוקר לא ראינו את הקדד הנפלא, ופגשנו עוד כמה דברים…

    אהבתי

  20. אתה צודק

    ולכן ברגע שראינו שהם בסביבה, דאגנו להשאר במרחק שבו הם ראו גם אותנו וגם את הרכב, לקדם כל פעם את הרכב שיהיה לידנו.
    הם שמו לב, כי הם נשארו רק מרחוק.

    אהבתי

  21. אני מאד מסכימה איתך.

    והבעיה היא שכך זה בכל הדרום, ומתקדם גם צפונה.
    כמו שמישהו אמר לי פעם: "משטרה? אין כזו דרומית לבאר-שבע!"

    אהבתי

  22. בדרום זו ממש בעיה קשה

    יש איזורים שפשוט מתצפתים עליהם, ומחכים לתמים שישאיר שם את האוטו.
    בבורות לוץ ובעוד כמה נקודות במכתש יש בד"כ שמירה, או תעבורה מספיק גדולה של אנשים – אבל מעבר לזה – רק בתחומי יישובים.

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!