בן-פרג סגול – Roemeria hybrida

בחזרה להר הנגב…

   

עושר הפריחה שם הפתיע אותי. מעולם לא טיילתי במדבר שלנו כמו שטיילתי השנה, ואחרי שהייתי במירון בסוף מרץ – והוא היה הרבה מעבר לשיא – לחזור לנגב, ולראות שם מרבדים פורחים… זו היתה חוויה נהדרת.

את הפרח שלי להיום כבר יכולתם לפגוש אצל אנג'ולי, ברשימה הפורחת שלה. לי אין ילדות פוטוגניות ברשימה (זה היה טיול ללא ילדים…) – אצלי הבמה היא של הפרחים (גם אם אני מטיילת עם ילדים… )

   

גם אם הם קטנים מאד.
בן-פרג סגול הוא בהחלט פרח קטן. הוא גם מאד זיפני – הגבעול והפרי שלו מכוסים שערות קטנות, כמו זיפי זקן.

כל גבהו הוא בערך 10 ס"מ. אולי 15. אתם יודעים מה? אני מוכנה לקבל 20… לא חושבת שיותר מזה.
בן-הפרג הוא פרח של שעות הבוקר. בצהרים הפרחים כבר נובלים. אולי זו אחת הסיבות שלא פגשתי אותו הרבה: לא התחלתי לטייל מוקדם מספיק…

    

בן-פרג הוא ממשפחת הפרגיים,  ולפי הכתוב במגדיר, הוא דווקא נפוץ. והדבר שהפתיע אותי ממה שקראתי במגדיר, היה תחום התפוצה שלו: כתוב שהוא גדל "בגליל העליון, בשפלה, הרי יהודה, צפון הנגב, מערב הנגב, הר הנגב, דרום הנגב, בקעת כנרות, מדבר שומרון, מדבר יהודה, בקעת ים המלח, הערבה, הגולן."
כלומר… בערך כל הארץ פרט לכרמל ולמישור החוף…
ובכל זאת, עד שהתחלתי לטייל בנגב – לא פגשתי אותו. ודווקא בגליל ובהרי יהודה אני מטיילת לא מעט.

 

התמונות צולמו בהר הנגב (נחל לוץ, בורות לוץ ונחל עקרב), בתאריכים 6.3.2010 ו-24.4.2010


     

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.

ועוד תמונה אחת, כי באמת קשה להתאפק: קטע קטן ממרבד הקחוונים בנחל עקרב. הקחוונים שם מכסים שטח של קילומטרים על קילומטרים, וזה פשוט מרהיב. אני משערת שזה קחוון הנגב, אבל קשה מאד להבדיל בין רוב מיני הקחוונים – אז אני לא מתחייבת. אני כן מתחייבת לתמונה מדהימה. תגדילו, תגדילו – זו ממש מרהיב!!!