היום אני מציגה עוף דורס לא נדיר: דיה מצויה. היא נקראת לפעמים גם דיה שחורה, אך כיוון שצבעה הוא חום – אני חושבת שדיה מצויה זה כנראה שם הולם יותר.
הדיה היא דורס בינוני – גודל הגוף כ-55 ס"מ, ומוטת הכנפיים בסביבות מטר וחצי.
בעבר, חלק מהדיות היו יציבות בארץ – חיות כאן כל השנה ומקננות כאן. חלק נודדות – באות אלינו לחורף, אך מקננות באירופה; וחלק חולפות בלבד בדרך מאירופה לאפריקה וחזרה.
אבל בשנות ה-50 הרעילו הרבה מהדורסים בשדות החקלאיים בארץ. כתוצאה מכך נעלמו מהארץ הדיות היציבות ואלו החורפות. נותרו רק הדיות שחלפו בארץ והמשיכו למקומות אחרים.
לקח לדיות מעל 20 שנים לחזור אלינו – בשנות ה-70, להקות של צעירים החלו להשאר ולצוד מכרסמים בשדות, להשאר לחורף.
ולאחר 20 שנים נוספות החלו גם למצוא קינונים. אם כי בודדים.
כיום יש אוכלוסיה גדולה חולפת, אוכלוסיה קטנה שנשארת לחרוף כאן – וקינונים בודדים ונדירים.
וכך אפשר למצוא מדי פעם (בעיקר בתקופת הנדידה) להקות של דיות – הן לא בוחלות במזון מסריח, ואתרי פסולת מהווים עבורן מוקד משיכה.
ובאמת, הפעם הראשונה בה צילמתי דיות היתה במצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי, לפני 11 שנים – בשדות בין קיבוץ צאלים לאתר הפסולת הסמוך לקיבוץ. הדיות נעמדו להן יפה על הממטרות בשדה, ואני מאד התלהבתי מהמחזה. המצלמה שהיתה לי אז היתה חלשה ולא איכותית – ובכל זאת, הנה תמונה אחת מאותו אירוע בלתי נשכח. מוטי קרא לזה "דיית הממטרה":
הדיות אוהבות גם דגים, ולכן אפשר למצוא אותן בסביבות בריכות דגים. כאן בתמונה הדיה מפרקת דג שתפסה בבריכות של גן שמואל.
הדיה נקראת כך כי היא מרבה לדאות. היא מתמרנת באוויר באמצעות הזנב.
הדיה נמצאת ברוב אירופה, אסיה, אפריקה ואפילו אוסטרליה. היא אוהבת אקלים ממוזג עד טרופי – לכן אינה נמצאת באזורי הטונדרה או במדבר הסהרה, אך בסך הכל היא מצויה.
לרוב הזכר בונה את הקן, בראשי עצים גבוהים. הנקבה מטילה 2-3 ביצים בקן, והיא הדוגרת העיקרית, בעוד הזכר מאכיל אותה ומטפל בה.
את דיות הממטרה צילמתי ליד קיבוץ צאלים, בתאריך 26.2.2005
את שאר הדיות – צלמתי:
בעמק חפר, בתאריכים 2.11.2014 ו-20.10.2016
ליד אגם דלתון, 22.10.2016
וליד בריכות הדגים של גן שמואל, בתאריך 24.10.16
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!